בעלי חיים

בעלי חיים
מינים שונים של בעלי חיים
מיון מדעי
על־ממלכה:	אוקריוטיים
ממלכה:	בעלי חיים
שם מדעי
Animalia ‏ליניאוס, 1758

עיינו גם בפורטל פורטל בעלי החיים הוא שער לכל הנושאים הקשורים לבעלי חיים. הפורטל סוקר את סוגי בעלי החיים המגוונים, החל מרכיכות, דרך העופות ועד בעלי החיים שנכחדו.

בעלי־חיים (שם מדעי: Animalia או Metazoa) היא ממלכה של יצורים איקריוטים רב-תאיים. היצורים המפותחים ביותר על-פני כדור הארץ, ובכללם גוף האדם, משתייכים לממלכת בעלי־חיים, כמו גם יצורים שנראים קרובים יותר לצומח מאשר חי, כגון ספוגיים.

הענף בביולוגיה החוקר את בעלי החיים נקרא זואולוגיה.

מאפיינים

לבעלי־חיים כמה מאפיינים משותפים, המבדילים אותם לעיתים משאר הממלכות:

• כל בעלי־החיים הם רב-תאיים. כל תאיהם של בעלי החיים הם איקריוטיים (בעלי גרעין תא), ולפיכך משתייכת ממלכת בעלי החיים לעל-ממלכת האיקריוטים. הממלכה היחידה, חוץ מבעלי־חיים, שכל יצוריה רב-תאיים, היא ממלכת הצומח.
• כל בעלי־החיים, מלבד הספוגיים והאלמוגים, הם ניידים. זאת בניגוד לחלק מהצמחים, הפטריות, והפרוטיסטים, אשר חסרי כושר תנועה.
• כל בעלי־החיים הם אירוביים (אווירניים); הם מפיקים אנרגיה באמצעות נשימת חמצן.
• כל בעלי־החיים הם הטרוטרופים (צרכנים); הם מפיקים תרכובות אורגניות לשם בניית גופם באמצעות צריכה של תרכובות אורגניות (מזון) מהסביבה. המזון, למעשה, הוא בדרך-כלל יצורים אחרים.

בעלי חיים עונים על כל המאפיינים הללו, ואורגניזמים שעונים רק על חלק מהמאפיינים (כדוגמת צמחים, המכילים חלוקה לרקמות ומתרבים ברבייה זוויגית אך הם אוטוטרופים), אינם בעלי חיים.

תאים ורקמות

ערכים מורחבים – תא, רקמה

רקמת תאי שריר של אדם

בעלי החיים כולם הם איקריוטיים, בתאיהם ישנם גרעינים האוצרים את החומר התורשתי, שבבעלי חיים הוא תמיד DNA. תאים אלה גדולים משמעותית מתאיהם של יצורים פרוקריוטיים (חסרי גרעין) כדוגמת החידקים. גוף בעל החיים בנוי ממספר גדול מאד של תאים, ולכן מוגדר כיצור רב-תאי. ברוב המכריע של בעלי החיים ישנן קבוצות תאים שונות בגופו המתמחות בתפקודים שונים ולהם מבנים שונים. אלה הן הרקמות. ישנם תאים המתמחים בהובלה, כגון תאי הדם האדומים המובילים חמצן אל תאי הגוף; ישנם המתמחים בתנועה, כתאי השריר, ויש המתמחים בהעברת המזון, עיכולו וספיגתו, כתאי הקיבה והמעי. התפתחות הרקמות אפשרה לייעל את תפקוד גופם של בעלי החיים. כמו כן, רוב בעלי החיים מכילים רקמה עצבית, שתפקידה העברת מידע בין הרקמות השונות, לשם תיאום ובקרה בין חלקי הגוף השונים, וקליטת מסרים מהסביבה. בבעלי חיים מפותחים קיים גוש תאים עצביים שנקרא מוח, המהווה מרכז בקרה למערכת העצבים.

