כת
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: פילוסופיות חיצוניות.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. הסיבה לכך: פילוסופיות חיצוניות. |
כת הוא מונח המתאר איגוד וקבוצת אנשים[1]. בעברית המחודשת המונח משמש בעיקר לתיאור קבוצת אנשים שאמונתם הדתית נפרדת ושונה מהדתות הגדולות או הוותיקות יותר, או נדחית על ידי הזרמים המרכזיים של הדתות הללו.[דרוש מקור] תיוג קבוצה דתית כ"כת" מוביל לעיתים לאיסור על קיומה, לפגיעה בחבריה או להוקעת מנהיגי הכת או מאמיניה. רוב דתות העולם החלו בעצמן ככתות[דרוש מקור].
בעבר: בתולדות הדתות והאסכולות המיסטיות שימש המונח להגדרת קבוצת אנשים שאימצה תורה פילוסופית או דתית מסוימת, או קבוצה שנפרדה מאחד או יותר מעקרי האמונה של הממסד הדתי הקיים. בתולדות הדתות משמש המונח גם להגדיר ענף שהתפצל מדת מרכזית, ובמיוחד כזה שאימץ תפישות טהרניות יותר או שונות לגבי יישום עקרי דת מסוימים - לדוגמה - כתות הנאו-פיתגוראים, כת האיסיים, כת הקתרים או כת ה"דונמה". במקרים רבים שימשה ההגדרה לייחד את הקבוצה המתבדלת לשלילה, ולעיתים קרובות לווה ייחוד זה גם ברדיפות ובניסיון להכרית את הכת.
כיום: במשמעותו המודרנית מיוחד השם "כת", בדרך כלל, לקבוצה דתית סגורה, המבססת את אמונותיה ואת אורחות חייה על תורה רעיונית מסוימת, כשההבדל העיקרי בינה לבין קבוצות סגורות בדתות הממוסדות הוא בגודל הקבוצה הסגורה, בכך שאמונותיה מבוססות בדרך כלל על תורה חדשה (אף כי כמעט כל הכתות טוענות לשורשים עתיקים), ובהערצה הגובלת בפולחן המתמקדת לעיתים קרובות באדם מסוים, בכתביו וברעיונותיו, ולעיתים גם בחפצים הקשורים בו.
כנגד רוב הכתות הקיימות היום, ובמיוחד כנגד אלו שלהן מנהיג פולחני, מוטחת ההאשמה כי הן משתמשות בדרכי ערמה וביישום לא אתי של טכניקות שליטה, כדי לשכנע אנשים להצטרף לכת, להישאר בה, או כדי להעצים את היקף נכסיו או את שמו של מנהיג הקבוצה.
סוגים שונים של כתות
ניתן לחלק את הכתות השונות לכמה סוגים מרכזיים. הראשון הוא של כתות שמאמיניהן נשבעים אמונים לאחת הדתות הממוסדות, אך משנים עיקר דתי או פרקטיקה דתית נהוגים לטובת מנהגיהם הייחודיים. פעמים רבות מתמזגת הכת עם הזמן בזרם המרכזי, אף שהיא עשויה לשמר כמה וכמה ממנהגיה הנבדלים. במקרים נדירים יותר, כמו זה של הקראות ביהדות, נותרת הכת במעמד מובחן ונבדל גם לאחר זמן. יש המביאים דוגמה לכת כזו את החסידות בראשית דרכה, כאשר נחשדו אנשיה עושים מעשי ליצנות ואף הוחרמו על ידי ראש המתנגדים, הגאון מווילנה. דוגמאות בולטות אחרות הם הזרמים הפרוטסטנטיים השונים, ובמיוחד הבפטיסטים והאנבפטיסטים וזרמים שונים בקלוויניזם, שהוגדרו תקופה ממושכת ככתות מורדות או כמינים על ידי נציגי הדת השלטת בארצותיהם.
זן אחר של כתות הוא זה בו יש עירוב של מרכיבים אמוניים ודתיים מדתות שונות. הנצרות בראשיתה, לדוגמה, הכליאה תחת קורת גג אחת רבים ממאפייני היהדות עם מאפיינים בולטים של הדתות הפוליתאיסטיות והדואליסטיות. דוגמה נוספת היא השיעה באסלאם, בה שולבו מרכיבים שונים מן האמונה הזורואסטרית. דוגמה עדכנית יותר לכת ששילבה אלמנטים מדתות שונות היא עדי ה', שהוגה, צ'ארלס ראסל, הכליא אמונה נוצרית עם אלמנטים משיחיים ומילנאריים.
