איל גבאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אייל גבאי)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איל גבאי
איל גבאי, 2023
איל גבאי, 2023
לידה 1967 (גיל: 57 בערך)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל
תפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, מנהל רשות החברות הממשלתיות, יו"ר קופת חולים מאוחדת

איל גבאי (נולד ב-1967 בירושלים) הוא מנהל ישראלי בתחומי שוק ההון והבריאות. גבאי הוא יו"ר קופת חולים מאוחדת[1], היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה בשנים 2009–2011[2], מנהל רשות החברות הממשלתיות ומנהל הסניף הישראלי של חברת ההשקעות האוסטרלית בבקוק אנד בראון. משמש כיו"ר קרנות השתלמות למורים ולגננות, מאז 2012[3].

ביוגרפיה

איל גבאי נולד וגדל בירושלים, אחד מארבעה ילדים להורים מורים ילידי ישראל. סבו וסבתו עלו מפרס[4]. בוגר תיכון הימלפרב. שירת כקצין בלון בחיל המודיעין. בעל תואר ראשון בכלכלה (בהצטיינות יתרה) ומשפטים (בהצטיינות) באוניברסיטה העברית בירושלים ותואר שני במנהל עסקים (במסלול מימון, בהצטיינות) באוניברסיטה העברית. שימש מתרגל של פרופ' רות גביזון[4].

בסיום לימודי התואר הראשון הצטרף למכון הישראלי לדמוקרטיה ושימש מטעמו כעוזר בוועדת הכלכלה של הכנסת, את התמחותו בעריכת דין עשה בבית המשפט העליון אצל השופטת דליה דורנר ובמשרד עורכי דין ש. הורביץ.

תחילת הקריירה

את הקריירה בשירות הציבורי החל לאחר סיום לימודי מנהל עסקים, כשמונה ב-1996 ליועצו של שר המשפטים צחי הנגבי. גבאי כיהן בתפקיד עד 1998 אז מונה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו לנהל את התחום הכלכלי במשרד ראש הממשלה.

בשנים 1999–2000 כיהן כסמנכ"ל פיתוח עסקי וקשרים בינלאומיים בחברת בזק בינלאומי תחת המנכ"ל אורי יוגב.

מנהל רשות החברות הממשלתיות

בשנת 2002 חזר לשירות הציבורי ומונה ע"י הממשלה בראשות אריאל שרון, למנהל רשות החברות הממשלתיות[5], תפקיד בו כיהן עד 2007 תחת השרים אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו. תקופתו ברשות התאפיינה בהפרטה של חברות ממשלתיות, בהן אל על, בזק, בתי הזיקוק וצים, שינויים נוספים שהתבצעו היו פיצול רכבת ישראל מרשות הנמלים והרכבות והפיכתה לחברה ממשלתית, כמו גם הפיכת רשות הדואר ויחידת הסמך הממשלתית מע"צ לחברות ממשלתיות.

את ההפרטות ביצע גבאי באמצעים לא מקובלים עד אז: הפרטת אל על בוצעה באמצעות הנפקת מלוא מניות החברה בבורסה, בשילוב של הנפקת מניות ואופציות[6]. בהפרטת בזק השתמש גבאי, לראשונה במכרזי המדינה, בהליך שנבנה ע"פ תורת המשחקים ונעזר ביועץ בתחום, מה שהביא להצלחה במכירת גרעין השליטה[7]. הצלחה זו ייושמה גם בהפרטת בית הזיקוק באשדוד. גבאי פעל להפרדתו מבית הזיקוק בחיפה, ולאחר אישור הממשלה לכך, הפריט אותו ראשון, בתהליך שכונה מלכודת דבש[8]. לאחר מכן, הונפק בית הזיקוק חיפה, שוב בשיטה של 100% מהמניות בבורסה, בהנפקה שהייתה הגדולה ביותר בישראל עד אז[9]. לאור תנופת הפרטות זו בתקופה של ארבע שנים, כונה גבאי המפריט הלאומי[10]. היקף ההפרטות בתקופתו הגיע לכ-16.5 מיליארד ₪[11]. לצד ההפרטות, פעל גבאי להגברת השקיפות בהתנהלות החברות הממשלתיות ובהעלאת איכות ניהולן. הוא פעל להדחת יושבי ראש חברות שסבר שאינם ממלאים את תפקידם כראוי , כגון יו"ר חברת חשמל[12], או מי שסבר שאינם מסייעים לקידום פעולות ההפרטה[13].

