ועדת השמות הממשלתית
ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים. החלטות הוועדה מחייבות את מוסדות המדינה.
במתן שמות מתבססת הוועדה על שמות היסטוריים, על תרגום שמות ערביים ועל מתן צורה עברית לשמות ערביים.
פעולות הוועדה
ועדת השמות הממשלתית היא המשך של "ועדת שמות היישובים על יד קק"ל" שהוקמה בשנת 1925 על פי החלטה של דירקטוריון הקק"ל[1]. לוועדת שמות היישובים על יד קק"ל לא היה כל מעמד חוקי, אולם השמות שהיא נתנה לכ-400 יישובים הוכרו על ידי הציבור.
ועדה נוספת שקבעה שמות, החל מ-18 ביולי 1949[2] ובמשך תקופה של כשנתיים, פעלה ליד משרד ראש הממשלה ונקראה "הוועדה הגאוגרפית" לקביעת שמות בנגב[3]. ועדה זו העניקה שמות עבריים לכ-600 מקומות גאוגרפיים בנגב (גבעות, הרים, ערוצי נחלים, תלים, גאיות). גם ועדה זו לא פעלה מכח הוראת חוק, ורק לאחר פניות חוזרות של ראש הממשלה, השתמשו משרדי הממשלה בשמות שקבעה הוועדה[4]. הוועדה הגאוגרפית הונחתה מפורשות על ידי ראש הממשלה "להרחיק את השמות הערבים מטעמים מדיניים: כשם שאין אנו מכירים בבעלותם הפוליטית של הערבים על הארץ, כן אין אנו מכירים בבעלותם הרוחנית ובשמותיהם". בהקשר לכך ציינה הוועדה הגאוגרפית, כי רבים מהשמות הערביים הם ממילא ארעיים ומקריים[5].
ב-8 במרץ 1951 מינתה הממשלה את חברי ועדת השמות הממשלתית,[6] ובחודש אפריל 1951 התכנסה ועדת השמות הממשלתית לישיבתה הראשונה. מטרת הקמת ועדה חדשה זו הייתה כפולה: ראשית, להביא לכך שקביעת שמות עבריים ליישובים ולמקומות תיעשה על ידי ועדה אחת, ולא על ידי שתי ועדות שונות שאינן מקיימות קשר ביניהן. שנית, לקבוע מעמד רשמי לוועדה, כך שהחלטותיה בדבר קביעת שמות עבריים יפורסמו ברשומות ומשרדי הממשלה יחויבו להשתמש בשמות אלו. בוועדת השמות הממשלתית הוקמו שלוש ועדות משנה: ועדה לקביעת שמות המקומות הגאוגרפיים בכל אזורי הארץ (ועדת המשנה הגאוגרפית); ועדה לזיהוי שמות המקומות ההיסטוריים וקביעתם (ועדת המשנה ההיסטורית); ועדה לקביעת שמות ליישובים חדשים ומחודשים (ועדת משנה לשמות יישובים)[4].
במשך חמישים שנות פעילותה הראשונות שינתה והוסיפה הוועדה קרוב ל־9,000 שמות; בין קביעותיה:
- שמות ליישובים כפריים ועירוניים (מעל 1,200 שמות);
- שמות למוקדי תעסוקה שמחוץ לתחום יישוב;
- שמות למחלפים וצמתים;
- שמות לעצמים גאוגרפיים;
- שמות לאתרי הנצחה;
- שמות לפארקים;
- שמות לאתרי תיירות;
- שמות למעברי גבול;
- שמות לצירי תחבורה;
- שמות לקווי דואר נע.
בין יתר תפקידי הוועדה עדכון שוטף של רשימת שמות היישובים בגופים הבאים:
- משרד הפנים (מרשם התושבים);
- דואר ישראל (החותמות, הבולים, מרכזיות וספרי הטלפונים);
- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם);
- מע"צ (השילוט בדרכים);
- המרכז למיפוי ישראל (עדכון המפות הרשמיות של ישראל);
- משרד הבינוי והשיכון.
הוועדה מפרסמת את החלטותיה בדפי מידע המופצים לכל משרדי הממשלה, ולמאות גורמים במדינה, ב"רשומות" (ילקוט הפרסומים), ולאחרונה גם בשנתון הממשלה.
