מלחמה ללא אות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מלחמה ללא אות
מידע כללי
מאת משה (צ'יקו) תמיר
שפת המקור עברית
סוגה מלחמה
הוצאה
הוצאה הוצאת משרד הביטחון
תאריך הוצאה 2005
מספר עמודים 283

מלחמה ללא אות, ספרו של תא"ל משה (צ'יקו) תמיר, בעברו מפקד חטיבת גולני, אוגדת עזה וקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, עוסק בלחימת צה"ל בדרום לבנון (1982 - 2000). בספר מתאר תמיר את שירותו הצבאי כמפקד וכקצין בחטיבת גולני ובפיקוד הצפון. הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד בחיל הרגלים, ובהם קורס קצינים וקורס מפקדי כיתות, וללוחמי ומפקדי יחידות מובחרות.

בספר

הספר נפתח בתיאור המפגש הראשוני של תמיר, והוא סמ"פ צעיר בגולני, עם מחבלי חזבאללה בהיתקלות בלבנון[1]. בהמשך מתאר תמיר את חוויותיו כמפקד פלוגה, כמפקד הסיירת החטיבתית וכן את רשמיו כמפקד גדוד 12 (ברק) וכקצין המבצעים של פיקוד הצפון. תמיר טוען בספרו כי הלחימה בלבנון ספגה ביקורת נוקבת ולהיעדר תמיכה מן החברה בישראל[2], דבר שהיקשה על הלחימה הממושכת ערער את מורל הלוחמים ואת דבקותם במשימה[3]. תמיר מתאר בספרו את פעילות הביטחון השוטף ברצועת הביטחון בדרום לבנון כסזיפית ומתישה. את השינוי בדרך הלחימה של צה"ל בחזבאללה מייחס תמיר בספרו להחלטת של הרמטכ"ל, אמנון ליפקין-שחק, אשר שינה את דפוס החשיבה הצה"לי כלפי הלחימה בלבנון, וקבע כי יש לראות בחזבאללה ארגון טרור וגרילה ולפעול כנגדו בהתאם[4]. תמיר גורס בספרו כי מהלך זה הוביל את צה"ל להישגים מבצעיים משמעותיים במערכה בלבנון, ולכך שבעת הנסיגה בשנת 2000 נטה מאזן הכוחות בבירור לטובת צה"ל[5].

פרק משמעותי במיוחד מקדיש תמיר לתקופה בה שימש כמפקד יחידת אגוז. תמיר שימש בתפקיד בין השנים 19971998 והוביל את היחידה להצלחות רבות בלחימה כנגד ארגון החזבאללה. תמיר מתאר בספרו את המבצעים הבולטים בתקופת פיקודו על היחידה ובהם מבצע נוף פראי, בו הרגו לוחמי היחידה בקרב את האדי, בנו של מזכ"ל החזבאללה, השייח' חסן נסראללה[6], תמיר מתאר בספרו כיצד בשל ההתנהגות החריגה של המחבלים בקרב עלתה בפיקוד צפון ההשערה כי בקרב השתתף פעיל בכיר של ארגון החזבאללה. בעקבות זאת, ובשל אסון השייטת שאירע בתחילת החודש, פקד סא"ל תמיר, ששהה בכל העת בעמדת הפיקוד במוצב ריחן, על הכוח להעמיס את הגופות על אלונקות ולשאתן עִמו בחזרה לשטח ישראל[7]. באומרו ללוחמיו כי הם חייבים זאת לחללים הנעדרים מאסון השייטת[8]. לאחר הקרב התברר כי אחד המחבלים ההרוגים הוא האדי נסראללה, בנו של מזכ"ל הארגון. גופתו, ביחד עם גופות לוחמי חזבאללה אחרות, הוחזרה ללבנון בתמורה לחלקי גופתו של לוחם שייטת 13 איתמר אליה, שנהרג באסון השייטת[9]. בספרו מתאר תא"ל תמיר את התחושות הקשות שחווה בעקבות אסון השייטת וגורס כי התרחש בשל מידע מוקדם על הפעולה המתוכננת שהגיע לחזבאללה, אשר בתורו ביצע מארב מתוכנן ללוחמי השייטת[10].

בנוסף מתוארים בספר המבצעים "מהלך מבריק" אשר בו הוביל תמיר, מפקד היחידה, כוח לוחמים מיחידת אגוז במבצע בלבנון[11] כנגד חולית אבטחה של חזבאללה בכפר ע'נדוריה, בו הרג הכוח שבפיקודו כשמונה מחבלים[12] ומבצע "תיק פלילי" כנגד עמדות חזבאללה בהר דב[13]. על תקופת שירותו ביחידת אגוז עוטר תמיר בצל"ש אלוף פיקוד הצפון[14].

