הלכות מדינה (ספר)

הלכות מדינה

כריכת הספר, מהדורת ה'תשס"ז
מידע כללי
מאת	הרב אליעזר יהודה ולדנברג
סוגה	ספר הלכה
הסכמות	הרב צבי פסח פרנק
הוצאה
תאריך הוצאה	ה'תשי"ב-ה'תשט"ו
קישורים חיצוניים
היברובוקס	20799

הלכות מדינה הוא ספר מאת הרב אליעזר יהודה ולדנברג (בעל שו"ת ציץ אליעזר), העוסק במעמד ההלכתי וגדרי הסמכות של מדינת ישראל, חוקיה, כוחותיה ושופטיה, ובדרכי הנהגתם על פי ההלכה. שלשת חלקי הספר יצאו לאור בשנים ה'תשי"ב–ה'תשט"ז, והיוו נקודת ציון משמעותית בפיתוח העיסוק בהלכות מדינה. בשנת ה'תשס"ז הודפסו שלושת החלקים בכרך אחד מחודש.

רקע

כבר לפני קום המדינה, החלו פוסקים שונים לעסוק בסוגיות הנוגעות להנהגת מדינה יהודית עצמאית. מורכבותן של סוגיות אלו נובעת בעיקר מכך שבמשך כאלפיים שנה לא התקיימה מדינה כזו, והעיסוק בסוגיות אלו בספרות ההלכתית היה מועט ביותר. לכן הניגשים לפסוק בנושאים הללו, נזקקים לסלול את הדרך כמעט מן היסוד. גם ניסיונות לשחזר ממלכות ישראליות קדומות כגון ממלכת ישראל המאוחדת וממלכת החשמונאים, עשויים להיות קשים במיוחד, כיוון שהמדינה המודרנית שונה מהמדינה הקדומה במובנים רבים, ומשום שגם מדינות אלה לא תמיד היו נאמנות להלכה.

שלושת הבולטים בעיסוקם בסוגיות אלו היו הרב הראשי לישראל יצחק אייזיק הלוי הרצוג; רבו של כפר הרואה ולאחר מכן ראש ישיבת מרכז הרב, הרב שאול ישראלי; והרב ולדנברג, שהיה חבר בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו, ולאחר מכן חבר בית הדין הרבני הגדול.

תפיסת העולם מתוכה נכתב הספר

מחבר הספר, הרב אליעזר יהודה ולדנברג

מטבע הדברים, העיסוק בנושא זה והיחס אליו כתחום נצרך ובעל ערך, נבע מתפיסה ציונית של העוסקים בו, המכירה במדינה ומתוך כך שואפת להנהגתה בדרך התורה. הרב ולדנברג אכן ראה במדינת ישראל התגשמות חזון הנביאים ואתחלתא דגאולה, כפי שהרחיב על כך במבוא ובהקדמה לספר.

מתוך כך הוא קונן על זניחת חוקי התורה וקבל על ההליכה אחר המשפט העות'מאני והאנגלי, וקרא לקבלת חוקי תורה:

עכשיו שלדאבונינו עוד לא זכינו להתרומם עם השעה הגדולה ללכת כולנו יחד באור ה', ולא זאת שלא השלכנו את אלילי כספנו ואת אלילי זהבנו שדבקו בנו מכבר ולהכריז הכרזה נמרצת "הסירו את אלהי הנכר אשר בתוככם" - כל הדעות המוקדמות הלקוחות ממקורות זרים, "והטהרו והחליפו שמלותיכם" - בבגדי תפארת של האומה ולתת פאר תחת אפר. אף זאת הוספנו חטא על פשע לעזוב באר מים חיים אשר חפרוהו שרים כרוה נדיבי עם במחוקק במשענותם, ללכת לחצוב בורות בורות שנברים אשר לא יכילו המים, בחיקוי חוקי זרים או בבדיית חוקים מן הלב המתנגדים לחוקות עולם, בת קול מנהמת כיונה וצווחת ככרוכיה "הוי החוקקים חקקי אוון ומכתבים עמל כתבו".

