גנתון
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | חבל מודיעין |
| גובה ממוצע[1] | 57 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,018 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 17.4% בשנה |
(למפת גוש דן רגילה)   גנתון | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
8 מתוך 10 |
גִּנָּתוֹן הוא מושב עובדים השוכן במועצה אזורית חבל מודיעין בסמיכות לעיר לוד ולמושב בן שמן. במושב כ-750 איש והוא משתרע על שטח של כ-2,200 דונם[3]. גנתון שוכן ממזרח לכביש 40, דרומית לכביש 1, צפונית לכביש 443 ומערבית לכפר הנוער בן שמן.
מקור השם
השם גנתון לקוח מתוך רשימת משפחות הכהנים בספר נחמיה, פרק י, פסוק ז: "דָּנִיֵּאל גִּנְּתוֹן, בָּרוּךְ.". השם דומה במקצת לשמו של האתר הארכאולוגי הסמוך ג'ינדאס מהתקופות הצלבנית, הממלוכית והעת'מאנית, שעל אדמותיו הוקם המושב[4].
היסטוריה
המושב נוסד בשנת 1951 על ידי עולי בולגריה שישבו לפני כן ביישוב בית עריף. לקבוצה הראשונה של המייסדים הצטרפו גם עולים מהונגריה, מרומניה, מצפון אפריקה ומפרס.
בשנת 1960 נקלע המושב למשבר כלכלי קשה לאחר שצבר חובות כבדים, מאחר שהגידולים החקלאיים של המושב היו לא רווחיים. לטענת הסוכנות היהודית הסיבה למשבר הייתה העובדה ש-20 משקים במושב לא עסקו בחקלאות, והיוו נטל על שאר המשקים[5][6][7]. בעקבות המשבר הוכנה למושב תוכנית הבראה שכללה הוצאת 24 "משפחות לא יצרניות"[8].
המושב מורכב משני חלקים[3]:
- בחלק האחד משקים שהוקמו ב-1951 הכוללים בית וגם שטח חקלאי.
- החלק השני מורכב מבתים המכונים "שכונת ההרחבה" בה 72 יחידות דיור ועוד כ-15 מגרשים המכונים "משקי עזר". שכונת ההרחבה נוסדה ב-1996.
כיום (2023) מרבית האנשים לא עובדים בחקלאות, והם בעלי מקצועות חופשיים ועובדים מחוץ למושב. במושב מבני ציבור כמו: בית עם, מזכירות, גני ילדים, קן נוער, בית כנסת, צרכניה, מירפאה, דואר, מועדון מבוגרים ,מגרש כדורסל, מתקני ספורט ומגרשי משחקים[3].
פרשת קרקעות גנתון
ביוני 1997, שילם הקבלן דוד אפל למושב 24.5 מיליון דולר, באמצעות חברת "מגדלי הזוהר" שבבעלותו, בעבור 1,400 דונם של קרקע חקלאית הממוקמת סמוך לכביש ירושלים-תל אביב, בצמוד לעיר לוד. אפל, שבאותה עת הקים את שכונת גני אביב בצידה השני של לוד, רצה להקים פרויקט דומה שיכלול אלפי דירות, שטחי מסחר ותעסוקה. התשלום בוצע על ידו מיד, וכל אחד מ-80 בעלי הנחלות במושב שלשל לכיסו כ-300 אלף דולר במזומן. העסקה בוצעה מבלי שהמושב ביקש אישור ממינהל מקרקעי ישראל, לא לפני ולא אחרי שחתם על חוזה המכירה ותוך הפרה מהותית של חוזה החכירה. דוד אפל לא דיווח עליה למינהל ולא היה לו אישור לשינוי יעוד מקרקע חקלאית לקרקע לבנייה[9]. לאחר שהאגודה השיתופית של המושב התעלמה מדרישת המינהל לשנות או לבטל את ההסכם, הוטלו סנקציות אישיות על חברי המושב, והמינהל הפסיק לתת שירותים כגון טיפול בבקשות לתוספות בנייה או לשינויים בבתי מגורים קיימים במושב, ואי מתן התחייבות לרישום משכנתה[10]. למרות זאת החליט שר הפנים אלי סויסה, בפברואר 1998, לחתום על המלצה לצרף לתחום השיפוט של העיר לוד את הקרקע. ההחלטה שהייתה מנוגדת להמלצה של ועדת חקירה לענייני גבולות, שמונתה לבחון את האפשרות לצירוף הקרקע חקלאית של גנתון ללוד[11].
