טלי ניר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. טלי ניר (נולדה ב-28 באפריל 1973) היא משפטנית ישראלית, עיתונאית ופעילה חברתית. מנכ"לית-מייסדת של עמותת 121 - מנוע לשינוי חברתי.

ביוגרפיה

נולדה בתל אביב וגדלה ברמת השרון. בנעוריה הייתה כתבת נוער בקול ישראל. בשירותה הצבאי בין השנים 1991 ל-1993 שירתה במחלקת החדשות בגלי צה"ל ככתבת לענייני חינוך ובהמשך ככתבת לענייני משפט, עורכת משדרי חדשות ומגישת מבזקי חדשות.

בין השנים 1994 ל-2000 עבדה כעיתונאית, עורכת ושדרנית בחברת החדשות של ערוץ 2. בתחילה, ככתבת לענייני משפט, אשר סיקרה את עבודת בית המשפט העליון ומשרד המשפטים. בהמשך, ערכה משדרי חדשות, לרבות המהדורה המרכזית, הגישה מבזקי חדשות ועשתה כתבות לאולפן שישי. במקביל למדה לתואר ראשון במשפטים מהאוניברסיטה העברית.

ניר התמחתה בעריכת דין אצל פרקליטת המדינה, עדנה ארבל, ולאחר הסמכתה כעורכת דין המשיכה לעבוד תקופה קצרה כעוזרתה המשפטית של ארבל.

בין השנים 2003 ל-2005 שהתה בהולנד ולמדה לתואר שני במשפטים וכלכלה בתוכנית ארסמוס של התאחדות האוניברסיטאות האירופיות ולתואר שני נוסף במשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטת אמסטרדם, אותו סיימה בהצטיינות. במקביל ללימודי התואר השני עבדה ככתבת עיתון הארץ וחברת החדשות בהולנד.

בין השנים 2006–2017 עבדה כעורכת דין וכסמנכ״לית האגודה לזכויות האזרח בישראל. כמנהלת המחלקה לזכויות חברתיות וכלכליות של הארגון, עסקה בקידום זכויות אזרחי ישראל בתחומי הבריאות, הדיור, התעסוקה, החינוך, הרווחה והקיום בכבוד.

במקביל לעבודתה באגודה פרסמה ניר באופן קבוע טורי דעה בידיעות אחרונות.

באוגוסט 2017, הקימה ניר את עמותת 121 מנוע לשינוי חברתי, ארגון לא מפלגתי וללא מטרת רווח, הפועל לקידום חקיקה ושיפורים במדיניות החברתית-כלכלית לרווחת הציבור ולחיזוק התשתיות החברתיות להמאה ה-21[1]. 121 עובדים עם עמותות ואנשי מקצוע מכל קבוצות האוכלוסייה, ומפתחים יחד הצעות בתחומי התעסוקה, החינוך, הבריאות והרווחה, שיפתרו מצוקות הנוגעות למספר גדול של אנשים. מטרת הארגון היא למנף את הידע והניסיון הקיים בשטח כדי להגיש לקובעי מדיניות הצעות לשיפורים בעלות ערך מוסף משמעותי, שייתנו גיבוי לצעדי מדיניות נכונים.

פעילות חברתית וציבורית

כמנכ״לית עמותת 121 הובילה ניר את הדרישה לפיצוי מפוטרי מגפת הקורונה, שלא היו זכאים לדמי אבטלה. 121 גייסו ארגונים חברתיים רבים לעבודה משותפת עם מקבלי החלטות בממשלה ובכנסת, ובעקבות כך קיבלו 70,000 מפוטרים בני 67 ומעלה מענקי הסתגלות חודשיים[2]. בנוסף, שונה חוק ביטוח לאומי כך ש-40,000 מקבלי קצבאות נכות, זקנה, השלמת הכנסה ומזונות, קיבלו דמי אבטלה מלאים[3].

במסגרת 121, הקימה ניר את ״המקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר״, שותפות של מגזר עסקי ומגזר חברתי, שמטרתה לגרום לממשלה להשקיע שיפור מיומנויות עובדים שלא באקדמיה[4]. במהלך הקורונה, שכנעה השותפות את הממשלה להקצות 700 מיליון שקלים להכשרות מקצועיות ל-100,000 מובטלים, וכן לשנות את דרכי העבודה של המערך הממשלתי להפעלתן, כך שהקורסים יפותחו ויבוצעו על ידי מוסדות איכותיים בשיתוף מעסיקים[5].

ניר ועמותת 121 מקדמים גם השקעה ממשלתית בחינוך לגיל הרך ולשם כך הקימה העמותה את שותפות ״בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך״, שדורש כצעד ראשון שהממשלה תשקיע בהכשרות מקצועיות לכל המחנכות שעובדות במסגרות לגילאי לידה עד שלוש[6].

