אוחריד
ערך זה עוסק בעיר במקדוניה הצפונית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  | |
| אוחריד ואגם אוחריד | |
| מדינה |
 מקדוניה הצפונית |
|---|---|
| ראש העיר | אלכסנדר פטרסקי |
| שטח | 383.93 קמ"ר |
| גובה | 695 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 57,650 (2007) |
| ‑ צפיפות | 142.97 נפש לקמ"ר (2002) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.ohrid.gov.mk | |
אוחריד (במקדונית: Охрид, להאזנה) היא עיר הנמצאת על הגדה המזרחית של אגם אוחריד ברפובליקת מקדוניה הצפונית ומתגוררים בה כ-55,700 תושבים. העיר היא העיר הראשית במחוז אוחריד (Општина Охрид). היא שוכנת מזרחית לאלבאסאן ולטירנה באלבניה, דרומית-מערבית לסקופיה, וצפונית-מערבית לביטולה.
העיר עשירה בכנסיות ובבתים היסטוריים, וב-1980 היא הוכרזה על ידי ארגון אונסק"ו כאתר מורשת עולמית ביחד עם אגם אוחריד. מאז 1958 משתרע מדרום לעיר הפארק הלאומי גליצ'יצה (Галичица), הכלוא בין אגם אוחריד ממערב לאגם פרספה ממזרח, ושטחו 227 קמ"ר. שדה התעופה של העיר שוכן על חופו של אגם אוחריד, כ-8.5 ק"מ צפונית-מערבית למרכזה.
אטימולוגיה
ישנם כמה מקורות לשם העיר. לפי אחד מהם, השם אוחריד הוא סלאבי במלואו והוא נגזר מהביטוי "nah rid" שתרגומו לעברית הוא "על גבעה". זהו שמה של העיר במקדונית ובשפות סלאביות דרומיות והיא אכן שוכנת על גבעה. באלבנית היא ידועה כ"אוהר" (Ohër) או "אוהרי" (Ohri) ובטורקית רק כאוהרי. על שמותיה ההיסטוריים של העיר נימנים "דייסריטס" (Dyassarites), שמקורו אילירי ומשמעותו "אנשים שחיים על שפת האגם". לשמה של העיר מספר גרסאות ביוונית, בהן "ליכנידוס" (Λύχνιδος), "אוחרידה" (Ωχρίδα) ו"אחרידה" (Αχρίδα). שני האחרונים נמצאים עדיין בשימוש.
היסטוריה
העת העתיקה
העיר המודרנית של אוחריד התפתחה מהעיר העתיקה ליכנידוס, ועובדה זו נזכרת במספר מקורות ביזנטיים שבהם נכתב שהעיר נמצאת על גבעה גבוהה ליד אגם בעל אותו שם. היוונים העניקו לעיר את שמה בעקבות מי האגם שהיו כחולים ושקופים והשם היה בשימוש גם בימי הביניים. העיר שכנה בסמוך לויה אגנטיה, שקישרה את הנמל האדריאטי של דורס, או דירכיון, אל ביזנטיון, וככל הנראה פיליפוס השני מלך מוקדון, הקים מבצר על הגבעה בעיר וזה קדם למבצר שהקים סמואיל מבולגריה במקום במאה ה-11. העדויות הארכאולוגיות מצביעות על כך שבאזור זה אומצה הנצרות בשלב מוקדם, ובישופים מליכנידוס השתתפו במספר רב של ועידות אקומניות. הבישוף הראשון של אוחריד שידוע עליו היה זוסימוש (344).
ימי הביניים
במאה ה-6 חרבה העיר ברעידת אדמה[1], אולם נבנתה מחדש על ידי יוסטיניאנוס הראשון, שנולד בקרבתה, ונאמר כי קרא לה יוסטיניאנה פרימה (Justiniana Prima), כלומר, העיר החשובה ביותר מבין הערים החדשות שנקראו על שמו. דושן[2], לעומת זאת, טוען שכבוד זה היה שייך לעיר הרומית העתיקה סקופיה (סקופי), שהייתה עיר ספר נוספת באיליריה. העיר החדשה הייתה לבירת מחוז איליריה, ולמען הנוחות הפוליטית אף הפכה לבירה הדתית של חלקי האימפריה הנמצאים מדרום לדנובה (דרום הונגריה, בוסניה, סרביה, טרנסילבניה, נסיכות מולדובה וולאכיה). יוסטיניאנוס לא הצליח להשיג אישור מיידי לצעד זה מהאפיפיורים אגיפטוס הראשון או סילבריוס, ולמעשה זה נודעה, מלבד ערעור על הסמכות הנוצרית המקומית, גם פגיעה בזכויותיה העתיקות של סלוניקי כמייצגת האפיפיור באזורים האיליריים. למרות זאת, הבישופות החדשה טענה לזכות על, ואף השיגה מעמד עצמאי, מעמד עליו שמרה או נאבקה לשמרו לאורך כל ההיסטוריה שלה מאז. בלחצו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, הכיר האפיפיור ויגיליוס בזכויות הפטריארכיות של מטרופוליטן יוסטיניאנה פרימה בגבולות הרחבים של הטריטוריה האזרחית שלו, אולם האפיפיור גרגוריוס הראשון התייחס אל הפטריארך כמו אל יתר הבישופים האיליריים[3].
