אל-מעתצם
אל-מעתצם באללה (מילולית: המחפש מחסה באל), אבו אסחאק מחמד בן הארון א-רשיד (בערבית: المعتصم بالله, ابو اسحاق محمد بن هارون الرشيد) נולד בשנת 794 והיה הח'ליף העבאסי ששלט בין השנים 833 ו-842. הוא ירש את אחיו למחצה אל-מאמון. במסורת המוסלמית זכור במיוחד כבעל לב נדיב ורחב, אך ימי שלטונו עמדו גם בסימן אלימות גוברת ומתיחות פנימית וחיצונית בחצר ובכל רחבי הח'ליפות.
ימיו הראשונים
אל-מעתצם נולד להארון א-רשיד משפחה טורקייה. לפי א-טברי, הוא הוביל את העלייה לרגל למכה פעמיים בימי קודמיו, בשנים 815 ו-816. בשנת 817 הוא הוביל מסע מלחמה כנגד הח'וארג'. במהלך אחד מהקרבות, חצץ אחד מהעבדים-חיילים הטורקיים בין כידון ח'ארג'י לח'ליף לעתיד וזעק לו בפרסית: "אשינאס מא-רא!" ("הכר בי"!). בהוקרת תודה, הסב בו ביום את שמו ל"אשינאס" ונתן לו מקום של כבוד בין כוחותיו. בשנת 829/830 הכניע אל-מעתצם את מצרים והוציא להורג כמה ממנהיגי המורדים. בשנה העוקבת שב ממצרים והצטרף למסע המלחמה של אחיו אל-מאמון כנגד הביזנטים. הכוח שברשותו כבש כ-30 מעוזים נוצריים.
עם מות אל-מאמון ב-9 באוגוסט 833, עלה אל-מעתצם לשלטון. מיד עם עלותו לשלטון הוא הורה לפזר את הכוחות הצבאיים שריכז אחיו בתיאנה. הוא שלח גיס בראשות אסחאק בן אבראהים לדכא מרד של תנועת הח'וראמיה הדתית בקרבת המדאן. המרד הוכרע ופליטי המורדים נמלטו לאימפריה הביזנטית.
בשנת 834 פרץ מרד שיעי בהשראת מוחמד בן אל-קאסם בח'וראסאן. הוא הובס, נעצר והובא בפני הח'ליף, אך נמלט ולא שמעו עוד על אודותיו. עוג'ייף בן אנבסה הביס את בני הזות בעיראק ובשנת 835 הם הובלו לבגדאד במצעד ימי מרשים. משם, נשלחו הזות להילחם בספר הביזנטי, ונספו במערכה.
המלחמות בתנועת הח'וראמיה
אחת הבעיות הקשות ביותר עימן נאלץ אל-מעתצם להתמודד הייתה המרידה הדתית בראשותו של באבאכ ח'וראם-דין בפרס. המרד פרץ בשנת 816 ובתחילה הצליחו המורדים להביס כוחות עבאסיים שנשלחו כנגדם. לבסוף, הנחה אל-מעתצם את המצביא אל-אפשין חייד'אר בן כאווס להביס את המורדים באופן שיטתי ובסבלנות. באבאכ נלכד והוא הובל לסאמרא באופן רהבתני - ברוכבו על פיל מוזהב - הוא הוצא להורג על ידי המוציא להורג ששירת אותו וראשו נשלח חזרה לח'וראסאן. אחיו שמרד אף הוא הוצא להורג בבגדאד. המרד של תנועת הח'רמיה לא הובס באופן מלא, שרידי התנועה נטמעו בהדרגה בחברה הסובבת בימי הח'ליפים הבאים.
תקרית יא אל-מעתצם
באותה השנה התקיף הקיסר הביזנטי תיאופילוס מספר מבצרים עבאסיים לאורך הגבול בין הממלכות. אל-מעתצם שלח בתגובה את צבאו ברשות אל-אפשין והוא נלחם והביס את תיאופילוס בקרב אנזן ב-21 ביולי 838. אנקרה נפלה לידי הכוחות העבאסיים שמנו 50 אלף לוחמים וצוידו ב-50 אלף גמלים ו-20 אלף פרדות.