בשנת 2003, היה במקום ה-57 ברשימת המשפיעים של מגזין דה מרקר[14]; בשנת 2006, הוגדר ע"י מגזין דה מרקר כ: "חרוץ, ישר ואינו מתלהם". המגזין דירג את גבאי במקום ה-71 ברשימת המשפיעים[15].

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

במאי 2009 מונה גבאי על ידי ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו למנכ"ל משרד ראש הממשלה.

דפוסי הפעולה של גבאי בשליחות נתניהו התקבעו כבר בתחילת הקדנציה: על גבאי הוטל להכריע מטעמו של נתניהו בשורה של נושאים כלכליים-חברתיים. הנושא הראשון היה חוק בנק ישראל, שבו מחלוקת בין משרד האוצר לבין נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר, מנעה את הגשתו לכנסת. בהתערבותו של גבאי, גובש נוסח שהוגש על ידי הממשלה לכנסת[16] שנה וחצי מאוחר יותר שוב היה מעורב גבאי בעימות עם הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, בנוגע לשביתת הפרקליטים. לאחר ארבעים יום של שביתה, הוטל על גבאי להביא לסיומה[17]. לוין לא הסכים למתווה שהציג גבאי בשם הממשלה בפני נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש לפיו הסכסוך עם הפרקליטים יעבור לבוררות. בסופו של דבר קיבלה ביניש את עמדת גבאי. החלטה זו של גבאי בגיבוי נתניהו ספגה ביקורת בשל פגיעה במעמד הממונה על השכר והמשמעות הכלכלית[18].

נושא נוסף בו טיפל היה הנחת צינור הגז הטבעי לחיפה[19]. בשל ריכוז המפעלים באזור חיפה, נודעה חשיבות רבה להעברתם לפעולה על ידי גז טבעי ובכך להביא להפחתת זיהום האוויר, התחלואה והתמותה באזור. צינור הגז, ביחד עם תשתיות רכבת העמק וכביש 6, נועדו לעבור באדמות הדרוזים באזור מפער נחל קישון. בשל חילוקי דעות בינמשרדיים והבטחות סותרות שניתנו לבעלי הקרקע על ידי השרים, התעכבה הנחת צינור הגז משנת 2006[20]. במהלך עיסוקו בעניין עורר גבאי סערה ציבורית כאשר בנאום פומבי שנשא אמר כי: "הדרוזים הפכו למילה שמהלכת אימים על משרדי הממשלה"[21]. גבאי מיהר להתנצל, אולם הדרוזים תבעו את השעייתו[22]. למרות זאת גבאי המשיך לטפל בעניין וגיבש פתרון של החלפת קרקעות[23]. אולם הדרוזים נסוגו בהם מהסכמה זו. על-אף התנגדותם החלו העבודות, שנתקלו בראשיתם בהפגנות[24]. הדרוזים בחרו לעבור לאפיק משפטי ועתרו לבית המשפט העליון כנגד העבודות, אולם זה לא עצר את העבודות והמליץ לדרוזים לאמץ את מתווה הפתרון שהוצע על ידי גבאי[25]. העבודות הסתיימו בפברואר 2011[26].

גבאי גם עסק בנושאים הקשורים לציבור החרדי: למשל, בנושא בנית חדר המיון הממוגן במרכז רפואי ברזילי באשקלון[27]. גבאי הקים צוות מקצועי בראשותו שתיבחן את העניין[28]. גבאי קיים סיור בשטח, למד את העניין והגיע למסקנה כי אין היגיון בהעתקת חדר המיון, מה שהיה מביא להרחקת חדר המיון מבית החולים, ייקור עלות בנייתו ופגיעה בזרימת העבודה בבית החולים[29]. נתניהו אימץ את המלצת גבאי[30]. לבסוף, החלו העבודות עם הפרעה מיזערית[31].

