אסון משאית התחמושת
| פצועים | עשרות |
|---|---|
אסון משאית התחמושת היה תאונה שהתרחשה ב-24 בינואר 1970 בבסיס אילת, ובה התפוצצה משאית עמוסה בתחמושת. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 24 איש, מתוכם 17 במקום, ושבעה מתו מפצעיהם בימים שלאחר הפיצוץ, כמו כן עשרות נפצעו.
רקע
ב-22 בינואר 1970, פשט כוח צנחנים ישראלי על האי המצרי שדואן, הנמצא מדרום לשארם א-שייח'. הפשיטה על האי שדואן נמשכה יותר משלושים שעות ובסיומה הוחזרו הכוחות הפושטים ארצה. למחרת ב-23 בינואר, הפליגה משארם א-שייח' לאילת ספינת חיל הים אח"י בת-שבע כשעל סיפונה חיילים וציוד צבאי הקשורים למבצע. לאחר יממת הפלגה בים שקט ורגוע, הגיעה הספינה לנמל אילת בשעות אחר הצהריים של 24 בינואר והחלה לפרוק את המטען.
פריקת המטען
אח"י בת-שבע הייתה הנחתת הגדולה ביותר בשייטת הנחתות של חיל הים הישראלי. אורך הספינה היה כ-100 מטרים. הספינה עגנה בחלקו הדרומי של בסיס אילת, ולאחר הורדת הדלת הקדמית החלה לפרוק את המשאיות העמוסות בציוד שהיו בסיפון התחתון. המשאיות הראשונות שירדו לחוף התחפרו בחול באזור הנחיתה, וחיילים רבים נקראו כדי לסייע בדחיפת המשאיות היורדות. אזרחים רבים צפו במתרחש מהכביש העובר בסמוך לאזור הנחיתה. בשלב מסוים אזרחים אף נכנסו לבסיס, אך הורחקו משם זמן קצר לפני הפיצוץ. בשעה שאחת המשאיות העמוסות בתחמושת ירדה מדלת הנחתת אל ה"בור" שנוצר כתוצאה מהתחפרות המשאיות הקודמות בחול, אירע הפיצוץ הקטלני.
הפיצוץ ופעולות ההצלה
הפיצוץ אירע בשעה 16:10 ונשמע בכל רחבי אילת והעיר עקבה הסמוכה. במקום עצמו עלתה להבת אש ורסיסי מתכת עפו לכל עבר. מאזור ההתפוצצות היתמר ענן אבק שנראה למרחוק.
ראשוני הפצועים הגיעו לחדר המיון בבית החולים יוספטל דקות ספורות אחרי הפיצוץ. בית החולים עצמו התארגן מיד לטיפול באירוע חירום. בשעה שש בערב הגיעו לאילת, במטוס של חיל האוויר, צוותי רפואה ממרכז הארץ, כדי לעזור בטיפול בפצועים הרבים. מרבית הפצועים סבלו מכוויות קשות, מפגיעה של רסיסי עץ ומתכת ואף מקטיעות.
תושבי אילת נרתמו מיד לפעולות החילוץ וההצלה: העבירו פצועים לבית החולים במכוניותיהם והתנדבו לעבודות סיוע ועזרה בבית החולים, כדי לשחרר את אנשי הצוות הרפואי לטיפול בפצועים. רבים מתושבי העיר הגיעו לבית החולים במטרה לתרום דם. באותו ערב נתרמו יותר מ-150 מנות דם. בין השאר אותרו תורמי דם באולם הקולנוע המקומי.
עוד באותו לילה העביר חיל האוויר עשרות פצועים לטיפול בבתי החולים בצפון: תל השומר, בילינסון והדסה. במקביל ביקרו במקום האסון הרמטכ"ל חיים בר-לב, ראש אג"מ דוד אלעזר, אלוף פיקוד הדרום אריאל שרון, מפקד חיל הים אברהם בוצר, הרב הצבאי הראשי שלמה גורן וקצינים בכירים נוספים.
למחרת פעלו באזור הפיצוץ חבלנים מחיל ההנדסה שפירקו מוקשים שהתפזרו בשטח ופינו גרוטאות.
החקירה
למחרת האירוע מינה הרמטכ"ל חיים בר-לב ועדת חקירה לבדיקת נסיבות האסון. בראש הוועדה עמד דוד לסקוב, מהקצינים הבכירים של חיל ההנדסה הישראלי. ועדת החקירה קבעה כי בתוך המשאית התפוצץ מוקש נגד אדם שהיה חמוש בניגוד לנהלים. הפיצוץ גרם להתפוצצות של שישה טון תחמושת שהיו על המשאית. הוועדה המליצה להעמיד לדין באשמת רשלנות כמה קצינים שהיו מעורבים בהעמסת המשאית בחומרי הנפץ.