זן שלישי של כתות הוא דתות חדשות, כמו המורמונים במאה התשע עשרה או הכנסייה הסיינטולוגית, חסידי הרי קרישנה, מאמיני תורתו של קרלוס קסטנדה וכנסיית האיחוד (מוניזם) במאה העשרים. כמעט ללא יוצא מן הכלל טוענות הדתות החדשות לשורשים עתיקים בזמן (לדוגמה, טענת הויקה, כת הכישוף הניו-אייג'ית, כי היא "התחדשות" של דת עתיקה), ובוראות סיפור מיתולוגי ששיאו הראשון בהופעת ממציא הדת, ומצביעה לעיתים גם על המשך עתידי בהתרחשות שזמנה קרוב.
זן רביעי של כתות, לעיתים קרובות בחפיפה כזו או אחרת לזנים קודמים, הוא זה שבמוקדו מנהיג כריזמטי או גורו נערץ. כמעט כל הדתות שנוצרו בעת החדשה חוו שלב ראשוני או מתמשך של התמקדות במנהיג מרכזי. לעיתים קרובות מרוממים כתביו של המנהיג למעלת כתבי קודש, וחסידיו מרבים לטעון כי מצויה בהם האמת כולה.
זן חמישי של כתות הוא זה שבמוקדו תפישות מילנאריות. במקרים רבים מנהיג את הכת מנהיג כריזמתי, הטוען כי אחרית הימים נמצאת בפתח, וכי על המאמינים להיערך לבואה בעתיד הקרוב. תפישות כאלו אפיינו את השבתאות בעבר הרחוק יותר ואת כת הדוידים בעבר הקרוב. לעיתים קרובות חווה הכת משבר קשה, משמסתבר כי המועד הנקוב לתחילת אחרית הימים חלף, או כאשר המנהיג הכריזמטי נפטר מן העולם.
זן שישי של כתות אלו כתות פוליגמיות, (Polygamist cult) כאשר גבר אחד נשוי או מקיים זוגיות עם מספר נשים המאוגדות סביבו, גרות איתו, עושות את דבריו ויולדות לו ילדים לתוך הכת. לעיתים בכתות פוליגמיות, הסגידה והאמונה למנהיג גולשת מעבר לאמונה עצמה, והיא מתורגמת למעשים קיצוניים של הוכחת נאמנות לכת, באמצעות ביצוע עבירות ומעשים קיצוניים כמו אכילת צואה. לגבי הזן השישי של כתות פוליגמיות, בשל האופי המשפחתי של הקבוצה, סיווג זה שנוי במחלוקת. רוב הפסיכיאטרים מאמינים כי לא מדובר בכת, אלא בפסיכוזה משפחתית מסוג Folie à deux, Folie a famille, הנקראת גם תסמונת Lasègue-Falret Syndrome. למרות אי הבהירות האם מדובר בכת או בפסיכוזה משפחתית, הועמדו לדין בישראל 2 מנהיגי כת: גואל רצון מתל אביב ודניאל אמבש מירושלים.
לגיטימציה של כתות
סטיבן האנט, הפוסע בעקבות ווליס,[2] מצביע על כך שמידת הלגיטימיות של כתות קשורה לכבוד שהיא מצליחה לעורר באוכלוסייה בכללה, למספר המאמינים שהיא מצליחה לגייס ולתפישה העצמית של הכת. כך, לדוגמה, כתות שלהן טענה להחזקה ב'אמת יחידה' (לגיטימיות ייחודית), המאמצות גישה מכלילה (ללא טקס הצטרפות התובע התכחשות לאמונה אחרת) נוטות להפוך עם הזמן לדת חדשה. כתות שגישתן לגיטימיות ייחודית ואקסקלוסיביות נותרות במעמד של כת. במטבע דומה, כתות שאינן דוגלות בלגיטימיות ייחודית ומקלות על ההצטרפות אליהן נוטות להפוך זרם בדת קיימת.
כתות רבות סופגות ביקורת קשה על נוהגיהן, ובמיוחד על האופן בו הן מגייסות מאמינים ומשמרות אותם. טענות רבות מושמעות נגד כתות הנוקטות מאמצי שכנוע פעילים; גובות סכומי כסף משמעותיים מהמאמינים החדשים עבור למידה, קורסים, "סמינרים", מפגשי סוף שבוע, וספרות עזר; תובעות מהמצטרפים להשקיע זמן רב בהתנדבות או למסור לאנשי הכת חלק מרכושו; וכנגד כתות המציגות עצמן באופן שונה ומטעה כלפי ציבורים שונים - כארגון לקידום האחווה או זכויות האדם בפני מי שאינם מצטרפים פוטנציאליים, כארגון המציע דרכים לשיפור עצמי או למידה למי שעשוי להצטרף, או כהתארגנות שיסודה לוגי ומדעי כלפי מצטרפים חדשים, וכדת כלפי חברים וותיקים.
