פרוטיסטים

מתוך המכלול
(הופנה מהדף פרוטיסט)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פרוטיסטים (או פרוטיסטה, Protista) היא קבוצה פרפילטית של יצורים שאינם שייכים לממלכת בעלי החיים, לממלכת הפטריות או לממלכת הצומח. לפי מיונים קודמים[דרושה הבהרה] פרוטיסטה היא אחת מארבע הממלכות הטקסונומיות אליהן משתייכים כל היצורים האיקריוטיים (שלוש הממלכות האחרות הן בעלי החיים, צמחים ופטריות). בעבר נקראה הממלכה פרוטוקטיסטה (Protoctista).

הגדרה

פרוטיסט הוא כל יצור איקריוטי שאינו בעל חיים, צמח או פטרייה. המדע מתקשה להגדיר תכונות משותפות לכל הפרוטיסטים, ועל כן נהוג להגדירם על דרך השלילה (לפי "מה שהם לא"). עד לפני זמן לא רב נכללו רוב הפרוטיסטים בממלכת בעלי החיים, מלבד האצות, שנחשבו לצמחים. הפרוטיסטים כוללים שתי צורות חיים: הטרוטרופיים הדומים לבעלי חיים בכך שהם זקוקים לתרכובות אורגניות מן הסביבה כדי להתקיים. ומולם אוטוטרופיים הדומים לצמחים בכך שאינם זקוקים לתרכובות אורגניות מן הסביבה כדי להתקיים.

רובם המוחלט של הפרוטיסטים חד-תאיים, כשגודלם נע בין 0.01 ו-0.5 מ"מ (כלומר, גדולים בהרבה מחיידקים). בין הפרוטיסטים הרב-תאיים ניתן לציין את האצות החומיות והאדומיות, למשל.

מיונים טקסונומיים מודרניים (החל מהמאה ה-21) נוטים לבטל את ממלכת הפרוטיסטים ולחלקה בין בעלי החיים (אמבות) והצמחים (אצות)[1].[דרושה הבהרה]

תחום מחיה

הפרוטיסטים נפוצים מאד בסביבות מימיות ובאדמה. מרביתם הטרוטרופים וחלקם חי כטפילים, למשל בתוך גוף האדם.

סוגים

מבין הפרוטיסטים המוכרים יותר ניתן למנות, לצד האצות שהוזכרו, סוגים רבים של עובש, אמבות, סנדלית ואת החוריריות שיצרו במותן סלעי משקע. המחלקה חואנופלגלאט Choanoflagellate נחשבת לקרובה ביותר לבע"ח שממנה התפתחו בעלי החיים. בפרט יצורים אלו דומים לחלק מהתאים בספוגיים. מספר מיני הפרוטיסטים נאמד בכ-200,000.

הפרוטיסטים דמויי בעלי החיים (האמבות, בעיקר) נקראים פרוטוזואה או פרוטוזואים; זהו מושג ותיק הנמצא בשימוש רב, ללא קשר לשיטת המיון שבה משתמשים.

פתוגניות

פרוטיסטים רבים הם פתוגנים, כלומר גורמים למחלות, חלקן ידועות ונפוצות:

כמעט כל הפרוטיסטים הללו נפוצים בעיקר במדינות העולם השלישי. הרפואה מתקשה לעיתים להתמודד עם זיהומים פרוטיסטיים, שכן עקב היותם איקריוטיים הם לא מושפעים מאנטיביוטיקה, ובנוסף קשה ליצור תרופה שתפגע בהם מבלי לפגוע בתאי האדם החולה, שאף הם איקריוטיים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. "The New Higher Level Classification of Eukaryotes with Emphasis on the Taxonomy of Protists" מאת Adl SM, Simpson AG, Farmer MA, et al. שפורסם ב-"Journal of Eukaryotic Microbiology"‏ (2005)

עניק גמישות. אחוז הקולגן מול האלסטין ברקמות שונות משתנה על פי תפקוד הרקמה. רקמות שנועדו לתת חוזק מכני, כמו גידים, יכילו כמות רבה של קולגן ומעט אלסטין, ואילו רקמות שחייבות לשמור על גמישות מקסימלית, כמו עורקים ובמיוחד אבי העורקים, וכן ריאות ועור, יכילו כמות גדולה של סיבים אלסטיים.

הקולגן מורכב בעיקר משתי חומצות אמיניות, פרולין וגליצין. שלוש שרשרות ארוכות של פרולין יוצרות שלוש שרשרות סליליות בעלות סיבוב שמאלי, המלופפות יחד לסליל-על בעל סיבוב ימני, המחוזק בקשרי מימן. בסופן, יוצר הגליצין את הקצה האפולרי שלהן, התורם גם הוא לייצוב המבנה.

ישנם 12 סוגים שונים של קולגן, הנפוצים הם:

ויטמין C חיוני לתהליך הביוכימי של בניית הקולגן. מחסור בוויטמין C גורם למחלת הצפדינה, שבה מתבטא המחסור בוויטמין זה, וכתוצאה מכך בקולגן, בדימומים, היחלשות העור והעצמות ותסמינים נלווים. הקולגן תורם גם למראה הכללי בכך שהוא נותן נפח לעור. כאשר אדם מזדקן, הגוף מפסיק לייצר את הקולגן והוא מתחיל להצטמצם, דבר שגורם לקמטים מכיוון שהעור, שנשאר באותו גודל צריך להקיף פחות נפח.

טיפולים קוסמטיים למתיחת העור מתחלקים לשני סוגים. האחד, הזרקת מילוי שישווה מראה מלא לעור, והשני, הקרנת אור בעוצמה ותדר מסוימים שמעירים את מערכת היצור של הקולגן וגורמים להתחיל לייצרו שוב.

קיימת צביעה ספציפית לזיהוי קולגן המבוססת על Masson trichrome.

קולגן שמתפרק בתגובת הידרוליזה הופך לג'לטין.

קולגן לא מיוצר באופן טבעי על ידי צמחים, אבל באמצעות הנדסה גנטית פותח זן של טבק שמייצר קולגן. החברה הישראלית קולפלנט עוסקת בייצור ושיווק קולגן מזן טבק זה.[1]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

P biology.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ביולוגיה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0