בשנת 1999, במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל, פרסמה ועדת השמות את "אטלס שמות היישובים והמקומות בישראל, חמישים שנות התיישבות". בעריכת הגב' חנה ביתן, המרכזת המדעית של הוועדה. האטלס כולל את שמותיהם של תשע מאות יישובים שהוקמו בין השנים 1998-1948. באטלס מצוין מיקומם של היישובים, מקור השמות וכל הנתונים הסטטיסטים כמו צורת היישוב, ההשתייכות הארגונית, המעמד המוניציפלי ושנת ההתיישבות.
חברי הוועדה
ב"ועדת שמות היישובים על יד קק"ל" הראשונה היו נציגי הקרן הקיימת מנחם אוסישקין וי' אטינגר, נציג ההנהלה הציונית, פרופ' נחום סלושץ, נציג המתיישבים (דוד רמז עבור ארגונים המשתייכים להסתדרות, הרב ישעיהו שפירא עבור יישובי הפועל המזרחי) ופרופ' שמואל קליין בתור מומחה ונציג הוועד הלאומי. בשנת 1927 היה יוסף מיוחס נציג הוועד הלאומי ויצחק בן-צבי נציג המתיישבים חברי ההסתדרות. כן הצטרף לוועדה ישעיהו פרס, נציג החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה[7]. בשנות ה-30, מזכיר ועדת השמות היה יעקב א' אריכא[8].
לאחר קום המדינה, בוועדה חברים היסטוריונים, גאוגרפים, ארכאולוגים, אנשי מקרא ולשון, נציגי משרד הפנים, התחבורה (מע"צ), משרד הבינוי והשיכון (המרכז למיפוי) וקק"ל[9]. לוועדה שלוש ועדות משנה: יישובית, גאוגרפית והיסטורית.
בשנת 1950 נתמנה לוועדה זלמן ליף (יושב ראש).
בחודש מרץ 1951 נתמנו לוועדה:
- ד"ר אברהם בירן (יושב ראש), ד"ר מיכאל אבי-יונה, אברהם אלמליח, יעקב אריכא, יצחק בן-צבי, ד"ר א. בן חורין, ד"ר אברהם יעקב ברור, יוסף ברסלבסקי (ברסלבי), ד"ר זאב וילנאי, יוסף ויץ, ד"ר שמואל ייבין, ד"ר בנימין מיזלר (מזר), ד"ר דוד עמירן, ישעיהו פרס ופרופ' יוסף קלוזנר[10]. לאחר כחודש נוספו עליהם בן ציון לוריא ויעקב קיסלוב[11].
בשנת 1974 נתמנו לוועדה:
- אברהם בירן (יושב ראש), שלמה אבני, יוחנן אהרוני, צבי אילן, מיכאל איש שלום, עזריה אלון, יהושע ארבל, אברהם יעקב ברור, יהושע בן אריה, אבינעם דנין, חיים הירשברג, תיאודור התלגי, זאב וילנאי, יהודה זיו, יהודה כוכבי, בן ציון לוריא, מאיר מדן, זאב משל, דוד עמירן, יורם צפריר, נפתלי קדמון, יצחק שלו, דוד שרון וראובן אלקלעי[12].
בשנת 1988 נתמנו לוועדה:
- אברהם בירן (יושב ראש), צבי אילן, עזריה אלון, יהושע בן אריה, מגן ברושי, בנימין ריקרדו, יעקב ברמור, אבינעם דנין, משה כוכבי, בן ציון לוריא, מאיר מדן, זאב משל, יוסף מרגלית, דב ניר, שמואל ספראי, דוד עמירן, בנימין דנה פיקאר, חיים צבן, יורם צפריר, נפתלי קדמון, זכריה קאלי, ריכב רובין, יצחק שלו, דוד שרון ומשה שרון. לרכזת הוועדה נתמנתה חנה ביתן[13].
בספטמבר 1990 החליף משה ברור את דוד עמירן, בני מושקין החליף את יעקב ברמור ואסתר גולדנברג החליפה את מאיר מדן שנפטר[14]. ב-2 במאי 1995 נוסף לוועדה ד"ר שוקרי עראף[15].
ב-31 בדצמבר 2001 החליף זאב ספראי את צבי אילן ועמירם גונן החליף את דוד שרון[16].
ב-27 בדצמבר 2009 נתמנו לוועדה יואל אליצור (במקום אסתר גולדנברג), אילת מזר (במקום משה כוכבי), ישעיהו רונן, עירית עמית כהן, צבי צמרת ואבשלום קור[17].
