הקיבוץ באומן
הקיבוץ באומן הוא כינוי להתכנסות עולמית של חסידי ברסלב בימי ראש השנה בקברו של רבי נחמן מברסלב באומן שבאוקראינה.
צוואתו של רבי נחמן
חסידיו של רבי נחמן מברסלב נהגו לנסוע אליו מדי שנה להיות עמו בשלושה מועדים בשנה, וביניהם ראש השנה. בשלושה מועדים אחרים נסע רבי נחמן מדי שנה כדי לפגוש את חסידיו. בשנת 1810, בראש השנה האחרון לחייו, במעמד מאות מחסידיו הצהיר רבי נחמן מספר הצהרות בדבר חשיבות השהייה במחיצתו בראש השנה: "איש בל יעדר" ו"הרי ראש השנה הוא שליחותי כולה"[1].
תלמידו רבי נתן מנמירוב פירש את דבריו שעל החסידים לשוב ולפקוד את קברו בראש השנה כשם שהיו במחיצתו בחייו. בשנת 1811 ארגן רבי נתן את העלייה לרגל הראשונה לציונו, אך רק כשישים חסידים בלבד נסעו לקיבוץ.
כעשר שנים לאחר ייסוד הקיבוץ, כבר לא הכיל בית הכנסת המקומי את משתתפיו והם נאלצו להתפלל במקומות מזדמנים. רבי נתן והחסידים החלו לפעול למען הקמת בית כנסת משלהם ובשנת 1834 נחנך בית הכנסת של חסידי ברסלב באומן (שנודע בשם ה"קלויז").
לאחר תפילת המנחה, צועדים המתפללים לאמירת תשליך באגם שעל יד הקלויז המרכזי [2][3].
בזמן השלטון הסובייטי
החל משנת 1917, בעקבות קשיים לחצות את הגבול, החלו החסידים בפולין לקיים קיבוץ ראש השנה משלהם בלובלין, ואנשי ברסלב בירושלים הנהיגו קיבוץ משלהם. בשנת 1940 יזם רבי אברהם שטרנהרץ (נכדו של רבי נתן), קיבוץ שנתי במירון ליד קברו של רבי שמעון בר יוחאי, מחבר ספר הזוהר.
דיכויה האלים של הפעילות הדתית בברית המועצות אילץ את משתתפי הקיבוץ באומן לרדת למחתרת. ובכל זאת, גם לאחר מלחמת העולם השנייה, חסידי ברסלב המעטים שנותרו בברית המועצות המשיכו לקיים מניין סודי בראש השנה באומן, חרף סכנת המאסר.
במשך השנים נעשו ניסיונות מצד חסידי ברסלב מישראל ומארצות הברית לשהות בראש השנה באומן, אך השלטונות הסובייטיים לא אישרו לקיים סיורים באומן בראש השנה וכן סירבו להתיר לאורחים ללון באומן.
בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים הקיבוצים העיקריים נערכו במירון ובירושלים. קיבוצים נוספים נערכו בניו יורק ובלונדון.
בשנת 1988 התירו השלטונות למאתים וחמישים איש לשהות בראש השנה באומן. בשנת 1989 הגיעו יותר מאלף אנשים לקיבוץ. החסידים שכרו בניין של בית חרושת בסמוך לציון, והסבו את אולמות הייצור לבית-כנסת, חדר אוכל ולאולמות שינה.
הקיבוץ כיום
במשך השנים מספרם של הבאים לאומן עלה מדי שנה, ובשנת 2000 נכחו יותר מעשרת אלפים חסידים בקיבוץ באומן. בשנת 2010 בוטל הצורך באשרת כניסה לתיירים הבאים לאוקראינה[4], דבר זה גרם לקפיצה במספר האנשים שטסים מישראל לאומן מדי שנה.
בשנים 2017-2015 דווח כי השתתפו בקיבוץ בין 50 ל-60 אלף איש[5][6].
הקיבוץ בתקופת מגפת הקורונה
בעקבות התפרצות נגיף הקורונה בישראל לפני ראש השנה תשפ"א הביע ממונה הקורונה, פרופ' רוני גמזו, התנגדות נחרצת לטיסות לאומן באותה שנה, מחשש שיגבירו את התחלואה. גמזו פנה באופן רשמי אל הרשויות באוקראינה על מנת שימנעו הגעת מבקרים מישראל[7]. מחאה התעוררה בישראל בטענה שההתכנסות תביא להדבקה נרחבת ושלטונות אוקראינה הודיעו בספטמבר 2020 כי לא יאפשרו לעולי רגל להיכנס למדינה עד לאחר החג. אלפי חסידים התקבצו בגבול אוקראינה-בלארוס, במעבר הגבול נובי יארילוביצ'י בניסיון להיכנס לאוקראינה, אשר הציבה במקום חיילים שמנעו מהם את הכניסה. בסופו של דבר נותרו החסידים בבלארוס בחג. כאלפיים חסידים הצליחו להגיע לקבר עוד קודם שהוטל על כך איסור.
