ראובן אלקלעי
 | |
| ראובן אלקלעי | |
| לידה | 23 ביולי 1907 |
|---|---|
| פטירה | 4 בינואר 1976 (בגיל 68) |
ראובן אַלְקָלַעי (י"ב באב תרס"ז 23 ביולי 1907 - ב' בשבט תשל"ו 4 בינואר 1976) היה עיתונאי, סופר, מילונאי, בלשן, מתרגם ועורך שנתוני הממשלה.
ביוגרפיה
ראובן נולד בירושלים. היו לו אחות בכורה – שרינה, ואח צעיר – יעקב. שני הוריו הם מצאצאי מגורשי ספרד. אביו אברהם אלקלעי עלה לארץ ישראל מהעיר ניש שבסרביה בסוף המאה ה־19 והתחתן עם אימו רחל לבית ספורטה. לאחר נישואיהם בשנת 1900 התיישבו רחל ואברהם אלקלעי בשכונת בתי הורדנא הסמוכה לשכונת מחנה יהודה, והאב שימש מורה לצרפתית בבית הספר אליאנס. לימים פתח אברהם בשער יפו, בשותפות עם גיסו משה ספורטה, חנות ליינות, תופינים ושאר מעדנים.
משפחת אלקלעי, אשר שמה מעיד על מוצאה מאחד המקומות בספרד שנשאו את השם Alcala [אל־קלעה, המצודה בערבית] – מתייחסת למשפחתו של הרב יהודה אלקלעי, ממבשרי הציונות.
בילדותו למד ראובן בבית הספר למל ובבית הספר דורש ציון, ובנעוריו בבית הספר לבנים שניהל ר' יוסף מיוחס. כשהשלים את חוק לימודיו הצטרף לבית המדרש למורים שניהל דוד ילין וב־1926 הוענקה לו תעודת מורה.
ראובן רצה מאוד לעסוק בהוראה בירושלים, אך משלא מצא משרה מתאימה, התפרנס מעבודות שונות. ב־1930 התמודד על משרת מתרגם שהציעה ממשלת המנדט הבריטי ונבחר לשמש מתרגם מאנגלית לעברית ומעברית לאנגלית בלשכת העיתונות המנדטורית. את המכרז לתפקיד ערך מי שלימים יהפוך לממונה עליו, אדווין סמואל (בנו של הלורד הרברט סמואל). במשך הזמן קוּדם אלקלעי והיה למנהל הסניף היפואי של לשכת העיתונות המנדטורית.
בתקופה זו פרסם תרגומים מן השפה האנגלית בהם סיפורים נבחרים של סומרסט מוהם וכן מחרוזות סיפורים ויצירות של סופרים אחרים. תרגם ספרי מקצוע בענייני מינהל. בעבודתו סייע רבות ליישוב היהודי; למשל בפרסום מידע על גורלם של המעפילים באוניות פאריטה וסטרומה, מידע שהבריטים ביקשו להצניע דווקא. ביושבו כחבר בוועדת הנייר, שהייתה ממונה על הקצאת כמות הנייר לכל עיתון שהודפס בארץ, דאג במיוחד לעיתונים העבריים.
בשנת 1947 נישא לשרה פרדס, בתו של הרב אליהו פרדס, הרב הראשי הספרדי של רמת גן, ולימים הרב הראשי הספרדי של ירושלים. את החתונה ערך הרב הראשי הספרדי, בן-ציון מאיר חי עוזיאל. לזוג נולדו שני ילדים, יפה ואבי.
עם קום המדינה עבר לעבוד זמן מה בלשכת העיתונות הממשלתית שקמה אז, וב־1951 התמנה על ידי מזכיר הממשלה זאב שרף לשמש כעורך שנתון הממשלה. במלאכה זו עסק עד שנת 1974, והוציא מתחת ידו 23 שנתונים.
למן שנת 1962 שימש רכז ועדת השמות הממשלתית, ופעל בה לחידוש שמות עבריים ליישובים ואתרים בארץ ישראל.
ראובן אלקלעי אוהב השפה העברית התמסר משחר נעוריו להעשרתה: בנעוריו היה חבר בגדוד מגיני השפה ופעל להפיץ מילים עבריות חדשות בקרב דוברי העברית ואף קיבץ אותן ברשימות. לימים בעבודתו כמתרגם חש עד כמה גדול המחסור במילים עבריות בתחומים רבים, והחל לחדש מילים. הוא חידש מאות מילים בעברית, וכ־300 מהן משמשות עד היום. בחידושיו הבולטים יש שמות עצם, שמות תואר, פעלים וצירופים: צנע, דובר, מסוף, מְתאבן, שיאן, קניָן, תברואן, אָכיל, כָּביס, קָריא, לייסף, למחשב, לתעתק, לתקצב, סרט תעודה.
לא ייפלא אפוא שלאחר קום המדינה החל לכתוב את מילונו האנגלי–עברי, ואחריו חיבר את המילונים העברי–אנגלי, עברי–עברי שלם, לקסיקון לועזי–עברי חדש וגם אוסף של ניבים ופתגמים בשם "דברי חכמים".
ראובן אלקלעי נפטר ב־4 בינואר 1976. ונטמן בהר המנוחות בגבעת שאול בירושלים.
