אטנה

הר געש אטנה
	הר אטנה בעת התפרצות, 4 במרץ 2012
	הר אטנה בעת התפרצות, 4 במרץ 2012
אתר מורשת עולמית
	הר אטנה
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 2013, לפי קריטריונים 8
מידע כללי
סוג הר	הר געש פעיל
גובה	3,357 מטר
מדינה	איטליה
מיקום	סיציליה, איטליה
מספר הר געש	211060
התפרצות אחרונה	31 ביולי 2021
	(למפת איטליה רגילה) בארי נאפולי בולוניה רומא מילאנו טורינו קליארי פלרמו פירנצה ונציה קטנזארו סיציליה סרדיניה קור. צרפת שווייץ אוסטריה סלובניה הונגריה קרואטיה בוסניה; והרצגובינה; מ. תוניסיה אלג'יריה הים; האדריאטי; הים הטירני הים; הליגורי; הים התיכון אטנה; תצלום אוויר של הר אטנה

אֵטְנה (איטלקית וסיציליאנית Etna) הוא הר געש פעיל השוכן באיטליה במזרח האי סיציליה. אטנה הוא הר הגעש הפעיל והגבוה ביותר באירופה. גובהו 3,357 מטר. הר אטנה הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם ומתרחשת בו פעילות געשית קבועה. בסביבתו הקרובה מצויים כפרים רבים, אולם תושביהם מסרבים לעקור למקומות יישוב חלופיים בשל האדמה הגעשית הפורייה שסביבו.

עקב היסטוריית ההתפרצויות שלו וקרבתו לאוכלוסייה מיושבת, הר אטנה הוכרז על ידי האגודה הבינלאומית לוולקנולוגיה ולכימיה של פנים כדור הארץ כאחד מהרי הגעש של העשור. בשנת 2013 הוכרז ההר כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.

היסטוריה גאולוגית

הר אטנה נמצא באזור הפחתה של לוחות טקטוניים, בו שוקע הלוח האפריקאי הנע צפונה מתחת ללוח האירואסייתי. ההפחתה אחראית לפעילות געשית באזור סיציליה ויוצרת את הקשת הגעשית באיים הליפאריים, מצפון לאטנה. המקור לגעשיות בהר אטנה לא הובן באופן מלא, אולם בשנים האחרונות הועלו השערות כי מערכת העתקים גדולה המקבילה לחוף המזרחי של סיציליה מאפשרת למאגמה לעלות באזור זה.

הפעילות הגעשית באזור החלה לפני אלפי שנים בהתפרצויות תת-מימיות במפרץ שקדם להר אטנה, במה שהיה אז קו החוף של סיציליה. במשך השנים המשיכה הפעילות הגעשית באזור, לרוב בצורת קילוחי לבה תת-מימיים, שיצרו ככל הנראה חרוט מגן תת-ימי.

במשך השנים השתנה אופי הפעילות הגעשית. המגמה הפכה חומצית יותר, וכללה בנוסף לקילוחי לבה גם התפרצויות חזקות, שיצרו את הסלעים הפירוקלסטיים הראשונים באזור. בתקופה זו נוצרו מספר הרי געש אשר שכנו ממזרח לפסגת הר אטנה, באזור Valle del Bove. הגדול מביניהם נקרא קלנה (Calanna). תקופת קלנה נמשכה הרבה שנים ולאחריהם פסקה הפעילות הגעשית.

כעבור שנים החלה תקופה נוספת של פעילות געשית. ההתפרצויות בתקופה זו היו אלימות יותר, ובמהלכן נוצר הר הגעש טריפוגליאטו (Trifoglietto), מספר קילומטרים ממערב לקלנה, עדיין באזור Valle del Bove. הר הגעש טריפוגליאטו התאפיין במדרונות תלולים יותר, והתנשא לגובה רב יותר מהר אטנה של ימינו. המגמה שהפכה חומצית יותר הביאה לפליטת חומר פירוקלסטי בכמות גדולה, אשר כיסה במשך השנים את הר הגעש הקודם קלנה. תא המגמה שהזין את טריפוגליאטו התרוקן לבסוף, והביא לקריסת ההר.

לאחר אלפי שנות שקט החלה התקופה הפעילה הרביעית באזור, וזו פעילה עד ימינו, אז החל ההר להתפרץ מחדש ממערב להרי הגעש הקודמים ונוצר הר הגעש מונגיבלו (Mongibello). בתוך כמה אלפי שנים בלבד כיסו תוצרי ההתפרצויות את שרידי הרי הגעש הקודמים וחיברו את הר הגעש לקו החוף של סיציליה. ההר הגיע בשיאו לגובה של כ-3,800 מטרים, כ-500 מטרים גבוה יותר מאשר גובהו כיום.

בעת העתיקה אירעה התפוצצות גדולה בהר אשר יצרה באזור סלעי איגנימבריט ואפר געשי מההתפרצות הגיע למרחק של כ-800 קילומטר מההר.

