החורף בישראל

חורף בישראל - קשת בענן בשמי העיר רמת גן

עונת החורף באקלים ארץ ישראל היא העשירה ביותר במשקעים. מרבית המשקעים יורדים בצורת גשם, חלקם יורד כברד. השלג בישראל יורד לעיתים נדירות יותר, בעיקר בהרים שגובהם מעל ל־900 מטרים. הר חרמון הוא המקום היחידי בישראל בו יורד שלג לעיתים תכופות במשך החורף. בנוסף לכך ירושלים וצפת הן ערים עם פונטציאל בחורף לשלג.

מטאורולוגיה

בסתיו ובתחילת החורף, בחודשים נובמבר, דצמבר וינואר, רוב המשקעים יורדים סמוך לחוף, בעיקר בזכות ההבדלים בין טמפרטורת הים התיכון, אשר עדיין חם באופן יחסי, לבין טמפרטורת היבשה, שמגיבה לשינויי העונות מהר יותר. הפרשי טמפרטורות גדולים גורמים בדרך כלל לאי יציבות אטמוספירית, המאפשרת התפתחות עננים וירידת משקעים. בסוף החורף, הכולל את חלקו האחרון של ינואר ואת פברואר ומרץ, הים הספיק כבר להתקרר, ולא מספק יותר תמיכה ליצירתם של עננים רבים סמוך לחוף, ואילו האורוגרפיה - תופעה שגורמת להתגברות העננות והמשקעים במדרונות הלחים (במקרה של ארץ ישראל, המדרונות המערביים) של ההר - הופכת לדומיננטית. כתוצאה, מרבית משקעי סוף החורף יורדים באזורי ההר, ולכן בערים השוכנות על הרים, דוגמת ירושלים וצפת, החורף מגיע לשיאו רק בחודש פברואר.

החורף בקווי הרוחב שבה נמצאת ישראל (29.50 מעלות צפון עד 33.33 מעלות צפון) מאופיין בנסיגתה של הרמה הסובטרופית דרומה. הרמה הסובטרופית היא זו אשר מונעת כניסת מערכות מזג אוויר דינמיות לאזור במהלך הקיץ ובמהלך חלק מהאביב ומהסתיו. עם נסיגתה של הרמה הסובטרופית, מתאפשרת חדירת אוויר קר בשכבות השונות של האטמוספירה, תחילה בגבוהות יותר ומאוחר יותר גם בנמוכות.

אקלים

ערך מורחב – אקלים ארץ ישראל

את ארץ ישראל נהוג לחלק לשלושה אזורי אקלים עיקריים, למרות היותה של ארץ ישראל קטנה יחסית, סוגי האקלים הם:

אקלים ים-תיכוני - רוב חלקה המרכזי והצפוני של ארץ ישראל נמצאים באזור של האקלים הים תיכוני. האקלים הים תיכוני מאופיין בקיץ חם ודל במשקעים, עונות מעבר הפכפכות וחורף גשום (לעיתים בהרים הגבוהים אף מושלג) וקר. באזורי האקלים הים תיכוני יורדים יותר מ-400 מ"מ של משקעים בשנה.

אקלים ערבתי, צחיח למחצה - מעין אקלים מעבר בין האקלים הים תיכוני לבין האקלים המדברי. אי אפשר להגדיר במדויק היכן עובר הגבול בין סוגי האקלים, מפני שהשוני בין שנה לשנה בכמות המשקעים באזורי האקלים הערבתי הוא גדול מאוד. באר שבע לדוגמה, נמצאת באזור של אקלים ערבתי. באזורי האקלים הערבתי יורדים בין 200 ל-250 מ"מ של משקעים בשנה.

אקלים מדברי - רוב דרום הארץ נמצא באזור של אקלים מדברי ומהווה חלק מרצועת המדבריות הסובטרופיים העולמית. זהו אזור צחיח ודל במשקעים במשך כל השנה, ולא יורדים בו יותר מ-200 מ"מ של משקעים במהלך השנה.

אקלים ממוזג (יבשתי) - אקלים זה משתרע על שטח קטן בצפון רמת הגולן וברכס החרמון (שם הוא אף מגיע בפסגות הגבוהות לתנאים תת-ארקטיים). באזור זה יורדים מעל 1000 מ"מ בשנה כאשר בחורף חלקם יורדים כשלג.

פריחה ובעלי חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו.

פריחת כלניות בשוקדה.

עקב ריבוי המשקעים בחורף, החורף ותחילת האביב, הם תקופת שיא הפריחה בארץ ישראל. פרחים כגון סביונים, ציפורני חתול וחמציצים מתחילים לפרוח כבר בתחילת החורף, בחודש דצמבר, אחרי רדת הגשמים הראשונים. הפרח הבולט ביותר בחורף הישראלי הוא הכלנית המצויה שמתחילה לפרוח בינואר ומגיעה לשיא פריחתה בפברואר במרבדים גדולים בצפון הארץ ובנגב הצפון-מערבי. בסוף החורף ובאביב ישנה פריחה רבה של מגוון פרחים ששורדת בדרך כלל עד לחמסינים הראשונים.

בחורף ישנה פעילות רבה של חלזונות ובעיקר שבלולי יבשה המנצלים את הלחות והקור לצורכי רבייה ואכילה. הם פעילים בעיקר בלילות לחים וגשומים.