כן מוקדש בספר פרק לזכרו של תא"ל ארז גרשטיין, שהיה חברו ומפקדו של תמיר והשפיע עליו עמוקות[15]. כמו כן לא נפקד בספר מקומם של מפקדי השדה בלחימה בלבנון ובהם גבי אשכנזי, שהיה אלוף פיקוד הצפון בעת נסיגת צה"ל מלבנון בשנת 2000, קודמו עמירם לוין[16], אשר השפיע רבות על תמיר, האלוף יצחק מרדכי, תא"ל אפי איתם, משה קפלינסקי, יצחק גרשון, יאיר גולן[17], ארז צוקרמן[18], מפקדה הראשון של יחידת אגוז, יוסי בכר[19], אופק בוכריס[20] ואורן אבמן.

הספר הוא יוצא דופן בשל העובדה כי נכתב בידי תמיר בעת שהלה היה עדיין קצין בשירות פעיל בצה"ל בדרגת אל"ם[21]. הספר נחשב לאחד המשמעותיים[22] ביותר שנכתבו על שהיית צה"ל בדרום לבנון[23]. שמו של הספר נגזר מן העובדה כי צה"ל לא ציין את הלחימה ברצועת הביטחון שבלבנון בשנים אלו באות מערכה. תמיר חותם את ספרו בהתייחסות אופטימית לחוזקה של החברה בישראל נוכח האינתיפאדה השנייה[24] וליכולתן של יחידות השדה של צה"ל[25].