בתחילת המאה ה-21 יש ארבעה לועות בפסגת ההר: הלוע הצפון מזרחי אשר נוצר בשנת 1911, לוע ווראג'ינה (Voragine, סדק או בולען) אשר נוצר ב-1945, בוקה נואובה (Bocca Nuova, הלוע החדש) אשר נוצר ב-1968, והלוע הדרום מזרחי אשר נוצר בהתפרצות בשנת 1971.

בצידו המזרחי של ההר ישנו עמק אשר נוצר לפני כמה אלפי שנים בעקבות קריסת הצד המזרחי של ההר, אשר יצרה שקע הנקרא באיטלקית Valle del Bove ("עמק השוורים"). ב-2006 נטען במחקר כי קריסת ההר אירעה לפני אלפי שנים ובעקבותיה נוצר גל צונאמי אשר שטף את חופי מזרח הים התיכון, וייתכן שגרם לנטישת ההתיישבות בעתלית-ים. בקירות העמק נחשפות שכבות הסלעים הגעשיים והם מהווים מקור מידע חשוב לחקר התפרצויות העבר של ההר. מאז 1991 מכוסה Valle del Bove בשכבת לבה עבה אשר זרמה בעמק כתוצאה מההתפרצות שהסתיימה בשנת 1993.

היסטוריה של פעילות געשית

אטנה הוא אחד מהרי הגעש הפעילים ביותר בעולם, והתפרצות שלו אינה אירוע נדיר. ההיסטוריה הוולקנית שלו מתועדת למן המאה ה-16 לפני הספירה.

נכון לתחילת המאה ה-21 מוכרות כתשעים התפרצויות קשות. ההתפרצות בשנת 1169 גרמה להרס העיר קטניה ולמותם של כ-15,000 נפש. התפרצות ידועה נוספת התרחשה ב-1669. לבה זרמה במורד הדרומי של ההר, ומספר כפרים נהרסו. העיר קטניה הייתה מוקפת חומה אשר הסיטה את זרם הלבה אל הנמל מדרום לעיר, ומנעה ממנה לזרום לתוך העיר. מספר ההרוגים בהתפרצות אינו ברור. מקורות רבים מציינים כי נהרגו כ-20,000 איש, אולם מקורות אחרים אינם מציינים כלל מקרי מוות.

ההתפרצות בשנת 1983 ארכה 131 ימים והלבה קלחה במורד הדרומי של ההר מסדקים בגובה של כ-2,500 מטרים. זרם הלבה פגע במרכז התיירות ריפוג'ו סאפיינצה (Rifugio Sapienza) תוך שהוא גורם נזק לרכבל, ומספר מסעדות ובתי מלון נקברו תחת הלבה. זרם הלבה אף איים להגיע ליישובים בגובה 900 מטרים כדוגמת ניקולוסי בטרם נעצר.

בדצמבר 1991 החלה ההתפרצות הארוכה ביותר של ההר במאה ה-20, והיא נמשכה 473 ימים, עד מרץ 1993. הלבה קלחה מזרחה מסדקים קרוב לפסגת ההר וכיסתה את Valle del Bove.

ביוני 2000 הייתה התפרצות שנמשכה 23 דקות והפיקה לבה שנפלטה למרחק של קילומטר. אבני בזלת נורו למרחק של שני קילומטר. בשנת 2001 התפרץ ההר פעם נוספת. לבה התפרצה לגובה של יותר מ-100 מטר וזרמה בצד הדרומי של ההר. חום הלבה הגיע למאות מעלות צלזיוס והעשן והאפר שנפלטו מן ההר כיסו את כפרי האזור. בנובמבר 2007 התפרץ הר הגעש פעם נוספת.

מאז תחילת המאה ה-21 מתרחשות התפרצויות קטנות כמעט מדי שנה. בשנת 2011 נמנו 16 התפרצויות.^[2] התפרצויות נוספות נרשמו באוקטובר 2013, ביולי 2014, בדצמבר 2015 ובפברואר 2017. ב-25 בדצמבר 2018 התפרץ ההר שוב. יומיים מאוחר יותר נרשמה באזור רעידת אדמה בעוצמה של 4.8 בסולם מגניטודה לפי מומנט.

ההר התפרץ שוב בפברואר-מרץ 2021.^[3]

תיירות

הר אטנה הוא אחד מהרי הגעש הפעילים הנגישים ביותר בעולם, ובכל שנה מבקרים בו אלפי אנשים. ההר הוא גם אחד האטרקציות העיקריות בסיציליה. הדרך העיקרית המובילה להר היא מדרום. כביש סלול מוביל לאתר סקי (Rifugio Sapienza) בגובה 1,900 מטרים, מצפון לעיר ניקולוסי (Nicolosi) ומשם ישנו רכבל העולה עד לגובה של 2,500 מטרים. מנקודה זו ניתן לנסוע במשאיות עד לגובה של 2,900 מטרים ומשם ועד לפסגת ההר ישנו שביל הליכה. דרך דומה מובילה להר מכיוון צפון-מזרח. בהר ישנם שני אתרי סקי.