במחשבה שניה, אני מרגיש כי אתה לא מתחיל להבין אותי, ואתה פשוט לא מצליח לתפוס מדוע כה חשוב לי להתעקש על הפרט הזה.
ובכן, לצורך הענין, אשתמש במשל מעולם המכלול: נניח שכתבתי משהו בערך מסויים, והדם שלך עלה לראש לנוכח עריכה תמוהה ומוזרה זו שאין מקומה בין שורות המכלול. מחקת, אני שחזרתי, והתחילה מלחמת עריכה. או אז נזעקו כל העורכים הבכירים, והתחילו לשלוח כל מיני מסרים מאיימים עם סימני אזהרה מהבהבים לדף השיחה שלי/שלך/של הערך וכו וכו', כמיטב המסורת.
תכל'ס, תייגת את המכלולאים הפעילים, שיזדרזו להכריע לפני שהעולם יתמוטט על יושביו, וכמובן שכולם לצידך: שרגא, מוטיאל, דויד, אליצור, עמוס, מלאך, מישהו, יושב פלשת וכו' וכו' (ויסלחו לי אותם ששכחתי כעת). והנה לפתע צצו להם כמה משתמשים טריים שרק אתמול נרשמו, והם עדיין "אדומים" בחיתוליהם, הלא המה: "דג רקק", "עכברון", "שארמאש", "לייטנר", "יענקל געצל שמעקטאבק" בן הגאון המפורסם מבלומענקראנץ, והם "מגבים" אותי, מזדהים אתי, שולחים לי זרי פרחים ומרעיפים עלי מכתבי תמיכה. האם תהיה איזה ערך ומשמעות לעמדה שהם נקטו? כמובן שלא. הם בסה"כ לבוז ולקלון.
והנה נניח שכעבור תקופה אני מנציח את הויכוח הזה, וכותב שכל האליטה והברנז'ה היתה לצדו של 'קובנא', אך 'יחיד ורבים' קיבל תמיכה והזדהות וחיזוק ועידוד מדג רקק ומעכברון ומגעצל שמערל קראצמאך.
הלא לצחוק ייחשב. אני נשאר "יחיד" מול "רבים", ודעתי פסולה (בכל הנוגע למדיניות המכלול) ובסך הכל אני מנסה להציג מצג שווא - כביכול קבלתי תמיכה מניקים ומשתמשים נוספים ויש לי גם צד שווה בויכוח.
דומני כי המסר ברור דיו, ואין צורך לבאר את הנמשל. אך בכל אופן, לחידוד הענין, אסביר את עצמי: הרי בעק הזה הולך נגד כל הציבור החרדי על כל גווניו וזרמיו ועדותיו ושבטיו, ונגד כל גדולי ישראל ומנהיגי הקהילות באשר הם. כאשר מגיע מישהו ומנסה להציג כאילו יש רבנים התומכים בו - הוא בסה"כ חוטא לאמת, מעוות את העובדות ומציג מצג שווא. זה כמו שאכתוב שמשה בר בעק קיבל תמיכה ממשה בר בעק, או ממי שהשתתף אתו בעליה לרגל לאיראן ולקבר עראפת. זה מגוחך. ברגע שבעק הולך נגד כל הגדולים - הוא נהיה פסול לחלוטין, ואם יש "רבנים" שתומכים בו - הם עצמם פסולים. מי הם ומה הם לתמוך בבעק נגד כל גדולי ישראל? אין להם שום זכות להביע דעה ועמדה בנושאים אלו, והדבר אינו מסור בידם. כשם שיש שאלות בהלכות שבת/עגונות/א"א - שאינם מסורים לכל רב קהילה, אלא רק לפוסקי הדור, גם שאלות אלו אינם מסורים לכל מי שכמה משועממים (או רציניים) מתפללים בבית מדרשם. אלו דברים המסורים אך ורק למנהיגי ולגדולי ישראל.
וסתם לידיעתך: בארה"ב יכול כל אחד לפתוח בית כנסת ולקרוא לעצמו רב, ואפילו להופיע מדי שבוע בשבוע ב"כל העולם כולו" ובשאר המגזינים המצולמים ('פינת החי'), וללבוש "סטורקעס" וכל השמונה בגדים, ולגדל זקן לבן עד הרצפה עם כובע רחב תיתורא. האם זה הופך אותם לרבנים/מנהיגים/הוגי דעות?
ובדיוק אתה, שלאורך כל הדרך מזלזל בכל ה"רעבישע" האלו (ופה ושם לא נמנעת מלזלזל גם במצוקי ארץ נבג"מ - למשל בפולמוס ההתנגדות), ופתאום אתה נחרד לכבודם של כמה עלובי נפש שפתחו בית כנסת וקהילה? מה זה היה לך?
גם אם אתה נמנה על הפלג הירושלמי, וחייב להצדיק כל מיני קיצוניים למיניהם, עדיין מותר להביא את השכל הישר לידי שימוש (סתם צחקתי, וסליחה מראש).