אייל גבאי
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, ניסוחים לא אנציקלופדיים, ריבוי הערכות וציונים.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, ניסוחים לא אנציקלופדיים, ריבוי הערכות וציונים. |
 | |
| לידה |
1967 (גיל: 57 בערך) ירושלים |
|---|---|
| תפקיד | מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל רשות החברות הממשלתיות |
אייל גבאי (נולד ב-1967 בירושלים) היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2009–2011[1]. גבאי כיהן כמנהל רשות החברות הממשלתיות וכמנהל הסניף הישראלי של חברת ההשקעות האוסטרלית בבקוק אנד בראון.
השכלה וחיים פרטיים
גבאי נולד וגדל בקריית משה שבירושלים, אחד מארבעה ילדים להורים מורים. בוגר תואר ראשון בכלכלה (בהצטיינות יתרה) ומשפטים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים (במימון, בהצטיינות) באוניברסיטה העברית. בסיום לימודי התואר הראשון הצטרף למכון הישראלי לדמוקרטיה ושימש מטעמו כעוזר בוועדת הכלכלה של הכנסת, את התמחותו בעריכת דין עשה בבית המשפט העליון אצל השופטת דליה דורנר ובמשרד ש. הורביץ.
גבאי נשוי בשנית. אשתו הראשונה נפטרה כשבתם הייתה בת שלוש. הוא אב לחמישה ומתגורר במודיעין-מכבים-רעות.
קריירה
את הקריירה בשירות הציבורי החל לאחר סיום לימודי מנהל עסקים, כשמונה ב-1996 ליועצו של שר המשפטים צחי הנגבי. גבאי כיהן בתפקיד עד 1998 אז מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לנהל את התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה. לאחר הפסדו של נתניהו בבחירות סיים גבאי את תפקידו ויצא לעבודה בשוק הפרטי. בשנים 1999–2000 כיהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי וקשרים בינלאומיים בחברת בזק בינלאומי תחת המנכ"ל אורי יוגב.
בשנת 2002 חזר לשירות הציבורי ומונה למנהל רשות החברות הממשלתיות תפקיד בו כיהן עד 2007 תחת השרים אריאל שרון, אהוד אולמרט ונתניהו. תקופתו ברשות התאפיינה בהפרטה נמרצת של חברות ממשלתיות, בהן אל על, בזק, בתי הזיקוק וצים, שינויים נוספים שהתבצעו היו פיצול רכבת ישראל מרשות הנמלים והרכבות והפיכתה לחברה ממשלתית, כמו גם הפיכת רשות הדואר ויחידת הסמך הממשלתית מע"צ לחברות ממשלתיות.
לאחר שעזב את רשות החברות מונה למנהל הסניף הישראלי של קרן ההשקעות בבקוק אנד בראון. הסניף ניהל משא ומתן מתקדם לרכישת החזקות חברת CHIC הקנדית בזכיין כביש 6 - דרך ארץ. שווי דרך ארץ לצורך ביצוע העסקה הוערך בכ-300–400 מיליון דולר, אולם בסופו של דבר המשא ומתן לא הבשיל לכלל עסקה[2]. בתקופה בה כיהן בתפקיד פרץ המשבר הכלכלי העולמי ושווי החברה האוסטרלית התדרדר כמו גם ערך אחזקותיה בישראל[3]. נוכח מצבה הפיננסי הקשה של החברה האם, המליץ גבאי על סגירת הסניף הישראלי, וזה נסגר בסוף שנת 2008. בתקופת פעולתו בחן הסניף הישראלי השתתפות במכרזי תשתית: התפלת מים בשורק והקמת תחנת כוח סולרית באשלים[4]. כמו כן ניהל משא ומתן לרכישת השליטה בחברת גמא לסליקת שוברי כרטיסי אשראי, אך זו נמכרה לבסוף לחברת הפניקס אחזקות[5].