מטבוליזם

הזוחלים, ובהם התנין, הם בעלי "דם קר" וטמפרטורת גופם מושפעת באופן גדול מהסביבה בה הם חיים

ערך מורחב – מטבוליזם

בעלי החיים כולם הם ארוביים, והם צורכים חמצן לשם הפקת אנרגיה. רוב האנרגיה מופקת בתהליך של נשימה תאית, בו נצרכים חמצן וגלוקוז (או חומר עתיר אנרגיה אחר), ונפלט פחמן דו-חמצני תוך שחרור אנרגיה. האנרגיה משמשת למגוון תפקודי הגוף. חלק מבעלי החיים היבשתיים (וגם יונקים ימיים) ה' ברא להם ריאות המסייעות בקליטת החמצן ישירות מהאטמוספירה. בעלי חיים פשוטים יותר, המצויים בסביבות מימיות קולטים את החמצן המומס במים. בנוסף, כל בעלי החיים הם הטרוטרופים. הם לא יכולים להפיק בעצמם תרכובות אורגניות מחומרים אנאורגניים פשוטים. תרכובות אורגניות הן החומרים המרכיבים את כל גופו של בעל החיים והן התרכובות הנחוצות לו לשם הפקת האנרגיה. כיוון שכל האורגניזמים מורכבים מתרכובות אורגניות, בעלי חיים צורכים אורגניזמים אחרים למחייתם, במקום לייצר אותן בעצמם. בתרכובות המצויות באורגניזמים אחרים, בעל החיים משתמש לצרכיו. יש הצורכים אורגניזמים אוטוטרופים (יצרנים), המסוגלים להפיק תרכובות אורגניות, כגון צמחים. ויש הצורכים בעלי חיים אחרים.

קצב חילוף החומרים של בעלי החיים תלוי גם בטמפרטורת הגוף שלהם. רוב בעלי החיים בהם פרוקי רגליים, דגים, דו-חיים וזוחלים הם בעלי "דם קר" (פוקילותרמיות) וטמפרטורת גופם מושפעת מטמפרטורת הסביבה. לעלי חיים אלה טבע ה' התנהגויות שמאפשרות להם לווסת את חום גופם כגון "שיזוף" והתחממות בקרינת השמש או טבילה במים להתקררות. לעומתם, העופות והיונקים הם בעלי "דם חם" (הומיאותרמיות) וטמפרטורת גופם נשמרת יציבה הודות לחילוף חומרים פנימי ופחות מושפעת מטמפרטורת הסביבה. תכונה זו מאפשרת להם להיות יותר פעילים, גם בקור, אך דורשת מהם תזונה רבה ולעיתים קרובות יותר מאשר בעלי חיים בעלי דם קר.

תנועה

כל בעלי החיים ניידים ברמה מסוימת בשלב כלשהו של חייהם. יש הניידים במשך רוב חייהם כמו החולייתנים (בעלי חיים בעלי עמוד שדרה) כדוגמת ה קוף; ויש הניידים רק בשלב מסוים בחייהם, כמו בעלי חיים מקבוצת ההידרתים. בעלי חיים אלה חיים בסביבה מימית וניידים רק בשלבים מסוימים במחזור חייהם, במקרה זה בשלב הרבייה. בשלבים האחרים הם צמודים למסלע או לקרקע ויוצרים מושבה.

במים בעלי חיים יכולים לשחות או לצלול (כמו דגים). על היבשה בעלי חיים יכולים לזחול (כמו נחש), ללכת, לקפוץ או לדלג, ואף לרוץ. בעלי חיים כמו ברדלס, יען ומיני פרסתניים יכולים לפתח מהירויות ריצה מרשימות. באוויר בעלי חיים מסוימים יכולים לדאות ואחרים אף לעוף. כיום היצורים המעופפים האמיתיים היחידים הם חרקים, עופות ועטלפים.

