הראת
 | |
| שדה התעופה בעיר | |
| מדינה |
 אפגניסטן |
|---|---|
| מחוז | הראת (מחוז) |
| גובה | 920 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 436,300 (2013) |
| אזור זמן | UTC +4:30 |
הראת (בפרסית هرات) היא עיר במערב אפגניסטן.
תולדות העיר
העיר נוסדה לפני המאה ה-6 לפנה"ס ונכבשה במאה ה-4 לפנה"ס על ידי אלכסנדר מוקדון ובמקורות ההלניסטיים נקראה בשם אלכסנדריה אריון. אחרי שנכבש האזור, צבא אלכסנדר המשיך במסעו לעיר סמרקנד, ובשל היותה רחוקה ממקדוניה ויוון לא התפתחה במהירות.
אחרי מות אלכסנדר מוקדון, האזור היה בשליטת בית סלאוקוס, ובאמצע המאה השנייה לפנה"ס נכבש האזור על ידי הפרתים, והם שינו את שמה ל"הראת".
אחרי נפילת הפרתים, אפגניסטן נשלטה על ידי האימפריה הסאסאנית, ותוך כדי כך הייתה גם השפעה מוסלמית באזור. הראת נהרסה על ידי המונגולים במאה ה-13. היא נבנתה מחדש ונכבשה ב-1380 על ידי טימור לנג. לאחר מותו, ב-1405 הכתיר בנו שאח'רוח את הראת לבירת האימפריה הטימורית והעיר פרחה עד לשלהי המאה ה-15, שקיעתה של השושלת וכיבוש הראת בידי האוזבקים. מאתיים השנים הללו כבירה של אימפריה שהשתרעה על מישורי אוזבקיסטן ועד מרכז פרס, הייתה תקופת פריחה בבנייה ובאומנויות, וכן בהשכלה ומדעים.
העיר עברה מיד ליד וכבשוה נאדר שאה, אחמד שאה דוראני ואחרים, והיא נפלה קורבן גם למלחמות הבריטיות עם אפגניסטן, ושימשה כחלק מהמשחק הגדול - מאבק השליטה בין האימפריה הבריטית לרוסים. במאה התשע עשרה הייתה בעיר השפעה רוסית. אחרי פיצול ברית המועצות עבר העיר לשליטת אפגניסטן.
גאוגרפיה וכלכלה
הראת שוכנת על גובה 924 מעל פני הים, סמוך להרי פַּרוּפַּמיס.[1] העיר שוכנת ליד הנחל הַרי, יוצאים ממנה כבישים למקומות שונים ברחבי אפגניסטן וגם כביש אחד למשהד שבאיראן.
בעיר עוסקים במסחר, שירותים ומנהל והמחצבים העיקריים שיש בסביבתה הם פחם ועופרת. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 18 מעלות צלזיוס וכמות המשקעים השנתית הממוצעת היא 300 מ"מ. צפיפות האוכלוסין באזור היא 150 נפש לקמ"ר. המקור העיקרי להפקת חשמל בעיר (ובעצם במדינה כולה), הוא על ידי זרמי מים.
יהדות העיר
ערך מורחב – יהדות אפגניסטן
בהראת הייתה קהילה גדולה ומשגשגת עד מאוד. במשך תקופה ארוכה למדי נשאה בתואר של הקהילה הגדולה מכל קהילות אפגניסטן. היהודים בהראת היו קרובים מאד לבני יהדות איראן בגלל קרבתם הגאוגרפית אליהם. בשנת 1840 הגיעו אליה כ-200 משפחות מהעיר משהד שבאיראן לאחר שנאנסו להתאסלם שם. מסיבות שונות עזבו יהודים רבים את הקהילה במהלך השנים ועד אמצע המאה ה-20 נעלמה הקהילה היהודית בעיר כמעט כליל. שרידי הקהילה היחידים שנשתמרו הם ארבעה בתי כנסת שנתגלו בשנת 1978, שביניהם בית הכנסת יו או, וארון הקודש של זה שנשתמר במצב הטוב ביותר הועלה ארצה לירושלים כזיכרון מקהילה גדולה ומשגשגת זו.
רבנים
- רבי סימן טוב מלמד היגר להראת בילדותו ולאחר מכן כיהן כרבה של הראת.
- רבי מתתיה גרג'י היה מרבני הקהילה.
- רבי שמחה אפרתי נולד בעיר זו ושימש כדרשן.
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:ויקישיתוף בשורה
פרמטרי חובה [ שם ] חסרים
הערות שוליים
- ^ "Paropamisadae... was used to denote the foothills south of the Hindu Kush watershed, near ancient Capisa and the modern city of Kabul. The name of the Paropamisadae can be given an Iranian etymology, “(the land) beyond (the land) above the eagle/falcon,” and would thus indicate an appellation given to the country by (Iranian) people living to the north of the Hindu Kush, namely in or near ancient Bactria"; Willem Vogelsang, "Gāndhāra," Encyclopedia Iranica, s.v.