הספר ניתן בצה"ל כשי לבוגרי קורסי פיקוד בחיל הרגלים, ובהם קורס קצינים וקורס מפקדי כיתות, וכשי לבוגרי מסלול הלוחם ביחידת אגוז[26].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 15, "מייד לאחר מכן התפתח קרב מטווח קצר בשטח טרשי וסבוך בין המחבלים ובין הרכב כוחות מוזר, שכלל את כוח הכוננות של הפלוגה ואת חוליות הפיקוד של המח"ט ומפקד האוגדה. במהלך הקרב נקלעתי לקרב פנים-אל-פנים עם אחד המחבלים כאשר נגמרו הכדורים במחסנית התורנית בנשקי האישי ומרוב התרגשות לא הצלחתי לשלוף מחסנית נוספת מאפוד הקרב. בתום הקרב הקצר נהרגו שלושה מחבלים ושניים נוספים נלקחו בשבי".
  2. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 232, "בפעם המי יודע כמה חשבתי בלבי כמה מעט אנשים במדינת ישראל יודעים מה עובר על המפקדים הצעירים הללו, העושים לילות כימים בשירותה ולאיזה הקרבה הם מסוגלים".
  3. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 10, "ואולם, הקושי הגדול מכול בא מבית. האווירה הקשה, חוסר התמיכה והביקורת הנוקבת, שהלכו והקצינו ככל שנמשכה המערכה, העמידו את מפקדי השדה בפני התמודדות כמעט בלתי אפשרית".
  4. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 116, "ההחלטה המרכזית שקיבל הרמטכ"ל וששינתה הלכה למעשה את הנחת העבודה של הצבא כולו הייתה שההתמודדות בלבנון היא מלחמה ולא פעילות ביטחון שוטף".
  5. ^ עמוס הראל, החיילים שהתבגרו בשנות הלחימה לא שכחו את לבנון, באתר הארץ, 12 בנובמבר 2005
  6. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 164 - 172
  7. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 168, "נטלתי את מערכת הדיבור ופקדתי על ערן להעמיס את הגופות על אלונקות ולשאתן עמו".
  8. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 169, "יש לנו חוב, מישהו מסתכל עלינו עכשיו מלמעלה".
  9. ^ רביב שכטר, לבנון של צ'יקו תמיר, ישראל היום, 14 במאי 2010
  10. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 163, "הכרתי היטב את מאפייני הפעולה של ארגון החזבאללה וקשה היה לי לקבל את הקביעה שמדובר במארב אקראי".
  11. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 176, "הייתי המפקד הוותיק ביותר שעדיין הוביל מבצעים וידעתי שלהצטרפותי לכוח היה משקל גדול בהחלטה לאשר את המבצע".
  12. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 179, "היינו בטווח של פחות מעשרה מטרים מהמארב כאשר החלה לפתע תכונה לא שגרתית. אחד האנשים, שנראה לי כמפקד הכוח, החל לעבור בין המחבלים ולהצביע לעברנו. סימנתי לרון והתחלתי בספירה לאחור. בסיום הספירה פתחו הכוחות באש מתוזמנת מכמה כיוונים. בתוך מהומת הירי והצעקות יכולתי להבחין במחזה הנורא של שני המחבלים שהיו שקועים בשינה מנסים להיחלץ משקי השינה ללא הועיל. בתום מכת האש השלכנו רימונים למרכז כרם הזיתים והתכוננו לניתוק מגע מהיר. בשלב זה התעורר הכפר כולו ואש לא מכוונת נורתה לכל עבר. על אף שהכרתי היטב את היערכות חזבאללה בכפרים הופתעתי ממהירות התגובה ומעוצמתה. פקדתי על רון, שלא מיהר להפסיק את הירי לעבר המחבלים, לנתק מגע מייד ולנוע לנקודת הכינוס שנקבעה".
  13. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 185 - 199
  14. ^ סא"ל משה (צ'יקו) תמיר, באתר הגבורה, מתוך אתר הגבורה, "בתקופת פיקודו על יחידת 'אגוז' יזם הוביל ופיקד על מספר רב של מבצעים שבוצעו באזור הביטחון ומחוצה לו. בפיקוד על היחידה גילה רמה מקצועית, מבצעית נורמטיבית הראויים לציון. סא"ל תמיר משה השתתף אישית במרבית הפעילות במהלכה פגעה היחידה והרגה חיילי אויב וזאת מבלי שהיו הרוגים לכוחותינו. על מעשה זה הוענק לו צל"ש אלוף הפיקוד אלוף עמירם לוין אלוף פיקוד הצפון אייר תשנ"ח מאי 1998".
  15. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 217, "לא היה לוחם ששירת בלבנון שלא הכיר את ארז, או לפחות את האגדות שנרקמו סביבו. כל מלחמה יוצרת את הגיבורים שלה, כאלה המכתיבים את הנורמות ואת השאיפות של היחידות ושל לוחמים רבים. אין ספק שארז היה גיבור הלחימה של צה”ל בחזבאללה. אלפי לוחמים חיקו את ארז, לעיתים אף באופן לא מודע - סגנון הדיבור, צורת ההליכה שלו, האופן שבו החזיק ברובה".
  16. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 172, "תקופת פיקודו של האלוף עמירם לוין התאפיינה בהפעלת כוחות מיוחדים באופן אינטנסיבי נגד מטרות נקודתיות".
  17. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 185.
  18. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 145.
  19. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 173, "הפעולה המוצלחת ביותר מהסוג הזה בוצעה על ידי סיירת הצנחנים בפיקודו של רס"ן יוסי. יוסי, בדומה לארז מהשייטת, נמנה עם אותה קבוצת מפקדים מצומצמת שנטלה חלק בלחימה בכל הזדמנות. בכל תפקיד שאותו מילא מצא דרך לפעול בגבול הצפון. היחידות שעליהן פיקד הגיעו להישגים חסרי תקדים בלחימה, ושמו יצא לפניו כאחד המפקדים הבולטים בהתמודדות בלבנון. כשפיקד על הסיירת חיסל כוח בפיקודו שישה מחבלים שהיו בסיור אבטחה בפאתי הכפר זותר א-שרקיה. המחבלים חוסלו מהמארב מטווח קצר לאחר מכת אש קצרה והסתערות של כוח הסיירת שבהובלתו".
  20. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמודים 69 - 71
  21. ^ אורי דרומי, ההיסטוריה מלמדת שמהסתבכות בביצה הלבנונית קשה להיחלץ, באתר הארץ, 17 ביולי 2006 "ספרו הוא מסמך מרשים, מפתיע בפתיחותו, תעודת כבוד לצה"ל ולמערכת הביטחון, המאפשרת חופש ביטוי שכזה לקצין במדים."
  22. ^ עמוס הראל, הרמטכ"ל הדיח את תא"ל צ'יקו תמיר משירות בצה"ל, באתר הארץ, 1 במרץ 2010, "עד היום, זהו הספר המשמעותי היחיד שכתב קצין בצה"ל על ימי אזור הביטחון".
  23. ^ עפר שלח, העונש של תמיר – החלטה אומללה, באתר nrg‏, 12 ביוני 2009, "יש לי ספק כבד כמה קצינים בכירים אכן קראו את 'מלחמה ללא אות', ספרו של תמיר על ימי הלחימה בלבנון. מי שיקרא אותו ימצא קצין חושב, ישר ומקורי שכמוהו יש בצה"ל פשוט מעט מדי, ומעט מדי במקומות הנכונים."
  24. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 271, "מתקפת הטרור חשפה במלוא העוצמה את התלות שלנו בכוח המגן של צה"ל. בניגוד לבולט ללחימה בלבנון, זכה צה"ל לתמיכה רחבה מהציבור, ומאז אפריל 2002 הוסרו למעשה כל המגבלות המדיניות לפעולתו והתוצאות לא איחרו לבוא. בסדרת פעולות חסרות תקדים במורכבותן השתלטו כוחות צה"ל, ובראשם חטיבות חיל הרגלים הסדירות, על מעוזי המחבלים במחנות הפליטים ובקסבות הצפופות של הערים הפלסטיניות".
  25. ^ משה (צ'יקו) תמיר, מלחמה ללא אות, הוצאת מערכות - משרד הביטחון, 2005, עמוד 272, "החלטות המטה הכללי להשתלט על מעוזי המחבלים בלב השטח הבנוי התבססו לא מעט על המוטיבציה לפעולה של יחידות השדה הסדירות ועל הפגנת יכולת הביצוע הגבוהה שלהן. אין בלבי ספק באשר לרוח הלחימה וליכולת הביצוע הגבוהה של יחידות השדה".
  26. ^ גל פרל, תשורה ראויה, מעריב השבוע, ‏ 19.06.2014, עמוד 21.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0