ביוני 2010 פסל בג"ץ את ההסדר שהיה נהוג מכוח חוק התקציב לפיו שולמו קצבאות הבטחת הכנסה לאברכים הלומדים בישיבות להם לפחות שלושה ילדים ורמת השתכרות מינימלית[32]. הממשלה עמדה לפני אישור תקציב דו-שנתי לשנים 2011–2012 וכיו"ר ועדת הכספים של הכנסת כיהן ח"כ משה גפני מסיעת יהדות התורה. שר האוצר, יובל שטייניץ, שהיה זקוק לתמיכתו של ח"כ גפני באישור התקציב, מיהר להבטיח לו כי הסדר התשלום יימשך ויעוגן בחקיקה[33]. גבאי גיבש המלצות שנועדו לתמרץ את האברכים ליציאה לעבודה. ההמלצות כללו הגבלת התקופה בה יקבלו האברכים את הקיצבה והגבלת הסכום המרבי שיוקצה לקצבאות, כך שאם יגדל מספר האברכים, תיקטן הקצבה אותה יקבל כל אחד מהאברכים[34]. לבסוף אישרה הממשלה את המלצות ועדת גבאי[35]. בג"ץ, שנידרש לעניין במסגרת עתירה שהוגשה כנגד החלטת הממשלה, החליט שלא להוציא צו ביניים כנגד ההחלטה[36].

גבאי נדרש לא מעט לנושאים הקשורים למערכת הביטחון. במסגרת זו, גיבש את התקציב של הקמת הגדר בגבול[37] ועמד בראש ועדת המעקב אחר ביצוע העבודות[38][39].

במהלך ליל הדיונים על תקציב המדינה ולאור העימות בין משרד הביטחון למשרד האוצר, הוביל גבאי לפשרה בין הצדדים, שאיפשרה את אישור התקציב לשנים 2011–2012 על ידי הממשלה. באופן דומה כאשר הדיונים בין צה"ל לבין משרד האוצר בעניין העלאת גיל הפרישה מצה"ל נקלעו למבוי סתום, גבאי נקרא לתווך בין הצדדים[40]. לאחר שבמשך 6 שנים נגררה ההחלטה בדבר המשאבים לשם מעבר צה"ל לנגב, ולאחר שאף מבקר המדינה נדרש לעניין וקרא לראש הממשלה להתערב, נקרא גבאי להכריע גם בעניין זה[41]. המלצתו בדבר הקצאת 19 מיליארד ש"ח (9 מיליארד מתקציב המדינה, 6 מיליארד ממינהל מקרקעי ישראל בגין הקרקע המתפנה ו-4 מיליארד מתקציב משרד הביטחון) לשם השלמת המעבר עד לשנת 2017 הובאה לדיון בממשלה ואושרה על-ידה[42].

בעניין גיוס בני ישיבות גבאי גיבש החלטה שמטרתה הייתה להכפיל בתוך חמש שנים את מספר המשרתים ולהביא לכך ששני שלישים מכל מחזור גיוס חרדי ישרת בצבא או בשירות אזרחי[43]. הצבא, הסכים להחלטה שגובשה על ידי "ועדת גבאי"[44] וזו אושרה על ידי הממשלה כמעט ללא התנגדות[45]. עם זאת ההחלטה לא הייתה נקייה מביקורת: עמותת חדו"ש הגישה עתירה כנגד ההחלטה וטענה כי היא מביאה לפטור סיטונאי של חרדים משירות צבאי. עם זאת בג"ץ לא מצא לנכון לעצור את ביצוע ההחלטה ולא הוציא צו ביניים כנגדה[46].

גבאי עמד בראש שורה של ועדות ובניהן ועדת האיתור של יו"ר מפעל הפיס[47],; ועדות ליישום מסקנות ועדות חקירה בתחום המים ובתחום הטיפול במפוני גוש קטיף, ועדה להסרת חסמים לבניה למגורים[48] וועדת התחרותיות ביחד עם חיים שני[49]. באוגוסט 2011 מונה כחבר בוועדת טרכטנברג לבחינת פתרונות למצוקת יוקר המחיה במדינת ישראל בעקבות מחאת האוהלים ועמד בראש הצוות שעסק בנושאי הדיור, נושא אשר הצית את המחאה בראשיתה. ריבוי הוועדות בראשן עומד גבאי גרר ביקורת רבה, שהתמקדה בשאלה האם הממשלה משליכה לפיתחן של ועדות כל בעיה קשה והאם בידי גבאי הזמן לנהל את כל הוועדות הללו[50]. היה מרכז ועדת שמגר (דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה).

לאחר כשנתיים וחצי בתפקידו, החליט גבאי לסיים את תפקידו והוא פרש ב-4 בספטמבר 2011[51].