• 
  מדוזה, הצורה הניידת של ההידרתיים
• חלזון הגינה זוחל על פני הקרקע ומחליק על גבי ריר שהוא מפריש (וידאו)
• 
  קרחה לבנה (כריש) בשחייה
• 
  צפע מצוי בזחילה
• 
  ברדלס בריצה
• 
  עטלף בתעופה

רבייה והתפתחות

רובם המוחלט של בעלי החיים מתרבים בשלב מסוים בחייהם ברבייה זוויגית. ברבייה זוויגית ישנם תאים מתמחים הקרויים תאי זוויג. תאים אלה נוצרים בתהליך מיוחד הקרוי מיוזה, ובסיומו כמות החומר התורשתי בגרעין התא פוחתת בחצי (תאים כאלה קרויים הפלואידים). תאי הזוויג מתחלקים לתאים זכריים (זרעונים) ותאים נקביים (ביציות). בדרך כלל ישנם אברי רבייה שונים לייצור תאי זוויג זכריים ותאי זוויג נקביים. במינים מסוימים לכל פרט רק אחד משני סוגי אברי הרבייה. במינים כאלה ישנה הפרדה בין פרטים זכריים לפרטים נקביים. אך אין הכרח שבעל חיים יהיה זכר או נקבה. ישנם מינים רבים שהם הרמפרודיטים (דו מיניים), ולהם אברי רבייה משני הסוגים.

עובר בן שלושה ימים. בעל שמונה תאים

כשתאים משני הזוויגים נפגשים עשויה להתרחש הפריה של הביצית. בהפריה מתאחים גרעיניהם של תאי הזוויג ונוצר תא שכמות החומר התורשתי שלו זהה לכמות בתאים "רגילים" (תאים כאלה, אשר מרכיבים את כל גוף בעל החיים, קרויים דיפלואידים). התא הנוצר קרוי זיגוטה. הזיגוטה מתחלקת שוב ושוב לתאים רבים על ידי תהליך המיטוזה, בו מתחלק תא אחד לשני תאים הזהים לו. משלב זה מתחילה סדרת שלבים עובריים האפיינית לכל בעלי החיים: תחילה חלוקות התא של הזיגוטה יוצרות צבר רב תאי המהווה את העובר הראשוני. לאחר מכן התאים מסתדרים במספר שכבות רקמה: אקטודרם (השכבה החיצונית), אנדודרם (השכבה הפנימית) ומזודרם (שכבת ביניים) הקיים בכל בעלי החיים למעט הצורבים. כל אחת מהשכבות מתפתחת למספר רקמות המרכיבות את גוף הבוגר. האקטודרם מתפתח לכסות ולמערכת העצבים; האנדודרם מתפתח לרקמות מערכת העיכול והאיברים הנגזרים ממנה; והמזודרם מתפתח לשרירים, מערכת הדם, מערכת הרבייה, מערכת ההפרשה, רוב השלד, ורקמות חיבור.

בקבוצות מסוימות, רבייה אל-זוויגית שכיחה הרבה יותר מרבייה זוויגית.

התנהגות

זוג היפופוטמים נלחמים זה בזה במים

ערכים מורחבים – אתולוגיה, הסוואה בעולם החי, אינטליגנציה בבעלי חיים

תיאורית הברירה הטבעית בהשגחה נסתרת פתחה צוהר לניתוח התנהגות בעלי החיים בראיה מעמיקה. על בסיס תאוריה זו, פיתחו שלושה חוקרי טבע עיקריים את מדע האתולוגיה: קונראד לורנץ, ניקולאס טינברגן וקארל פון פריש, שזכו בשנת 1973 בפרס נובל על תרומתם הנכבדה לתחום זה.

