מידע
מידע (או אינפורמציה) הוא תיאור הניתן להבנה על ידי המוח האנושי.
תהליכי היצירה, האיסוף, הארגון, האחסון, האחזור, ההפצה והשינוי של מידע תלויים במטרה ובתחום בו המידע מתוכנן לספק תשובות.
לדוגמה, ברפואה המידע אמור לספק תשובות לפתרון בעיות בריאותיות, בלימודי נשים לעזור בהבנה ואמנציפציה של נשים, במערכות מסחריות, לתרום לבניית האסטרטגיה העסקית.
בתחומי ידע שונים קיימות הגדרות שונות של מידע.
במדעי המחשב, המונח "מידע" כולל כל דבר (ערך, מתאם, נתון או פרט תוכן) שניתן לקידוד, שמירה או שימוש בעיבוד.
בספרנות משמעות המונח "מידע" זהה למונח "מסמך".
בתקשורת ובלשנות, "מידע" הוא קשר בין מסמן למסומן,[1][2] כאשר מסמן הוא סמל מוחשי המצביע על המסומן:
קשר זה יכול להיות קיים ברמה פוטנציאלית מופשטת ואובייקטיבית, או לקבל אופי ממשי וסובייקטיבי על ידי מערכת פירוש כלשהי המקנה לו משמעות.[2]
סמלים נפוצים הם סימני הכתב והצלילים של המילים הדבורות בשפה. המסומן הוא המובן של הסמל, והמידע למעשה הוא ערך מופשט המקודד בסמלים המוחשיים.
המשולש הסמיוטי: מסמן, מסומן ומשמעות
מידע אינו יכול להתקיים ללא מסמן כלשהו, בעל צורה או ביטוי פיזי.[2]
מידע פוטנציאלי מייצג את המכלול של מסמן כלשהו והמהות הסמנטית שלו (מסומן).[2] בהתאם לכך, המידע הפוטנציאלי הוא בעל אופי אובייקטיבי אשר מתקיים ללא תלות במערכת פירוש חיצונית.[2]
האינטראקציה שבין המסמן למסומן מתרחשת באמצעות תהליך פירוש סמיוטי. בתהליך זה המידע הפוטנציאלי המרומז (Implicit) מקודד באופן מפורש (Explicit).[2]
הפירוש של המסמן והקישור שלו למשמעות של המסומנת אינו יכול להתרחש מאליו ומצריך גורם חיצוני שלישי.[2] גורם זה יכול להיות אדם, בעל חיים, בינה מלאכותית וכו'.
באופן זה המסמן מתפקד כ"נשא" של מידע פוטנציאלי, אשר התוכן הסמנטי שלו יכול להתחיל ולהתעורר רק עם הופעתו של מפרש כלשהו. לצורך כך על המפרש לאתר את קיומו של המסמן הנתון ולזהות את הפוטנציאל שלו. רק אז תהליכי הפרשנות והתקשורת יכולים לגבש את המידע הגלום במסמן ולהקנות לו צורה ממשית.[2]
בפסיכולוגיה נהוג להתייחס למסמן כגירוי בסביבה החיצונית או הפנימית. הקליטה של גירוי מסוים באמצעות החושים היא השלב הראשוני בתהליך התפיסה. תהליך זה מאפשר את עיבוד המידע שהתקבל במערכת העצבים לצורך קידודו בזיכרון והפקת משמעות.
בעקבות הצורך בגורם חיצוני המזהה את הקשר בין המסמן למסומן, המשמעות המופקת מתהליך הפירוש תלויה בצופה והיא בעלת אופי סובייקטיבי.[2][1] לדוגמה: טבלה המכילה נתונים אודות מחירים של ניירות ערך, יכולה להראות כג'יבריש מספרי להדיוט או כמקור הכנסה לכלכלן מנוסה.[1]
יכולת איתור מסמנים
כאמור, השלב הראשון של תהליך התפיסה הוא קליטה של גירויים מהסביבה ורק לאחריו מתאפשר העיבוד של המידע שנקלט מהחושים.[3] לאור זאת, קיימת אפשרות שמסומן מסוים לא יפורש כלל. זאת משום שלמפרשים שונים יש מערכות חישה שונות המשפיעות על היכולת שלהן לאתר מסמנים שונים.[2] כאמור, במקרה זה המידע יישאר בצורתו הפוטנציאלית הסובייקטיבית.