ריבוי הנושאים, שהופקדו בידיו של גבאי על ידי ראש הממשלה והממשלה וריכוז הכוח העניקו לגבאי את התואר "הבורר"[52]. הוא דורג בשנת 2010 במקום השישי בדירוג מאה המשפיעים על הכלכלה הישראלית של מגזין TheMarker, תוך שהעיתונות טוענת כי הוא "האיש החזק ביותר בשירות הציבורי והשפעתו בתחומי המשק והחברה גדולה מזו של מרבית השרים"[53].

פעילותו העסקית

לאחר שעזב את רשות החברות, מונה למנהל הסניף הישראלי של קרן ההשקעות בבקוק אנד בראון. הסניף ניהל משא ומתן מתקדם לרכישת החזקות חברת CHIC הקנדית בזכיין כביש 6 – דרך ארץ[54]. בתקופה בה כיהן בתפקיד, פרץ המשבר הכלכלי העולמי ושווי החברה האוסטרלית התדרדר כמו גם ערך החזקותיה בישראל[55]. נוכח מצבה הפיננסי הקשה של החברה האם, המליץ גבאי על סגירת הסניף הישראלי, וזה נסגר בסוף שנת 2008[56].

לאחר הבחירות לכנסת התשע עשרה שימש חבר בצוות המשא ומתן של מפלגת הבית היהודי, בנושאי כלכלה, לשיחות עם נציגי מפלגת הליכוד.

משמש כיו"ר קרנות השתלמות למורים ולגננות, מאז 2012[3]. בתקופת כהונתו, הוכפל הסכום המנוהל על ידי קרנות ההשתלמות לכ-30 מיליארד ש"ח. בתקופת כהונתו ביצעו הקרנות שורה של השקעות ריאליות מחוץ לבורסה, וביניהן: כניסה עם קיסטון לשליטה באגד[57][58], השקעה בחברת ההתפלה IDE עם כלל ביטוח[59], רכישת הזכויות לתמלוגים במאגר הגז תמר[60], השקעה בתחנת הכוח דליה אנרגיה[61] ודרכה גם רכישת תחנת הכח אשכול מידי חברת החשמל[62], בחברת התשתיות מנרב[63] ובחברת גו גלובל לצידה של אייפקס[64].

בתחילת שנת 2013, מונה למומחה כלכלי מטעם בית המשפט בתיק אי.די.בי.[65]. גבאי התגלה כמומחה אקטיבי ביותר, שלא המתין לסופו של תהליך כדי לחוות עליו את דעתו, אלא התערב במשא ומתן של בעלי איגרות החוב מול איי די בי חברה לאחזקות ובעל השליטה, נוחי דנקנר מתוך מטרה להביא למקסימום החזר לבעלי החוב[66]. יחד עם שותפיו להסדר החוב, נכלל במקום הרביעי ברשימת המשפיעים של מגזין דה-מרקר בשוק ההון לשנת 2013[67].

בספטמבר 2016 מונה ליושב ראש קרן הנדל"ן מגוריט[68]. תפקיד בו שימש עד נובמבר 2017[69].

גבאי מונה גם כמשקיף מטעם בית המשפט המחוזי לחברת דואר ישראל, בשל החשש שלא תעמוד בתשלום חובותיה ולצורך ביצוע תוכנית הבראה בחברה[70]. הוא לא היסס לתקוף את המדינה על התנהלותה, ואף הישווה התנהלות זו להתנהלות הטייקונים, שהתנערו מחברות בבעלותם[71].

בקופת חולים מאוחדת

ב-2016 מונה לכהן כיושב ראש מועצת המנהלים של קופת חולים מאוחדת[72][73].

במהלך תפקידו, בוצעה הרכישה של רשת בתי החולים (חדרי הניתוח הפרטיים) בשנת 2018[74][75], הוכנסה טכנולוגיה של טיפול מרחוק באמצעות חברת הטכנולוגיה האמריקאית הנסחרת בארצות הברית: American Well[76] ונרכש בית החולים הפרטי הגדול בישראל, בית החולים רפאל (באמצעות רשת מדיקה)[77].

יזם רכישת בניין משרדים להנהלת הקופה, ואת העתקת מטה הקופה מתל אביב לראשון לציון מתוך רצון לייעל את עבודת הקופה. בכך מאוחדת היא הקופה הראשונה שמשרדיה יוצאים מהעיר[78].