ניקולאס טינברגן שאל ארבע שאלות המשמשות עד היום בניתוח התנהגות בעל חיים מסוים:

• השאלה הראשונה נוגעת למנגנון המפעיל את ההתנהגות: מהו המנגנון שברא ה' האחראי להמריץ את בעל החיים להגיב בהתנהגות מסוימת?
• השאלה השנייה מתייחסת למעבר מגנוטיפ (המערך התורשתי של אורגניזם) לפנוטיפ (מכלול התכונות של האורגניזם הנראות לעין): איזה הליך התפתחותי מסייע ביישום ההתנהגות, במהלך התפתחותו הכרונולוגית של אורגניזם (מעובר לבוגר למשל)?
• השאלה השלישית דנה בפונקציונאליות של התנהגות מסוימת: איך ההתנהגות מסייעת להישרדותו של בעל החיים, ואיך פועלת השתנות והפרדות המינים אחרי בריאתם על התנהגות זו?
• השאלה הרביעית בוחנת את ההיסטורית השתנות והפרדות המינים אחרי בריאתם של ההתנהגות. איך ההתנהגות התפתחה לאורך הזמן שבו מתקיימת?

בריאת בעלי החיים וראשוני המאובנים

ערכים מורחבים – בריאת העולם, סדר בריאת היצורים

גולגולת מאובנת של טריצרטופס שנשמרה במצב מצוין

בעלי החיים נבראו ביום החמישי והשישי לבריאה. מאובנים ראשונים של יצורים הדומים לבעלי חיים התאבנו החל משלהי שלבי הבריאה שלפני היום החמישי (=עידן הפרקמבריון). מיד בתחילת השלב א' ביום חמישי לבריאה (= טור קמבריון), ברא ה' מינים רבים של בעלי חיים, מציאות המכונה בלשון החוקרים "התפרצות הקמבריון". החקרים מזהים כי משלב זה לפתע קיימים פרץ של מאובני בעלי חיים שהתגלו ותוארכו לתקופה זו. רבים החוקרים הסוברים כי בזמן זה ברא ה' מינים רבים בקרב בעלי החיים, ואז נבראו רוב הקבוצות הטקסונומיות המוכרות כיום. אחרים גורסים כי ה' החל בבריאתם כבר קודם לכן במשך עידן הפרקמבריון, אך רק בתחילת תור הקמבריון נשלמה בריאתם וברא ה' את התנאים המאפשרים את התאבנות בעלי החיים מקבוצות אלה.

הרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל תעלומות, חקר וחפר ויחפש כחולדה... במעמקי ארץ ובקרביה איזה מאות קלמטר עמוק החת פני העליון של הארץ. חפשו ומצאו תוך עובי האדמה ד' סדרים וכל אחת למעלה מחבירתה כל אחד מין אדמה אחרת, ובין סדר לסדר מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו בתוארם לאבן .

והברואים שבין שורת אדמה לחברתה מצאו תמיד... שבכל שורה התחתונה יותר מאותן שבשורה שלמעלה ממנה, כן יתראה שוב שלימות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורה עליונה, יותר מאשר יראה בבנין הברואים שנמצאים בשורה שתחתיה.

— דרוש אור החיים לבעל התפארת ישראל שנת תר״ב נדפס בסוף סדר נזיקין ח"א במשניות דפוס וילנא

סדר בריאת הייצורים

ערך מורחב – סדר בריאת היצורים

השוטונית Chlamydomonas

בששת ימי בראשית ברא ה' את היצורים בסדר עולה מדרגה אחר מדרגה. הבריאה הלכה ממדרגה למדרגה ועלתה בסולם מדרגות הבריאה. לא ידוע כלל איזו אורגניזמים עומדים בסולם מדרגות הבריאה במדרגה שקדמה לבריאת בעלי החיים. מקובל להניח שהיו אלה מיני פרוטיסטה (חד תאיים) מסוימים שעמדו במדרגה לפני בריאת לבעלי החיים הראשונים, אבל לא ממש מובן באיזו קבוצה של פרוטיסטים מדובר. התפתחו כמה השערות בנושא זה. השערה אחת גורסת שהמדרגה שלפני בעלי החיים הוא מושבות כדוריות של שוטוניות – יצורים חד תאיים איקריוטיים בעלי שוטון או מספר שוטונים המשמשים לתנועה. כשברא ה' את בעלי החיים הוא עשה את התאים שלהם בדומה לתאי המושבות אך את חלק מהתאים ה' שינה את תכונתם מתאי המושבות, כך שעשה אותם ה' למתמחים לתפקודים שונים. חלקם מתמחים ברבייה, אחרים בתנועה וכך הלאה. כך אחרי שברא ה' את המושבה כקבוצה של תאים בודדים, ברא ה' במדרגה הבאה יצור רב תאי אחד בעל רקמות שונות.

