תרנגול הבר (ספרות האגדה)
תרנגול הבר (בארמית: "נַגַּר טוּרָא", נגר ההר, לפי רש"י דוכיפת) מוזכר באגדת שלמה המלך ואשמדאי שבתלמוד הבבלי כעוף אשר נוהג להפריח את השממה בעזרת השמיר.
תרנגול הבר והשמיר
תרנגול הבר (או הדוכיפת לפי רש"י) נזכר באגדת שלמה המלך ואשמדאי שבתלמוד הבבלי כעוף אשר נוהג להפריח את השממה. לשם כך ביקש משר הים את השמיר, חפץ או יצור אגדי המסוגל לחתוך כל חומר, ונשבע לו שישמור עליו. התרנגול היה נוהג להגיע למקומות נידחים בהם אין כל יישוב מניח את השמיר על שן ההר ומבקע את הסלעים, לאחר מכן מביא זרעי אילנות וזורע אותם בסדקי הסלע.
מסופר כי שלמה חיפש את השמיר כדי לסתת את אבני בית המקדש ללא עזרת כלים (כפי שהורה לו ה'), אך ידע שלא יוכל לקחת אותו מתרנגול הבר מאחר שזה נשבע אמונים לשר הים. שלמה שלח את בניהו בן יהוידע, שהיה גם יועצו הקרוב, להביא את השמיר. בניהו הצליח בערמה לשכנע את האשמדאי לגלות לו את מיקום הקן וכשהגיע אליו מצא בו גוזלים. הוא סתם את פתח הקן בזכוכית לבנה (שקופה) וחיכה. כשתרנגול הבר חזר לקן וראה את הזכוכית פחד לשבור אותה פן הרסיסים יפגעו בילדיו ולכן הלך להביא את השמיר מהמחבוא כדי לחתוך את הזכוכית. כשחזר זרק בניהו עפר לעיניו והצליח להפילו ולגנוב ממנו את השמיר. כשהבין תרנגול הבר שלא יוכל להחזיר את השמיר לשר הים כפי שנשבע חנק את עצמו למוות[1].
הערות שוליים
34506076תרנגול הבר (ספרות האגדה)