פעל מול הממשלה להקמת בית חולים נוסף בנגב. לבסוף הממשלה החליטה על הקמת בית החולים פרס בבאר שבע שיהיה בבעלות קופות החולים מאוחדת ולאומית ויופעל ע"י ביה"ח שיבא. עלותו המשוערת של בית החולים היא כשלושה מיליארד ש"ח. לטענת גבאי, בית החולים יביא לעליית איכות וזמינות שירותי הבריאות בנגב ולצימצום פערים בין הפריפריה למרכז[79].

פעילות ציבורית

מונה על ידי חילי טרופר ליו"ר יד בן-צבי[80].

קיבל הצעה מנפתלי בנט לכהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה עם כינון ממשלת ישראל השלושים ושש, אך העדיף להמשיך בתפקידו בקופ"ח מאוחדת[81].

גבאי תומך ומקדם מעבר של המשק הישראלי לסוף שבוע ארוך של שבת וראשון[82].

חיים אישיים

גבאי נשוי בשנית לעינת, פסיכולוגית קלינית[4]. אשתו הראשונה נפטרה כשבתם הייתה בת שלוש. הוא אב לחמישה, מתגורר במודיעין-מכבים-רעות ומנהל אורח חיים דתי[83].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איל גבאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ שירות גלובס, ‏היו"ר הבא של מאוחדת: איל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, באתר גלובס, 12 ביולי 2016
  2. ^ מינוי איל גבאי לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הודעה של דובר ממשלת ישראל, באתר של משרד ראש הממשלה, 4 במאי 2009}
  3. ^ 3.0 3.1 ליאור בן דוד, איל גבאי מונה ליו"ר החברה לניהול קרנות ההשתלמות למורים וגננות, באתר כלכליסט, 29 בפברואר 2012
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 ליאת רון, ‏"מדוע סירבתי לראש הממשלה": יו"ר קופת חולים מאוחדת מדבר, באתר מעריב אונליין, 11 בפברואר 2022
  5. ^ גד ליאור, הממשלה מינתה את אייל גבאי למנהל רשות החברות, באתר ynet, 17 בדצמבר 2002
  6. ^ שלומי שפר, העסקאות שלא קרו ב-2004, באתר ynet, 28 בדצמבר 2004
  7. ^ הדר חורש, בעיצומו של המכרז על השליטה בבזק ניסו חברים בצוות המכירה לשנות את כללי המשחק שנקבעו מראש, באתר TheMarker‏, 29 במאי 2005
  8. ^ שרון קדמי, מלכודת הדבש שהכין אייל גבאי לצדיק בינו, באתר TheMarker‏, 4 באוגוסט 2006
  9. ^ שרון קדמי, הנפקת בז"ן יצאה לדרך: 4 חברות הדלק הגדולות עשויות להשתתף בחגיגה, באתר TheMarker‏, 19 בפברואר 2007
  10. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏האיש שמאחורי הגל הגדול של ההפרטות, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2006
  11. ^ זאב קליין, ‏עוד בכיר פורש: אייל גבאי - מנהל רשות החברות הממשלתיות, באתר גלובס, 17 באפריל 2007
  12. ^ שרון קדמי, אכזבה לרוטמן: היועץ המשפטי לממשלה סירב להתערב בעניינו מול רשות החברות הממשלתיות, באתר TheMarker‏, 25 ביולי 2006
  13. ^ שרון קדמי, אייל גבאי שיגר מכתב ליו"ר בתי הזיקוק אוהד מראני והודיע כי הוא שוקל להעביר אותו מתפקידו, באתר TheMarker‏, 28 במאי 2006
  14. ^ מגזין דה מרקר, 100 האנשים המשפיעים ביותר בישראל, ספטמבר 2003
  15. ^ מגזין דה מרקר, 100 האנשים המשפיעים ביותר בישראל, ספטמבר 2006
  16. ^ אמנון אטד, היום יוגש לממשלה חוק בנק ישראל; המנצח הגדול - סטנלי פישר, באתר כלכליסט, 5 ביולי 2009
