ולס (מקדוניה הצפונית)
 | |
| מראה העיר על רקע הווארדאר | |
| מדינה |
 מקדוניה הצפונית |
|---|---|
| מחוז | וארדאר |
| ראש העיר | גוראן פטרוב |
| תאריך ייסוד | 168 |
| שטח | 427.45 קמ"ר |
| גובה | 206 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 43,716 (2002) |
| ‑ במטרופולין | 55,108 (2002) |
| ‑ צפיפות | 129 נפש לקמ"ר (2002) |
| קואורדינטות | 41°43′12″N 21°47′36″E / 41.72000°N 21.79333°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.veles.gov.mk | |
וֶלֶס (במקדונית: Велес) היא עיר במרכז מקדוניה הצפונית בשטח האזור הסטטיסטי וארדאר, השוכנת לגדות נהר וארדאר ו-54 קילומטרים דרומית לבירה סקופיה.
היסטוריה
במהלך המאה ה-4 לפנה"ס התיישבו באזור שבטים תראקים. בהמשך, נכבש השטח על ידי צבא האימפריה הרומית ולאחר חלוקת האימפריה נשלט על ידי הביזאנטים. עם הגעתם של שבטים סלאבים לאזור ניתן ליישוב השם ולס על שם אליל האדמה הים, הנהר, גופי המים ועולמות המתים במיתולוגיה הסלאבית. בראשית המאה ה-9 נכבש היישוב על ידי צבאותיו של קרום, חאן האימפריה הבולגרית הראשונה. לאחר שקיעת האימפריה הבולגרית החליף האזור ידיים ונשלט לפרקים על ידי הביזאנטים, האימפריה הבולגרית השנייה והאימפריה הסרבית. ב-1392 נכבשה העיר על ידי צבאותיו של באיזיט הראשון, סולטאן האימפריה העות'מאנית ובהמשך נכללה בשטח סנג'ק סקופיה. במהלך מלחמת הבלקן הראשונה שוחררה העיר וסופחה לממלכת סרביה. במהלך מלחמת העולם הראשונה נכבשה העיר על ידי צבא ממלכת בולגריה ולאחר תבוסת הבולגרים נכללה בשטח ממלכת יוגוסלביה.
ב-6 באפריל 1941 פלש הוורמאכט ליוגוסלביה. במהלך הקרבות הופצצה העיר מספר פעמים עד לכיבושה. ב-22 באפריל הועבר האזור לחזקת ממלכת בולגריה, אשר הייתה בעלת בריתה של גרמניה הנאצית מתוקף חתימתה על ההסכם התלת-צדדי. ב-9 בנובמבר 1944 שוחררה העיר על ידי כוחותיו של יוסיפ ברוז טיטו ושמה שונה לטיטוב ולס כהוקרה למרשל טיטו. ב-1990 לאחר פירוק יוגוסלביה והקמת מקדוניה, נכללה ולס בגבולותיה.
הקהילה היהודית
בוולס התגוררה קהילה יהודית ספרדית אשר ב-1890 מנתה כ-220 נפשות.[1] לאחר תום מלחמת הבלקן השנייה ועזיבת השלטון העות'מאני שהטיב באופן מסורתי עם יהודי האימפריה, היגרו חלק מיהודי העיר אל מחוץ למדינה וחלקם לערים בתוך ממלכת סרביה בהן היו קהילות מבוססות יותר כגון בסקופיה ובביטולה. בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגוררו בוולס 50 משפחות יהודיות.[2] ב-11 במרץ 1943 ביצעו שוטרים וחיילים בולגרים אקציה בכל רחבי מקדוניה והשטח הסרבי המסופח ועצרו אלפי יהודים. עם זאת, לפי רישומי משרד הפנים הבולגרי 26 מהעצורים היו תושבי גבגליה, וראניה, ולס וסטרומיצה. העצורים הובלו למחנה המעצר "מונופול" שבסקופיה ומאוחר יותר גורשו אל מותם במחנה טרבלינקה.[3] בראשית המאה ה-21, לא התגוררו יהודים בעיר.