פלישות האווארים והסלאבים במאה ה-7 גרמה להרס המרכז הדתי באוחריד, ובמשך כמאתיים שנים המטרופוליטן לא היה פעיל. אולם, לאחר המרת דתם של שליטי איליריה הבולגרים בשנת 864 לנצרות, וכיבוש העיר בידי הבולגרים ב-867, שוב פרחה הבישופות, ונקראה בשם אחרידה, שם שהופיע לראשונה ב-879. בוועידת קונסטנטינופוליס הרביעית בשנת 869, שולבה בולגריה בדיוקסיה הביזנטית של קונסטנטינופול, וב-870 גורשו ממנה המיסיונרים הלטיניים. החל ממאורע זה קבע המטרופוליטן הביזנטי את מושבו באוחריד.
 | |
| מבצר סמואיל | |
| מדינה |
מקדוניה הצפונית אלבניה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי ותרבותי בשנת 1979, לפי קריטריונים 1, 3, 4, 7 | |
| הערות | הורחב ב-1980 וב-2019 |
בין 990 ל-1015 הייתה העיר לבירת האימפריה הבולגרית הראשונה ובין 990 ל-1018 היא אף הייתה מקום המושב של פטריארכיית אוחריד, ושמשה כדיוקסיה של מספר אזורים שכבשו הבולגרים במקדוניה, תסליה ובתראקיה. לאחר שבסיליוס השני בולגרוקטונוס, קיסר האימפריה הביזנטית, כבש את העיר ב-1018, הורד הפטריארך של אוחריד לדרגת ארכיבישוף והוכפף לפטריארך קונסטנטינופול. הקשרים בין אוחריד לקונסטנטינופול התהדקו, אך היו גם מתנגדים לצעד זה, כמו תאופילקטוס מאוחריד (1078) שהיה אחד הפרשנים היווניים המפורסמים ביותר בימי הביניים. בתכתובותיו הוא שמר על העצמאות המסורתית של בישופות אוחריד, ולטענתו, לא נודעה לבישוף של קונסטנטינופול סמכות על בולגריה. כמקום מושבו של בישוף, הייתה אוחריד למרכז תרבותי חשוב. כמעט כל הכנסיות ששרדו בה נבנו על ידי הביזנטיים והבולגרים, ויתר הכנסיות מתוארכות לתקופת השלטון הסרבי קצר הימים בשלהי ימי הביניים. אוחריד נחשבת כמקום לידתו של האלפבית הקירילי, שככל הנראה נוצר על ידי קלמנט, כהרחבה של האלפבית הגלגוליטי.
בומונד הראשון מאנטיוכיה והצבא הנורמני שלו כבשו את העיר ב-1083. במאה ה-13 ובמאה ה-14 עבר השלטון בעיר בין נסיכות אפירוס, בולגריה, האימפריה הביזנטית וסרביה.
השלטון העות'מאני ולאחריו
בשלהי המאה ה-14 נכבשה העיר על ידי האימפריה העות'מאנית ונשארה תחת שלטונה עד 1912. בתחילת המאה ה-16 הגיעה הארכיבישופות לשיא כוחה כאשר כללה את האפרכיות של סופיה, וידין, ולאכיה ונסיכות מולדובה, חלק מהפטריארכיה של פץ' לשעבר (כולל את פץ' עצמה), ואפילו את הדיוקסיות האורתודוקסיים של איטליה (פוליה, קלבריה וסיציליה), ונציה ודאלמטיה.