  17. ^ יובל יועז, ‏לשכת נתניהו מקיימת מרתון דיונים לסיום שביתת הפרקליטים, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2010
  18. ^ מירב ארלוזורוב, המחיר הנורא של רפיסות ממשלת נתניהו מתחיל להיחשף, באתר TheMarker‏, 13 באפריל 2011
  19. ^ תני גולדשטיין, איל גבאי ינהל המו"מ עם הדרוזים על צינור הגז, באתר ynet, 4 בנובמבר 2009
  20. ^ נפתלי רזניקוביץ', יהב לממשלה: זרזו הבאת צינור הגז לחיפה, באתר nrg‏, 26 ביולי 2009
  21. ^ תני גולדשטיין, מנכ"ל משרד רה"מ: המילה דרוזים מהלכת אימים, באתר ynet, 3 בספטמבר 2009
  22. ^ חסין חלבי, עו"ד זכי כמאל: "להשעות את איל גבאי", באתר פורטל הכרמל,‏ 22 בדצמבר 2009
  23. ^ אבי בר-אלי, בתום שנים של עיכובים: מסתמן הסדר עם ראשי העדה הדרוזית על העברת צינור הגז הטבעי לחיפה, באתר TheMarker‏, 8 בדצמבר 2009
  24. ^ ג'קי חורי, בתום יום העימותים בין דרוזים לשוטרים, יימשכו עבודות הנחת צינור הגז בצפון, באתר הארץ, 4 במאי 2010
  25. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ לדרוזים: העדיפו את פיצוי המדינה, באתר nrg‏, 13 באוקטובר 2010
  26. ^ אחיה ראב"ד, לאחר שנים של עיכובים: נחנך צינור הגז למפרץ, באתר ynet, 15 בפברואר 2011
  27. ^ רוני סופר, הממשלה אישרה: חדר המיון בברזילי יועתק, באתר ynet, 21 במרץ 2010
  28. ^ דן אבן ויניר יגנה, פרשת ברזילי | ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה לבחון מחדש העתקת חדר המיון, באתר הארץ, 22 במרץ 2010
  29. ^ ברק רביד, מקור בלשכת רה"מ: מנכ"ל משרד רה"מ צפוי להמליץ שלא להעתיק את מיקום חדר המיון בביה"ח ברזילי, באתר הארץ, 28 במרץ 2010
  30. ^ ברק רביד ודן אבן, ראש הממשלה בנימין נתניהו הכריע: חדר המיון בברזילי ייבנה במיקום המקורי, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
  31. ^ שמוליק חדד ורועי עידן, מבצע פינוי הקברים מ"ברזילי": 15 עוכבו לחקירה, באתר ynet, 16 במאי 2010
  32. ^ בג"ץ 4124/00 ארנון יקותיאלי נ' השר לענייני דתות, ניתן ב־14 ביוני 2010
  33. ^ תומר אביטל, הבנות בין ראשי האוצר והחרדים: 10,000 אברכים יקבלו קצבאות - וכך גם כמה מאות סטודנטים, באתר כלכליסט, 23 באוקטובר 2010
  34. ^ דו"ח הוועדה הבין משרדית: תמיכה תקציבית באברכי כולל, דצמבר 2010
  35. ^ תומר אביטל, הממשלה אישרה: האברכים ימשיכו לקבל הבטחת הכנסה, באתר כלכליסט, 19 בדצמבר 2010
  36. ^ שמואל מיטלמן, בג"ץ: לא יושעה מתן התמיכות לאברכים, באתר nrg‏, 23 בינואר 2011
  37. ^ ברק רביד ואורה קורן, ראש הממשלה: הפליטים מהווים איום על הכלכלה, התרבות והדמוגרפיה של ישראל, באתר הארץ, 22 בינואר 2010
  38. ^ אראל סג"ל, "משרד הביטחון מונע בניית גדר נגד פליטים", באתר nrg‏, 27 באוקטובר 2010
  39. ^ אמיר בוחבוט, צה"ל מאיץ את הקמת הגדר בגבול מצרים, באתר nrg‏, 31 בינואר 2011
  40. ^ אדריאן פילוט, ‏נכשל המו"מ בין האוצר לצה"ל על העלאת גיל הפרישה, באתר גלובס, 28 בפברואר 2010
  41. ^ מוטי בסוק, נתניהו יגיש הצעה למימון העברת בסיסי צה"ל לנגב, באתר TheMarker‏, 12 באפריל 2011
  42. ^ מוטי בסוק, הממשלה אישרה מעבר צה"ל לנגב בעלות של 19 מיליארד שקל, באתר TheMarker‏, 17 באפריל 2011