מנכ"ל משרד ראש הממשלה
במאי 2009 מונה גבאי על ידי ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
דפוסי הפעולה של גבאי בשליחות נתניהו התקבעו כבר בתחילת הקדנציה: על גבאי הוטל להכריע מטעמו של נתניהו בשורה של נושאים כלכליים-חברתיים. הנושא הראשון היה חוק בנק ישראל, שבו מחלוקת בין משרד האוצר לבין נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, מנעה את הגשתו לכנסת. בהתערבותו של גבאי, גובש נוסח שהוגש על ידי הממשלה לכנסת[6] ובכך נסללה הדרך לאישור החוק ולהארכת כהונתו של פישר לקדנציה שנייה[7]. שנה וחצי מאוחר יותר שוב היה מעורב גבאי בעימות עם הממונה על השכר במשרד האוצר, אילן לוין, בנוגע לשביתת הפרקליטים. לאחר ארבעים יום של שביתה החליט נתניהו להתערב והטיל על גבאי להביא לסיומה[8]. לוין לא הסכים למתווה שהציג גבאי בשם הממשלה בפני נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לפיו הסכסוך עם הפרקליטים יעבור לבוררות. בסופו של דבר קיבלה ביניש את עמדת גבאי. החלטה זו של גבאי בגיבוי נתניהו ספגה ביקורת בשל פגיעה במעמד הממונה על השכר והמשמעות הכלכלית[9].
על גבאי הוטלה המשימה להוביל את הנחת צינור הגז הטבעי לחיפה[10]. בשל ריכוז המפעלים באזור חיפה, נודעה חשיבות רבה להעברתם לפעולה על ידי גז טבעי ובכך להביא להפחתת זיהום האוויר, התחלואה והתמותה באזור. צינור הגז, ביחד עם תשתיות רכבת העמק וכביש 6, נועדו לעבור באדמות הדרוזים באזור מפער נחל קישון. בשל חילוקי דעות בינמשרדיים והבטחות סותרות שניתנו לבעלי הקרקע על ידי השרים, התעכבה הנחת צינור הגז משנת 2006[11]. במהלך עיסוקו בעניין עורר גבאי סערה ציבורית כאשר בנאום פומבי שנשא אמר כי: "הדרוזים הפכו למילה שמהלכת אימים על משרדי הממשלה"[12]. גבאי מיהר להתנצל, אולם הדרוזים תבעו את השעייתו[13]. למרות זאת גבאי המשיך לטפל בעניין וגיבש פתרון של החלפת קרקעות. פתרון זה אומץ על ידי ראש הממשלה והממשלה[14], אולם הדרוזים נסוגו בהם מהסכמה זו. על-אף התנגדותם החלו העבודות, שנתקלו בראשיתם בהפגנות[15]. הדרוזים בחרו לעבור לאפיק משפטי ועתרו לבית המשפט העליון כנגד העבודות, אולם זה לא עצר את העבודות והמליץ לדרוזים לאמץ את מתווה הפתרון שהוצע על ידי גבאי[16]. העבודות הסתיימו בפברואר 2011 וראש-הממשלה יחד עם שר התשתיות הלאומיות, השר להגנת הסביבה וגבאי חנכו את צינור הגז[17], תוך שכל הדוברים מציינים את חלקו המכריע של גבאי בהנחת הצינור.
גבאי גם עסק רבות בנושאים הקשורים לציבור החרדי. הנושא הראשון שהוטל לפתחו היה עניין בנית חדר המיון הממוגן במרכז רפואי ברזילי באשקלון. חלק מהשטח בו תוכנן לבנות את האגף החדש היה שטח עתיקות מוכרז, לפיכך ביצעה רשות העתיקות בינואר 2008 סקר מקדים באתר הבנייה. בסקר נתגלו קברים. לאור מחלוקת על זהות הקברים, הורה משרד ראש הממשלה, בתקופת אולמרט על הפסקת העבודות. שר הדתות דאז, יצחק כהן, גם הוא לא הביא למציאת פתרון. תוך כדי כך מונה לתפקיד סגן שר הבריאות יעקב ליצמן, שהחליט לאמץ אחת החלופות שנהגו על ידי צוות בראשות מנכל משרד ראש-הממשלה הקודם, רענן דינור, ולהקים את האגף החדש של בית החולים לצד צפון של המבנה הקיים. ליצמן הביא שאלה זאת לדיון בישיבת הממשלה ודרש כי תוואי הבנייה ישונה. ב-21 במרץ 2010 אישרה הממשלה ברוב של 11 שרים מול 10 את העתקת האגף החדש של בית החולים ומיגונו במגבלות מסוימות[18].