רוב עטלפי ארץ ישראל נכנסים לתרדמת חורף עקב התמעטות במקורות המזון שלהם (פירות וחרקים). הם לנים במערות ומבנים נטושים ומתקיימים על עתודות שומן שאגרו בסתיו. במצב תרדמת חורף העטלפים פגיעים מאוד וכניסה למערה עלולה להביא למותם עקב גוויעה ברעב.

חורפים מיוחדים

הצפות במפרץ חיפה בחורף 1992

שני אנשים גוררים עגלת לחם בירושלים

חורף 1904

בהתייחסות לחורף 1904, פורסם בעיתון דואר היום בשנת 1920 : "אף בשנת 1904, שהייתה שנת שלג, לא הגיע השלג למידה כזאת".

חורף 1920

בפברואר 1920 נרשם בירושלים אירוע שלג כבד בין התאריכים 9–12 בפברואר.
ב-11 בפברואר 1920 דיווח היומון "דואר היום" כי נמדדו 60 ס"מ של שלג (השלג נמשך גם במהלך ה-12 בפברואר בעוד הדיווח הוא מ-11 בפברואר).
בהתייחסות למאורעות אלו ולחורף 1920, פורסם בעיתון "דבר" בשנת 1938 שבאירוע זה נמדדו בין 65–97.5 ס"מ שלג בירושלים.

חורף 1950

ערך מורחב – שלג 1950 בישראל

בשנת 1950 אירע אירוע השלג הנרחב ביותר בארץ ישראל מאז החלו בה המדידות המטאורולוגיות ב-1870, אירוע שלג בסדר גודל כזה לא חזר מאז. במהלך האירוע ירד שלג ברוב חלקי הארץ, כולל מישור החוף והנגב. תנאי מזג האוויר הקשים ונזקיהם הכבידו במיוחד על רבבות עולים חדשים שהגיעו באותה עת במסגרת העלייה ההמונית ושוכנו במעברות ומחנות אוהלים.

חורף 1991–1992

ערך מורחב – חורף 1991–1992 בישראל

חורף 1991–1992 היה עתיר בשלגים ובמרבית תחנות המדידה, היה זה החורף הגשום ביותר שנרשם מאז תחילת המדידות.^{[דרוש מקור]} בראשון לציון נוצרה שלולית חורף במערב העיר, שקיימת שם עד היום ליד פארק הסופרלנד ומתחם יס פלאנט.

באזורים הרריים (החל מגובה 200 מטרים) הצטבר השלג עד לגובה של 50 סנטימטרים. שלג ירד (אך לא נערם) גם במקומות נמוכים וצחיחים, כולל אילת ואף בהר עוזיהו שסמוך לה.^{[דרוש מקור]}

חורף 2013–2014

ערך מורחב – הסופה במזרח התיכון (2013)

בדצמבר 2013 הכתה סופה אשר כונתה בתקשורת "אלכסה", בחלקו המערבי של המזרח התיכון. באותה שנה נקבעו שיאי הצטברות של שלג בישראל, אשר בחלק מהמקומות נערם לגובה של 120 ס"מ. מדדי מזג האוויר הגיעו ל-13.6 מעלות מתחת ל-0, הנמוכים ביותר בישראל מזה שנים. בעקבות הסופה עשרות אלפים נותקו מחשמל וכבישים רבים נחסמו לתנועה. לאחר הסופה, שרר מיעוט גשמים קיצוני והיסטורי ובמהלכו מאמצע דצמבר ועד סוף העשרת הראשונה של חודש מרץ כמעט ולא ירד גשם. הדבר התבטא בכך שבתקופה זו לא הגיעה לארץ אף לא מערכת גשם אחת משמעותית ושרר מיעוט ימי גשם. ברוב האזורים ינואר 2014 היה היבש ביותר מאז תחילת המדידות, והשילוב של ינואר- פברואר היבשים הוא כמעט בכל האזורים החמור ביותר מאז תחילת המדידות. הגשמים שכן ירדו היו לרוב בעוצמות חלשות ובעלי אופי מקומי. היובש היה כה חמור, כך שלמשל בשדה אליהו שבעמק בית שאן ירדו בתקופה זו של עצירת הגשמים 3 מ״מ בלבד, בסופו, הסתכם חורף 2013–2014 כיבש מאוד, ובמיוחד בצפון הארץ, שם בעיקר בצפון מזרח הארץ זוהי העונה היבשה ביותר מתחילת המדידות, לדוגמה בכפר גלעדי נמדדו 326 מ"מ בעונה הזאת לעומת השיא הקודם שעומד על 430 מ"מ וממוצע שעומד על 768 מ"מ.

חורף 2019–2020

ראו גם – ההצפות בערי חוף בישראל (2020)

בדצמבר 2019 ובינואר 2020 היו הצפות רבות, בעיקר באזור המרכז ובגליל המערבי, בהן נשברו שיאי זרימה בנחלים של עשרות שנים ושיאי משקעים של עשרות אחוזים מהממוצע השנתי שירדו בזמן קצר ביותר. בשל ההצפות נחסמו כבישים רבים ותשתיות רבות נפגעו. השיטפונות וההצפות הביאו למותם של 7 בני אדם בטביעה ונגרמו נזקים של למעלה ממיליארד שקל.

ראו גם

• אקלים ארץ ישראל
• סופה טרופית ים תיכונית

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא החורף בישראל בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33083843החורף בישראל