סטרומיצה
.jpg) | |
| כיכר גוצ'ה דלצ'ב | |
| מדינה |
 מקדוניה הצפונית |
|---|---|
| מחוז | סטרומיצה |
| ראש העיר | זוראן זאייב |
| תאריך ייסוד | המאה ה-4 |
| שטח | 109.8 קמ"ר |
| גובה | 280 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 36,920 (2016) |
| ‑ במטרופולין | 57,175 (2016) |
| קואורדינטות | 41°26′21″N 22°38′32″E / 41.4391°N 22.6421°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.strumica.gov.mk/ | |
סטרומיצה (במקדונית: Струмица) היא עיר בדרום-מזרח מקדוניה הצפונית. העיר ממוקמת 30 קילומטרים מהגבול עם בולגריה וכ-50 קילומטרים מצפון לגבול עם יוון.
את העיר חוצה הנהר סטרומיצה, יובל של נהר סטרומה שנשפך לים האגאי. הכיכר המרכזית בעיר נקראה על שמו של גוצה דלצ'ב, גיבור לאומי בולגרי שחי בין השנים 1872–1903.
היסטוריה
ראשית ההתיישבות האנושית במקום מתוארכת לתקופת האבן החדשה ועדויות ארכאולוגיות להתיישבות מאורגנת באזור סטרומיצה מתוארכות למאה ה-4 לפנה"ס, עת נכלל בשטחי ממלכת מוקדון ונודע בשם אסטראיון (זְרוּע כוכבים).
בהמשך נשלט השטח על ידי האימפריה הרומית ואסטראיון מוזכר בכתביו של טיטוס ליוויוס. לאחר חלוקת האימפריה הרומית, נשלט היישוב על ידי האימפריה הביזאנטית ונודע בשמו הלטיני טיבריופוליס. במהלך המאה ה-7 פלשו לאזור שבטים סלאבים שהקימו במקום נסיכות עצמאית לתקופה מסוימת, עד שהאזור נכבש שוב בידי הביזאנטים. במהלך המאה ה-9 נכלל אזור סטרומיצה בשטחי האימפריה הבולגרית הראשונה ובמקום נבנתה מצודה שהייתה נדבך חשוב במערך ההגנה של הבולגרים. לאחר קרב בלאסיצה חזר שוב האזור לידיים ביזאנטיות. בהמשך, נכלל היישוב בשטחי האימפריה הבולגרית השנייה וב-1395 נכבש השטח על ידי צבאו של באיזיט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית. סטרומיצה נותרה בידיים עות'מאניות למשך למעלה מ-500 שנים.
ב-1912, במהלך מלחמת הבלקן הראשונה הובסו העות'מאנים ונסוגו ממקדוניה. סטרומיצה הועברה לחזקת ממלכת בולגריה, מתוקף הסכם לונדון אשר סיים את המלחמה. גם לאחר תבוסת הבולגרים במלחמת הבלקן השנייה, נותרה סטרומיצה בחזקת הבולגרים מתוקף הסכם בוקרשט. חיילים יוונים שהוצבו ביישוב העלו אותו באש במחאה על העברתו לחזקת הבולגרים ובדליקה עלו באש כ-1,900 מבנים שונים. לאחר תבוסת בולגריה במלחמת העולם הראשונה הועברה סטרומיצה לחזקת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, אשר מ-1929 כונתה ממלכת יוגוסלביה.
ב-6 באפריל 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, פלש הוורמאכט מאדמת בולגריה שהייתה בעלת בריתם של הגרמנים מתוקף ההסכם התלת-צדדי, ליוגוסלביה והעיר סטרומיצה נכבשה. ב-18 באפריל 1941 הועבר אזור מקדוניה הווארדארית ובכלל זה העיר סטרומיצה לחזקת הבולגרים.
ב-9 בספטמבר 1944 התחוללה בבולגריה הפיכה בחסות הצבא האדום ולשלטון עלתה חזית המולדת הבולגרית אשר תמכה בבעלות הברית. ב-11 בספטמבר 1944 נסוג הצבא הבולגרי מהעיר וב-5 בנובמבר 1944 נסוגו גם הגרמנים. לאחר המלחמה, השתלבה מקדוניה בפדרציה של יוגוסלביה, כאומה בעלת זכויות שוות. לאחר נפילת יוגוסלביה, נערך משאל עם של התושבים המקדונים וב-8 בספטמבר 1991, הפכה מקדוניה למדינה עצמאית.