אף על פי שהמערכת התפיסתית האנושית משוכללת ומורכבת מאוד בהשוואה לבעלי חיים אחרים, לחלק מבעלי החיים מערכות חישה המאפשרות קליטה של אותות שאינם נקלטים בחושי האדם.[3] לדוגמה, מערכת התפיסה האנושית לא מאפשרת קליטה של: גלי אור אולטרה סגוליים הקובעים את תמונת המציאות של חרקים מסוימים, גלים אולטרה סוניים הקובעים את תמונת המציאות של הדולפינים ותופעות פיזיקליות כגון שדות חשמליים ומגנטיים.[3]
אם מפרש אינו מודע לקיומו של מסמן מסוים הוא לא יוכל לייחס לו משמעות כלשהי. למשל, בעלי חיים יכולים לחוש בסימנים המקדימים של רעידת אדמה, אך בני אדם לא. מסיבה זו בעלי חיים מבויתים מראים סימני חרדה ומנסים לברוח או להתחבא לפני רעידת אדמה, בשעה שבני האדם ממשיכים את שגרת חייהם כרגיל ואינם מנסים להגן על עצמם.[2]
מכאן שחוסר יכולתה של המערכת האנושית לאתר מסמנים מסוימים אינו מצביע על כך שהם אינם קיימים, או על כך שאינם נושאים מידע פוטנציאלי אשר יכול להתפרש על ידי מערכת אחרת.[2]
השימוש בטכנולוגיה מגביר באופן משמעותי את היכולת האנושית לאתר מסמנים ולעבד מידע באמצעות מכשירים שונים. עם זאת, מערכת העיבוד האנושית עדיין אינה מסוגלת לחשוף את כל המסמנים המצויים ביקום.[2] ייתכן שמסמנים חבויים נוספים יתגלו, ויאפשרו להרחיב את מקורות המידע של המין האנושי ולהשפיע על המחקר המדעי והטכנולוגיה. בהקשר זה ניתן לציין את גילוי הרדיואקטיביות כגילוי תחום חדש של מסמנים, שהשפיע רבות.
יצירה, פיתוח ואחסון של מידע
המוח האנושי יכול לאחסן קשר בין מסומן למסמן, כך שהאדם ידע את המשמעות של המסומן כשהוא נתקל בו.[1] לאחר שמידע חדש נכנס למוח האנושי הוא משתלב עם הידע, המושגים ודרך החשיבה הקיימים של אותו אדם.[2] התהליך של קידוד מידע בזיכרון לטווח ארוך הוא זה שמאפשר את השליפה שלו בעתיד[4] לאחר שקשר מסוים בין מסמן למסומן הובן, הוא יכול להיות מנוסח בשפה כלשהי באופן שמאפשר לרשום, לתעד ולהפיץ אותו.[1] את הייצוג הפיזי של המידע החדש שנוצר בדרך זו ניתן להמיר ולעבד באופן מכני.[1]
תכנות מחשבים הוא דוגמה לתהליך זה. משום שהמחשב הוא מכונה הנשלטת על ידי רצף של פקודות, הוא יכול להשתמש במידע מסוים כדי לשלוט על האופן שבו הוא מעבד מידע אחר.[1] כך ניתן לעשות עיבוד אותות ספרתי.
כדי שיהיה אפשר להשתמש במחשב לצורך אחסון ועיבוד מידע יש להמיר את המידע לפורמט מתאים. דיגיטציה היא התהליך שבו ממירים אות אנלוגי "פיזיקלי" ורציף לאות דיגיטלי ספרתי ובדיד.