במסורת המוסלמית מפורסם אל-מעתצם בשל תקרית שאירעה באותם הימים כאשר כבשו כוחות ביזנטיים את העיר מלטיה שבדרום-מזרח אסיה הקטנה. הביזנטים הרגו אזרחים רבים ולקחו בשבי רבים אחרים. אחת מהנשים הזקנות שנפלו בשבי זעקה "יא מעתצם" בקוראה אליו לעזרה. מסופר שכאשר שמע זאת הניח מיד את הכוס ממנה שתה והורה לאסף צבא גדול שינקום בביזנטים על מעשיהם. הוא כתב לתיאופילוס מכתב בזאת הלשון:
"מן אמיר המאמינים אל-מעתצם באללה, אל כלב הרומאים. שחרר את האישה משביה ואם לא תעשה כן אשלח צבא לקראתך צבא שראשו אצלך וזנבו אצלי".
ואכן שוחררה עד מהרה האישה משביה. לאחר שכבשו את אנקרה, התקדמו הכוחות לעבר עמוריום, עיר הולדתו של תיאופילוס באסיה הקטנה, ולאחר מצור כבשו אותה כאשר שבוי סיפר להם שקטע מסוים בחומה היה רק קיר דק של בניין. העיר נבזזה ובתיה הוצתו.
ייסוד מוסד הע'למאן
לאחר שיבת הצבא, התגלתה קנוניה ערבית של קציני צבא שביקשה לערוך הפיכת חצר ולהעלות את אחד הנסיכים בשם עבאס אל-מאמון לכס הח'ליפות. עבאס אל-מאמון הוצא להורג ועמו רבים ממפקדי הצבא הערביים שהיו מעורבים במרד - א-שאה בן סהל, עמר אל-פרע'אנה, עוג'ייף בן אנבסה ואחמד בן ח'ליל. מצב זה מסביר בחלקו את התלות הגוברת של הח'ליפים בקציני הצבא הטורקיים שגויסו לשירותם.
בימי אל-מעתצם נוסד מוסד הע'למאן (غلمان), עבדים זרים שנרכשו בצעירותם וחונכו על ברכי האסלאם כקציני צבא ממלוכיים. הע'למאן הטורקיים היוו את המשמר האישי של הח'ליף והיוו את עוגן שלטונו כנגד קנוניות חצר מצד ערבים ופרסים. תוך דור היו עתידים הע'למאן הללו להתמרד נגד הח'ליפות ולהוציא להורג בשנות ה-60 של המאה לא פחות מארבעה ח'ליפים בזה אחר זה. מעתה והלאה יאבדו הח'ליפים את עצמאותם ושלטונם תמיד יהיה בצילם של כוחות אחרים.
הכנסת הע'למאן לצבא עוררה התנגדות קשה מקרב החיילים הערביים הסדירים. ב-836 פרצו מהומות בבגדאד וכתוצאה מכך הועברה הבירה ועמה המשמר הע'למאני לסאמרא, ושם היא נשארה עד שנת 892, עת הוחזרה לבגדאד בידי אל-מעתמד.
מרד מאזיאר
השושלת הטאהרית שהחלה את דרכה לאחר שמחוז ח'וראסאן הופקד בידי טאהר בן אל-חוסיין שהיה המצביא שהעלה את אל-מאמון לשלטון במקום אחיו אל-אמין, התחזקה. עתה השושלת הטאהרית קיבלה לידיה את מחוזות סמרקאנד, פרע'אנה והראט. בניגוד למרבית מחוזות הח'ליפות שנשלטו ישירות מבגדאד וסאמרא, המחוזות הטאהריים היו פטורים ממרבית המיסים וזכו לאוטונומיה ניכרת. עצמאות הטאהרים הייתה מהגורמים העיקריים שתרמו לירידת כוחה של הח'ליפות העבאסית במזרח. בשנת 839 מרד בטאהרים מאזיאר בן קארִן, המושל של נפת החוף הדרומי של הים הכספי. עוד קודם לכן העדיף מאזיאד להעלות את מיסיו ישירות לאל-מעתצם. אל-אפשין קשר קשר עם מאזיאר בשל רצונו להפוך למושל ח'וראסאן בעצמו. מאזיאר שבה את אנשי סאריה, הרס את חומות אמול וביצר את תאמיס ובכך עורר חשש בג'ורג'אן, הבירה הטאהרית.