בעקבות החלטה זו התפטר מנכ"ל משרד הבריאות, ד"ר איתן חי-עם והתעורר גל של לחץ ציבורי. נתניהו גילגל את העניין לפתחו של גבאי והקים צוות מקצועי בראשותו שתיבחן שוב את העניין[19]. גבאי קיים סיור בשטח, למד את העניין והגיע למסקנה כי אין היגיון בהעתקת חדר המיון, מה שהיה מביא להרחקת חדר המיון מבית החולים, ייקור עלות בנייתו ופגיעה בזרימת העבודה בבית החולים[20]. נתניהו אימץ את המלצת גבאי[21]. על-מנת לצמצם את ההפרעה לעבודות מצד גורמים קיצוניים, אירגן גבאי ליווי משטרתי לעבודות וחסימה של דרכי ההגעה לאשקלון וכן תיזמן את תחילת העבודות למוצאי-שבת, כך שיקשה על הגורמים המתנגדים להתארגן[22]. לבסוף, למרות האיומים, שעיכבו את בניית חדר המיון הממוגן במשך שנתיים, החלו העבודות עם הפרעה מיזערית[23].
ביוני 2010 פסל בג"ץ את ההסדר שהיה נהוג מכח חוק התקציב לפיו שולמו קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים הלומדים בישיבות להם לפחות שלושה ילדים ורמת השתכרות מינימלית[24]. הממשלה עמדה לפני אישור תקציב דו-שנתי לשנים 2011–2012 וכיו"ר ועדת הכספים של הכנסת כיהן ח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה. שר האוצר, יובל שטייניץ, שהיה זקוק לתמיכתו של ח"כ גפני באישור התקציב, מיהר להבטיח לו כי הסדר התשלום ימשך ויעוגן בחקיקה[25]. שוב התעוררה סערה ציבורית וראש הממשלה העביר את העניין פעם נוספת להכרעת גבאי[26]. גבאי גיבש המלצות שנועדו לתמרץ את האברכים ליציאה לעבודה. ההמלצות כללו הגבלת התקופה בה יקבלו האברכים את הקיצבה והגבלת הסכום המרבי שיוקצה לקצבאות, כך שאם יגדל מספר האברכים, תיקטן הקצבה אותה יקבל כל אחד מהאברכים[27]. על-רקע גיבוש המלצות אלו, שוב גאתה המתיחות בין גבאי לבין השרים וחברי הכנסת החרדיים, שהפעילו לחץ על לשכת ראש הממשלה לבל ישנה את ההסדר הקיים. נודע כי גבאי איים בתקופה זו מספר פעמים להתפטר[28]. לבסוף אישרה הממשלה את המלצות ועדת גבאי[29]. בג"ץ, שנידרש לעניין במסגרת עתירה שהוגשה כנגד החלטת הממשלה, החליט שלא להוציא צו ביניים כנגד ההחלטה[30].
מאז חקיקת חוק טל בעניין גיוס בני ישיבות עסק בג"ץ בשאלת חוקיותו. בספטמבר 2009 קבע בג"ץ כי: "לא ניתן להמשיך עוד במצב שבו המדינה גוררת רגליים ולא מכניסה ציבור זה למעגל התורמים למדינה", אולם דחה את ההחלטה בעניין לשנת 2011[31]. בתגובה מציע שר האוצר, יובל שטייניץ לממשלה ביולי 2010, במסגרת אישור תקציב המדינה לשנים 2011–2012, כי כל תלמיד ישיבה יקבל פטור משירות צבאי החל בגיל 22, וזאת על-מנת להעדיף את היציאה לעבודה ונשיאה בנטל הכלכלי על-פני השירות למדינה[32]. ההחלטה מעוררת סערה, גוררת עתירה לבג"ץ הדורשת לבטלה, ושוב מופנה העניין לטיפול "ועדת גבאי"[33].