תוכן הספר

לאורך החיבור מתווה הרב ולדנברג את היסודות התורניים של המדינה, את הגדרות היסוד, את מוסדות המשטר ואופי הצבא, ועוסק בסוגיות ציבוריות. למעשה החיבור הוא מניפסט להקמת מדינת התורה.

הספר מחולק לשלושה חלקים:

חלק ראשון

בשער הספר נכתב כי הספר:

כולל מחקרי הלכות וברורי דינים על השופט והמשפט וכח סמכות השיפוט בזמנינו, הסמיכה ומשפט המלוכה בישראל, משפטי עונשים וחוקי מדינה

• שער א' - שופטים ושוטרים, תשעה פרקים: צו מינוי שופטים לבני נח, עצת יתרו למינוי שופטים, צו מינוי שופטים לבני ישראל, מצוות המינוי בזמן הזה, כח השיפוט בזמן הזה על קנסות ודיני נפשות, כיצד ממנים את השופטים, דיון על פי כללי חוקי התורה, דיון על פי אשר גזרו והנהיגו התנאים והאמוראים, מצוות מינוי השוטרים ותפקידם.
• שער ב' - סמיכת זקנים, שבעה פרקים: יסוד הסמיכה, סדר הסמיכה, מקום הסמיכה, ביטול הסמיכה והנהגת סמיכת החכמים בימינו, לחידוש סמיכת הזקנים, בירור שיטת הרמב"ם בחידוש סמיכת הזקנים, בירור שיטת הפוסקים בחידוש סמיכת הזקנים.
• שער ג' - מלכות ישראל, הכולל ששה פרקים: מינוי מלך, מלכות בית דוד, מלך המשיח, מינוי נשיא ודינו, משפט המלוכה, דינא דמלכותא דינא.
• שער ד' - חבישה בבית הסוהר וגדריו, ועונש גירוש, חמישה פרקים: מאסר עד לבירור המשפט, מאסר בתורת אמצעי, מאסר בתורת עונש, חבישה בבית סוהר בשבת, גירוש מן המדינה.
• שער ה' - הפורשים מדרכי ציבור ודיניהם, חמישה פרקים: ישראל שנשא נכרית ופירש מדרכי ציבור ותורת ישראל אם מתעסקים עמו בקבורה לאחר מותו, הביאור של "אין מתעסקים עמו בכל דבר", אבילות ההורים והקרובים של הפורשים מדרכי ציבור, אמירת קדיש על הפורשים מדרכי ציבור, חיוב אבילות כשיש מקום לחשוב שהפורשים מדרכי ציבור שבו בתשובה לפני מותם.
• שער ו' - ענשי גוף וממון בתוקף כח ממשלתי, שני פרקים: חוקים מדיניים, שופטים תורניים למשפטים מדיניים.

חלק שני

בשער הספר נכתב כי הספר:

כולל מחקרי הלכות ובירורי שיטות בדיני חוקי המלחמה והצבא הישראלי

• מבוא מאת הרב צבי פסח פרנק, רבה של ירושלים: "בדבר גיוס נשים ובני תורה ויתר עניינים המסתעפים מהספר".
• שער א' - הצבא בישראל, שלושה פרקים: אימון צבאי, צבא קבע, צבא מילואים.
• שער ב' - הצביון הרוחני של הצבא, חמישה פרקים: ייחוד הציוויים למחנה צבא, קדושת המחנה, שמירת הלשון במחנה, טהרת המחנה, לימוד תורה במחנה.
• שער ג' - חיובי ופטורי הגיוס לצבא, שמונה פרקים: חובת הגיוס, גיל הגיוס, שבט לוי, לומדי תורה, מיוחסים במלחמה, גיוס נשים, נשא אשה או חינך בית או חלל כרמו, בעלי מומין.
• שער ד' - סוגי המלחמה, שלושה פרקים: גדרי הסוגים, מלחמת מצווה, מלחמת רשות.
• שער ה' - המלחמה, תשעה פרקים: מטרת המלחמה, הכרזת מלחמה, משוח מלחמה - דיבורו אל הצבא וההכנות האחרונות לקראת הקרב, שלא לירא במלחמה, החוזרים מעורכי המלחמה, קריאה לשלום ותנאי הכניעה, שימת מצור, הסתערות המלחמה, שבויי מלחמה.
• שער ו' - הרוגי מלחמה, ששה פרקים: וניקיתי דמם לא ניקיתי, מקום הקבורה, טומאת כהנים, סדר קבורתן, "הרוגי לוד", קבורת הרוגי האויב.
• שער ז' - גיטי מלחמה, שני פרקים: קדמות התקנה, נוהג התקנה בזמנינו.
• שער ח' - איסור והיתר במלחמה, שלושה פרקים: מאכלות אסורות, יפת תואר, "ארבעה דברים פטרו במחנה".
• שער ט' - כיבושי המלחמה, שני פרקים: קנייני הכיבוש, חלוקת שלל המלחמה.
• שער י' - מלחמת הגנה והתקפה בשבת, שלושה פרקים: מלחמת הגנה, חזרה מהחזית, מלחמת התקפה.