  43. ^ אטילה שומפלבי, לאישור הממשלה: הכפלת מספר החרדים לגיוס, באתר ynet, 16 בדצמבר 2010
  44. ^ רונן מדזיני, ראש אכ"א תומך ברפורמת גיוס החרדים: "חבר יביא חבר", באתר ynet, 9 בינואר 2011
  45. ^ אטילה שומפלבי, השרים אישרו גיוס החרדים: "צעד נכון בכיוון הנכון", באתר ynet, 9 בינואר 2011
  46. ^ קובי נחשוני, בעקבות רפורמת הגיוס: אלפי אברכים שוחררו, באתר ynet, 27 באפריל 2011
  47. ^ גיא קצוביץ', ‏נתניהו החליט: עוזי דיין ימונה ליו"ר דירקטוריון מפעל הפיס, באתר גלובס, 2 במאי 2011
  48. ^ שי פאוזנר, הוועדה להסרת חסמים שיחררה עוד 8,000 יח"ד, באתר כלכליסט, 13 באפריל 2011
  49. ^ ‏ראש הממשלה: תוקם וועדה להגברת התחרותיות במשק באתר משרד ראש הממשלה, 13/10/2010
  50. ^ מוטי בסוק, האיש שיושב על 20 כורסאות יו"ר ובו זמנית גם מנהל את משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 29 באוקטובר 2010
  51. ^ אייל גבאי פורש מתפקידו כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, באתר TheMarker‏, 20 ביוני 2011
  52. ^ אדריאן פילוט וסטלה קורין ליבר, ‏איל גבאי: "מי שלא מבחין בהישגי השנה האחרונה ישן שנת דוב", באתר גלובס, 12 בפברואר 2010
  53. ^ הדר חורש (טור דעה), הוועדה להגברת התחרותיות במשק מרכזת בעיקר כותרות עיתונים, באתר nrg‏, 3 במאי 2011
  54. ^ ליאור ברון, ‏חברת התשתיות הקנדית CHIC הפסיקה את המשא ומתן למכירת אחזקותיה בכביש חוצה ישראל, באתר גלובס, 12 בפברואר 2008
  55. ^ אפרת נוימן, הג'וב החלומי של איל גבאי נהפך לחלום בלהות, באתר TheMarker‏, 24 באוגוסט 2008
  56. ^ יורם גביזון, בבקוק אנד בראון סוגרת את משרדיה בישראל; דפי זהב צפויה להימכר, באתר TheMarker‏, 28 באוגוסט 2008
  57. ^ חזי שטרנליכט, ‏שיחקו בשתי הקבוצות: כך קיבלו המורים והגננות "הנחה" של כמיליארד שקל ברכישת אגד, באתר גלובס, 12 במאי 2022
  58. ^ ניצן כהן, אחרי שהועבר הכסף, אושרה מכירת אגד לקיסטון, באתר אייס, 31 במאי 2022
  59. ^ רחלי בינדמן, איך הפכו קרנות המורים למצפון של שוק ההון, באתר כלכליסט, 20 ביוני 2017
  60. ^ קובי ישעיהו, ‏קרנות ההשתלמות של המורים והגננות השקיעו 46 מיליון דולר בתמלוגי מאגר הגז תמר, באתר גלובס, 29 בדצמבר 2019
  61. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, אקזיט נאה לתש"י: מוכרת 20% מדליה אנרגיות תמורת 430 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 31 ביולי 2016
  62. ^ הפועלים ומזרחי יעמידו הלוואה של עד 6.5 מיליארד שקל לרכישת אשכול | כלכליסט, באתר calcalist, ‏2023-11-12
  63. ^ גולן חזני, הושלמה העסקה למכירת מנרב לפי שווי של 750 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 8 באוגוסט 2021
  64. ^ אסף גלעד, ‏אקזיט תיירותי לזהבית כהן: מוכרת את גו גלובל טרוול מבני ברק לחברה קוריאנית, באתר גלובס, 15 במאי 2023
  65. ^ אתר למנויים בלבד מיכאל רוכוורגר, איל גבאי: "אמרתי לנוחי כי אלשטיין לא רק שלא מתקדם אלא מתרחק", באתר TheMarker‏, 30 במאי 2013
  66. ^ שלומית לן, ‏מומחים: גבאי כופף את דנקנר, עידן העביר מסר ברור לעופר, באתר גלובס, 6 ביולי 2013