גבאי גיבש החלטה שמטרתה הייתה להכפיל בתוך חמש שנים את מספר המשרתים ולהביא לכך ששני שלישים מכל מחזור גיוס חרדי ישרת בצבא או בשירות אזרחי[34]. הצבא, שהתנגד להחלטה שגובשה על ידי האוצר, הסכים להחלטה שגובשה על ידי "ועדת גבאי"[35] וזו אושרה על ידי הממשלה כמעט ללא התנגדות[36]. עם זאת ההחלטה לא הייתה נקייה מביקורת: עמותת חדו"ש הגישה עתירה כנגד ההחלטה וטענה כי היא מביאה לפטור סיטונאי של חרדים משירות צבאי. עם זאת בג"ץ לא מצא לנכון לעצור את ביצוע ההחלטה ולא הוציא צו ביניים כנגדה[37].
גבאי נדרש לא מעט לנושאים הקשורים למערכת הביטחון. במסגרת זו, בשל התגברות זרם המסתננים מגבול מצרים, גיבש את התקציב של הקמת הגדר בגבול[38]. גבאי עמד בראש ועדת המעקב אחר ביצוע העבודות וכאשר מערכת הביטחון לא מיהרה להוציא את ההחלטה לפועל, הוא יצא כנגדה בפומבי[39]. לאחר העימות זורזו העבודות על הקמת הגדר[40].
במהלך ליל הדיונים על תקציב המדינה ולאור העימות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, הוביל גבאי לפשרה בין הצדדים מה שאיפשר את אישור התקציב לשנים 2011–2012 על ידי הממשלה. באופן דומה כאשר הדיונים בין צה"ל לבין משרד האוצר בעניין העלאת גיל הפרישה מצה"ל נקלעו למבוי סתום, גבאי נקרא לתווך בין הצדדים[41].
לאחר שבמשך שש שנים נגררה ההחלטה בדבר המשאבים לשם מעבר צה"ל לנגב, ולאחר שאף מבקר המדינה נדרש לעניין וקרא לראש הממשלה להתערב, נקרא גבאי להכריע גם בעניין זה[42]. המלצתו בדבר הקצאת 19 מיליארד ₪ (9 מיליארד מתקציב המדינה, 6 מיליארד ממינהל מקרקעי ישראל בגין הקרקע המתפנה ו-4 מיליארד מתקציב משרד הביטחון) לשם השלמת המעבר עד לשנת 2017 הובאה לדיון בממשלה ואושרה על-ידה[43].
גבאי עמד בראש שורה של ועדות כגון ועדת האיתור של יו"ר מפעל הפיס, שבין מומלציה היה סגן הרמטכ"ל, לשעבר, עוזי דיין, שאף נבחר לתפקיד[44]; ועדות ליישום מסקנות ועדות חקירה בתחום המים ובתחום הטיפול במפוני גוש קטיף. אחת הוועדות המשמעותיות והמתמשכות אותן מנהל גבאי היא הסרת חסמים לבניה למגורים. לאור האמרת מחירי הדירות החליטה הממשלה על שורת צעדים, ובהם הקמת ועדה שתפקידה להסיר חסמים בתחום הבניה למגורים. במסגרת זו קודמה על ידי בנייתם של אלפי יחידות דיור בכל רחבי הארץ[45]. בעקבות זאת, הציעו הגורמים הירוקים כי נתניהו יוותר על תוכניותיו לקיצור הליכי התכנון ויתמקד בניהול התהליך כפי שעושה ועדת החסמים[46]. הוועדה בעלת הפוטנציאל המשמעותי ביותר בראשה מופקד גבאי, ביחד עם חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, מכונה ועדת התחרותיות, שתפקידה להגביר את התחרותיות במשק[47]. על-פי כתב המינוי, הוועדה הוקמה כדי לבחון את ריכוז האמצעים הכלכליים בידי מספר מצומצם של קבוצות מרכזיות במשק, באמצעות פרמידות שליטה.