השערה אחרת סוברת שאורגניזמים עומדים בסולם מדרגות הבריאה במדרגה שקדמה לבריאת בעלי החיים הם הריסניות – גם הם חד תאיים איקריוטיים בעלי כושר תנועה, אך תאיהם מכילים יותר מגרעין אחד. על פי סברה זו, כשברא ה' את בעלי החיים הוא עשה את התאים שלהם בדומה לתאי הריסניות אך את חלק מהתאים ה' שינה את תכונתם מתאי הריסניות וברא אותם עם מחיצות בין הגרעינים וכל חלק של התא עשה ה' כתא נפרד. כך אחרי שברא ה' את תא הריסנית כתא אחד, ברא ה' במדרגה הבאה יצור רב תאי שכל אחד מחלקיו מתמחה בתפקוד אחר.

הבריאה הלכה ממדרגה למדרגה, דומם צומח חי מדבר, וכל הקודם היה הכנה למה שאחריו... גם בעלותה בסולם המדרגות לא עלתה הבריאה בדלוג רק על ידי אמצעיים, שנמצא האלמוג שהוא אמצעי בין הדומם והצומח והפלופ שהוא אמצעי בין הצומח והחי, והקוף שהוא אמצעי בין החי להמדבר, וכן בכל מדרגה עלתה בסדר מלמטה למעלה, שביצירת הצומח עלתה מדשא אל עשב וממנה אל העצים, וכן היה ביצירת הבעלי חיים שחכמי הטבע חלקו את הבעלי חיים לששה מערכות, א] התולעים. ב] הפורחים או הרמשים (אינזעקטין). ג] הדגים. ד] חית המים (האמפיביאן) החיים בים וביבשה. ה] העופות. ו] היונקים. הבריאה צעדה ממדרגה למדרגה. והאדם הוא המדרגה האחרונה עטרת הבריאה ותפארתה ותכליתה.

— מלבי"ם בראשית א כ

השתנות והיפרדות המינים אחרי בריאתם

ערך מורחב – השתנות והיפרדות המינים אחרי בריאתם

פרוות דוב הקוטב מציגה מספר רב של התאמות לסביבה מושלגת: צבע הפרוות הלבן מסווה את הדוב, שערות פרוותו החלולות לוכדות אוויר ויוצרות שכבת בידוד השומרת על חום גופו והכיסוי הפרוותי על כפות רגלי מבודד את הרגליים מהקרקע הקרה בעת ההליכה.

הרבה מינין שאנו ראוין לפנינו נפרדים ומשונים למיניהם, מעיקרם נבראו ונכנסו במין אחד.. ומעיקר בריאתן לא נברא כי אם המין והסוג הגבוה ואחר כך לפי משכנם בארצותם ומאכלם ומקריהם נפרדו ונשתנו לעוד מינין רבים... אשר כל זה אינו אלא מסיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם,

— רד"ל על פרקי דרבי אליעזר כ"ג

יש מחכמי ישראל שאומרים (וכן דעת כל חכמי המחקר בימינו) כי בששת ימי בראשית ברא ה' רק את המינים הראשיים של בעלי החיים, אלא שבמשך הדורות מינים ראשיים אלו נשתנו ונפרדו לעוד מינים רבים ושנוים זה מזה.<ref name=":0">רד"ל על פרקי דרבי אליעזר כ"ג}}

המינים הרבים שאנו רואים לפנינו, מעיקרם נבראו ונכנסו במספר מינים ראשיים, ומעיקר בריאתן לא נבראו כי אם המינים הראשיים, ורק במשך הדורות אחרי בריאתם הם נשתנו ונפרדו לעוד מינים רבים.