הקהילה היהודית
תיעוד לקהילה יהודית בסטרומיצה מופיע בספרי שאלות ותשובות החל מהמאה ה-16. מדובר היה בקהילה בת כמה מאות נפשות. עם הרבנים שהשיבו לשאלות הלכתיות מקהילת סטרומיצה נמנו אברהם די בוטון ובהמשך אשר קובו. במקורות הרבניים נקראת העיר אִישְטְרוּמְשָה.[1] בעיר הוקם בית כנסת לקהילה, 2 בתי ספר יסודיים יהודי ובית עלמין יהודי שהשתרע על שטח של 5.5 דונם מטרי. ב-1910 פרץ מרד אלבני נגד השלטון העות'מאני של הטורקים הצעירים. באזור התחוללו קרבות כבדים ומשפחות יהודיות רבות איבדו את רכושן. בית הכנסת נשרף ו-25 משפחות יהודיות עזבו את סטרומיצה ועברו להתגורר בסקופיה, כאשר הן נתונות במצב כלכלי קשה.
בפרוץ מלחמת הבלקן הראשונה נמנו בסטרומיצה 650 יהודים שהיוו 4.33 אחוזים מכלל האוכלוסייה. עם כיבוש העיר על ידי צבא ממלכת בולגריה ערכו החיילים הבולגרים מסע ביזה ופרעות ביהודי העיר. מספר יהודים נרצחו ונגרם נזק כבד לרכוש. בהמשך, קבע הממשל הבולגרי את יום השוק השבועי לשבת ובכך פגע בהכנסת סוחרי הקהילה. החלה עזיבה המונית של יהודים את העיר. ב-1931 נמנו בעיר 5 יהודים. במרץ 1943 גירשו הבולגרים את יהודי מקדוניה הווארדארית למחנה ההשמדה טרבלינקה. לפי רישומי משרד הפנים הבולגרי גורשו מסטרומיצה 4 יהודים.[2][3]
דמוגרפיה
סטרומיצה היא בירת המחוז שלה, שמורכב מ-25 יישובים שונים ובהם 54,676 תושבים. במרכז העיר יושבת האספה הכללית של המחוז.
קבוצות אתניות בעיר
במפקד האוכלוסין של שנת 2002 מתגוררים בעיר 35,311 תושבים.
חינוך והשכלה
בעיר לומדים 11,000 תלמידים במוסדות החינוך השונים. קיימים 4 בתי ספר יסודיים, 3 בתי ספר תיכוניים: ג'יין סנדנסקי, ניקולה קרב, דימיטר ולחוב. אוניברסיטה על שם גוצ'ה דלצ'ב. ובנוסף קיימת מכללה פרטית שכוללת: פקולטה למשפטים, פקולטה לכלכלה ופקולטה לניהול ספורטיבי, פקולטה לבלשות ואבטחה, פקולטה לתקשורת וIT ופקולטה לשפות זרות.
מספר הלומדים במוסדות החינוך
- אוניברסיטה - 2868 (מתוכם 31 רופאים)
- סטודנטים במכללה - 1617
- חינוך תיכוני - 17,007
- חינוך יסודי מלא - 11,858
- חינוך יסודי חלקי - 8569
- לפני בית ספר - 1997
כלכלה
נתוני האבטלה במחוז
מספר המובטלים במחוז לפי השכלה:
- השכלה גבוהה מאוד - 451
- השכלה גבוהה - 240
- השכלה תיכונית מקצועית - 2483
- עובדים מיומנים - 1949
- העובדים חצי מיומנים - 416
- עובדים בלתי מקצועיים - 6762
אירועי תרבות
בעיר נערכים מספר אירועים תרבות במהלך השנה:
- מאז שנת 2005 בכל סוף חודש מאי, נערך באופן מסורתי בעיר פסטיבל הסרטים הבינלאומי אסטרפסט, עם פרסים של יוצרי סרטים זרים ומקומיים קצרים וסרטים תיעודיים.
- קרנבל סטרומיצה מתקיים מדי שנה 40 ימים לפני חג ה"פסחא" הנוצרי.
- פסטיבל התיאטרון "ריסטו שישקוב" מתחיל ב-8 בספטמבר, מספר מופעי תיאטרון. משך הזמן משתנה בכל שנה.
תחבורה
העיר ממוקמת ליד כביש M6, המקשר את האזור עם שאר המדינה, כמו גם עם בולגריה ויוון. בעיר אין תחנת רכבת, והתחבורה הציבורית מתבצעת על ידי חברת "CLL אקספרס", שהיא הזכיינית של כל קווי האוטובוסים במדינה.
ספורט
לעיר יש מספר רב של מועדוני ספורט בכל הענפים. בין היתר: בלאסיצה וטיבריה בכדורגל, וקבוצות סטרומיצה 2005 ואבא סטרומיצה בכדורסל.
תמונות מהעיר
-
מנזר האם הקדושה אלוזה -
מונומנט בכיכר העיר -
מעבר תת-קרקע בעיר -
פסלו של גוצ'ה דלצ'ב -
המרכז המסחרי גלובל
.jpg)
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של סטרומיצה
הערות שוליים
25623130סטרומיצה