ידידו של ראובן אלקלעי אברהם חיים אלחנני כתב בהספד על אלקלעי:
...אספן מילים היה ראובן אלקלעי מנעוריו, תרגם ותר בעקביות אחר פתגמים ומשלים, אמרות כנף, שהביאוהו לגולת הכותרת בפעלו, והיא מילוניו שחיבר. מלאכת המילונאות אינה רק פרי שקידה והתמדה לשם צבירת מילים וביטויים, ולא עריכתם וסידורם לפי הא"ב ולאחר מכן להביאן לספר; מילונאות זה מעשה יצירה ומעשה מרכבה כאחד הוא, אפילו אמנות בה התובעת מהיוצר אבחנה דקה לכל צליל ולכל תג, לנקיטת מידה וקצב בבואו לערוך ניבים וביטויים, אבות ותולדות, להגדרתם הממצה והבהירה. ואין סגולות אלו נקנות אלא למי שניחן באהבה גדולה ללשון ומלידה. וכזה היה חברי הטוב ראובן אלקלעי...
העיתונאי דוד גלעדי שר שיר הלל למילונו:
לא סתם מילון יש כאן, אלא יצירה מקורית של אדם [...] שאת חיוכו אתה נושא אתך [...] זהו חיוכו של אותו בעל מלאכה שהתנא התלמודי כה מקנא בו על שצפון איתו הסוד הגדול ביותר של כושר יצירה – זה סוד הצמצום במלאכה האחת שבה הוא מגיע לכלל שלימות [...] מילונו של אלקלעי הוא מהמעודכנים ביותר – גם ה"סלנג" אינו חסר בו, גם "דרש" על שמות מסוימים, גם ראשי התיבות מבוארים, גם הביטויים הארמיים שהם בשימוש בשפתנו, גם תשובה לצרכים הטכניים והמדעיים החדישים ביותר, גם תיקוני לשון של האקדמיה עד ימינו – ולמרות כן אין התחכמויות. וחוט החן המשוך על המחבר, משוך גם על חיבורו; מילון הנקרא כמו ספר של מתח – האין זה נפלא?!
הסופר אלי עמיר סיפר: "הייתי קורא את המילונים שלו משל היו רומן".
סיפור חייו ועשייתו התפרסמו בספר "אוצר המילים – סיפור החיים של המילונאי ראובן אלקלעי" (2020), שהפיקו בני המשפחה לזכרו. את הספר כתבה סמדר ברק והוא יצא לאור בהוצאת האקדמיה ללשון העברית והוצאת ידיעות ספרים.
ארכיון
ארכיון מכתביו שמור בארכיון גנזים של אגודת הסופרים.
חלק מארכיון תמונותיו שמור ביד בן צבי, במיזם "ישראל נגלית לעין".
כתביו
- מילון אנגלי עברי אנגלי שלם, יצא לאור בשנת 1959, על ידי הוצאת הספרים "מסדה". נחשב לאחד המילונים המובילים בישראל ללימוד השפה האנגלית ואף נקרא מילון אלקלעי.
- לקסיקון לועזי יצא לאור בשנת 1967
- מילון עברי עברי שלם יצא לאור בשנת 1964
- דברי חכמים יצא לאור בשנת 1968
- מילון מסדה למתלמד יצא לאור בשנת 1978, כשנתיים לאחר פטירתו
ביקורת על כתביו
את עבודתו של ראובן אלקלעי הוקירו אנשים רבים שהמפורסמים שבהם היו:
- דוד בן-גוריון ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל אשר כתב לאלקלעי במכתב מה 12 יוני 1961 כ"ח בסיוון תשכ"א ואף הסכים כי מכתבו יופיע בהקדמה למילון האנגלי עברי "נידמה לי שמה שעשית הוא כמעט כליל השלמות ובמידה שזה ניתן להיעשות על ידי בן תמותה גם מבחינת המילים האנגליות שאף אחת מהמבוקשות על ידי לא נעדרה ובייחוד מבחינת העושר הרב של התרגומים העבריים. תחזקנה ידיך".
- לוי אשכול, ראש הממשלה הרביעי של מדינת ישראל כתב לאלקלעי ב־14 במרץ 1965, י באדר ב' תשכ"א "במילון שלך משתקפת ההתפתחות הדינמית של שפתנו המתחדשת והינו ציון דרך ותמרור חשוב לפיתוחה בעתיד".
- אבא אבן, שר החוץ של מדינת ישראל, בהקדמה למילון העברי עברי כתב "במילוניך נתגלו ההיקף הרחב של השכלתך העברית והאנגלית ותחושתך החדה לצרכיו המעשיים של הקורא. מילוניך מדביקים בטריות מופלאה את קצב ההתפתחויות של הלשון העברית, עם כל היותם נאמנים למורשת הלשונית הקדומה".
- פרופסור נ.ה טור סיני, נשיא האקדמיה ללשון העברית, כתב בהקדמה למילון: "הרשה נא לי להביע את שמחתי ואת התרשמותי מעבודתך הכבירה שאני רואה בה צעד גדול נוסף בדרך התעצמותה של לשוננו. במילונך הקפת את ההתפתחות של הלשון העברית כחלק חי של לשון חיה והיית ממניחי היסוד של לשון העתיד, עשירה ומדויקת. רק מי שיש בו מן החריצות המוחלטת וגם בכח היצירה, רק הוא מסוגל למפעל כמפעלך".
לקריאה נוספת
- סמדר ברק, אוֹצֵר המילים, סיפור חייו של המילונאי ראובן אלקלעי, הוצאת ידיעות ספרים בשיתוף עם האקדמיה ללשון העברית תש"ף
קישורים חיצוניים
- הספרים של ראובן אלקלעי, באתר "סימניה"
- ירושלים ואנשים בה
- רב שיח בנושא מילונאות בהפקת האקדמיה ללשון העברית בהנחיית ירון לונדון https://hebrew-academy.org.il/רבי-שיח/
חגי חיטרון, האיש שהמציא את הצנע, באתר הארץ, 11 בינואר 2021- אילון גלעד, מאות חידושים בעברית נזקפים לזכות הבלשן הזה. כמה מהם באמת היו שלו?, באתר הארץ, 10 בפברואר 2021
33294183ראובן אלקלעי