גידול מוחי
 | |
| גידול מוחי: גרורה מסרטן ריאה (סמוך לחץ), בצילום MRI בשילוב עם הזרקת חומר ניגודי | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/779664 |
| MeSH | D001932 |
| MedlinePlus | 007222 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | C71, D33.0-D33.2 |
גידול מוחי (באנגלית: Brain tumor) הוא גידול לא נורמלי ובלתי-מפוקח של תאים הנמצאים במוח: נירונים, תאי גליה, תאי אפיתל ועוד. גידולי מוח ראשוניים נקראים לפי טיפוסי התאים שמהם הם נוצרו. תאי הגידול עשויים להיות תאי סרטן ראשוניים או תאים שמקורם במקום אחר בגוף האדם, אשר שלחו גרורות למוח (תאי סרטן שניוניים או גידולים מטסטטיים). הגידולים במוח מופיעים בעיקר בחלק האחורי של הראש בילדים ובשני השלישים הקדמיים של המוח במבוגרים. גידולים יכולים להיות שפירים והם, בדרך כלל, מוגבלים למקום קטן. הם יכולים להיות ממאירים ופולשניים (כלומר, מתפשטים לאזורים שכנים). תאי המוח ניזוקים בגלל לחץ מתאי הגידול הגדלים, השפעה עקיפה על ידי תהליכים דלקתיים המתפתחים בתוך וסביב הגידול הסרטני, בצקות ו/או עלייה בלחץ בתוך הגולגולת (כתוצאה מהבצקת או מחסימת הזרימה של הנוזל המוחי).
אפידמיולוגיה
שכיחות גידולים במערכת העצבים המרכזית היא 10-17 מתוך 100,000 אנשים בשנה, ובחוט השדרה 1-2 מתוך 100,000 בשנה. 50% מהגידולים במערכת העצבים המרכזית הם גידולים ראשוניים (שהחלו לראשונה במוח או בחוט השדרה). השאר הם גרורות ממקומות אחרים בגוף. גידולי המוח הם די שכיחים בילדים, ומיקומם הוא מתחת לטנטוריום, בעוד שאצל מבוגרים רוב הגידולים הם סופרה-טנטוריאליים.
סיווג גידולים
גליומות
גידולים מתאי גליה- או קבוצת הגליומות (גליומה) היא הקבוצה הגדולה והשכיחה של גידולים במוח. תסמינים נפוצים בגידולי גליומות כוללים כאבי ראש, פרכוסים (בעיקר כשהגליומה היא עם grade נמוך), וכאשר חלה התקדמות ממארת בגידול, יש שינויים במצב המנטאלי וכן לעיתים שיתוק צד. קבוצת הגליומות כוללת שלוש תתי קבוצות-
- אסטרוציטומות - הקבוצה העיקרית של גליומות. גידולים אלו יכולים להיות grade 1 (למשל, אסטרוציטומה פלאוציטית- זהו גידול שפיר, המופיע בעיקר בילדים, עם העדפה לאזור הנקרא וורמיס בצרבלום, כאשר לרוב התמונה הקלינית המקדימה כוללת כאבי ראש והקאות- אם ניתן לבצע כריתה כירורגית, המחלה ניתנת לריפוי), grade 2- זוהי אסטרוציטומה עם פוטנציאל ממאירות נמוך, grade 3- אסטרוציטומה אנאפלסטית (ממאירה) או grade 4- זוהי אסטרוציטומה מהסוג הממאיר ביותר, הקרויה גם גליובלסטומה מולטיפורמה או בראשי תיבות – GBM. זהו גידול עם פרוגנוזה גרועה מאד, הכי שכיח אצל מבוגרים, ומקושר לתוחלת חיים הנמוכה משנה. ה- GBM מאופיין בכך שהוא מסוגל לחצות את ההמיספרות עצמן דרך הקורפוס קלוסום ("צורת פרפר" בהדמיה, טיפוסית מאד לגידול). מאפיין נוסף לגידול זה הוא שהוא לא עטוף בקפסולה, וכן יש לו נטייה גבוהה לחזור גם לאחר הוצאתו.
- אוליגודנדרוגליומה- גידולים אלו מתפתחים יותר בגיל המבוגר, הם יותר נדירים והם לרוב מתפתחים באזורים פרונטליים במוח, עם מראה "כרבולתי" (של כרבולת).
- אפנדימומה- זה גידול שמקורו ברקמת האפנדימה המצפה את חדרי המוח, שכיח יותר אצל צעירים, אך מופיע גם אצל מבוגרים. ניתן לראותו בתוך או בסמוך למערכת חדרי המוח או התעלה השדרתית. לרוב הפרוגנוזה של גידול זה היא גרועה. ניתן לראות בניתוח תאי אפנדימה הנמצאים בחדרי המוח (במידה ונמצאים בחדר 4- עלול להוביל לחסימה של זרימת נוזל ה- CSF ולהביא להידרוצפלוס). הטיפול העיקרי מבוסס על כריתה ולעיתים יש להוסיף גם הקרנות וכימותרפיה.
