דיגיטציה
הסורק מבצע דיגיטציה לזוג דפים, ומדפדף בספר. באופן כזה ניתן ליצור דיגיטציה לספר שלם באופן אוטומטי.
בתחום אחסון הנתונים, דִּיגִיטַצְיָה (או דִּיגִיטִיזַצְיָה, באנגלית: Digitizing או Digitization. על פי האקדמיה ללשון העברית: סִפְרוּת[1]) היא יצירת עותק ממוחשב של תכנים שלא היו בפורמט ממוחשב קודם לכן. לרוב התהליך יוצר קובצי מחשב דיגיטליים ומכאן מגיע שמו של התהליך. לעיתים נחשבים כדיגיטציה גם תהליכי המרת פורמטים ממדיה דיגיטלית אחת לאחרת, כדוגמת תהליך ריפינג, או תהליכים של הכנסת המדיה לאינדקס מוסדר אשר הופך אותה ליותר נגישה לחיפוש ואיחזור.
רבים מארכיוני המדיה בעולם – ובהם ארכיון מדינת ישראל, ארכיון עיתונות יהודית היסטורית וארכיון רשות השידור – עוברים תהליך של דיגיטציה.
יצוג דיגיטלי של מידע
סיבית (ביט) היא ספרה בינארית. זוהי יחידת הנתונים הקטנה ביותר שבה משתמש המחשב. הדיגיטציה מאפשרת לייצג מידע בפורמטים שונים של סיביות[2]. עם זאת, הדיגיטציה אינה מובילה בהכרח להעתק מדויק של המידע המיוצג באמצעותה. על פי רוב הייצוג הספרתי מאבד חלק מהמידע המקורי ולכן מהווה רק קירוב שלו (לדוגמה: תמונה מפוקסלת; להרחבה, ראו שגיאת קוונטיזציה)[2].
שגיאת קירוב יכולות להתרחש בעקבות טעויות עיגול המצטברות לאורך שלבי החישוב[2].
שימושים
דוגמאות לשימוש בתהליך הדיגיטציה הן המרת תמונה, קול, מסמך או אות חשמלי כלשהו, לפורמט דיגיטלי - תפיסת מראה כלשהו על ידי צילום ושימורו בייצוג ספרתי כקובץ תמונה; הקלטת קול ושמירתו בקובצי אודיו, או המרה של ייצוג אות קולי השמור על אמצעי לאחסון נתונים כדוגמת סרט מגנטי, לייצוג ספרתי וממוחשב; ועוד.
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ סִפְרוּת במילון גאוגרפיה אנושית (תשע"ז), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ 2.0 2.1 2.2 Denning, P. J., & Bell, T. (2012). The Information Paradox. American Scientist, 100(6), 470–477.
32713754דיגיטציה