התפתחויות טכנולוגיות יוצרות אפשרויות חדשות לעיבוד מכני של מידע מגוון ומורכב יותר. דוגמאות לכך הן תוכנות ויישומים כמו זיהוי תווים אופטי ומערכת זיהוי תווי פנים. באופן זה מחשבים מסוגלים לבצע פעולות שקודם לכן נחשבו לנחלתו של המוח האנושי בלבד.[1]
רוב ענפי המדע מתבססים על שיטות שונות של עיבוד מידע כדי לגלות מידע חדש.[1]
מהפכת המידע
התפתחות המחשב והאינטרנט וההתרחבות העצומה של התשתיות לאגירת מידע הביאו לגידול מהיר בכמויות המידע המופץ בעולם. תשתיות התקשורת הדיגיטלית מאפשרות לכל אדם לאתר מידע ברשת, להוסיף מידע משלו ולשלוח אותו באופן מידי לכל קצווי תבל.[5]
העידן בו אנו חיים מכונה בפי רבים 'מהפכת המידע' על שום המידע הרב הזמין בו: ערוצי טלוויזיה ורדיו רבים מספור; אינטרנט, החוצה גבולות, מדינות, משטרים ולאומים; תגליות מדעיות רבות המעשירות את הידע האנושי, ועוד. בעוד שבעבר היה הידע מצוי ברשות בעלי הכוח: ממשלות, ארגונים ובעלי מקצוע, הרי שבסוף המאה העשרים חל מהפך בגישה זו. הגישה הפטרנליסטית לידע נבעה, בין השאר, מפערים גדולים ובלתי ניתנים לגישור בין האזרח הפשוט לבין בעל הידע. מהפכת הידע תרמה משמעותית לביטול מצב זה.[6]
זמינות המידע מתאפשרת בין היתר הודות למנועי חיפוש מתוחכמים, מהירים ונוחים לשימוש. מנועי החיפוש מאפשרים לגולש לסרוק כמויות מידע עצומות במהירות רבה ולאתר את המידע המבוקש בכל עת, מכל מקום, ללא צורך לקום מהכיסא.[5]
המידע בתחומים שונים
בהסתמך על המחקר המדעי ניתן לראות שהמידע נמצא בכל מקום. הוא נוכח בכל דיסציפלינה ובכל תחום בחיי האדם והחברה.[2] למשל: מידע יכול להיות קשור לנתונים, למשמעות, ידע, הדרכה, תקשורת, ייצוג, סמלים, לגירוי חשיבה ועוד.
כמו כן, תהליכי עיבוד מידע נמצאים במערכות טכניות, בטבע ובחברה האנושית.[2] בהתאם לכך מידע הוא מושג המשמש תחומי דעת ועיסוק רבים. כל תחום מתייחס למידע בהקשר הרלוונטי אליו.
האופן בו מוגדר המושג "מידע" מושפע מהתפתחויות מחקריות בנושא החושפות תכונות חדשות שלו ומההתרחבות המתמדת של השימוש בו בתחומים חדשים של הפעילות האנושית.[2]
מידענות
ערך מורחב – מידענות
מידענות היא הדיסציפלינה העוסקת במידע ובחקר המאפיינים שלו במסגרת מדעים אחרים.[2]
מידע חדש אודות "מידע" משמש מדענים ליצירת ידע חדש, אשר מרחיב את גבולות המדע.[2]
מידען הוא איש המקצוע שתפקידו לאסוף, לנתח ולפרש מידע בנושא מסוים.
תורת המידע
- ערך מורחב – תורת האינפורמציה
תורת האינפורמציה (תורת המידע) היא ענף של מתמטיקה שימושית, העוסקת בעיבוד וכימות מידע. היא עושה שימוש בשיטות מתורת ההסתברות ומסטטיסטיקה מתמטית.