ויברא וגו' למינהם. הודיע הכתוב דאף על גב דבשעת מאמר הקב"ה. יצאו כמה מיני בריות במים ובעוף. מכל מקום גם אחר כך הוסיף הקב"ה לברוא מאלו אשר יצאו כבר במאמר כמה מינים. כגון תרנגול שיצא במאמר ברא בו ה' כמה מינים באותו תכונה של תרנגול וכולם מין אחד לענין הרכבה. וכן בכל הנזכרים בזה המקרא הוא כן:

— העמק דבר על בראשית פרק א פסוק כא

שינוי והפרדות זו התרחשה אחרי שנפצו המינים הראשיים על פני תבל, ושינוי משכן מקומם ומאכלם ומקריהם כל זאת גרם להשתנות והפרדות המינים הראשיים לעוד מינים רבים ושונים.

דבר זה ניכר מאד באדם, שהרי הוא נברא יחידי בעולם, ומכל מקום אנו מוצאים כעת על פני תבל ארצה בני אדם משונים במיניהן לבנים שחורים ואדומים ומראות ממוזגות בין הצבעים, גם שינויים אחרים בתאריהם וחיתוך איבריהם. אשר כל זה אינו אלא מסיבת שינוי משכן מקומם ומאכלם. וכן דבר זה ניכר גם במיני הצמחים שידוע לכל רוב השינויים המשתנים במין אחד ממקום נטיעתו ועינינו. כך היה גם במיני בעלי החיים שהיו עיקרן מהבריאה מעט מינים אותן המינים הראשיים ומנצר שרשיהן כשיפצו על פני תבל ניפרדו לכל המנין הרבים שאנו רואין אותו לפנינו.

מגוון טקסונומי

המגוון הטקסונומי והפנוטיפי בממלכת בעלי־החיים עצום. יצורים זעירים כדוגמת הפרעושים, וכן היצור הגדול ביותר על-פני כדור הארץ, הלוויתן הכחול, דרים בכפיפה אחת בממלכה זו. למרות זאת, השוני והמגוון בממלכות אחרות (ובעיקר בממלכת החיידקים האמיתיים), גדול אף יותר, אף על פי שהוא פחות נראה לעין; עבור הממלכות האחרות קשה לחבר רשימת תכונות משותפות כמו זו שלעיל. חיידקים, למשל, מתרבים ברבייה זוויגית ואל-זוויגית, מפיקים אנרגיה בצורה אירובית ואנאירובית, וכן הלאה.

המיון המדעי של בעלי חיים

ספוגיים

מדוזה (צורבים)

כוכב ים (קווצי עור)

למור קטה (חולייתנים)

מושית השבע (פרוקי רגליים)

• מערכת ספוגיים (Porifera)

