הלכות מדינה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
פירוש נוסף ערך זה עוסק בתחום הלכתי של התנהלותה של מדינה יהודית על פי ההלכה. אם התכוונתם לספר מאת הרב אליעזר יהודה ולדנברג, ראו הלכות מדינה (ספר).

הלכות מדינה[1] הוא התחום ההלכתי שעוסק בהתנהלותה של מדינה יהודית על פי ההלכה. הלכות מדינה נבדלות משאר תחומי ההלכה, ואף מהמשפט העברי, בכך שהן מתייחסות למדינה היהודית כקולקטיב המחויב במצוות, ולא לאנשים פרטיים או קהילות. לרוב, העיסוק המרכזי בהלכות מדינה נעשה על ידי פוסקי הלכה שמשתייכים לציונות הדתית ורואים זיקה בין הלכות מדינה ובין מדינת ישראל.

רקע

ציוויים רבים בתורה מתייחסים למלכות ישראל, ואינם ניתנים לביצוע מלא על ידי אנשים יחידים או קבוצה. בכללם עצם ההתייחסות בתורה למינוי מלך, שלפי רוב הדעות היא מצוות עשה.[2] ציווים אלה קוימו למעשה, באופן מלא או חלקי, בתקופת ההתנחלות, בתקופת השופטים, בתקופת בית ראשון ובתקופת בית שני, וככלל, לא מומשו על ידי עם ישראל בזמן גלותו. לפי הר"ן,[3] אחת מסמכויות המלך היא לתקן תקנות חדשות לצורך הנהגת העם במציאות משתנה, שבה לעיתים, יש צורך להוסיף על ההלכות הכתובות בתורה, והדבר מצריך סמכות של מלך ('משפט המלך').

עם התגברות גלי העלייה לארץ בראשית המאה ה-20, וההתקדמות לקראת הקמת מדינת ישראל, התעוררה בקרב יהודים שומרי מצוות תקווה שהמדינה המתהווה תתנהל על פי התורה, ותחדש את קיומם של הציוויים הללו. הקמת מדינת ישראל הוסיפה ועוררה שאלות הלכתיות רבות בהלכות מדינה, שאלות אלו נבעו מן הצורך להסדיר נושאים שלא עמדו על הפרק בציבור היהודי במדינות אחרות, כמו: מעמדם ההלכתי של המדינה ושל חוקיה; שותפות בכנסת ובקואליציה שמחוקקת חוקים שנוגדים את ההלכה; הגדרת המותר והאסור בפעילות מדינית בשבת: בעיקר פעילות צבאית,[4] אך גם משטרתית, דיפלומטית, ואף תקשורתית; היחס לנכרים והסדרת מעמדם האזרחי והדתי, ואפשרות מינוים למשרות ציבוריות במדינת ישראל; מעמדם ההלכתי של נבחרי הציבור; מעמדם ההלכתי של יום העצמאות ויום ירושלים; הסמכות לחוקק חוקי עונשין; היחס למערכת משפט שאינה לפי התורה; גיוס בני ישיבות לצה"ל; ועוד.

העיסוק בהלכות מדינה נועד לגבש משנה הלכתית סדורה ביחס לשאלות אלה, המבוססת על לימוד מקורות ההלכה הקדומים ופיתוח והרחבה שלהם, על פי כללי ההלכה ובידי פוסקי הלכה.[5]

היסטוריה

לקראת הקמת המדינה

יסודות ראשוניים בהלכות מדינה נמצאים בכתביו של הראי"ה קוק, ובין היתר בדברים הבאים:

... וכל אלה, ועוד כיוצא בהם, הם שרידים שנשארו לנו ממשפטי המלוכה, שהם אינם על פי גדרי התורה של הלכות יחיד (ובמקום אחר בארתי, שגם אלה יש להם מקור בתורה, אלא שדרכי הדרשה בזה נמסרו לכל מלך כבינתו הרחבה).

— הראי"ה קוק, שו"ת משפט כהן, סימן קמג, באתר היברובוקס

נראים הדברים, שבזמן שאין מלך, כיוון שמשפטי המלוכה הם גם כן מה שנוגע למצב הכללי של האומה, חוזרים אלה הזכויות של המשפטים לידי האומה בכללה... לְמה שנוגע להנהגת הכלל, כל שמנהיג את האומה, דן הוא במשפטי המלוכה, שהם כלל צורכי האומה הדרושים לשעתם ולמעמד העולם... דלענין משפט המלוכה, שנוגע להנהגת הכלל, ודאי גם שופטים מוסכמים ונשיאים כלליים, במקום מלך הם עומדים.