בשנת 2021 החלו מר"ח אב החלו חסידי ברסלב לטוס לאומן. חסידי ברסלב לא לקחו סיכון שאוקראינה או מדינת ישראל תסגור את הגבולות או את האפשרות לטוס לרבי נחמן. רוב החסידים הגיעו עם משפחותיהם לעיר אומן ולקראת ראש השנה, חזרו הנשים לארץ ישראל, כשרק הגברים נשארים לקיבוץ בימי ראש השנה. בפועל, לא נרשמו קשיים מצד מדינת ישראל לנסיעה לאומן באותה שנה ומשוער כי התכנסו באותה שנה עשרות אלפי אנשים, כמצוות רבי נחמן מברסלב להיות אצלו על חג ראש השנה.
התנגדות לעלייה לקבר בראש השנה
בשנת 2007 שלל הרב עובדיה יוסף את המנהג לצאת מארץ ישראל לביקור בקברו של רבי נחמן[8]. גם בקרב רבנים ספרדיים אחרים נשמעה ביקורת על הנסיעה לאומן בראש השנה בהם הרב מאיר מאזוז והרב בן ציון מוצפי, וכן בקרב הרב אמנון יצחק. גם בקרב רבני הציונות הדתית נשמעו הסתייגויות מקיום מנהג זה[9], בין השאר מהרב יהודה עמיחי[10], הרב שלמה אבינר[11], הרב בן ציון אלגאזי[12] והרב אורי שרקי[13].
חלק מתלמידיו של הרב לוי יצחק בנדר בישראל אינם נוסעים לאומן בראש השנה משום שלשיטתם רבי נחמן לא התכוון שיצאו מארץ ישראל לצורך כך[14]. קבוצה זו מקיימת קיבוץ בבית הכנסת ברסלב במאה שערים. קבוצה אחרת מקיימת קיבוץ בקבר רבי שמעון בר יוחאי במירון וקבוצה מתלמידיו של הרב ישראל דב אודסר מקיימת מניין בכותל המערבי.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- חיים לוינסון, ההילולה באומן: ב בי ביז ביזנס משומן, באתר ynet, 27 בספטמבר 2005
- יאיר אטינגר, חסידים וחילונים בקבר רבי נחמן, באתר הארץ, 22 בספטמבר 2006
- ידידיה מאיר, היה פיצוץ, באתר הארץ, 19 באוקטובר 2005
- אומן ראש השנה, אתר ברסלב
- משה וינשטוק, "חידוש שלא ייאמן" – על ה"קיבוץ" היהודי באומן בראש השנה, אקדמות כ"ה, אלול תש"ע, עמ' 17–40
- רון וקס, הנסיעה לר' נחמן מברסלב לראש השנה - אתגר, ניסיון ותיקון האמונה, באתר "דעת"
- שמעון איפרגן, פה קבור הכסף, באתר מאקו, 16 בפברואר 2016
אנשיל פפר, היה רגע אחד באומן שבו הרגשתי מחובר לרבי מברסלב, באתר הארץ, 26 בספטמבר 2018- אתר על הנסיעה לאומן
- דותן גורן, הדרך לאומן: דרכונים מזויפים, הברחת גבולות ומאסרים, בעיתון מקור ראשון, 1 בספטמבר 2020
- צבי מרק, צדיק הנתון בלוע הסטרא אחרא: האדם הקדוש והמקום הטמא – על העלייה לרגל לקבר רבי נחמן מברסלב באומן בראש השנה, ראשית, 1 בינואר 2010
הערות שוליים
- ^ חיי מוהר"ן 403
- ^ הגוי תיעד: המונים במעמד התשליך בעיר אמן בראש השנה, 2 באוקטובר 2019, באתר JDN
- ^ בגלל הצלב: התשליך באומן יתקיים השנה במקום אחר באתר breslevcity
- ^ נחתם הסכם עם אוקראינה לביטול הצורך באשרות כניסה לתיירים, באתר כלכליסט, 07.2010
- ^ כשישים אלף איש השתתפו ושהו השנה באומן בראש השנה, באתר בחדרי חרדים, 23 בספט׳ 2017
- ^ מאיר אדרי, 50 אלף יהודים מכל העולם יעשו את החג באומן, באתר אומן שלום
- ^ בועז אפרת, גמזו: מצב התחלואה - מהקשים בעולם; לא אשנה דעתי על אומן, באתר וואלה!, 25 באוגוסט 2020
- ^ אבישי בן חיים, רבי נחמן בבעיה, באתר nrg, 17 ביולי 2007
אבישי בן חיים, הרב עובדיה יוסף: לא לנסוע לקבר רבי נחמן באומן, באתר nrg, 20 באוגוסט 2007 - ^ אריה יואלי, אומן, אומן, ראש-השנה? רבני הציונות הדתית מתנגדים, סרוגים; נחשוני, קובי (2008-07-09). "הרב אבינר נגד "אומן ראש השנה"". Ynet.
- ^ הלכות ראש השנה, באתר מכון התורה והארץ
- ^ יצחק טסלר, כיתת אומן: רבנים נגד עלייה לקבר רבי נחמן, באתר nrg, 7 בספטמבר 2010
- ^ "נשוי וטס לאומן? חשב מסלול מחדש | כיפה". נבדק ב-2018-09-04.
- ^ מוהר"ן (רבי נחמן מברסלב), כ"ב בסיון, תשס"ב.
- ^ צבי מרק, הקולות שהושכחו: תלמידי רבי נחמן מברסלב על הנסיעה לאומן מארץ ישראל, מקור ראשון, כט אב תש"ף.
37077466הקיבוץ באומן