אל-מעתצם והטאהרים שלחו כוחות לדכא את המרידה. חיאן בן ג'בלה, המפקד הטאהרי, שכנע את בנו של מאזיאר לבגוד בו. הבן של מאזיאר שלח לחיאן את האח של מאזיאר ומפקדים טאהרים ששבה אביו. אנשי סאריה התקוממו נגד מאזיאר, הצטרפו לכוחותיו של חיאן והחלו מתקדמים עמוק יותר לתוך הרי ונדה-הורמוז (שמדרום לים הכספי), נחלתו של מאזיאר ושם את ידו על חלק מעושרו. הבן של מאזיאר בגד באביו, לכדו ושלח אותו יחד עם ההתכתבות המרשיעה של אל-אפשין לחצר הח'ליפות. מפקד אחר של מאזיאר, אל-קורי, הובס והוצא להורג.
בימים ההם ערך אל-אפשין חתונה מפוארת בנוכחות אל-מעתצם ובמימונו. קרוב משפחתו מינקאיור התמרד באזרבייג'ן אך הובס. חשדות החלו מתעוררים ביחס לנאמנותו של אל-אפשין. כאשר נכנס מאזיאר רכוב אל פרדה לסאמרא אל-אפשין נעצר ונחקר באינטנסיביות. מאזיאר העיד כנגדו, והוא הואשם בסעיפים רבים ובהם הסטת משאבים ממסע המלחמה נגד באבאכ ח'וראם-דין (שהוזכר למעלה) אל נחלתו שלו באוּסְרוּשַנַה. עוד הואשם בהחזרת ספרי כפירה, ובכך שפנו אליו בפרסית בהתכתבויות עמו בתואר "אדון האדונים". אל-אפשין התקשה להסביר את כל אלה. אל-מעתצם אסר אותו בכלא שנבנה במיוחד לשם מטרה זו ושם הוא הוצא להורג במאי או יוני 841.
שלהי ימי כהונתו ואחרית ימיו
בשלהי ימי כהונתו של אל-מעתצם פרץ מרד בארץ ישראל. אל-מעתצם שלח כוח ברשות רג'א בן איוב אל-הידרי להחזיר את הסדר על כנו. אל-הידרי הביס את המורדים ושבה את מנהיגם אבו חארב אל-מקארבי.
אל-כינדי, המתמטיקאי הדגול, שירת את אל-מעתצם וחינך את בנו. אל-כינדי הועסק בבית החוכמה שם לימד מתמטיקה וגאומטריה תחת חסות הח'ליף.
מבחינה תאולוגית-אידאולוגית המשיך אל-מעתצם בדרכו של אחיו אל-מאמון ותמך באסכולה המועתזלית ויישם את לקחיו משדה הקרב בעינוי אחמד אבן חנבל, המלומד והתאולוג השמרני מייסד האסכולה החנבלית.
אל-מעתצם נפל למשכב ב-21 באוקטובר 841 ונפטר ב-5 בינואר 842.
לפי א-טברי היה אל-מעתצם בעל אופי מתון והיה חביב, אדיב ונדיב. ירש אותו בנו אל-ואת'ק הראשון.
קישורים חיצוניים
הקודם: אל-מאמון |
הח'ליפים לבית עבאס 833–842 |
הבא: אל-ואת'ק הראשון |
24965529אל-מעתצם