בפברואר 2011 נתמנו לוועדה: איילת פישמן יו"ר ועדת היישובים במשרד הפנים (במקום בנימין ריקרדו), עמיקם ריקלין נציג הקק"ל (במקום אבי גורן) ופרופ' נעים עריידי[18].
בנובמבר 2014 החליטה הממשלה[19] על מינוי משה שרון ליו"ר הוועדה, וכן שהוועדה תהיה מורכבת מעשרים ושישה חברים, כדלקמן:
- (א) עשרים נציגי ציבור שתמנה הממשלה בהתאם להצעת ראש הממשלה;
- (ב) נציגי משרדי הממשלה הבאים שימנה השר המופקד על המשרד, מעובדי משרדם;
- (1) משרד ראש הממשלה - נציג אחד;
- (2) משרד התחבורה והבטיחות בדרכים - נציג אחד;
- (3) משרד הפנים - נציג אחד;
- (4) משרד הבינוי והשיכון (המרכז למיפוי ישראל) - נציג אחד;
- (ג) נציג שתמנה הממשלה בהתאם להצעת יושב ראש הקרן הקיימת לישראל;
- (ד) נציג רשות הטבע והגנים שתמנה הממשלה.
יישובים עם שמות לועזיים
עשרות יישובים ותיקים הספיקו להקרא בשמות לועזיים, לפני שוועדת השמות הממשלתית פעלה: הרצליה, כפר מסריק, כפר טרומן, כפר ביאליק, קריית מוצקין, בלפוריה, גבעת שפירא, כפר בלום, כפר גליקסון, כפר הס, כפר ויתקין, כפר ורבורג, כפר מונש, כפר סירקין, כפר נטר, כפר סאלד, כפר סילבר, כפר פינס, כפר רופין, נורדיה, שדה ורבורג, תל מונד, בית זייד ועוד.
הדוגמאות הבאות הן מהשנים שבהן פעלה ועדת השמות הממשלתית (ואף התנגדה):
- נצר סרני - הוועדה קבעה ש"סרני" הוא שם לועזי וסרבה לאשר את השם (המליצה על השם "נצר חיים")
חבר הכנסת מטעם מפא"י חיים בן-אשר, ידידו הקרוב של חיים אנצו סרני וחבר הקיבוץ, חש חוב של חבר לשמור על שמו ושכנע שבעקבות מותו הטרגי (ב'אסון מעגן') של בנו יחידו דניאל סרני, שהיה הנצר האחרון להוריש ולהנחיל את שם משפחת סרני לדורות נוספים, ייקרא שם היישוב נצר סרני. ביוני 1955 הודיעה ועדת השמות הממשלתית שלמרות שהיא ממשיכה ותמשיך לעמוד על משמר השם העברי, היא מסכימה לשינוי שם היישוב ל"נצר-סרני" מתוך כבוד לכנסת[20]. - לוחמי הגטאות - הוועדה קבעה שהמילה 'גטאות' היא מילה לועזית, אך הסכימה לבסוף לאשר את שם הקיבוץ לאחר דין ודברים ממושך.
- זרעית (כפר רוזנוואלד) - שם המושב בצפון הארץ היה זרעית ושונה לכפר רוזנוואלד על שם התורם שהובטח לו כי היישוב ייקרא על שמו. המתיישבים התנגדו נמרצות, אך בקק"ל לא יכולים היו לבטל את העסקה. הגיעו הדברים עד כדי איום לנטישת היישוב. בעקבות ההתנגדות הנמרצת של התושבים לשם החדש הוחזר השם זרעית, אולם השם הרשמי כיום הוא 'זרעית (כפר רוזנוואלד)' ולא 'זרעית'. היו שהציעו ששם המושב יהווה ראשי תבות של זכר רוזנוואלד עמנו יהיה תמיד.
- יהוד-מונוסון - בעקבות האיחוד בין העיר יהוד והמועצה המקומית נווה אפרים מונוסון, התכנסה ועדת השמות על מנת להמליץ לשר הפנים על שם לישות החדשה. בחודש יולי 2005 ועדת השמות הממשלתית סירבה לאשר את השם יהוד-מונוסון שעליו סיכמו נציגי שני היישובים וקבעה ששם היישוב המאוחד יהיה יהוד. שר הפנים אופיר פז-פינס הבהיר כי "התייחסות לשמו של נדבן יהודי ציוני כאל שם לועזי שלא ראוי שיישוב ייקרא על שמו איננה מתקבלת על הדעת, ועל כן החלטתי שלא לקבל את המלצות הוועדה ולקרוא ליישוב המאוחד יהוד-מונוסון" (ראו מימוש החלטתו, בעמוד 268).