יוזמה נוספת של העמותה היא שותפות ״מתכון להצלחה - הפורום לקידום הזנה בחינוך״, שמטרתה להבטיח שתלמידים בחינוך העל יסודי שסובלים מחוסר ביטחון תזונתי, יזכו לארוחות בבתי הספר שיאפשרו להם להתמיד בלימודיהם[7].

לקראת הבחירות לכנסת בספטמבר 2019, ניתחה את הבטחות המפלגות בנושאים החברתיים-כלכליים בפרויקט מיוחד עם חדשות 12[8].

בין השנים 2011–2015 הובילה ניר את הדרישה לאסור ניתוקי מים לחסרי אמצעים כלכליים. היא הגישה עתירה לבג"ץ הדורשת לאסור את ניתוקי המים עד להסדרת הנושא[9]. פעילותה ביחד עם שותפיה לאגודה לזכויות האזרח ופעילים חברתיים מכל רחבי הארץ הביאה לכך שוועדת הכלכלה של הכנסת אימצה כללים חדשים שאוסרים ניתוקי מים לחסרי אמצעים החל מאפריל 2015[10].

קודם לכן, ניר עסקה בקידום זכויות מובטלים ומקבלי הבטחת הכנסה והייתה שותפה למאבק נגד תוכנית ויסקונסין, במתכונת בה פעלה. מאבק זה הביא לכך שתוכנית ויסקונסין בוטלה באפריל 2010 על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת. בעקבות כך, הייתה שותפה לניסוח הצעת חוק שהציעה חלופה לתוכנית וזו הוגשה על ידי כל חברי ועדת העבודה והרווחה דאז[11].

ניר הייתה שותפה גם לעבודת הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית, שהישגה הראשון היה החלטת הממשלה להכליל את טיפולי השיניים לילדים בסל הבריאות החל מיולי 2010. כמו כן, היא הייתה שותפה למאבקים החברתיים של הקואליציה לדיור בר השגה, המטה לשוויון בשירותי בריאות ופורום הארגונים למאבק בעוני.

ניר כתבה דוח נרחב על שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, שכותרתו "בין מימוש לייבוש" (פורסם ביולי 2012)[12]. המחקר שבבסיס הדוח ביקש לחשוף כיצד נעשתה בפועל משנות ה-80 והלאה הנסיגה דרמטית של המדינה מאחריותה למימוש זכויות האדם בתחומי הדיור, הבריאות, החינוך, התעסוקה והרווחה. בין השיטות שננקטו ונסקרות במחקר: קיצוצים תקציביים; הפרטה נרחבת של שירותים חברתיים; חקיקה אנטי-חברתית ובלימת יוזמות חקיקה חברתיות; אי יישום של חוקים ופסקי דין חברתיים; מדיניות מיסוי ששירתה את הכוחות החזקים בשוק; מסעי דה-לגיטימציה נגד מי שנפגעו מהמדיניות וביקרו אותה; וגיוס מערכת המשפט לגיבוי המהלכים שננקטו.

ביחד עם ד״ר שגית לוינר ניתחה ניר את מדיניות המיסוי של ממשלות ישראל במאמר שכותרתו: מדיניות חברתית באצטלה כלכלית: מטרותיה של מערכת המס בישראל, ופורסם ב"ספר לפידות" בעריכת דוד גליקסברג, בשנת 2015[13].

בתקופה שעבדה עם תושבי ירושלים המזרחית פרסמה ניר דוחות שחשפו את מצב זכויות האדם שלהם[14] וייצגה אותם בשורה של עתירות בנושאי בינוי ותשתיות, שירותי חינוך, רפואת חירום, חופש תנועה, ועבודת המשטרה. במסגרת זו פרסמה דוח על כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי ההתנחלויות שבירושלים המזרחית[15].

פעילות משפטית

עו"ד טלי ניר הגישה מספר עתירות לבית המשפט העליון, שהתקבלו והפכו לפסקי דין תקדימיים, בהם:

  • פסק הדין בבג"ץ שאסר על גביית מס במקומות ציבוריים ובמחסומי דרכים[16].
  • פסק הדין בבג"ץ שחייב לספק חינוך חינם לכל ילדי ירושלים המזרחית[17].
  • פסק הדין בערעור שקבע כי אין למקם מוסד חינוכי בסמוך למפעל מזהם והורה על הזזת מפעל מזהם שפעל בסמוך לבית הספר שועפט ג' בראס חמיס[18].
  • פסק דין בערעור שהביא לפירוק עבודות פיתוח בשכונת ואדי חילווה שבסילוואן, שנעשו ללא הליכי התכנון הנדרשים. ניר טענה שהעבודות נעשו להתאמת תוואי השכונה לתיירות באתר 'עיר דוד', תוך התעלמות מצרכיהם הבסיסיים של אלפי התושבים הפלסטינים וללא שיתופם בהליך התכנוני[19].