באוגוסט 2011 מונה כחבר בוועדת טרכטנברג לבחינת פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל בעקבות מחאת האוהלים ועמד בראש הצוות שעסק בנושאי הדיור, נושא אשר הצית את המחאה בראשיתה.
ריבוי הוועדות בראשן עומד גבאי גרר ביקורת רבה, שהתמקדה בשאלה האם הממשלה משליכה לפיתחן של ועדות כל בעיה קשה והאם בידי גבאי הזמן לנהל את כל הוועדות הללו[48]. עם זאת, ריבוי הנושאים, שהופקדו בידיו על ידי ראש הממשלה והממשלה וריכוז הכוח לקבל החלטות בנושאים שונים, הביאו לדירוגו במקום השישי בדירוג מאה המשפיעים על הכלכלה הישראלית של מגזין TheMarker, תוך שהעיתונות טוענת כי הוא "האיש החזק ביותר בשירות הציבורי והשפעתו בתחומי המשק והחברה גדולה מזו של מרבית השרים"[49], ואף העניקה לגבאי את התואר השנוי במחלוקת: "הבורר" וטענה כי משרד האוצר נשרך אחרי משרד ראש הממשלה[50].
לאחר שנתיים בתפקידו, החליט גבאי לסיים את תפקידו והוא פרש ב-4 בספטמבר 2011[51].
פעילותו העסקית
לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה שימש חבר בצוות המשא ומתן של מפלגת הבית היהודי לשיחות עם נציגי מפלגת הליכוד. בתחילת שנת 2013 מונה למומחה כלכלי מטעם בית המשפט בתיק אי.די.בי.[52].גבאי התגלה כמומחה אקטיבי ביותר, שלא המתין לסופו של תהליך כדי לחוות עליו את דעתו, אלא התערב במשא ומתן של בעלי איגרות החוב מול איי די בי חברה לאחזקות ובעל השליטה, נוחי דנקנר מתוך מטרה להביא למקסימום החזר לבעלי החוב[53]. לעיתים תואר קרב זה כאישי ביניהם[54]. עם זאת, גבאי התעקש בעקביות כי לא מדובר בעניין אישי, וכי מטרתו להשיג יותר כסף לבעלי האג"ח[55] בהתאם ללוח הזמנים, שקבע בית המשפט, הגיש גבאי דו"ח מקיף[56]. הדו"ח ניתח לעומקו את מצב קבוצת איי די בי חברה לאחזקות ואי די בי חברה לפיתוח, חלוקת הדיבידנדים בקבוצה, שכר בכירים, עסקאות בעלי עניין ועוד. בסופו המליץ גבאי לבית המשפט ולמחזיקי איגרות החוב ליטול את השליטה באיי די בי חברה לאחזקות לידיהם[57]. הדו"ח זכה, לכינוי דו"ח גבאי[58]. גבאי הגיש בתהליך עוד שני דוחות נוספים ונאמן לשיטתו, בחר לעודד תחרות בין דנקנר לבין מתמודדים נוספים[59]. פעלתנותו זו של גבאי הביאה את מגזין דהמרקר להגדירו כאחד מעשרת האנשים המשפיעים בשוק ההון (ביחד עם בעלי התפקיד הנוספים בהסדר החוב) לשנת 2013[60] לבסוף הנושים הצביעו על נטילת השליטה בחברה מידיו של דנקנר והעברתה לבן-משה ואלשטיין. גבאי מונה, ביחד עם עו"ד חגי אולמן כנאמן לביצוע הסדר החוב. בתפקידו זו לא נרתע מלהתעמת עם משרדי הממשלה, כגון משרד התקשורת, שהתעכב לדעתו במתן ההיתר להעברת השליטה בחברה[61] וכן עם בעלי השליטה החדשים, שהעדיפו להימנע ממכירת אחזקות אידיבי בכלל ביטוח[62]. גבאי מונה גם כמשקיף מטעם בית המשפט המחוזי לחברת דואר ישראל, בשל החשש שלא תעמוד בתשלום חובותיה ולצורך ביצוע תוכנית הבראה בחברה[63]. במסגרת זו הוביל גבאי ביחד עם הנהלת החברה את גיבושה של תוכנית הבראה, שכללה בין היתר צימצום היקף העובדים, שיפור השירות, עדכון תעריפים והזרמת הון לחברה על ידי משרד האוצר[64]. במהלך כהונתו לא היסס גבאי לתקוף את המדינה על התנהלותה, ואף הישווה התנהלות זו להתנהלות הטייקונים, שהתנערו מחברות בבעלותם[65].