חלק שלישי

בשער הספר נכתב כי הספר:

כולל מחקרי הלכות ובירורי דינים בדרכי הנהגת השלטון המדיני, גדרי וסדרי בחירה, תקנות והסכמות הציבור, גירות ועניינים שונים

• שער א' - השלטון המדיני, הכולל מבוא - "שלטון מדיני בישראל", ושלושה פרקים: חיים מדיניים, הקו השלטוני לחיים מדיניים, צורת השלטון.
• שער ב' - דרכי הנהגה של מנהיגים ומונהגים, חמישה פרקים: אחריות התפקיד, קבלת המינוי, הליכות המנהיגים, עוסקים בצרכי ציבור בחיוב קריאת שמע ותפילה, יחס הציבור כלפי מנהיגיו.
• שער ג' - הגדרות במעמדם של הבוחרים והנבחרים, שלושה פרקים: היש חיוב על נבחרי המדינה לערוך משאל עם על עניינים מיוחדים העולים על הפרק, שבועת הנבחרים אם מחייבת את הבוחרים, השתתפות בבחירות וישיבה במוסדות המדינה כשהרוב קובע בניגוד לרוח התורה.
• שער ד' - סדרי בחירה, שבעה פרקים: רוב ומיעוט, בחירות יחסיות, זכות בחירה, זכות להיבחר (- סגולת הנבחרים, הגיל, נשיאה בעול עם הציבור), בחירת אינם בני ברית, טוהר הבחירות, תקופת הכהונה ועבירה על תנאי הנבחרים.
• שער ה' - ענייני נוהל, שלושה פרקים: דרכי הכרעה, אופן ההצבעה, היעדרות צירים.
• שער ו' - חילוקי תפקידים ופיטורין, שני פרקים: הטלת תפקיד ואופני החילוק, יכולת פיטורין.
• שער ז' - תקנות והסכמות הציבור, חמשה פרקים: ציבור ויחיד, תוקף החלטות הציבור ונבחריו, ספק במשמעות תקנה, כללים בתקנות קהל, מדינה ואנשיה.

התגובות לספר

הספר זכה להוקרה והערכה רבה מאת כמה מגדולי ישראל באותה תקופה, בהם רבה של ירושלים הרב צבי פסח פרנק - שאף מסר לרב ולדנברג קונטרס שחיבר בדבר גיוס נשים כדי שיצרפו לספר, והקונטרס הודפס בסוף חלק ב' של הספר. הרב שלמה זלמן אוירבך כתב עם קבלת חלקו השני של הספר: "הנני להודות לו בזה עבור ספרו הנכבד הלכות מדינה חלק ב' שקבלתיו בשמחת לב בערב שבת קודש והיה לי לעונג שבת בעייני בו כמה שעות, ואגיד לו נאמנה ששמחתי לראות איך שהוא חופר במעמקים לגלות מצפונים ולמצוא מקורי הלכות".