במהלך המחאה של קיץ 2011 ניסחה ניר בשיתוף חוקרים ופעילים בתחום הזכויות החברתיות הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות[20], השונה מהצעות קודמות, בכך שהיא כללה פירוט רחב של כל אחת מהזכויות הקונקרטיות ומגדירה את התוכן שלהן במונחים מעשיים. מבנה חוק-היסוד המוצע דומה למבנה חוקי היסוד שבהם מוגנות חלק מהזכויות האזרחיות והפוליטיות: ההגנה החוקתית מוקנית בדרך של קביעת הזכות, ולצדה קבועה פסקת הגבלה המציבה תנאים לפגיעה באותה הזכות. מכיוון שחיוב הממשלות בתחום החברתי מוגבל מעצם טבעו ליכולת הכלכלית של המדינה מוצע לקבוע בסעיף 3(ב) כי "המדינה מחויבת לפיתוח ולקידום מתמשך של התנאים להבטחת מימושן של הזכויות החברתיות עד כדי מירב המקורות העומדים לרשותה ובאופן הדרגתי בהתאם ליכולתה הכלכלית". ההצעה הונחה ב-2011 על שולחן הכנסת על ידי ח"כים ממגוון סיעות, הן של הקואליציה והן של האופוזיציה: שלי יחימוביץ', זבולון אורלב, חיים כץ, אורלי לוי, שלמה מולה, אורי אורבך, זהבה גלאון, ניצן הורוביץ, דב חנין, איתן כבל, וג'מאל זחאלקה[21].

קישורים חיצוניים

ממאמריה:

הערות שוליים

  1. ^ עמוד ראשי - 121 מנוע לשינוי חברתי
  2. ^ מענק הסתגלות למפוטרים בני 67 ומעלה
  3. ^ העיוות תוקן: המפוטרים מקבלי הקצבאות יקבלו דמי אבטלה מלאים
  4. ^ המקפצה - המטה להשקעה במקצועות המחר
  5. ^ טלי ניר, לחם עבודה, לא רק לאקדמאים, באתר גלובס, ‏15 באוקטובר 2020
  6. ^ בידיים טובות - המטה להשקעה בגיל הרך
  7. ^ מתכון להצלחה - הפורום לקידום הזנה בחינוך
  8. ^ מה במצע? כל הבטחות המפלגות לבחירות 2019, ‏ספטמבר 2019
  9. ^ בג"ץ 671/13 מזרחי נ' הרשות הממשלתית למים ולביוב
  10. ^ החל מ-1.4.2015 השתנו הכללים בעניין ניתוק מים בשל חוב. כל מה שחשוב לדעת על תשלומי מים, הנחות וניתוקים
  11. ^ ההצעה נבלמה על ידי הממשלה. פרטים על המאבק לתוכנית משופרת לדורשי העבודה בישראל באתר האגודה לזכויות האזרח
  12. ^ דוח בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים, יולי 2012
  13. ^ טלי ניר ושגית לוינר, מדיניות חברתית באצטלה כלכלית: מטרותיה של מערכת המס בישראל, באתר https://law.acri.org.il//he/wp-content/uploads/2015/04/tax-policy.pdf, ‏2015
  14. ^ לדוגמה: זכויות אדם בירושלים המזרחית: עובדות ונתונים, מאי 2010
  15. ^ מרחב בלתי מוגן - כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי ההתנחלויות שבירושלים המזרחית, ספטמבר 2010
  16. ^ טלי ניר, מחסומי גביה בירושלים המזרחית, אתר האגודה לזכויות האזרח, 20 בדצמבר 2010
    בג"ץ 6824/07 ד"ר עאדל מנאע נ' רשות המסים
  17. ^ להחזיר שכר לימוד לילדים מירושלים המזרחית שנאלצים ללמוד בבתי ספר פרטיים, אתר האגודה לזכויות האזרח, 1 במאי 2011
    בג"ץ 5373/08 אסמעיל אבו לבדה ואח' נ' שרת החינוך
  18. ^ בית המשפט העליון הורה לפתור לאלתר בעיית בית הספר הסמוך למפעל מזהם. אתר האגודה לזכויות האזרח, 26 באוגוסט 2009
  19. ^ עבודות תשתית ללא היתר בשכונת סילואן בירושלים המזרחית, 10 בדצמבר 2008
    עע"ם 8274/09 עיריית ירושלים נ' סלים סיאם
  20. ^ הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות
  21. ^ פרטים נוספים הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות באתר האגודה לזכויות האזרח
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32398618טלי ניר

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טלי_ניר&oldid=1891694"