קישורים חיצוניים
- אורה קורן, החברות משתלמת: כך כבש אייל גבאי את תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker, 9 במאי 2009
- ליאת רון, פורטפוליו / אייל גבאי, באתר גלובס, 7 ביוני 2011
- יהודה שרוני ואראל סג"ל, דוח גבאי: מנכ"ל משרד רה"מ מסכם תקופה, באתר nrg, 9 בספטמבר 2011
- דיאנה בחור ניר, כשאסרו על אבי לצאת לטיול כי נעליו היו קרועות, הוא כתב: "בלילה נכנסתי אל המיטה ובכיתי על הכר", באתר כלכליסט, 5 בינואר 2012
- שלומית לן, איל גבאי: "אני לא חושב שתהיה ירידה דרמטית במחירי הדירות", באתר גלובס, 10 בספטמבר 2016
- ערן אזרן, "הכסף במגוריט אינו 'כסף טיפש'. דירה זו אחת ההשקעות הכי בטוחות", באתר TheMarker, 14 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ מינוי אייל גבאי לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הודעה של דובר ממשלת ישראל, באתר של משרד ראש הממשלה, 4 במאי 2009}
- ^ ליאור ברון, חברת התשתיות הקנדית CHIC הפסיקה את המשא ומתן למכירת אחזקותיה בכביש חוצה ישראל, באתר גלובס, 12 בפברואר 2008
- ^ אפרת נוימן, הג'וב החלומי של אייל גבאי נהפך לחלום בלהות, באתר TheMarker, 24 באוגוסט 2008
- ^ יורם גביזון, בבקוק אנד בראון סוגרת את משרדיה בישראל; דפי זהב צפויה להימכר, באתר TheMarker, 28 באוגוסט 2008
- ^ רם דגן, לאומי-קארד לא מוותרת: תבקש שוב למזג את חברת הסליקה גמא, באתר TheMarker, 16 באוקטובר 2007
- ^ אמנון אטד, היום יוגש לממשלה חוק בנק ישראל; המנצח הגדול - סטנלי פישר, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2009
- ^ צבי לביא, סטנלי פישר לכהונה שנייה כנגיד בנק ישראל, באתר ynet, 17 במרץ 2010
- ^ יובל יועז, לשכת נתניהו מקיימת מרתון דיונים לסיום שביתת הפרקליטים, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010
- ^ מירב ארלוזורוב, המחיר הנורא של רפיסות ממשלת נתניהו מתחיל להיחשף, באתר TheMarker, 13 באפריל 2011
- ^ תני גולדשטיין, אייל גבאי ינהל המו"מ עם הדרוזים על צינור הגז, באתר ynet, 4 בנובמבר 2009
- ^ נפתלי רזניקוביץ', יהב לממשלה: זרזו הבאת צינור הגז לחיפה, באתר nrg, 26 ביולי 2009
- ^ תני גולדשטיין, מנכ"ל משרד רה"מ: המילה דרוזים מהלכת אימים, באתר ynet, 3 בספטמבר 2009
- ^ חסין חלבי, עו"ד זכי כמאל: "להשעות את אייל גבאי" אתר פורטל הכרמל, 22.12.2009
- ^ אבי בר-אלי, בתום שנים של עיכובים: מסתמן הסדר עם ראשי העדה הדרוזית על העברת צינור הגז הטבעי לחיפה, באתר TheMarker, 8 בדצמבר 2009
- ^ ג'קי חורי, בתום יום העימותים בין דרוזים לשוטרים, יימשכו עבודות הנחת צינור הגז בצפון, באתר הארץ, 4 במאי 2010
- ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ לדרוזים: העדיפו את פיצוי המדינה, באתר nrg, 13 באוקטובר 2010
- ^ אחיה ראב"ד, לאחר שנים של עיכובים: נחנך צינור הגז למפרץ, באתר ynet, 15 בפברואר 2011
- ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: חדר המיון בברזילי יועתק, באתר ynet, 21 במרץ 2010
- ^ דן אבן ויניר יגנה, פרשת ברזילי | ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לבחון מחדש העתקת חדר המיון, באתר הארץ, 22 במרץ 2010
- ^ ברק רביד, מקור בלשכת רה"מ: מנכ"ל משרד רה"מ צפוי להמליץ שלא להעתיק את מיקום חדר המיון בביה"ח ברזילי, באתר הארץ, 28 במרץ 2010
- ^ ברק רביד ודן אבן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע: חדר המיון בברזילי ייבנה במיקום המקורי, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
- ^ מנחם כץ, שעה לאחר השבת: הקברים יפונו; גדר תיל סביב ביה"ח אתר כיכר השבת, 14.5.2010
- ^ שמוליק חדד ורועי עידן, מבצע פינוי הקברים מ"ברזילי": 15 עוכבו לחקירה, באתר ynet, 16 במאי 2010
- ^ בג"ץ 4124/00 ארנון יקותיאלי נ' השר לענייני דתות, 14.6.10
- ^ תומר אביטל, הבנות בין ראשי האוצר והחרדים: 10,000 אברכים יקבלו קצבאות - וכך גם כמה מאות סטודנטים, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2010
- ^ צבי זרחיה, ראש הממשלה: תוקם ועדה שתבחן שינויים בחוק קצבאות האברכים, באתר TheMarker, 24 באוקטובר 2010
- ^ דו"ח הוועדה הבין משרדית: תמיכה תקציבית באברכי כולל, דצמבר 2010
- ^ שלום ירושלמי (טור דעה), לשכת רה"מ חיה בשקר ומועלת בתפקידה, באתר nrg, 10 בינואר 2011
- ^ תומר אביטל, הממשלה אישרה: האברכים ימשיכו לקבל הבטחת הכנסה, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2010
- ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ: לא יושעה מתן התמיכות לאברכים, באתר nrg, 23 בינואר 2011
- ^ יוני גבאי, בג"ץ מותח ביקורת על "חוק טל" אך דוחה ההכרעה ל-2011 אתר כיכר השבת, 8.9.2009
- ^ יאיר אטינגר ואנשיל פפר, "האוצר מעדיף שילוב חרדים בעבודה על פני שוויון בנטל", באתר הארץ, 3 באוגוסט 2010
- ^ שמואל מיטלמן, המדינה מבקשת לדחות דיון בגיוס חרדים, באתר nrg, 9 בנובמבר 2010
- ^ אטילה שומפלבי, לאישור הממשלה: הכפלת מספר החרדים לגיוס, באתר ynet, 16 בדצמבר 2010
- ^ רונן מדזיני, ראש אכ"א תומך ברפורמת גיוס החרדים: "חבר יביא חבר", באתר ynet, 9 בינואר 2011
- ^ אטילה שומפלבי, השרים אישרו גיוס החרדים: "צעד נכון בכיוון הנכון", באתר ynet, 9 בינואר 2011
- ^ קובי נחשוני, בעקבות רפורמת הגיוס: אלפי אברכים שוחררו, באתר ynet, 27 באפריל 2011
- ^ ברק רביד ואורה קורן, ראש הממשלה: הפליטים מהווים איום על הכלכלה, התרבות והדמוגרפיה של ישראל, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
- ^ אראל סג"ל, "משרד הביטחון מונע בניית גדר נגד פליטים", באתר nrg, 27 באוקטובר 2010
- ^ אמיר בוחבוט, צה"ל מאיץ את הקמת הגדר בגבול מצרים, באתר nrg, 31 בינואר 2011
- ^ אדריאן פילוט, נכשל המו"מ בין האוצר לצה"ל על העלאת גיל הפרישה, באתר גלובס, 28 בפברואר 2010