הנצחה
להבדיל מאירועים דומים אחרים, במשך שנים רבות נשאר אסון משאית התחמושת ללא מצבה או תהליך הנצחה כלשהו. הסיבה העיקרית לכך היא הפיזור של הנפגעים בין יחידות צה"ל השונות: חיל הים, חטיבת הצנחנים, חיל האוויר, חיל הלוגיסטיקה, חיל התקשוב, חיל השריון. מרבית הנפגעים היו מחיל הים, וכמחציתם אזרחים עובדי צה"ל ממספנת חיל הים, תושבי אילת. הוראות משרד הביטחון אינן מכירות באזרחים עובדי צה"ל כחללי צה"ל. בהתייחס לכך שהאסון היה אירוע שיכול היה להימנע, הורחק הנושא מהתודעה הציבורית. אנשי הצבא שנהרגו באירוע מוזכרים בשמם בעצרות הזיכרון החיליות והאזרחים עובדי צבא לא מוזכרים אלא על ידי משפחותיהם.
בינואר 2018 אישרה מועצת העיר אילת את הצבתה של אנדרטה להנצחת הרוגי התאונה, בדמות סלע גדול בכניסה לבסיס חיל הים, עליו יכתבו שמות כלל הנופלים לרבות חמשת עובדי צה"ל האזרחים.[1] ב-23 בינואר 2020 נחנכה האנדרטה בקרבת מקום הפיצוץ במעמד המשפחות השכולות ואגודת יוצאי שייטת הנחתות.[2]
| שמות חללי "אסון משאית התחמושת"[3] | |||||
|---|---|---|---|---|---|
| דרגה ושם | יחידה | ||||
| אע"צ נסים אילוק | מספנת חיל הים | ||||
| טוראי יהורם אלפי | אח"י בת שבע | ||||
| אע"צ סעדיה אלקיים | מספנת חיל הים | ||||
| רב"ט זאב זלמן בוגץ' | חיל השריון | ||||
| סמל שמחה ברנר | אח"י עציון גבר (פ-51) | ||||
| סרן יעקב ברק גטניו | בסיס אילת מניצולי טיבוע המשחתת אילת | ||||
| אע"צ לייב דויטש | מספנת חיל הים | ||||
| רב-סמל יהודה הררי (סרנגה) | אח"י בת שבע | ||||
| טוראי אברהם חדידה | אח"י "בת-ים" | ||||
| רס"ל ישראל יעקב | נגד רכב בסיס אילת | ||||
| רב"ט יעקב יצחק כהן | חיל תקשוב | ||||
| טוראי משה מימון | אח"י "בת-גלים" | ||||
| רב-סמל ישעיהו מילר | חטיבת הצנחנים | ||||
| אע"צ מנשה מלמד | מספנת חיל הים | ||||
| סמ"ר משה מעין (שטיין) | אח"י עציון גבר (פ-51) | ||||
| סרן שאול נגר | חטיבת הצנחנים | ||||
| רב"ט ששון ניאזוף | חיל תקשוב | ||||
| אע"צ זולי נשאור | מספנת חיל הים | ||||
| רב"ט יעקב סולימאן | אח"י בת גלים | ||||
| רב-סמל יגאל סופר | חטיבת הצנחנים | ||||
| רב"ט ברוך סמוחה | חיל תקשוב | ||||
| טוראי שמואל פוזנר | חיל לוגיסטיקה | ||||
| טר"ש יורם פלק | חיל האוויר | ||||
| סמ"ר קופצ'ק גרשון-שמחה | אח"י עציון גבר (פ-51) | ||||
קישורים חיצוניים
- ברוך מאירי, אסון נורא באילת, מעריב, 25 בינואר 1970
- ירון דרוקמן, לפתע נדלק הגיהנום - אסון פיצוץ הנשק באילת. השבוע לפני, באתר ynet, 23 בינואר 2016
- אלי אלון, 50 שנה לאסון משאית התחמושת באילת, באתר News1 מחלקה ראשונה, 26 בינואר 2020
- שי ניר, 48 שנים אחרי: האזרחים שנהרגו באסון המשאית יזכו גם הם להנצחה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2017
- נתן אברהם, הסרת הלוט מעל האנדרטה 23 בינואר 2020.
- מבצע רודוס - שיח לוחמים, העמותה הישראלית להיסטוריה צבאית, 21 בינואר 2021.
- שאול חורב, "מנהיגותו של אלוף בוצר". באתר משמר המורשת הימית. 12 בנובמבר 2012.
הערות שוליים
- ^ שי ניר, 48 שנים אחרי: האזרחים שנהרגו באסון המשאית יזכו גם הם להנצחה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2018
- ^ שי ניר, החשבון עוד לא נגמר, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 24 בינואר 2020
- ^ מקור הרשימה: מייק אלדר, ינואר 2016, ואתר "יזכור"
37925964אסון משאית התחמושת