— שם, סימן קמד

בדבריו, טבע הראי"ה שני עקרונות שהפכו לימים לבסיסיים ואף קאנוניים בהלכות מדינה, והתקבלו על דעתם של רוב העוסקים בהלכות מדינה: (א) להלכות מדינה ('משפטי המלוכה') גדרים שונים מאלו של 'הלכות יחיד'. (ב) כאשר אין מלך, הלכות מדינה מסורות לידי האומה בכללה. יש שהחילו הגדרה זו על מדינת ישראל.

בתקופה שלפני הקמת מדינת ישראל, עסק הרב הראשי לארץ ישראל (לימים הרב הראשי למדינת ישראל), הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בכתיבה הלכתית רחבת היקף, שנועדה על ידו להוות תשתית לחוק שינהג במדינת ישראל. כתביו לא קיבלו הכרה ציבורית כזו, ולמעשה נודעו לציבור הרחב רק כעבור שלושה עשורים, משראו אור בסדרת ספרים.[6]

לאחר הקמת המדינה

עם הקמת המדינה, ייסד הרב שאול ישראלי את כתב העת 'התורה והמדינה'. כתב העת יצא על ידי חבר הרבנים שעל ידי הפועל המזרחי, גוף שהרב ישראלי היה ממייסדיו ומראשיו. כתב עת זה, על 13 גליונותיו, מהווה עד היום תשתית תורנית לעיסוק ציבורי בהלכות מדינה. לימים, קובצו המאמרים המרכזיים מכל הגיליונות על ידי מכון צומת, ונדפסו בשלושה כרכים תחת הכותרת 'בצומת התורה והמדינה'. המונח 'הלכות מדינה' נטבע על ידי הרב אליעזר יהודה ולדנברג, שפרסם ספר בעל שלושה כרכים בשם זה, בשנים תשי"ב-תשט"ו. מאמרים ומחקרים רבים בהלכות מדינה נכתבו על ידי הרב שלמה גורן, שנדרש להכרעות מעשיות מגוונות בתפקידיו כרב ראשי לצה"ל וכרב הראשי לישראל, ולימים יצאו על ידו בספריו. גם הרב ישראלי המשיך לכתוב ולפרסם מחקרים בהלכות מדינה, ולימים הם נאספו בספריו.

פולמוס סביב הרלוונטיות וההיתכנות של קיום מדינה על פי ההלכה התקיים בין ישעיהו ליבוביץ', שטען שהדבר אינו אפשרי, אלא אם כן יבוצעו בהלכה שינויים רדיקליים ומרחיקי לכת, שכיום אינם מקובלים ביהדות האורתודוקסית,[7] ובין הרב משה צבי נריה, שטען שהדבר אפשרי ואינו מצריך שבירה של כללי ההלכה, אלא שלשם כך יש צורך בלימוד אינטנסיבי ומחקר הלכתי יצירתי.[8] פולמוס זה קיבל משמעות מכוננת, משום שהוא ביטא את החשיבות וההכרחיות של הלכות מדינה מחד גיסא, ואת מצבן הבוסרי מאידך גיסא.

בעשורים האחרונים

במהלך העשור הראשון שלאחר קום המדינה, התחוור כי העיסוק בהלכות מדינה לא השפיע באופן ממשי וניכר על מערכות התחיקה והמשפט שבה מחד גיסא, ולא מצא לו שותפים רבים ביהדות החרדית מאידך גיסא. בעשורים השני והשלישי לקום המדינה, העיסוק בהלכות מדינה פחת, ונעשה נחלתם של יחידים. כתב העת התורה והמדינה חדל מלראות אור, וגם חבר הרבנים שעל יד הפועל המזרחי איבד מזוהרו, ובשלב מסוים הרב ישראלי אף הפסיק את חברותו בו. חלק ניכר מהמאמרים המתפרסמים בכתב העת תחומין, שיוצא לאור על ידי מכון צומת מתשמ"א, מוקדשים להלכות מדינה, ויש הרואים בכך חלופה לכתב העת התורה והמדינה; וכך גם חלק ניכר מששת גליונותיו של כתב העת ברקאי, שיצא לאור בעריכת הרב ישראלי בשנים תשמ"ג-תש"נ. עיסוק בהלכות מדינה מצוי לרוב בפסיקותיו ובמחקריו של השופט מנחם אלון, בכתבי זרח ורהפטיג ובכתבי שבתי בן דב.