לאחר ביצוע העסקה החל אפל, שיהיה חבר מרכז הליכוד, ללחוץ על שר התשתיות הלאומיות אריאל שרון שיפעל להפשרת הקרקע לבנייה[12][13]. באוקטובר 1998 נפגש עם אבי דרכסלר, שהיה באותה עת מנהל המינהל וניסה לשכנע אותו כי המינהל יסיר התנגדותו לעסקה[14]. דרכסלר סירב ובתגובה, אמר לו אפל כי יביא לפיטוריו[15]. בנוסף הופעלו לחצים על הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה המרכז לאשר, במסגרת תוכנית אב חדשה לעיר לוד, בנייה על אדמות המושב. הוועדה החליטה לדחות את תוכניות הבנייה מפני שהן היו פוגעות בשטחים הפתוחים, הן לא היו תורמות שום תרומה ממשית לעיר לוד, והיו פוגעות בתוכניות לפיתוח התחבורה באזור, הרחבת כביש 1 ובתוכנית להקמת מסילת ירושלים - גנות[16][17].
בספטמבר 2003 הגישה פרקליטות המדינה כתב אישום נגד אפל וחברת "מגדלי הזוהר", על ארבע פרשות שונות של שוחד ומרמה, ביניהן גם עסקת גינתון. על פי כתב האישום, פעל אפל להשגת תמיכתם של עובדי ציבור בענייניו העסקיים באמצעות טובות הנאה כספיות שהעניק להם, במקרה של גינתון עם ראש עיריית לוד בני רגב[18]. בינואר 2004, הוגש כתב אישום נוסף נגד דוד אפל בחשד למתן שוחד לראש הממשלה, אריאל שרון, ולממלא מקום ראש הממשלה, אהוד אולמרט, בין השאר בקשר לעסקת קרקעות גנתון[19]. כתב אישום בעבירות שוחד הוגש גם נגד המתווך ברוך ידיד, שתיווך בעסקת גינתון, ונגד משה משיח, ששימש יו"ר ועד מושב גינתון[20]. ביוני 2006 הוגש כתב אישום בפרשה גם נגד ראש עיריית לוד בני רגב[21]. באפריל 2010 הורשע דוד אפל במתן שוחד[22][23].
פרשת קרקעות גנתון הייתה אחד האירועים שהביאו להרשעה גם בפרשת רשות המיסים. שוקי משעול, שהיה ממונה מע"מ באזור תל אביב, סירב לאשר לחברת "מגדלי הזוהר" 14 מיליון שקל כהחזר מע"מ על העסקה, מאחר שמיד עם השלמתה הודיע המינהל כי היא אינה חוקית, ועל פי הכללים אין לאשר לעסקה החזר מע"מ. התיק נלקח מידיו, והממונים עליו אישרו את החזר המע"מ לחברה. שוקי משעול גם פוטר מעבודתו זמן קצר אחר כך[24].
אישים
האישים הבאים קשורים למושב גנתון:
- עֹפֶר שֶלַח - עיתונאי, פובליציסט ופרשן ספורט ישראלי. מתגורר במושב גנתון.
- נויה והדר קרקו - אחיות-תאומות שחקניות, מנחות, זמרות, ודוגמניות ישראליות. נולדו במושב גנתון.