גידולים אמבריונליים
אלו גידולים מתאים עובריים שטרם התמיינו לסוג תאי העצב הספציפיים (נוירונלי, גליאלי וכדומה). אבטיפוס גידולים אלו הוא גידול הקרוי מדולובלסטומה- זהו גידול מאד ממאיר (grabe 4) שמקורו מתאים של רקמה עוברית הנקראים נוירו-אקטודרם, הנקרא גם PNET - (Primitive neuroectodermal tumor) וקיים באזור הצרבלום. כיום מחלקים את המדולובלסטומה ל4 תת סוגים של גידולים שהמאפיינים הגנטיים שלהם שונים וכן גם הפרוגנוזה והטיפול בהם, גידול זה נוטה להופיע יותר בילדים ונדיר במבוגרים. לעיתים קרובות הגידול מתפשט דרך החלל הסאב-ארכנואידלי וחדרי המוח, ועלול לשלוח גרורות מחוץ למערכת העצבים המרכזית. התסמינים הקליניים כוללים הקאות, כאבי ראש, אטקסיה, והידרדרות של הראיה. ממצאים נוספים הם בצקת פטמות (פפילאדמה) בעיניים, ניסטגמוס, פציאליס ונוקשות צוואר. ללא טיפול, מופיע מוות תוך מספר חודשים מהגילוי, אצל ילדים יכולים לעבור כמה שנים עד הגילוי ללא תסמינים כאשר מופיאים תסמינים בדרך כלל הגידול כבר גדול מאוד. טיפול ניתוחי רדיותרפי וכימותרפיה מאריך את ההישרדות, אצל ילדים אחוז הריפוי הוא כ80% תלוי בסוג המסוים כאשר נמצא כי הפרוגנוזה של הגידול טובה יותר אצל ילדים מכאשר מחלה זו מופיעה בגיל מבוגר.
גידולים מנינגיאליים
ערך מורחב – מנינגיומה
גידולים אלו הם גידולים של קרומי המוח- מנינגיומה היא הגידול השכיח מבין אלו, ויש סוגים מורפולוגיים רבים. רוב הגידולים הללו הם גידולים שפירים, שצומחים לאט מאד. הגידול לוחץ על רקמת המוח ולא חודר אותה, והתסמינים הקליניים הם בהתאם לאזור עליו קיים לחץ- כך למשל, במידה והגידול לוחץ על גזע המוח הגידול יתגלה מהר יחסית. גידולי מנינגיומה שכיחים יותר אצל נשים במוח, ואצל גברים יותר באזור חוט השדרה, ויש קשר למחלת הנוירופיברומטוזיס.
לימפומה מוחית
סוג זה של גידול מופיע מלכתחילה רק במוח (לא כגרורה). באופן נורמלי, לימפוציטים לא מצויים במוח, אולם לעיתים עלולות להתפתח לימפומות במוח. זהו סוג של גידול עם עלייה גדולה בשכיחותו לאחרונה- בעיקר קיים אצל חולים באיידס וכן אצל חולים מושתלים. רוב הלימפומות הן בדרגת ממאירות גבוהה. במוח, הלימפומות הן של תאים גדולים והן אגרסיביות- של תאי B לימפוציטים (בדומה ללימפומה נון-הודג'קין). באחוז גבוה (95%) מוצאים את וירוס ה- EBV בתאי הגידול, בעיקר אצל חולי איידס ומושתלים. קיימות מספר תאוריות לגבי התפתחות הלימפומה במוח אשר מסבירות את אופן התפתחות גידול זה במוח.
נוירומה אקוסטית
נוירומה אקוסטית (נקרא גם נוירינומה או שוואנומה) היא גידול הגורם לפגיעה בעצב השמיעה ושיווי המשקל (עצב קרניאלי מספר 8). גידול זה עלול לגרום ללחץ על הצרבלום ולהביא לסימפטומים כגון ורטיגו, אובדן שמיעה ואטקסיה או המי אטקסיה. לרוב, גידולים אלו הם שפירים ולעיתים ניתנים לכריתה מלאה. גידולים אלו קשורים למחלת נוירופיברומטוזיס אולם לרוב מופיעים כנגע מבודד אצל חולים בני 30-60. מבחינה קלינית, אובדן שמיעה פתאומי הוא בדרך כלל הסימפטום הראשון. באופן פחות נפוץ, החולים מופיעים עם כאב ראש, ורטיגו, אטקסיה, טנטון, תחושת מלאות באוזן או פציאליס. אובדן שמיעה חד כיווני סנסו-נויראלי הוא הממצא השכיח ביותר בבדיקה. החלבון, בניקור מותני אצל חולים אלו, הוא מוגבר יחסית, ובדיקת ההדמיה המדויקת ביותר היא ביצוע MRI של האזור (הנקרא הזווית הצרבלו-פונטינית).