מתברר ששם ישוב אינו בהכרח זהה לשם העיר או המועצה המקומית (לדוגמה המועצה המקומית נקראה משנת 1962 מועצת נווה אפרים מונוסון ואילו שם היישוב במפות, בגלל עמדתה של ועדת השמות הממשלתית, היה נווה אפרים). - כפר טרומן - על שמו של נשיא ארצות הברית, הארי טרומן.
- רמת טראמפ - בשנת 2019 אישרה הוועדה את השם "רמת טראמפ", על שמו של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ליישוב ברמת הגולן[21].
הוועדה למתן שמות עבריים לנגב
לדברי יהודה זיו, חבר בוועדת השמות הממשלתית, הגיע דוד בן-גוריון למסקנה כי יש לתת שמות עבריים לאתרים בנגב. עיקר עיסוקה של הוועדה שהוקמה היה קביעת שמות עבריים ל"עצמים גאוגרפיים". אמרו אז על בן-גוריון כי החליט "בראשית - שֵמוֹת!", ויקרא במדבר דברים - כלומר מתן שמות עבריים למקומות הוא שלב בדרך ל"חזון הפרחת השממה". הוועדה קיימה במשך עשרה חודשים 29 ישיבות, שבהן נקבעו לאתרים מדרום לקאורדינטת רוחב 120 - בין אשקלון לבין שפך נחל קדרון - 561 שמות עבריים, מתוכם רק 29 היו שמות יישובים. התוצאה סוכמה ופורסמה בשנת 1950. הייתה זו המפה היחידה של מחלקת המדידות הממשלתית שבה הופיע לצד השם העברי החדש גם שמו הערבי של המקום.
המפה יצאה לאור לאחר הסכם שביתת הנשק עם ממלכת ירדן ב-3 באפריל 1949. בן-גוריון הורה להתעלם מהקו הירוק ובעידודו ובאישורו נקבעו שמות עבריים ליישובים, לחורבות ולעצמים גאוגרפיים בתוך תחומי ירדן - מעבר לקו הירוק בגזרה זו.
לקריאה נוספת
- לאה מזור, "בין מקרא לציונות: התפיסה השבטית של המרחב המשתקפת בשמות יישובים מהעשור הראשון למדינה", קתדרה 110 (תשס"ד), עמ' 122-110
- חנה ביתן (עורכת), אטלס ההתיישבות בישראל, פרסומה של ועדת השמות הממשלתית, משרד ראש הממשלה, 2004.
- יהודה זיו, רגע של מקום - סיפורים מאחורי שמות מקומות, הוצאת צבעונים, 2005.
- יהודה זיו, בן-גוריון "מתנחל" בהר חברון, מתוך הכנס השנתי השלישי הספר והמדבר בארץ ישראל - תשס"ח - 2007, בעריכת יעקב אשל, מרכז סיור ולימוד סוסיא, סוסיא, תשס"ח.
- נגה קדמן, בצדי הדרך ובשולי התודעה: דחיקת הכפרים הערביים שהתרוקנו ב-1948 מהשיח הישראלי, ספרי נובמבר, 2008.