החל משנת תש"ס בערך, ניכרת תנופה מחודשת בעיסוק בהלכות מדינה, על ידי אישים וגופים שמקדישים לכך נפח ניכר מעיסוקם. בשנת תש"ע הוקם ביישוב ניצן מרכז תורה ומדינה על ידי הרב יגאל קמינצקי, "במטרה ללמוד, לחקור ולפתח את המבט התורני-הלכתי על ניהול מדינה וחיים לאומיים בארץ ישראל".[9] ישיבות וכוללים ציוניים פתחו תוכניות להלכות מדינה, ובכללם כולל ארץ חמדה, ישיבת בית אורות,[10] מכון משפטי ארץ וישיבת ברכת משה. בשנת תשפ"א הוקם המכון לחקר המצוות, במטרה "לחקור את התורה ולמצוא בה את הרובדיים המחברים בין התורה לדגם השלטון המודרני והדמוקרטי בעידננו".[11]

בין האישים הבולטים בעיסוקם בהלכות מדינה בעשורים האחרונים: הרב יעקב אריאל, הרב נפתלי בר-אילן, הרב פרופ' נריה גוטל, הרב ד"ר יהודה זולדן, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, הרב ד"ר עידו רכניץ, פרופ' יעקב בלידשטיין. כמו כן, נכתבו עבודות מחקר אקדמיות סביב הגותם ההלכתית-מדינית של הרב הרצוג, הרב ולדנברג, הרב ישראלי, הרב גורן והרב נריה.[12]

לקריאה נוספת

ספרות יסוד

ספרות מקור בת זמננו

מחקר: עבודות תזה ודוקטורט

מחקר: מאמרים וקובצי מאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ הצירוף "הלכות מדינה" מופיע לראשונה במשנה (בבא מציעא ז, ח), במשמעות של מנהג המדינה. אף שזו משמעותו המקורית והראשונית של הביטוי, נדיר למצוא שימושים בה, מלבד בספרות תורנית העוסקת במשנה זו ובפירושיה.
  2. ^ נחלקו תנאים בשאלה האם מינוי מלך הוא מצווה (ר' יהודה ור' יוסי) או היתר (ר' נהוראי) (סנהדרין כ ע"ב). הרמב"ם (הל' מלכים א, א) פסק שמצווה למנות מלך, וזו דעת רוב הפוסקים. ר' יצחק אברבנאל, לעומת זאת, נקט שמינוי מלך הוא היתר ולא מצווה. ראו פירוט השיטות בשולחן מלכים (על הרמב"ם שם).
  3. ^ דרשות הר"ן, דרוש יא.
  4. ^ קיימת חפיפה מסוימת בין הלכות מדינה להלכות מלחמה ולהלכות צבא. עם זאת, בפועל, רוב העיסוק בהלכות צבא במדינת ישראל מתמקד בחיילים הדתיים כפרטים בתוך המערכת הקיימת כיום, ורק מעט מהעיסוק בהלכות צבא מתייחס לשאלת ההתנהלות הצבאית המערכתית של מדינת ישראל וצבאה. ראו: הרב ד"ר עדו רכניץ והרב אלעזר גולדשטיין, אתיקה צבאית יהודית, ידיעות ספרים, 2013.
  5. ^ ישנה קרבה בין הלכות מדינה ובין המושג מדינת הלכה. עם זאת, המושג מדינת הלכה משמש בעיקר הצהרתית, לרוב בפי פוליטיקאים ואנשי תקשורת שמסתייגים מכפיית קיום ההלכה על אזרחי המדינה, ובמיוחס מהחלת דיני עונשין על חילוניים, ואין בו התייחסות ממשית להלכות מדינה.
  6. ^ הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, תחוקה לישראל על פי התורה א, ב, ג, מוסד הרב קוק ויד הרב הרצוג, ירושלים תשמ"ט
  7. ^ ישעיהו ליבוביץ, השבת במדינה כבעיה דתית, טרם יא (תשי"א)
  8. ^ הרב משה צבי נריה, קונטרס הויכוח, ירושלים תשי"ב
  9. ^ מתוך דף 'אודות המרכז' באתר מרכז תורה ומדינה.
  10. ^ בית מדרש ומכון תורת המדינה
  11. ^ המכון והחזון, באתר המכון לחקר המצוות
  12. ^ ראו להלן, במדור 'לקריאה נוספת'.
  13. ^ הרב גורן הרבה לעסוק בהלכות מדינה, גם ביתר ספריו, ובפרט תורת הפלוסופיה ותורת המקרא.
  14. ^ הספר כולל כתבים שונים של הרב ישראלי בהלכות מדינה, ובכללם הערות עורך שכתב בשולי מאמרים של מחברים שונים שנערכו ופורסמו על ידו בקובץ התורה והמדינה.
  15. ^ חלקים מעבודת הדוקטורט תומצתו במאמרו של הולנדר: ההלכה של איש המדינה, בעיתון מקור ראשון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36355306הלכות מדינה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=הלכות_מדינה&oldid=2323525"