- ^ מוטי בסוק, נתניהו יגיש הצעה למימון העברת בסיסי צה"ל לנגב, באתר TheMarker, 12 באפריל 2011
- ^ מוטי בסוק, הממשלה אישרה מעבר צה"ל לנגב בעלות של 19 מיליארד שקל, באתר TheMarker, 17 באפריל 2011
- ^ גיא קצוביץ', נתניהו החליט: עוזי דיין ימונה ליו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, באתר גלובס, 2 במאי 2011
- ^ שי פאוזנר, הוועדה להסרת חסמים שיחררה עוד 8,000 יח"ד, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2011
- ^ רנית נחום-הלוי, בעיות בתוכנית הסופרטנקר של נתניהו: הוועדה להאצת הבנייה בחיפה הוקפאה, באתר TheMarker, 8 במאי 2011
- ^ ראש הממשלה: תוקם וועדה להגברת התחרותיות במשק באתר משרד ראש הממשלה, 13/10/2010
- ^ מוטי בסוק, האיש שיושב על 20 כורסאות יו"ר ובו זמנית גם מנהל את משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker, 29 באוקטובר 2010
- ^ הדר חורש (טור דעה), הוועדה להגברת התחרותיות במשק מרכזת בעיקר כותרות עיתונים, באתר nrg, 3 במאי 2011
- ^ אדריאן פילוט וסטלה קורין ליבר, איל גבאי: "מי שלא מבחין בהישגי השנה האחרונה ישן שנת דוב", באתר גלובס, 12 בפברואר 2010
- ^ מוטי בסוק, אייל גבאי פורש מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה אתר TheMarker 21.6.2011
- ^ מיכאל רוכוורגר, אייל גבאי: "אמרתי לנוחי כי אלשטיין לא רק שלא מתקדם אלא מתרחק", באתר TheMarker, 30 במאי 2013
- ^ שלומית לן "מומחים: גבאי כופף את דנקנר, עידן העביר מסר ברור לעופר", גלובס 6 ביולי 2013
- ^ אפרת פרץ, "מאחורי הקלעים: אייל גבאי עשה בית-ספר לדנקנר", גלובס, 26 במאי 2013
- ^ אפרת פרץ, "גבאי: "אין שום דבר אישי נגד דנקנר; שיביא כסף", גלובס, 30 במאי 2013
- ^ איל גבאי, דו"ח המומחה, אי די בי אחזקות ואי די בי פיתוח
- ^ שלי אפלברג, "אייל גבאי: לפרק את אי.די.בי ולהעביר את החברה לניהול בעלי האג"ח", דהמרקר 28 ביולי 2013
- ^ רותם שטרקמן, "מנהלים חמדנים, מפקחים חלשים, משקיעים עלובים - 9 דברים שלמד גבאי בחצי שנה", דהמרקר 29 ביולי 2013
- ^ שי סלינס, "ביהמ"ש: דחייה של שבועיים נוספים להגשת הצעות לרכישת אי.די.בי", כלכליסט, 17 באוקטובר 2013
- ^ רותם שטרקמן "מיהם 10 המשפיעים המובילים בשוק ההון? ", מגזין דהמרקר, 6 בספטמבר 2013
- ^ אפרת פרץ "גבאי מזהיר מקריסה אפשרית של הסדר החוב באי.די.בי ", גלובס, 26 במרץ 2014
- ^ מיכאל רוכוורגר, "דירקטוריון אי.די.בי פיתוח אישר הארכה של 45 יום לעסקת כלל ביטוח", דהמרקר 5 במאי 2014
- ^ אסא ששון, "אייל גבאי מונה כנציג בעלי האג"ח של הדואר", דהמרקר 8 בספטמבר 2014
- ^ אופיר דור, "אייל גבאי: "חברת הדואר לא נחלצה מהקשיים הפיננסיים"", כלכליסט 21 באוקטובר 2014
- ^ אמיתי זיו, "אייל גבאי על המשבר בדואר: "אם תשובה היה נוהג כמו המדינה, היו תולים אותו""", דהמרקר 28 בדצמבר 2014