הדפסת הספר המחודשת

כאמור, עצם כתיבת הספר, כמו גם חלק מהכרעותיו ומשנתו ההלכתית בנושא, נבעו מתוך תפיסת התקופה כאתחלתא דגאולה וראייתה של מדינת ישראל כמלכות ישראל בממדים מסוימים. הדבר היה לצנינים בעיני צאצאיו, אשר בעקבות אביהם - בנו היחיד הרב שמחה ולדנברג, השתייכו לחוגי העדה החרדית המתנגדת בקנאות למדינה, ומפני כך הם מנעו לאחר מותו את הדפסת את הספר, בהסתמך על זכויות היוצרים שירשו. מאחר ושלושת כרכי המהדורה הראשונה שהודפסה בידי המחבר עצמו אזלו, לא היה ניתן להשיג את הספר.

במלאת שלושים יום לפטירתו הודפס הספר באופן מחתרתי, במטרה למנוע תביעות משפטיות, ולא נודע מי עומד מאחורי ההדפסה. הוא נמכר בדרכים לא רשמיות והעותקים כולם אזלו במהירות כאשר התפשטה השמועה על האפשרות להשיגו. יורשי המחבר הגישו תביעה לבית הדין של העדה החרדית במטרה למנוע את הפצת הספר.

המדפיסים נסמכו על הרב דב ליאור שפסק להם: "אבל אין להם זכות למנוע את חידושי התורה מהציבור. כל הבעיה יכולה להיות ממונית ולא רוחנית... היותה ואתה סבור שהיורשים לא רוצים בכלל להדפיס ולזה אין להם זכות, יהיה מותר לך ולחבריך להפיץ את הספרים מהדפוס שהיה בשנת תשי"ב ואינך זקוק להסכמתם". כלומר - שהיכולת ההלכתית להחזיק בזכות ההדפסה היא רק אם הם שומרים אותה כדי שיוכלו להדפיס בעצמם בבלעדיות. אך אם היא נועדה בעיניהם כדי למנוע אפשרות של הפצת הספר - אין זה ברשותם.

הספר זכה להכרה עוד בהדפסתו הראשונה, ומאז הוזכר פעמים רבות על ידי פוסקים ומחברים תורניים. במיוחד התגבר העניין בו בשנים שלאחר ההדפסה המחודשת, ומאז הוא נלמד ומצוטט רבות, ובפרט בפרסומים העוסקים בהלכות מדינה, כמו מאמרים רבים בכתבי העת "תחומין" ו"אמונת עתיך", פרסומי מרכז תורה ומדינה (ניצן), פרסומי מכון תורת המדינה (בית אורות), ועוד. הספר עמד, לצד שו"ת ציץ אליעזר, במרכזן של כמה עבודות מחקר אקדמיות שעסקו במשנת הרב ולדנברג.

לקריאה נוספת

• הרב עדו רכניץ, מדינת התורה הדמוקרטית, מכון משפטי ארץ, עפרה תשפ"ב
• הרב יהושע גלזמן, מחשבת ההלכה במשנתו של הרב אליעזר יהודה וולדינברג, עבודת דוקטור, האוניברסיטה העברית, תשפ"א, באתר אסיף
• יהושע זקבך, משנתו ההלכתית של הרב אליעזר יהודה וולדינברג: מקורות, פרשנות ופסיקה, עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, רמת גן תשע"ו.

קישורים חיצוניים

• הספר (מהדורת תשי"ב-תשט"ז) באתר היברובוקס: חלק א, חלק ב, חלק ג
• אזכרה לבעל הלכות מדינה וערב עיון בנושא: עצמאות משפט התורה במדינת ישראל
• הרב דוב ליאור על משנתו
• הלכות מדינה: אזכרה ועיון במשנתו של הגאון בעל 'הלכות מדינה' - 13 שנה לפטירתו של ה"ציץ אליעזר" הגאון הרב אליעזר ולדנברג זצ"ל:
  • הרב דוב ליאור: משנתו הציבורית של הרב ולדינברג
  • הרב עידו רכניץ: תיאוקרטיה ודמוקרטיה במשנתו המדינית של הרב וולדינברג
  • הרב יעקב יקיר: עיון בעקרונות אמנת גביזון מדן לאור משנתו של הרב וולדינברג
  • הרב יאיר קרטמן: השבת משפט התורה למדינה

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36239612הלכות מדינה (ספר)