הבישופים הלטיניים של אוחריד במאה ה-17 היו כנראה - כמו בישופי אוחריד בימינו - בישופים טיטולאריים בלבד, כלומר בישופים ללא דיוקסיה משלהם. מכיוון שעצמאותה הכנסייתית של אוחריד מקונסטנטינופול נראתה בתקופה המודרנית כאילו היא עלולה לפתוח פתח להשפעה קתולית בבולגריה, החליט ארסניוס, הפטריארך האורתודוקסי של קונסטנטינופול, לבטל אותה לבסוף ב-1767 באמצעות צו של הסולטאן העות'מאני מוסטפא השלישי. בשיא סמכותה, נמצאו תחת שיפוטה של בישופות אוחריד עשר דיוקסיות מטרופוליטניות ושש דיוקסיות בישופיות.
האוכלוסייה הנוצרית הצטמקה במהלך שנות השלטון העות'מאני וב-1664 היו בעיר רק 142 משפחות נוצריות. במהלך המאה ה-18 הפכה העיר למרכז סחר חשוב שישב על נתיב סחר ראשי, ובסוף המאה כבר התגוררו בה כ-5,000 תושבים. אזור אוחריד, בדומה לאזורים בבלקן, סבל מחוסר שקט בשלהי המאה ה-18 ובראשית המאה ה-19. אצילים פיאודליים חצי-עצמאיים כמו מחמוד פאשה בושאטלייה ודיילאדין ביי שלטו בעיר ומרדו בממשלה המרכזית בכך שסירבו להעביר לה את כספי המסים, תוך שהם משתמשים בהם כדי לחזק את צבאותיהם הפרטיים. בסוף המאה ה-19 כבר היו באוחריד 2409 משפחות ו-11,900 תושבים, כאשר 45% מהם היו מוסלמים והיתר בעיקר נוצרים אורתודוקסיים.
אוכלוסיית העיר
אוכלוסיית העיר מונה כ-58,000 תושבים. כ-85% (47,386) מהתושבים הם מקדונים, 5% (כ-2,800) הם אלבנים ו-4% (כ-2,200) הם טורקים[4]. רוב המקדונים הגיעו לאוחריד במאה ה-19 ובמאה ה-20 מהכפרים הסמוכים, מתוך מטרה למצוא עבודה, לעומת מגמה הפוכה של האלבנים באותה תקופה. מבחינת ההשתייכות הדתית יש באוחריד 47,386 נוצרים ו-5,016 מוסלמים.
אתרי העיר
_(1).JPG)
רובעי העיר
- הרובע התיירותי (הרובע המרכזי החדש)
- ווסקה (בעיקר מוסלמי)
- דרווארה (העיר העתיקה מתחת לגבעה)
- טומבה (אזור מעבר עתיק)
- רקה
- פרשטאנישטה (כולל את הטיילת הראשית של העיר)
- ביליאני איזבורי (אתרי בידור ומים)
- קורזו (מרכז העיר המסחרי)
- טוורדינה (המבצר העתיק שעל הגבעה)
- דאליאן / גדראסקה פלאז'ה (חוף העיר)
מונומנטים ומוזיאונים
ליד כנסיית קלמנט מאוחריד נמצא בניין בית הספר הישן שהוסב למוזיאון. במכון למונומנטים היסטוריים והמוזיאון הלאומי של אוחריד נפתחו תערוכות בנושאים סלאביים ב-1985. בעיר מתקיימות כ-500 תערוכות ובהם מוצגים בין השאר תיאורים שונים של העיר במגוון דרכים (צילום, ציור וכדומה). לרגל יום השנה לפטירתם של מתודיוס וקיריל פורסם אוסף כתבים הקשור אליהם. אתרים חשובים נוספים הם מבצר סמואיל מהמאה ה-10 או ה-11, מוזיאון הכתבים הסלאביים, המסגד בשוק העירוני והמסגד בטומבה.
התיאטרון היווני העתיק, נבנה בסביבות שנת 200 לפסה"נ והוא היחיד מסוגו במקדוניה הצפונית. בתקופה הרומית שימש למלחמות גלדיאטורים ולהוצאות להורג של נוצרים. לאחר נפילת האימפריה הרומית הוא הוזנח, ננטש ונקבר תחת הריסות. נתגלה במקרה בשנות ה-80 בעת הכשרת המקום לבנייה. המקום שופץ והוכשר להופעות תיאטרון, שירה, בלט ועוד.
