הווילה הרומאית בקזאלה

הווילה הרומאית בקזאלה

**אתר מורשת עולמית**
	חלק מבית המרחץ בווילה
	חלק מבית המרחץ בווילה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1997, לפי קריטריונים 1, 2, 3
מדינה	איטליה
	(למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון הווילה הרומאית בקזאלה

הווילה הרומאית בקזאלה (איטלקית: Villa Romana del Casale, סיציליאנית: Villa Rumana dû Casali) היא וילה רומאית שנבנתה ברבע הראשון של המאה ה-4. היא נמצאת כ-5 קילומטרים מן העיירה פיאצה ארמרינה, בסיציליה. וילה זו מהווה דוגמה מעולה לבניית המותרות הרומאית, ומשקפת את המעמד החברתי והכלכלי של אותה תקופה. הווילה מתייחדת בציורי הפסיפס שבה: זהו האוסף הגדול ביותר של ציורים כאלה בעולם, כמו גם העשיר והמורכב ביותר. איכותם ומקוריותם של הפסיפסים יוצאת דופן. הווילה היא אחד מ-44 אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו באיטליה.

היסטוריה

באתר בו הוקמה הווילה היה כנראה יישוב חקלאי עתיק, כנראה חווה חקלאית. על חווה זו נבנה מבנה מגורים, כנראה מעונו של אריס עשיר או של משרת בכיר של אחד מבעלי הקרקעות העשירים באזור. שני דיוקנאות שנמצאו בשרידי מבנה זה מתוארכים לסופה של המאה ה-1, וייתכן שהם דיוקנאות של בני המשפחה. הסטרטיגרפיה של האתר מספקת עדות על חיים במבנה מן המאה ה-1 ועד סוף המאה ה-3. באותה תקופה חילקו הרומאים את שטח העורף החקלאי בסיציליה לאחוזות חקלאיות שהשתרעו על שטח גדול. אחוזות אלו נקראו לטיפונדיה, לטיפונדיום ביחיד. מבנה המגורים הקדום יותר נהרס כנראה ברעידת אדמה בעשור הראשון של המאה ה-4.

הווילה הוקמה בתאריך כלשהו בין השנים 310–340. באותה תקופה היה המבנה שייך, ככל הנראה, למרקוס אורליוס מקסימיאנוס. מקסימיאנוס היה יליד פאנוניה, שהחל את דרכו כחייל בצבא הרומי והתקדם עד לדרגת גנרל. הקיסר דיוקלטיאנוס מינה אותו כאוגוסטוס בעת הנהגת משטר הטטררכיה. מקסימיאנוס התאבד בתחילת שנת 310; בנו מרקוס אורליוס ולריוס מקסנטיוס היה אמור לרשת אותו, אך הוא נהרג במלחמה נגד קונסטנטינוס בשנת 312. ההדר והפזרנות שבה נבנתה הווילה מעידות על כך שכנראה נבנתה בפקודתם של מקסימיאנוס או מקסנטיוס עצמם, ולכל הפחות בידי בעל קרקעות עשיר ובעל עוצמה.

על פי גודלה של הווילה מסתבר ששימשה כנראה כמרכזה של אחוזה, לטיפונדיום. לא ידוע כמה זמן הייתה הווילה מרכז כזה; ההנחה היא שהמבנה שימש למטרה זו פחות מ-150 שנים. לאחר שהווילה ננטשה ונותרה בלתי מאוכלסת התפתח סביבה כפר, שנקרא פאלאטיה (מן המילה פאלאטינום, ארמון). הווילה נפגעה וייתכן שנהרסה לגמרי בעת כיבוש האי על ידי הונדלים והויזיגותים. הבניינים המשניים של החווה נותרו בשימוש, לפחות חלקי, במהלך שלטון האימפריה הביזנטית והשלטון הפאטמי. במאה ה-12 כיסתה מפולת אדמה את הווילה, והאתר ננטש סופית. הניצולים עברו להתגורר ביישוב שהיה ממוקם במקום בו נמצאת העיירה פיאצה ארמרינה כיום.

למרות שכמה מחלקיה הגבוהים של הווילה בלטו מעל פני הקרקע, נשכח קיומה כמעט לגמרי. בתחילת המאה ה-19 נמצאו כמה חלקים של רצפת פסיפס ועמודים. מאוחר יותר באותה מאה בוצעה החפירה הארכאולוגית הראשונה במקום.

ב-1929 נעשו במקום החפירות המדעיות הראשונות, ולאחריהן נעשו באתר הווילה עוד חפירות ארכאולוגיות בשנים 1935 עד 1939, ובשנות ה-50 של המאה ה-20.

