חאן א-לובאן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חאן א-לובאן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מיקום
קואורדינטות 32°03′33″N 35°14′59″E / 32.059064°N 35.249795°E / 32.059064; 35.249795

חאן א-לובאן (או חָ'ן אֶ-לֻבָּן, לפי מפת ישראל) הוא מבנה חאן בדרך ההר העתיקה ('דרך האבות') מירושלים לשכם (כביש 60), בסמוך ליישוב הערבי לובאן א-שרקיה וצפונית להתנחלות מעלה לבונה. החאן נמצא בתחתית מעלה תלול ומפותל בכביש הישן המכונה 'מעלה לבונה' (כיום הכביש הראשי עוקף מעלה זה, והמעלה משמש רק ככביש גישה ליישוב מעלה לבונה).

החאן שימש כנקודת מנוחה להולכים בדרך, בעיקר בתקופה הממלוכית והעות'מאנית, בה היה החאן תחנה בדרך השיירות ירושלים - דמשק, במרחק של כ־45 ק"מ מצפון לירושלים (מרחק הליכה יומי ממוצע)[1]. החאן, היה התחנה האחרונה לפני יום המסע האחרון לירושלים, ובו נהגו ללון בטרם העלייה הקשה ב'מעלה לבונה', ולפני אזור ואדי חרמיה - אזור בו שוטטו שודדי דרכים.

בחאן מעיין נובע, בריכת מים, אורווה גדולה, חצר ומבנה בכניסה.

היסטוריה

פיתולי מעלה לבונה, החאן מימין למטה, 1912

ישנם המזהים את אזור החאן עם בית מיכה, המוזכר בספר שופטים כאתר אכסניה על הדרך הראשית מירושלים צפונה, לפי דברי הגמרא במסכת סנהדרין המזהה אותו כ-3 ק"מ משילה, מרחק המתאים לאזור לובאן בו ממוקם החאן.

תניא: רבי נתן אומר: מגרב לשילה ג' מילין, והיה עשן המערכה ועשן פסל מיכה מתערבין זה בזה. ביקשו מלאכי השרת לדוחפו, אמר להן הקב"ה הניחו לו, שפיתו מצויה לעוברי דרכים.

על האתר המקראי "גרב", המוזכר כמקומו של מיכה, מובאת השערה על ידי החוקר שמואל קליין[2] שהכוונה לגבעה באזור הנקראת ג'בל ע'רבה (קרי: רורבה), בה נמצאו שרידי יישוב מתקופת בית ראשון ושני. שם הקרוב לשם המקראי גרב.

זאב וילנאי בערך "לובאן שרקיה" באנציקלופדיה "אריאל" מצטט שני תאורים על האתר מהעת החדשה: בראשון מדווח נוסע טורקי בשם אוליה שלאבי בן המאה ה-17 שעבר במקום ב-1616 ומציין כי החאן מרווח מאוד. התיאור השני הוא של 230 אסירים ושבויים יהודים שהובאו למקום מירושלים ב-1917, בעת נסיגת הכוחות הטורקיים מפני הצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם הראשונה. גם טל קלאר בספר "לפני אפרים בנימין ומנשה" מביא את הדברים בתמציתיות[3].

גלריה תמונות

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חאן א-לובאן בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בקו אוויר המרחק הוא 31 ק"מ - דבר המצביע על הפיתולים בדרך הנובעים מהמבנה הטופוגרפי של השטח
  2. ^ לזיהויה של "גרב" בג'בל ע'רבה כבר עמד ש' קליין, "ארץ יהודה"
  3. ^ עם זאת, שניהם מפנים לעמוד 351 בפרקי הפועל הצעיר חלק ו' אף שהמקור בעמוד 331
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35198262חאן א-לובאן