כנסיות באזור
ישנה אגדה הנתמכת על ידי עדות של נוסע עות'מאני מהמאה ה-15 בשם אבליה קלביה שבעיר היו 365 כנסיות, אחת כנגד כל יום בשנה. כיום מספר זה קטן בהרבה. אולם, בימי הביניים אוחריד זכתה לכינוי ירושלים הסלאבית.
- כנסיית סופיה ה"קדושה"
- כנסיית פנטלאון ה"קדוש"
- כנסיית יוחנן כותב הבשורה
- כנסיית זאום ה"קדוש"
- כנסיית נאום ה"קדוש"
- כנסיית פטקה ה"קדושה"
- כנסיית סטפן ה"קדוש"
- שרידים של בזיליקת ארסמוס ה"קדוש" מהתקופה הנוצרית המוקדמת (המאה ה-4)
- מבצר של הצאר סמואיל
- מוזיאון לתרבות הכתיבה הסלאבית
- תיאטרון עתיק
מלבד היותה מרכז דתי אזורי חשוב, אוחריד היא גם מקור לידע ותרבות פאן-סלאבית. הכנסייה המשוחזרת בפלאושניק, שנהרסה על ידי העות'מאנים בעבר, הייתה למעשה אחת מהאוניברסיטאות העתיקות ביותר בעולם המערבי, והיא מתוארכת לתקופה שלפני המאה ה-10.
במרחק של כ-20 קילומטרים מאוחריד נמצאת כנסיית האם ה"קדושה". כנסייה זו נמצאת ליד הרי גליצ'יקה לחופי אגם אוחריד ובסמוך לכפר הדייגים טרפייצ'ה. הכנסייה, ביחד עם סווטי נאום הנמצא במרחק 25 קילומטרים דרומית לעיר, היא בין המונומנטים ההיסטוריים החשובים ביותר באזור.
תחבורה וכלכלה
נמל התעופה אוחריד שוכן במרחק מספר קילומטרים בכיוון צפון-מערב מהעיר, ובכל שנה עוברים בו כ-800 כלי טיס ו-30,000 נוסעים. נמל זה הוא אחד משני הנמלים הבינלאומיים במקדוניה הצפונית.
התשתית התחבורתית באוחריד במצב טוב. הדרך הראשית מגוסטיבר וקיצ'בו עוברת דרך העיר, ומסתיימת בעיר הבירה סקופיה. מכביש זה יש התפצלויות לכיוון ביטולה וסטרוגה, וכן לכיוון הגבול עם יוון ואלבניה. התפצלות נוספת מובילה לעיר האלבנית פוגרדץ. עם זאת, בדרך זו מתרחשות תאונות דרכים בכמות לא מבוטלת, וחלקן קטלניות. ישנם תכנונים לבנות מסילת רכבת מקיצ'בו שתעבור דרך העיר לכיוון שטרוגה ואלבניה. באגם אוחריד מופעלות מספר סירות בתשלום בנתיב אוחריד-סווטי נאום (עיירה קטנה במקדוניה הצפונית).
בעונת הקיץ יש חשיבות רבה לתיירות כאחד מבסיסי הכלכלה המקומית. מרכז העיר ההיסטורי והאגם מושכים תיירים רבים מכל העולם. חיי הלילה בתקופה זו פעילים מאד. בחלק הדרומי של העיר יש בתי מלונות רבים שבדרך כלל מלאים בתקופה זו.
כמו כן, תושבי אוחריד מתפרנסים מאספקת שירותים שונים לתיירים. רוב האוכלוסייה מתפרנסת מעסקים קטנים וממסחר.
מאורעות שנתיים
- פסטיבל הקיץ של אוחריד: פסטיבל תיאטרון ומוזיקה שנתי בין יולי לאוגוסט.
- הפסטיבל הבלקני לשירים ולריקודי פולקלור - פסטיבל פולקלור ומוזיקה שנתי בתחילת יולי.
- הפסטיבל הבלקני של כיכר המוזיקה - פסטיבל מוזיקה באוגוסט שבו משתתפים מוזיקאים אתניים מכל חבל הבלקן.
ערים תאומות
לקריאה נוספת
- Ohrid und seine Kunstschatzkammer, hrsg. vom Fonds für Tourismus Ohrid (Deutsche Übersetzung von Ivanka Krecova). Ohrid 1994.
- Lexikon des Mittelalters (LMA). München 1980ff, S.1378-1379, מסת"ב 3-423-59057-2
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
הערות שוליים
  | |
|---|---|
|