קישורים חיצוניים
- אתר גינתון
- יצחק דנון, חברת מגדל הזוהר: אין לחייבנו במס רכישה בגין רכישת הזכויות בגינתון, באתר גלובס, 27 בדצמבר 1998
- אלעזר לוין, אפל: גם גינתון תופשר, באתר גלובס, 16 בפברואר 1999
- שגיא חמץ, מגדלי החושך, באתר TheMarker, 8 ביולי 2003
- משה ליכטמן, לתבוע עכשיו את השבת אדמות גינתון, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2003
- ורד לוביץ', "אפל אמר לשרון: גלעד ירוויח הרבה מאוד כסף מהעסקה", באתר ynet, 21 בינואר 2004
- משה ליכטמן, פרשת גינתון מסרבת להיעלם: ביום השנה העשירי לעסקת הנדל"ן הפרועה של דודי אפל - הפרשה מתעוררת מחדש, באתר גלובס, 27 ביולי 2007
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוגוסט 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ 3.0 3.1 3.2 אודות הישוב, באתר מושב גינתון
- ^ רועי מרום, גִ'נְדַאס בשערה של לוד: אבן פינה לחקר העורף הכפרי של העיר 1948-1459, לוד-דיוספוליס 7, 2021, עמ' 43 - 9
- ^ אהרון פלורנקו, גורמי המשבר במושב גנתון, הארץ, 8 ביוני 1960
- ^ מושב גנתון כל סף התמוטטות, קול העם, 8 ביוני 1960
- ^ א פלג, ה "פוקר של גנתון נסתיים בהפסד, מעריב, 2 ביוני 1960
- ^ נקבעו דרכים לשיקום גנתון, דבר, 16 ביוני 1960
- ^ המינהל: עיסקת מגדלי הזוהר-גינתון אינה חוקית - לא נתיר בנייה, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
- ^ נעה ווסרמן-עמיר, בכיר במינהל: יוטלו סנקציות אישיות על חברי מושב גינתון, באתר גלובס, 5 בינואר 1999
- ^ נעה ווסרמן ומיכל רוה, שר הפנים אישר לצרף לתחום לוד שטחים ממושב גינתון בניגוד להמלצת ועדת חקירה, באתר גלובס, 4 בפברואר 1998
- ^ משה גורלי, המאבק האמיתי הוא בין היועץ לפרקליטות. תיק שרון רק נקלע אליו, באתר הארץ, 5 במאי 2004
- ^ כתב האישום שגיבשה ארבל: שרון נקט פעולות המשרתות אינטרס של אפל, באתר ynet, 24 ביוני 2004
- ^ ברוך קרא, אפל התרברב: הצעתי למנהל מינהל מקרקעי ישראל "10 מיליון דולר שוחד", באתר הארץ, 15 במרץ 2004
- ^ כתב האישום המתוקן נגד דוד אפל, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
- ^ דליה טל, לוד: המחוזית לא אישרה בנייה על אדמות המושבים גינתון ובן שמן, באתר גלובס, 19 בינואר 2003
- ^ ערן פייטלסון, אדמות גינתון לא יחזקו את לוד, באתר הארץ, 20 ביוני 2004
- ^ זיו מאור, לא המציא את השיטה, אבל פיתח השימוש בה לאמנות, באתר הארץ, 22 בינואר 2004
- ^ ברוך קרא, אפל יואשם היום במתן שוחד לשרון, באתר הארץ, 20 בינואר 2004
- ^ הדס מגן, יזם נדל"ן ויו"ר מושב ועד גינתון לשעבר מואשמים בקבלת שוחד ממגדלי הזוהר, באתר גלובס, 7 בינואר 2004
- ^ יובל יועז, אישום: ראש העיר קיבל שוחד מאיש העסקים דוד אפל, באתר הארץ, 23 ביוני 2006
- ^ יניב קובוביץ, דוד אפל הורשע במתן שוחד לקידום פרויקטים נדל"ניים, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- ^ עמית בן-ארויה, דוד אפל הורשע במתן שוחד כדי להביא לבחירת ראשי ערים שיקדמו את ענייניו, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
- ^ משה ליכטמן, איך קיבל דודי אפל 14 מיליון שקל כהחזר מע"מ על עסקה שבוטלה?, באתר גלובס, 24 באוקטובר 2010
| ||||||||||||||||||
39164419גנתון