- חנה ביתן, "ועדת השמות הממשלתית: תולדותיה ועקרונות עבודתה", אופקים בגאוגרפיה 83, 2013. (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ועדת השמות הממשלתית- ועדת השמות הממשלתית, באתר האינטרנט של ארכיון המדינה
- נתן טירה, ישראל החדשה מקבלת שמות, מעריב, 29 בספטמבר 1951
- ואלה שמות יישובי ישראל, הצופה, 19 ביולי 1963
רשימות יישובים בילקוט הפרסומים
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 277, 16 בפברואר 1953, עמ' 645–654 - עבור התקופה שמ-8 באפריל 1951 עד 19 בספטמבר 1952. בעמ' 630–634 מופיעה רשימת שמות שנקבעו לפני ה-8 באפריל 1951 אך זו הוחלפה אחר כך על ידי רשימה שפורסמה בילקוט הפרסומים 489
- הודעה בדבר שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 326, 31 בדצמבר 1953, עמ' 355–360
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 489, 31 ביולי 1956, עמ' 1233–1256 - לתקופה מאפריל 1951 עד יולי 1956. רשימה זו כוללת ומתקנת את הרשימה שנתפרסמה בילקוט הפרסומים 227, עמ' 634-630, והיא באה במקומה
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 572, 16 בדצמבר 1957, עמ' 297–302 - לתקופה מיולי 1956 עד נובמבר 1957
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 705, 19 באוקטובר 1959, עמ' 74–75 - לתקופה מינואר 1958 עד ספטמבר 1959
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 829, 13 במרץ 1961, עמ' 955–957 - לתקופה עד 27 בנובמבר 1960
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 971, 12 בנובמבר 1962, עמ' 189–192 - לתקופה עד 29 בספטמבר 1962
- רשימת שמות יישובים, ילקוט הפרסומים 1143, 28 בדצמבר 1964, עמ' 898–899
- רשימת שמות יישובים, 29 במרץ 1966, ילקוט הפרסומים 1279, 1 ביוני 1968, עמ' 1682–1683 - לתקופה עד 22 במרץ 1966
- רשימת שמות יישובים, 4 ביולי 1968, ילקוט הפרסומים 1470, 29 באוגוסט 1968, עמ' 2100 - לתקופה עד 27 ביוני 1968
- רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2633, 10 ביוני 1980, עמ' 1818–1840 - לתקופה שמ-1 בינואר 1969 עד 26 ביוני 1979.
- רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3165, 24 בפברואר 1985, עמ' 1490–1497
- רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 4012, 4 ביוני 1992, עמ' 3391–3438 - לתקופה שמ-22 ביוני 1984 עד 6 בפברואר 1992
- רשימת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 5488, 2 בפברואר 2006, עמ' 1482–1526 - לתקופה שמ-6 בפברואר 1992 עד 8 בדצמבר 2005.
- הודעות בדבר קביעת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 7902, 5 באוגוסט 2018
- https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/11/Seder_Gov_seder_gov071121_n265.pdf, 2 בנובמבר 2021
הערות שוליים
- ^ י. אטינגר, קביעת השמות לישובי הקה"ק, דבר, 25 באוגוסט 1925
- ^ פרוטוקול הישיבה הראשונה של הוועדה הגאוגרפית לקביעת שמות בנגב (עמ' 307), 18.7.1949
- ^ ועדה לקביעת שמות בנגב, חרות, 1 בינואר 1950
- ^ 4.0 4.1 פרטיכל של ישיבת ועדת השמות הממשלתית (עמ' 56), באתר ארכיון המדינה, 8.4.1951
- ^ הוועדה הגאוגרפית (ישיבה מס' 8) (עמ' 231), 20 באוקטובר 1949
- ^ הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית, ילקוט הפרסומים 162, 24 במאי 1951, עמ' 959
- ^ י. אטינגר, לקביעת השמות למקומות הישוב בארץ, דבר, 1 ביוני 1927
- ^ גאולת השמות, דבר, 23 באפריל 1937
- ^ ועדת השמות הממשלתית, סקירה שנתית 2003, אתר משרד ראש הממשלה
- ^ הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית, ילקוט הפרסומים 152, 6 באפריל 1951, עמ' 845
- ^ הודעה על מינוי ועדת שמות ממשלתית, ילקוט הפרסומים 162, 24 במאי 1951, עמ' 959
- ^ הודעה על מינוי חברי ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 2056, עמ' 240
- ^ הודעה על מינוי חברי ועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים 3596, 20 באוקטובר 1988, עמ' 362
- ^ הודעה על מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, 23 בספטמבר 1990, ילקוט הפרסומים 3806, עמ' 138
- ^ הודעה על מינוי חבר לוועדת השמות הממשלתית, 2 במאי 1995, ילקוט הפרסומים 4306, עמ' 1164
- ^ הודעה על מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, 31 בדצמבר 2001, ילקוט הפרסומים 5047, עמ' 1164
- ^ על מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, 31 בדצמבר 2009, ילקוט הפרסומים 6057, עמ' 1714
- ^ הודעה על מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, ילקוט הפרסומים, 17 במרץ 2011, עמ' 3162
- ^ הודעה על מינוי חברים לוועדת השמות הממשלתית, י"פ 6948 מ-21 בדצמבר 2014
- ^ הכנסת הכירה בשם "נצר סרני", דבר, 14 ביוני 1955
- ^ הודעה בדבר קביעת שמות מאת ועדת השמות הממשלתית, י"פ 8335 מ-11 ביולי 2019, עמ' 12671
34911379ועדת השמות הממשלתית