ויגיליוס
 | |||||
| ויגיליוס | |||||
| לידה | רומא ממלכת האוסטרוגותים | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
7 ביוני 555 סירקוז, סיציליה, האימפריה הביזנטית | ||||
| |||||
ויגיליוס (בלטינית: Vigilius; מת ב-7 ביוני 555) כיהן כאפיפיור מ-29 במרץ 537 ועד מותו, והיה הראשון מבין האפיפיורים הביזנטים. יליד משפחת אצולה רומית, הוא שימש בין-היתר כדיאקון של האפיפיור בקונסטנטינופול, שם התחבר עם הקיסרית תאודורה, שביקשה את עזרתו לביסוס המונופיזיטזם. לאחר שסירב לחתום על כתב גינוי של הקיסר יוסטניוס הראשון לשלושה בישופים (ידוע בתור "שלושת הפרקים"), נעצר בשנת 545. מת בשנת 555 בסיציליה, בזמן שהיה בדרכו לרומא.
קורות חיים
ויגיליוס היה בנה של משפחה רומית מכובדת. אביו, כיהן כקונסול, ואחיו, רפאראטוס כיהן כסנטור. ויגיליוס קיבל תואר דיאקון בשנת 531. בשנה זו התקבלה החלטה כנסייתית המאפשרת לאפיפיור לבחור את יורשו (מצב שכיום נחשב בלתי חוקי על פי הדין הכנסייתי). האפיפיור בוניפקיוס השני בחר את ויגיליוס כיורשו. התנגדות ראשי הכנסייה לבחירה זו הביאה את בוניפקיוס לבטל את ההכרזה ואף לשרוף את הצו בו הכריז על כך.
האפיפיור אגאפטוס הראשון מינה את ויגיליוס לנציג הכנסייה (אפוקריסיארי) בקונסטנטינופול, בירת האימפריה הביזנטית. בהיותו שם ניסתה קיסרית האימפריה הביזנטית תאודורה לשכנע אותו לתמוך בעמדותיה, וזאת כתגובה להדחת ההגמון של קונסטנטינופול אנתימוס הראשון על ידי אגאפטוס בשל דעותיו המונופיזיטיות.
לאחר פטירתו של אגאפטוס ב-22 באפריל 536 שב ויגיליוס לרומא, כשבידיו מכתבי תמיכה מקיסרי ביזנטיון וממון רב. סילבריוס נבחר לאפיפיור בשל השפעתו של מלך האוסטרוגותים תאודאהאד, ובעקבות זאת צר המצביא הביזנטי בליסאריוס על העיר רומא וכבש אותה. ויטיגס, יורשו של תאודאהאד, מלך האוסטרוגותים, צר על העיר מספר חודשים, עד שתושביה גוועו ברעב. במרץ 537 הודח סילבריוס בטענה שהתכתב עם ויטיגס על כניעת העיר, והפך לנזיר פשוט. סילבריוס הגיע לקונסטנטינופול, וביקש את עזרת הקיסר יוסטיניאנוס הראשון, אשר שלח אותו לרומא. בדרכו לרומא הוא נתפס על ידי ויגיליוס, אשר כלא אותו באי פאנדאטאריה (או, על פי הליבר פונטיפיקליס, בפלמרולה), שם הוא נפטר ב-20 ביוני 537.
על אף התחייבויותיו לקיסרית, רק בשנת 540, שלוש שנים לאחר מינויו לאפיפיור, הביע לראשונה ויגיליוס את עמדתו בעניין המונופיזיטיות בשני מכתבים ששלח לקונסטנטינופול - הראשון, מכתב הממוען לקיסר יוסטיניאנוס והשני להגמון מנאס. בשני מכתבים אלה תמך ויגליוס בפעולתו של לאו הראשון להדחת אנתימוס, ובהחלטות הועידות האקומניות שנערכו באפסוס ובכלקדון.