תורת האינפורמציה מתייחסת למידע כאל כמות ההפחתה באי-הוודאות שנוצרת בהתקבל אות או שידור בעל משמעות. תורת המידע הקלאסית רואה את המידע רק כתכונה סטטיסטית של מסר בלי תלות במשמעותו או בתכונותיו הפרגמטיות תקשורתיות. על פי תורה זו כמות המידע היא ההסתברות לאירוע מסוים עם המידע, חלקי ההסתברות לאותו אירוע בלי המידע. אפשר לכמת מידע בסיביות - סיבית היא ספרה בינארית או ביט - והמידע בסיביות הוא הלוגריתם על בסיס 2 של החלוקה של ההסתברויות. לדוגמה, הסיכוי של איטליה לנצח בגמר גביע העולם בכדורגל מול ארגנטינה, ללא מידע מוקדם, הוא חצי (50%). הסיכוי של איטליה לנצח כאשר נתון המידע "איטליה ניצחה" הוא 1 (100%). הסיכוי עם המידע חלקי הסיכוי בלי הוא 2, ואחרי לוגריתם על בסיס 2 נקבל 1 - סיבית אחת של מידע במשפט "איטליה ניצחה".
מדעי המחשב
- ערך מורחב – מדעי המחשב
המחשבים הרחיבו את תורת האינפורמציה בכך שהם יכולים להעביר ואף לעבד מידע ללא התייחסות למשמעות שלו.[1] לדוגמה: SPSS היא אחת התוכנות הנפוצות בעולם לניתוח סטטיסטי של נתונים.
יש המגדירים מידע כתוצר מיוחד של עיבוד נתונים המשמשים לקבלת החלטות. על פי הגדרה זו, מערכות מידע הן מערכות מבוססות מחשב המעבדות נתונים (קלט) ומפיקות את המידע כתוצר העיבוד (פלט). עיבוד נוסף של המידע יוצר מידע נוסף.
מערכות מידע המבוססות על טכנולוגיית היי-טק מייעלות את המחקר המדעי בכך שהן משפרות תהליכים של איסוף, עיבוד, אחסון ושידור מידע.[2] באופן זה מכונות שאופן פעולתן אינו תלוי במשמעות המידע יכולות ליצור פלטים בעלי משמעות עבור המשתמשים.[1]
תקשורת
בתחום התקשורת מידע מתייחס למסר בעל חידוש אשר מועבר לנמען כלשהו. בהקשר זה מידע הוא כל חידוש אשר כלול בתוך מסר.[7] שני מושגים אלה, "חידוש" ו"מסר", הם מרכיבים מרכזיים של המושג "מידע": מידע הוא תמיד מרכיב של מסר, כלומר: מידע הוא תמיד דבר שנמסר לנמען כלשהו שמקבל אותו, ומסר שאין בו משום חידוש איננו אינפורמטיבי לדידו של מקבל המסר (כלומר: הוא לא נותן לו מידע). בשימוש היומיומי של המושג מידע הוא כולל גם את גורם התקשורת (הוא מחייב מחד גיסא מקור מְיַדֵּעַ השולח את המסר ומאידך גיסא נמען אשר מבין אותו ומבחין בחידוש כלשהו בו).
שפה ולשון
בתחום השפה הסמנטיקה חוקרת את המשמעות של הסמלים הלשוניים והמידע שהם מיצגים עבור דוברי השפה.
כלכלה
בכלכלה יש המגדירים מידע כערך המוסף העיקרי של פעילות בשוק מודרני. [דרוש מקור]
תפיסת המושג מידע בציבור הרחב
 |
ראו גם – נתונים |
| |
ראו גם – ידע |
אנשים רבים תופסים את המושג מידע באופן מעורפל ומופשט.[1]
לעיתים המושג מידע משמש כמילה נרדפת ל"נתונים" או "פרטים"; מילונים באנגלית מגדירים מידע (information) או כ"ידע לגבי עובדות, נסיבות או אירועים מסוימים שנמסר או פורסם, התקבל או הושג על ידי לימוד, ניסיון וכד׳; חדשות; נתונים עובדתיים", או כ"פעולת היידוע". ליידע – to inform – מוגדר כ"למסור או לספק ידע לגבי עובדות או נסיבות".[7][8][9]
בדרך כלל מבלבלים בין נתונים למידע ומזהים את המידע עם הנתונים המייצגים אותו, כאילו מובנת מאליה המשמעות המיוחסת לנתונים. ואז אומרים שמידע עשוי להיות נייד, באמצעות תקשורת. לרוב תקשורת היא אמצעי מכוון להעברת נתונים בין בני אדם שונים. עבור כל תקשורת קיים מוען - מעביר הנתונים - ונמען - מקבל הנתונים.