• מערכת פלקוזואה (Placozoa)
• מערכת מיקסוזואה (Myxozoa)
• על מערכה מזוזואה (Mesozoa)
  • מערכת רומבוזואה (Rhombozoa)
  • מערכת אורתונקטידה (Orthonectida)
• קבוצת רב תאיים אמיתיים (Eumetazoa)
  • נבוביים
    • מערכת צורבים (Cnidaria) - ובהם האלמוגים והמדוזות.
    • מערכת מסרקניים (Ctenophora)
  • קבוצת בעלי שלוש שכבות גוף (Bilateria)
    • קבוצת חסרי חלל גוף משני (Acoelomata)
      • מערכת תולעים שטוחות (Platyhelminthes)
    • קבוצת בעלי חלל גוף משני (Coelomata)
      • קבוצת שניוני הפה (Deuterostomia)
        • מערכת תולעי חץ (Chaetognatha)
        • מערכת מיתרניים (Chordata) - אליה משתייכים העופות, הזוחלים, הדגים, הדו-חיים והיונקים - ובכללם האדם.
        • מערכת קווצי עור (Echinodermata)
        • קבוצת זנוטורבלידה (Xenoturbellida) כוללת סוג יחיד.
      • קבוצת קדמוני הפה (Protostomia)
        • מערכת זרוע רגליים (Brachiopoda)
        • מערכת חיטחבים (Bryozoa)
        • מערכת אנטופרוקטה (Entoprocta)
        • מערכת רכיכות (Mollusca)
        • מערכת תולעי סרט (Nemertea)
        • מערכת פריפולידה (Priapulida)
        • מערכת תולעים סיפוניות (Sipuncula)
        • קבוצת אנכיפורה (Annechiuphora)
          • מערכת תולעים טבעתיות (Annelida)
          • מערכת אכירה (Echiura)
          • מערכת בעלי הזקן (Pogonophora)
        • קבוצת פנרתרופודה (Panarthropoda)
          • מערכת פרוקי רגליים (Arthropoda) - אליה משתייכים החרקים, הסרטנאים והעכבישאים.
          • מערכת נושאי ציפורניים (Onychophora)
          • מערכת דובוני מים (Tardigrada)
        • משפחת מיזוסטומידה (Myzostomida)
    • קבוצת בעלי חלל גוף משני מדומה (Pseudocoelomata)
      • מערכת תולעים קוצניות ראש (Acanthocephala)
      • מערכת סיקליופורה (Cycliophora)
      • מערכת שעירי הבטן (Gastrotricha)
      • מערכת קינורהינכה (Kinorhyncha)
      • מערכת תולעים נימיות (Nematoda)
      • מערכת לוריסיפרה (Loricifera)
      • מערכת תולעי שיער-סוס (Nematomorpha)
      • מערכת גלגיליות (Rotifera)
      • מחלקת מיקרוגנטוזואה (Micrognathozoa)
    • מערכת גנתוסטומולידה (Gnathostomulida)

בעלי החיים והאדם

ציד

ערך מורחב – ציד

האדם צד בעלי חיים כבר בתקופה הפרהיסטורית. בעבר הציד היה בעיקר בשביל מזון ומוצרים מבעלי חיים כגון עור, פרווה ועצמות, הרי שעם התפתחות התרבות האנושית ומעבר לחיים ביישובי קבע ומזון המבוסס על חקלאות הפך הציד יותר לספורט. כיום הציד כמעט כולו בגדר ספורט ורק מיעוטו נעשה לשם מאכל.

ציד של דגים וייצורים ימיים אחרים נקרא דיג ומשמש עד היום כמקור מזון גדול וחשוב.

ביות בעלי חיים

ערך מורחב – ביות בעלי חיים

ביות בעלי חיים, כגון סוס הבית, היה חלק חשוב מאד במהפכה החקלאית.

במהלך היסטוריה האנושית, האדם ביית בעלי חיים רבים, כגון פרות, כבשים, עיזים, סוסים, תרנגולות ועוד. רוב בעלי החיים בויתו לצורכי מאכל ולבוש או לשימוש בחקלאות. מטרה נוספת היא הגידול למטרות נוי כגון דגי נוי וציפורי נוי, אף כלב הבית הנחשב כבעל החיים המבוית הוותיק ביותר, משמש כיום בעיקר כחיית מחמד. וכן חתולים בויתו כחיות מחמד.

טיפול בעזרת בעלי חיים

ערך מורחב – טיפול בעזרת בעלי חיים

טיפול בעזרת בעלי-חיים (או זואותרפיה), הוא שיטה בפסיכותרפיה המסתייעת בבעלי-חיים כדי לשפר את בריאותו ואיכות-חייו של האדם המטופל. שיטה זו מתאימה לטיפול בבני-אדם בעלי קשיים פיזיים, נפשיים, רגשיים והתנהגותיים.

חשיפה לבעל חיים ידידותי מעודדת את השחרור של אנדורפינים המעוררים הרגשה טובה ולימפוציטים המתגברים את מערכת החיסון.

בהלכה בעלי חיים הם בריות שיש בהן רוח חיים.