מבנה

תוכנית הווילה. מקרא:
1 - אטריום
2 - פריסטיילום מרכזי
3 - בזיליקה
4 - 6 - מכלול המרחצאות:
4 - palaestra, אזור להתעמלות
5 - פריג'ידאריום, חדר קר
6 - טפידאריום, חדר חם והמרחצאות
7 - חדרי אורחים
8 - מטבח
9 - חדרי משרתים
10 - חדרי המשפחה
11 - חדרי אוכל
12 - פריסטיילום משני

נראה שלווילה היו כמה ייעודים. כמה מן החדרים בווילה נועדו בבירור למגורים, ואחרים נועדו כנראה למטרות משרדיות ורשמיות. ייעודם של חדרים נוספים עדיין לא ברור, אם כי ניכר שלא נבנו למטרות מסחריות או כחדרי ייצור. מסתבר, שהווילה הייתה מעונו הקבוע או הקבוע למחצה של בעליה: במעונו זה היה מקבל את הנתינים המקומיים, והבית שימש כמרכז המנהלי של הלטיפונדיום.

הווילה בנויה על כמה פי הכללים שהיו מקובלים בבניית וילות רומיות. יחד עם זאת, ווילה זו גדולה ומפוארת בהרבה מכל וילה אחרת, ואין אף וילה דומה לה; במובן זה התואר "ארמון" מתבקש יותר עבור מבנה זה. השטח שנחשף משתרע על 400 מטרים רבועים, וזהו רק חלק מן המכלול המקורי: עד היום נחשפו רק חלקי הווילה העיקריים, ואילו מבני המשנה של הווילה, כגון מגורי העבדים, בתי מלאכה, אורוות וכדומה לא אותרו עדיין. הווילה בנויה על מדרון מתון, ממזרח למערב; הבזיליקה וחדרי המגורים הפרטיים נמצאים בחלק הגבוה, ממזרח, הפריסטיילום באמצע השיפוע, והכניסה היא בחלק הנמוך. ניתן לחלק את השרידים שנמצאו לארבע קבוצות חדרים עיקריות, כל אחת מהן מקושטת ומעוטרת ברצפות פסיפס משובחות.

המכלול הראשון כולל את הכניסה המונומנטלית לבית, דרך אטריום שדרכו נכנסים מזרחה לפריסטיילום (Peristylum), חצר פנימית שהייתה מוקפת באכסדרה. מצפון לאטריום היה מכלול בית המרחץ. הכניסה לבתי המרחץ הייתה תחילה לפאלאסטרה (palaestra), חדר שנועד להתעמלות, משם לפריג'ידריום (frigidarium), חדר קר, ממנו היו נכנסים למרחצאות עצמם דרך הטפידריום (tepidarium), חדר חם.

האזור השני היה האזור המרכזי, שבמרכזו הפריסטיילום העיקרי. הייתה זו, כאמור, חצר פנימית מרשימה, מקופת אכסדרה, ובמרכזה מזרקה. רוב חדרי המגורים והעבודה היו מאורגנים סביב חצר זו. מצפון לפריסטיילום היו חדרי האורחים, מטבח וחדרי המשרתים, וממזרח היו חדרים פרטיים ובזיליקה גדולה (ראו בהמשך).

בחלקה הדרומי של הווילה היה המכלול השלישי, שהיה מאורגן סביב פריסטיילום נוסף, שצורתו אליפטית. לחצר זו נפתח חדר אוכל מרווח, הטריקליניום (triclinium), שבשלושת צדדיו היו גומחות מפוארות (אפסיס), מעוטרות בסצנות מן המיתולוגיה הרומית, במיוחד הרקולס.

ממזרח לפריסטיילום הראשי היה המכלול הרביעי, שהיה מחובר אליו במסדרון ארוך ובו פסיפס גדול המתאר ציד. מעבר למסדרון זה היו כאמור בזיליקה גדולה, אזור ששימש לאירוח. אולם זה מרוצף בשיש ולא בפסיפס. לידו נמצאים חדרים פרטיים, והפסיפס שבהם מתאר מחות ביתיים ושלווים יותר.

הפסיפסים

הפסיפסים שנמצאו בווילה הם מוקד העניין העיקרי שבה. הם נוצרו ככל הנראה בידי אומני פסיפס מצפון אפריקה, בשיא פריחתה של אומנות זו. ההערכה היא שלפחות שני רבי-אומן עבדו בווילה: האחד יצר פסיפסים המתארים תמונות מן המיתולוגיה הקלאסית, והשני תיאר תמונות עכשוויות יותר. מגוון הנושאים המתוארים בפסיפסים הוא גדול: מיתולוגיה, תמונות ציד, צמחייה וחי, סצנות ביתיות, ועוד. כמעט כל חמישים החדרים בווילה מעוטרים בפסיפסים, בשטח כולל של 3500 מטרים רבועים. גם העמודים והקירות בווילה היו מעוטרים בגבס צבוע, גם בפנימה של הווילה וגם בחלקיה הצבעוניים. חלק ניכר מעיטורים אלה השתמר.