הרב ברוך דב פוברסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הרב ברוך דב פוברסקי
לידה 17 באוגוסט 1931 (גיל: 93)
מקום פעילות בני ברק
השתייכות ליטאים
תפקידים נוספים ראש ישיבת פוניבז'
רבותיו אביו רבי דוד פוברסקי; רבי שמואל רוזובסקי, החזון איש, ורבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק
חיבוריו בד קודש

הרב בָּרוּךְ דֹב פּוֹבַרְסְקִי (ר' בערל); נולד ב-ד' באלול תרצ"א - (17 באוגוסט 1931). הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורות חייו

נולד בקלצק (אז בפולין, כיום בבלארוס) לרבי דוד. בהיותו בן 3 חודשים עקרה משפחתו לברנוביץ, שם כיהן אביו כר"מ בישיבת אוהל תורה. בגיל עשר עלה ארצה עם משפחתו. עם בואו למד בישיבת "אור התלמוד" שעל-יד ישיבת היכל התלמוד בתל אביב ולאחר מכן עבר ללמוד אצל אביו שכיהן בראשות ישיבת תומכי תמימים חב"ד בתל אביב. בזמן קיץ תש"ד, התחיל ללמוד בישיבת חברון. באותו זמן הוקמה ישיבת פוניבז' בבני ברק, ובקיץ של אותה שנה עבר ללמוד בישיבה, זמן קצר לאחר שאביו מונה לר"מ בה. בפוניבז' למד בחברותא עם הרב אריה פינקל.

בהיותו מקורב להרב מפוניבז', היה מכין הרב את שיעורו יחד איתו, ועם רבי מרדכי שלמה ברמן[דרוש מקור]. בבחרותו התקרב לחזון איש ולרבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק.

בישיבת פוניבז'

בשנת תשי"ד, זמן קצר לאחר נישואיו, מונה על ידי רבי יוסף שלמה כהנמן למגיד שיעור בישיבת פוניבז'. במשך השנים הוא כיהן כר"מ יחד עם רבי גרשון אדלשטיין ורבי מרדכי שלמה ברמן, לצידם של ראשי הישיבה המבוגרים רבי שמואל רוזובסקי, רבי אלעזר מנחם מן שך ואביו. בנוסף הוא מסר בישיבה שיעורים בסדר קדשים לחבורת בחורים ואברכים.

לאחר פטירת אביו בשנת תשנ"ט נתמנה לראש ישיבה יחד עם רבי גרשון אדלשטיין, אך בעקבות הסכסוך שהתפתח בישיבה בשנים אלו, את מסירת ה'שיעור כללי' החל רק באייר התש"ס לאחר אשרור המינוי בפסיקת בי"ד.

מאז מינוי לראש ישיבה ועד לשנת ה'תשפ"ב הוא מסר שיעור יומי אשר התחלף במהלך השנה בין שיעור ב' לשיעור ג'. מלבד זאת מסר גם חבורות קבועות לבני הקיבוץ. עד אמצע שנת תשע"ו היה מוסר את שיעוריו בעמידה עם סטנדר, כאשר נחלש החל למסור את כל שיעוריו בישיבה עם כיסא ושולחן.  

לאחר פרוץ מגפת הקורונה הפסיק להגיע לתפילות בישיבה, ובביתו מתקיים מניין בשעות החופפות לזמני התפילות בישיבה. בשנת ה'תשפ"ב נחלש והפסיק למסור שיעורים יומיים בישיבה. ועבר למסור שיעור יומי בביתו למספר תלמידים מצומצם. עם זאת הוא עדיין מוסר שיעור כללי פעם בשבוע בישיבה.  

בשיעוריו הוא מרבה להזכיר דברים ששמע מהחזון איש ומהרב מבריסק.

מלבד שיעוריו בישיבת פוניבז' מוסר הרב פוברסקי שיעורי תורה באירועים שונים, כגון ירחי כלה בארץ ובעולם[1] (במיוחד באירופה), כינוסים תורניים, ובישיבות נוספות הן מהחוג הליטאי והן מהספרדי והחסידי.  

מאז שנת תשנ"א החל למסור שיעור כללי מדי שבוע בישיבת באר אברהם של חסידות סלאנים.[2]

בשנת תשס"ו כיהן לצידו של הרב אשר וייס כראש ישיבת "דרכי תורה" - ישיבה גדולה חסידית בירושלים שהוקמה על ידי הרב וייס במטרה לשלב בין סגנון הלימוד הליטאי להווי החסידי, בישיבה זו הוא מסר שיעור כללי מדי חודש.

למרות התנגדות רוב אנשי הזרם הליטאי לחסידות חב"ד, שומר הרב פוברסקי על יחסים טובים איתה. בשנת תש"ע הוא אירח בביתו את הרב יואל כהן, שלמד אצל אביו בישיבת תומכי תמימים בתל אביב.[3] בשנת תשע"ד התראיין לשבועון כפר חב"ד וסיפר שהוא מקבל מדי שבוע את חוברות "ליקוטי שיחות" ומתרשם מגאונותו ומבקיאותו של רבי מנחם מנדל שניאורסון.[4][5] כמו כן בכסלו תשפ"ג אירח בביתו את ה'חוזר' החבד"י הרב יהודה לייב שפירא וסיפר לו רשמים מביקורו אצל הרבי מחב"ד[6].

הרב פוברסקי הוא יושב ראש ועדת "פרס בני ברק לספרות תורנית" ויו"ר ועדת פרס "קנה לך חבר" לחיבורים תורניים מטעם מפעל הפיס[7].

הוא אורח קבוע מידי שנה ב"ירחי כלה" באירופה. לשם טס בתקופת סוף השנה האזרחית יחד עם חתנו הרב חיים פרץ ברמן והרב יהודה אריה דינר רב מרכז העיר בני ברק למסירת שיעורי תורה.

במשך שנים סירב הרב פוברסקי לעסוק בתחומים פוליטיים. עם זאת, בכ"ו באב תשע"ב צורף כחבר למועצת גדולי התורה של דגל התורה.

משפחתו

 נשוי ללאה, בתו של רבי ישראל חיים קפלן, חתנו של רבי ירוחם ליבוביץ.

אחיו:  

ילדיו:

ספריו

  • בד קודש - חידושים על הש"ס.[8] זכה בפרס הרב קוק בשנת תשכ"ו.
  • בד קודש - על התורה - חידושים על התורה (דברים שנאמרו בעל פה ושוכתבו על ידי תלמידים).[9]
  • בד קודש - על המועדים - חידושים על המועדים (כנ"ל).
  • שיעורי הגרב"ד פוברסקי - סיכום שיעורי הרב שנכתבו על ידי תלמידים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0