אומנות

ערך זה עוסק בפעילותו של אומן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אמנות (פירושונים).

אומנות (אֻמָּנוּת, להבדיל מאָמָּנוּת) היא מלאכה הנעשית על ידי בעל מקצוע שהגיע לדרגת מומחיות בתחומו (אֻמָּן, להבדיל מאָמָּן).

מבחינה פילוסופית ההבדל בין אמנות לאומנות טמון באופן השימוש בתוצרים שלהן. יצירת אומנות נוצרה על מנת להשתמש בה באופן מעשי. לדוגמה: כוס יכולה להיות יצירת אומנות אך מה שמבדיל אותה מיצירת אמנות היא שהאומן לא ייצר אותה עם חור בתחתית משום שזה יפגע באפשרות השימוש הייעודי של הכוס - שתייה, לעומת אמן שעשוי לבחור לייצר כוס עם חור, תוך התעלמות מייעודה המקורי. באמנות - השימוש אינו מהווה שיקול בעת היצירה ובמחשבה על התוצר הסופי. הרחבה בנושא זה ניתן לראות בעבודותיו של מרסל דושאן, ביקורת כוח השיפוט של עמנואל קאנט ועוד הוגים ואמנים רבים.

בימי הביניים התפתחו הגילדות - אגודות של אומנים העוסקים באותו תחום, שמטרתן להגן על האינטרסים המשותפים שלהם ולקיים כללי אתיקה בין חברי האגודה.

ביהדות

בהתאם להלכה חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר תחום התמקצעות (לאו דווקא באופן אישי, ניתן גם באמצעות מורה שהוא שליחו של האב) שישמש מקור לפרנסתו. חובה זו וחשיבותה מפורטים בתלמוד הבבלי (מסכת קידושין, דף כ"ט עמוד א'):

האב חייב בבנו: למולו, לפדותו וללמדו תורה ולהשיאו אישה וללמדו אומנות. ויש אומרים: אף להשיטו במים. ר' יהודה אומר: כל שאינו מלמד את בנו אומנות, מלמדו ליסטות. "ליסטות" סלקא דעתך? אלא: כאילו מלמדו ליסטות.

כלומר, לשיטת התוספתא המצוטטת בגמרא, האב חייב ללמד את בנו מקצוע. אחרת, אדם חסר מקצוע, וחסר יכולת להרוויח את לחמו בדרכים המקובלות (והלגיטימיות, לשיטת בעל התוספתא), יהפוך לשודד (ליסטים).

בההלך הדורות, התפתחה אומנות יהודית, בתחומים מגוונים, ביניהם יצירת מאכלים, ביגוד, כלים ועוד. הפן היהודי התבטא באופי הפריט שנוצר, ולעיתים בכך שהעיסוק בתחום-ייצור מסוים היה עיסוק יהודי מובהק, למשל, צורפות כסף כאומנות ייחודית יהודית בתימן (אנ').