יש הטוענים אפילו שמכלול המידע של אדם מסוים, האגור בזכרונו, הוא הידע שלו. טענה זו מתעלמת מרכיבים של ידע שאינם ניתנים לניסוח כ"מידע", כמו יכולת התמצאות, ידע של רכיבה על אופניים, ואינטואיציה מתמטית.
מידע כוזב
מידע כוזב (דיסאינפורמציה) נועד להטעיה. השימוש במידע כוזב שכיח למדי במלחמות, במאבקים פוליטיים וגם במאבקים מסחריים. כך למשל משטרות חשאיות משתמשות בהפצת מידע כוזב לצורך קידום מטרותיהן.
מפיצי המידע הכוזב משיגים את מטרותיהם רק אם יצליחו לשכנע את צרכני המידע שהוא לא כוזב, לכן מקובל לתבל את המידע הכוזב בפיסות מידע אמיתי, כדי לחזק את אמינותו ולבלבל את צרכני המידע.
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מידע |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מידע |
- מערכות מתקשרות - מידע ותקשורת
- יובל נח הררי, עלייתה של האמונה החדשה ב"דת המידע", באתר הארץ, 20 בפברואר 2013
- אודי יוגב, מספריית אשור ועד קוביית הזכרון, באתר ynet, 13 בפברואר 2015
- Jigsaw: Assembly for 8 -10 year olds - סרטון הממחיש את המשמעות של חשיפת מידע אישי באינטרנט.
תקשורת, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 Denning, P. J., & Bell, T. (2012). The Information Paradox. American Scientist, 100(6), 470-477.
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 2.17 2.18 2.19 Melnikova, E. V., & Melnikov, O. A. (2011). Scientific comprehension of the nature of information. Scientific and Technical Information Processing, 38(2), 99-104.
- ^ 3.0 3.1 3.2 שרה דרויאן (1999). עקרונות אבולוציוניים בהתפתחות החשיבה. רעננה: רמות.
- ^ יונתן גושן־גוטשטיין ודן זכאי (2006). פסיכולוגיה קוגניטיבית - כרך ב – זיכרון. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה.
- ^ 5.0 5.1 משרד החינוך, האגף לתכנון ולפיתוח תוכניות לימודים (2009). מידענות - מתווה לפיתוח תהליכים מידעניים במהלך הלמידה של תחומי הדעת להתנהלות לומדים בסביבה עתירת מידע.
- ^ רן בליצר, ג'ודי פדלון, מהפכת המידע והשפעתה על מערכת היחסים בין הרופא למטופל, הרפואה, כרך 143, אוקטובר 2004
- ^ 7.0 7.1 Handbook of Semiotics מאת Winfried Nöth, עמ׳ 134
- ^ dictionary.reference.com: information
- ^ dictionary.reference.com: inform
| ניהול ידע | ||
|---|---|---|
| כללי | ניהול ידע • ניהול תוכן • מבחן אמילי • למידה ארגונית • פער הידיעה-עשייה • עובד ידע • תרבות ארגונית | |
| נושאים משלימים | נתונים • מידע • ידע • מדעי המידע • מערכת מידע • מידענות • מידען • מערכת תומכת החלטה • עיבוד נתונים | |
| אישים | לארי פרוסאק | |
מידע39941557Q11028