  67. ^ מגזין דה-מרקר, 100 האנשים המשפיעים ביותר בישראל, ספטמבר 2013
  68. ^ שלומית לן, ‏לעשות מישהו עשיר, עוד יותר עשיר - זה לא מעניין אותי, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2016
  69. ^ רון שטיין, ‏גבאי ואנדורן עוזבים את מגוריט עקב חילוקי דעות עם יזמי הקרן, באתר גלובס, 9 בנובמבר 2017
  70. ^ אתר למנויים בלבד אסא ששון, אייל גבאי מונה כנציג בעלי האג"ח של הדואר; העובדים יקיימו הפגנות גדולות, באתר TheMarker‏, 8 בספטמבר 2014
  71. ^ אתר למנויים בלבד אמיתי זיו, אייל גבאי על המשבר בדואר: "אם תשובה היה נוהג כמו המדינה, היו תולים אותו", באתר TheMarker‏, 28 בדצמבר 2014
  72. ^ ספי קרופסקי, איל גבאי יכהן כיו"ר דירקטוריון קופת חולים מאוחדת, באתר כלכליסט, 12 ביולי 2016
  73. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, כשהתמונה הזו צולמה, לאנשים האלה לא היתה סיבה לחייך, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2019
  74. ^ גולן חזני, מאוחדת רוכשת 40% מבתיה"ח של בארינבוים, באתר כלכליסט, 3 באוקטובר 2017
  75. ^ הילה ויסברג, ‏גם למאוחדת יש בית חולים פרטי: הושלמה העסקה לרכישת נארא, באתר גלובס, 13 בפברואר 2019
  76. ^ אתר למנויים בלבד רוני לינדר, מאוחדת חתמה על הסכם בעשרות מיליוני דולרים עם חברת טלרפואה אמריקאית, באתר TheMarker‏, 2 בינואר 2018
  77. ^ גולן חזני, בלעדימדיקה במו"מ לרכישת 50% מבית החולים רפאל בתל אביב לפי שווי של יותר מ-100 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2023
  78. ^ מערכת האתר, משרדי "מאוחדת" עוברים אל הבית החדש בראשון לציון| שתפו | אתר גל גפן, באתר גל גפן
  79. ^ רוזנבלום, שרית (2024-05-30). ""אנחנו נערכים לעימות נרחב בצפון. אם טבריה, צפת והקריות יופצצו, גם מרפאות קופות חולים יקלטו פצועים"". Ynet. נבדק ב-2024-05-31.
  80. ^ מהי יד יצחק בן־צבי?, באתר יד יצחק בן-צבי
  81. ^ אמיר אטינגר, אוריאל בארי, ‏איל גבאי סירב להצעת בנט לכהן כמנכ"ל משרד רה"מ, באתר "סרוגים", 15 ביוני 2021
  82. ^ עדו בן פורת, איל גבאי, יו"ר קופ"ח מאוחדת: ישראל צריכה לעבור לסופ"ש ארוך משבת לראשון, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2022
  83. ^ רבקי גולדפינגר, עניין אישי והפעם עם איל גבאי, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2019
מנכ"לי משרד ראש הממשלה
אהוד אבריאל טדי קולק יעקב הרצוג שמחה דיניץ מרדכי גזית עמוס ערן אליהו בן-אלישר מתתיהו שמואלביץ' אברהם טמיר יוסי בן אהרון
1951–1952 1952–1964 1966–1972 1972–1973 1973–1975 1975–1977 1977–1980 1980–1984 1984–1986 1986–1992
שמעון שבס צבי אלדרוטי אביגדור ליברמן משה ליאון יוסי קוצ'יק רפי פלד אביגדור יצחקי אילן כהן רענן דינור איל גבאי
1992–1995 1995–1996 1996–1997 1997–1999 1999–2001 2001–2001 2001–2004 2004–2006 2006–2009 2009–2011
הראל לוקר אלי גרונר יואב הורוביץ רונן פרץ צחי ברוורמן יאיר פינס נעמה שולץ יוסי שלי
2011–2015 2015–2018 2019–2018 2019–2020 2020–2021 2021–2022 2022 מ-2023

38754675איל גבאי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איל_גבאי&oldid=2628258"