גרורות למוח
גרורות למוח מגידולים אחרים, או למעשה גידולים מטסטטים, מהווים 50% מגידולי המוח, וייתכנו גם במספר מוקדים במוח. גידולים אלו הם בעיקר מגידולי סרטן ריאה ולאחריו סרטן שד. גרורות, בעיקר אצל מבוגרים, נוטות להגיע לאזור הצרבלום (המוח הקטן) או לוחצות עליו מבחוץ.
גידולים של חוט השדרה
- ערך מורחב – חוט השדרה
גידולים בחוט השדרה הם סיבה נפוצה ללחץ על חוט השדרה. גידולים אלו מחולקים לשתי קבוצות גדולות-
- גידולים אינטרה-מדולריים (10%) אלו הם גידולים הנמצאים בתוך חוט השדרה עצמו. הסוג הנפוץ ביותר הוא אפנדימומה ולאחריו גליומות.
- גידולים אקסטרה-מדולריים (90%) הם גידולים מחוץ לחוט השדרה, והם יכולים להיות תחומים בתוך מעטפת קרומי חוט השדרה (כלומר, אינטרה-דוראליים) או אקסטרה-דוראליים. בתוך קבוצות אלו, הגידולים השכיחים הם מנינגיומות ונוירופיברומות. גידולים אלו הם שפירים לרוב. כמו כן, גרורות (בעיקר ממקור של ריאה, שד וערמונית) נוטים להיות אקסטרה-דוראליים (כלומר, ללחוץ על חוט השדרה מבחוץ).
הקליניקה יכולה להתפתח באיטיות או במהירות (גרורות נוטות להסתמן במהירות). לרוב, הסימפטום הראשוני הוא כאב, אשר מופיע כמעט בכל המקרים. הכאב יכול להיות ממוקם לגב, או כאב באזור שורש העצב, והוא מוחמר לעיתים על ידי שיעול או התמתחות. תסמינים מוטוריים, הכוללים חולשה, נוקשות או דלדול של הגפיים, עלולים להתפתח, וכן הפרעות בתחושה (סנסוריות) ופגיעה בשליטה על הסוגרים. בבדיקה גופנית יש רגישות מקומית בעמוד השדרה. ניקור מותני של חוט השדרה יכול להראות תמונה של חלבון מוגבר מאד, כאשר הספירה הלבנה יכולה להיות מוגברת או תקינה וכן רמות הגלוקוז שיכולות להיות תקינות או נמוכות (תמונה קסנתוכרומית).
תסמינים
נזקים מקומיים לרקמת המוח (באופן ישיר או עקיף) גורמים לתסמינים עצביים פוקליים בהתאם למיקום הגידול. שיתוקים חלקיים או חציוניים (hemiparesis), אפזיה, הזיות, קשיים בדיבור, חוסר תיאום (חוסר קואורדינציה - ataxia), חוסר רגישות וירידה בחוש המישוש בצד אחד של הגוף (hemihypoesthesia) וכאבי ראש מקומיים הם חלק מהתסמינים המופיעים.
עלייה בלחץ בתוך הגולגולת או בצקת גורמת לתסמינים כלליים כמו כאב ראש, בחילה והקאות, אובדן הכרה (תרדמת או קהות חושים) וירידה בכושר האינטלקטואלי. כיפיון כתוצאה מגירויים של הגידול או כתוצאה משינויים בחילוף חומרים הם גם תסמינים שכיחים. בילדים רכים בהם התפתחות הגולגולת טרם הושלמה מופיעים עלייה בהיקף הגולגולת, התנפחות באזור המרפסים (frontalles) והיפרדות תפרי הגולגולת.
בדיקה נוירולוגית מגלה תסמינים, בהתאם למיקום הגידול, או שינויים נויורולוגיים כלליים. התסמינים המחמירים לאיטם מעידים לכאורה על גידול סרטני והאבחנה מאושרת על ידי בדיקת טומוגרפיה ממוחשבת או MRI או PET של הראש. אנגיוגרמה, אלקטרואנצפלוגרם (EEG) או בדיקת רקמות עוזרים בקביעת האבחנה במקרים קשים. למרות שהתפתחות איטית של התסמינים היא מאפיין חשוב של המחלה במספר מקרים הגידול מתרחב במהירות וגורם לשינויים נויורולוגיים פתאומיים. הטיפול כולל הסרה ניתוחית של הגידול או הריסת התאים הסרטניים על ידי הקרנות וכימותרפיה, במידה של עדיפות על טיפול ניתוחי.
קישורים חיצוניים
- הערך "גידול מוחי", באתר ויקירפואה
- ריכוז מחקרים בנושא סרטן המוח באתר מחקרים
- סרטן המוח באתר האגודה למלחמה בסרטן
- גידולים במוח באתר האיגוד הישראלי לאונקולוגיה קלינית ורדיו תרפיה
- חולי סרטן, באתר כל זכות
גידולי מוח בילדים: פילוסופיית הטיפול, הרצאה של פרופ' שלומי קונסטנטיני, המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי
הערות שוליים
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
26517702גידול מוחי