כלכלה
ולס שוכנת בתוואי עורק התחבורה העשירי של נתיבי התעבורה הפאן-אירופיים המקשר אותה לערים מרכזיות במדינות השכנות ובכללן סופיה, בלגרד וסלוניקי, וכן על תוואי מסילת הרכבת בין סלוניקי לסקופיה. החיבור לנתיבי התעבורה המהירים הוביל להאצת הפיתוח הכלכלי בעיר. בפאתי העיר קיימים אזורי תעשייה ובהם מפעלים לייצור דשנים, חלקי חילוף לרכבות, מפעלי מתכת וקרמיקה ומכונות חקלאיות.
דמוגרפיה
בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל גידול הדרגתי במספר התושבים בוולס בעיקר בשל הגירה פנימית מהאזורים הכפריים לאזור העירוני. החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 התהפכה המגמה וישנה ירידה הדרגתית במספר תושבי העיר, בעיקר בשל הגירת עבודה ממקדוניה למדינות באירופה. נתון זה הוביל גם לגידול במספר הקשישים המתגוררים בעיר. מבחינת התמהיל האתני של האוכלוסייה עולה כי נכון ל-2002, 92.12 אחוזים מהאוכלוסייה היו מקדונים, 3.88 אחוזים טורקים, 1.83 אחוזים בני רומה והשאר בני מיעוטים שונים.
חינוך, תרבות ותיירות
ולס ופאתיה משופעים במבנים ואתרים מהתקופות השונות בתולדותיה. אחד מסמליה הבולטים והמתויירים של העיר הוא מגדל השעון העות'מאני שהוקם במחצית הראשונה של המאה ה-18. במקום מצויים שרידיה של מצודה ביזאנטית אשר שימשה גם את העות'מאנים עד למאה ה-19. בפאתי העיר שוכנת כנסיית "פנטלאון ה"קדוש"" שנבנתה ב-1840, כנסיית "עליית מרים" שבנייתה החלה ב-1882 והסתיימה ב-1905, ומנזר "דמטריוס ה"קדוש"" שהוקם במאה ה-14.
מערכת החינוך של ולס כוללת 6 בתי ספר יסודיים, 4 בתי ספר תיכוניים ומכללה אחת בהם למדו ב-2002, 3,176 תלמידים. בעיר פועלים מוזיאון, ספרייה ותיאטרון.
אקלים
בוולס שורר אקלים ממוזג עם השפעות ממתנות מכיוון הווארדאר המעניקות מאפיינים מסוימים של אקלים ים-תיכוני. ערכי הקיצון של הטמפרטורה הממוצעת נעים מ-3.7oc- בינואר ועד 31.6oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 635.2 מילימטרים. החודש הגשום בשנה הוא נובמבר בו יורדים בממוצע 70.2 מילימטרים של משקעים (גשמים ושלגים) והשחון הוא אוגוסט בו יורדים בממוצע 38.1 מילימטרים.
| אקלים בוולס | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 6.7 | 10.3 | 15.3 | 18.9 | 24.6 | 28.9 | 31.6 | 31.3 | 28.6 | 20.1 | 15.9 | 10.2 | 20.2 |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -3.7 | -2.7 | 1.9 | 5.8 | 12.3 | 16.6 | 17.9 | 17.7 | 14.7 | 7.3 | 2.4 | -2.9 | 8.2 |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 42.2 | 49.9 | 54.4 | 60.5 | 62.4 | 53.3 | 40.1 | 38.1 | 47.4 | 62.3 | 70.2 | 54.4 | 635.2 |
| מקור: [4] | |||||||||||||
גלריית תמונות
|
_X2.JPG)
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ ג'ני לבל, Tide and wreck: history of the Jews of Vardar Macedonia, Avotaynu, 2008, עמוד 6 (באנגלית).
- ^ ג'ני לבל, שואת יהודי יוגוסלאביה - הקהילות במאקדוניה, פירוט וחבל קוסובו, פורסם ב"פעמים", 27, תשמ"ו 1986, עמ' 65. חוברת שהוקדשה לנושא יהדות ספרד והמזרח בתקופת השואה. באתר מה-יא"ה.
- ^ חיים קשלס, תעודות ומסמכים, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 848.
- ^ מתייחס לתקופה שבין 1981 – 2010 (בסרבית)
25059707ולס (מקדוניה הצפונית)