בעצת תאודורה אסקידס, בישוף קייסרי שבקפדוקיה החליט הקיסר יוסטיניאנוס לגנות את המינות הנסטוריאנית וזאת על מנת לזכות לאהדת המונופוזיטים. בשנת 543 הוציא הקיסר יוסטיניאנוס צו בעניין זה. ההגמונים והבישופים במזרח חתמו על הצו, אולם במערב התנגדו לו (שכן לא נערכה ועידה כלל כנסייתית בעניין, כדוגמת ועידת כלקדון). ויגיליוס סירב להכיר בצו הכנסייתי, והורה על ועידה. בעקבות הוראה זו, ב-20 בנובמבר 545 בעת שהאפיפיור ניהל טקס דתי לכבודה של צ'צ'יליה הקדושה בכנסיית סנטה צ'צ'יליה שבטרסטוורה, נלקח האפיפיור לקונסטנטינופול לעמוד בפני הקיסר. האפיפיור הובל עוד בטרם סיים את המיסה אל ספינה שהמתינה על נהר הטיבר (בעת שהעיר עצמה הייתה תחת מצור של הגותים בפיקודם של טוטילה). האפיפיור שהה בסיציליה זמן מה, עת שתושבי העיר סבלו מרעב כבד עקב המצור, ובינואר 547 הגיע לקונסטנטינופול.
ויגיליוס ניסה לשכנע את הקיסר לסייע לתושבי רומא מפני הגותים, אולם הקיסר העדיף לדון קודם בשאלה הדתית, והאפיפיור לא היה מוכן לוותר בעניין המונופיזיטיות.
ועידת קונסטנטינופול השנייה אשר התכנסה ביוזמתו של יוסטיניאנוס הראשון בקונסטנטינופול, בין 5 במאי ל-2 ביוני 553 במטרה לגנות את שלושת הבישופים - תאודורט מקירוס, תאודור ממופאסטיה, ואיבס, ואת כתביהם של שני הראשונים, אשר נודעו כ"שלושת הפרקים" (τρία κεφάλαια).
האפיפיור ויגיליוס, גינה אמנם את שלושת הפרקים אך דרש לנקות את שמם של תאודורט ואיבס. ויגיליוס דרש מיוסטיניאנוס להכריז על פיוס כללי עד אשר ניתן יהיה לכנס ועידה בנוכחות כל הפלגים, אך יוסטיניאנוס סירב, ובשנת 551 פרסם צו שחידש את גינוי שלושת הפרקים. בשנת 553 נראה היה כי הניצים קרובים להסכמה, והבישופים המזרחיים חזרו בהם מגינוי שלושת הפרקים, אך האפיפיור דרש כי הוועידה תתכנס באיטליה או בסיציליה כדי להבטיח לכנסייה המערבית ייצוג הוגן, ולכך יוסטיניאנוס לא הסכים. הוא כינס את הוועידה בקונסטנטינופול, והאפיפיור לא לקח בה חלק. הוועידה קיימה שמונה ישיבות ו-165 הבישופים שנכחו בה גינו באופן סופי את שלושת הפרקים.
עם זאת, מטרתה המקורית של הוועידה - פיוס הקופטים והמונופיזיטים - לא הושגה. כאשר רומא שוחררה מכיבוש הגותים, יוסטיניאנוס הסכים לאפשר לאפיפיור לשוב אליה, ובלבד שהאחרון יכיר בהחלטת ועידת קונסטנטינופול השנייה. האפיפיור ניאות וגינה את שלושת הפרקים בשנת 554, דבר שאפשר לו לשוב לרומא באביב 555.
ויגיליוס מת בדרכו לרומא, בסירקוז שבסיציליה. גופתו הובאה לרומא ונקברה בכנסיית סן מרטינו אי מונטי בסמוך לקטקומבות של פריסילה בוויה בלריה.
קישורים חיצוניים
- קורות חיים
- ויגיליוס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: סילבריוס |
אפיפיור (רשימת האפיפיורים) |
הבא: פלגיוס הראשון |
36506019ויגיליוס