כתות רבות הואשמו גם בשימוש בשיטות לא אתיות של שכנוע ושליטה, כמו בידוד ממשפחה או מחברים וותיקים; הפעלת לחץ חברתי לקונפורמיות למצוות הכת; ניהול דקדקני של אופן החיים, מילוי המצוות ואורח החיים של החברים בכת; דיכוי הטעם האישי והחשיבה הביקורתית; קידום של תלות בקבוצה וחשש מעזיבתה; הצגת העולם החיצוני כשלילי, מנוער מערכים חיוביים, לא מוסרי ובזוי בהשוואה לטוהר המלווה את חייו של חבר נאמן בכת; הצגת עצם ההיחשפות לעולם שמחוץ לכת כסכנה או כדבר המחליש את החבר בכת, ותביעה לבצע במשנה מרץ טקסים של 'התחזקות' אחרי מפגש עם העולם החיצון; הבניית שפה הרמטית וסודית ושימוש בשפה ובמונחים המוכרים רק לחברי הכת; שימוש באופני חשיבה, בסיסמאות ובקודים ייחודיים של פירוש המציאות, כדי להבנות תפישה שונה של המציאות; העצמת כוחו של מנהיג הקבוצה כמקור היחיד ל'אמת' או לידיעה תקפה ולגיטימית של המציאות; וכן הלאה.
ברומלי וקוון הצביעו על-כך שהבסיס העובדתי לטענות אלו, כמו גם לטענות על "שטיפת מוח" רעוע ואינו משכנע, וכי רוב הטיעונים הופיעו בשנות השישים והשבעים, כתגובת נגד ("אנטי-כת") להופעתן של דתות חדשות בתקופה זו.[3]
מאפיינים טיפוסיים לכתות
ההבדל העיקרי בין כתות לדתות ובין מאמיני כתות למאמיני דתות אינו קשור באופיים של אלו או אלו או בנהגים הספציפיים של הכתות או הדתות, אלא במעגלי הלגיטימציה השונים בהן הן נעות[4]. סטרק וביינברידג' ציינו כי אף שבעיני רבים נתפשים המצטרפים לכתות כ"לא נורמלים", אף כי קשה להצביע על הבדלים ניכרים לעין בין מי שעתידים להצטרף לכתות, לבין מי שעתידים להפוך מאמיני דת מקובלת.[5] סטרק וביינברידג' גורסים, כמוהם כהאנט,[6] כי המספר הגדל של מצטרפים לכתות מתקיים במקביל ובכיוון הופכי למגמות של התחלנות גוברת. סטרק וביינברידג' מתמכים טענתם זו בהצביעם על ייצוג היתר של יהודים בין חברי הכתות השונות בארצות-הברית, וגורסים כי ניתן לקשר בין תופעה זו להתחלנות הרבה יותר של היהודים, בהשוואה לבני דתות אחרות, בארצות-הברית.[7]
לכתות, עם זאת, כמה מאפיינים מובהקים, שאינם משותפים בהכרח לדתות רגילות. מאפיין אחד כזה הוא קיומו של מנהיג כריזמטי, הסוחף אחריו אנשים. מנהיג זה, המכונה לעיתים "גורו" או "רב" או כינוי סמלי אחר המצביע על מעמדו הרם, נהנה בדרך כלל גם מייחוס של מוצא רם או השראה אלוקית, יכולת מיוחדת לראיית הנסתר, הבנה עמוקה של טבע האדם, ויכולת לגלות עובדות שמאמיניו מבקשים להסתיר ממנו. מעמדו הרם של המנהיג זוכה לאישור בטקסים שונים, ובהיוועדויות אישיות, בהן מפגין המנהיג, בדרך כלל, שליטה בטכניקות של קריאה קרה ומניפולציות דומות. אחרי מותו של המנהיג נוטים חסידיו, לעיתים, לטעון כי התגלגל בגופו של המנהיג הנוכחי.
מאפיין טיפוסי אחר של כתות, המבחין אותן מדתות, הוא מערך של סודיות, ולעיתים אף הגנה קנאית על סודות, הקשורים בטקסי החניכה והעלייה בדרגה של המצטרפים לכת.[8] בניגוד לדתות, שההצטרפות אליהן היא אוטומטית ונובעת, בדרך כלל, מהיות המאמין החדש בן של מאמין קיים,[9] נדרשות הכתות לספק למאמינים המבוגרים טקסי הצטרפות מיוחדים.
בגלל החשש מעוינות של הסביבה, וכדי לאצול מידה רבה יותר של חשיבות לעליה בדרגות הכת, נוהגות כתות רבות לטעון כי רק כאשר יטפס המאמין לדרגה רוחנית גבוהה יותר, ניתן יהיה לחשוף בפניו מידע סודי ונסתר, שלא ניתן היה לגלותו קודם. הטיפוס בדרגות מלווה, בדרך כלל, ובדומה לנהוג בדתות, בטקסים של היטהרות, הקזת דם, שירה, דקלום שבועות ונוסחי אמונה, וכדומה.
מאפיין בולט נוסף של חלק מהכתות, המשותף להן ולחלק מהדתות (אף כי לא לכולן, ולא לכל הזרמים בכל הדתות) הוא ראיית ההחזקה ברכוש עדות לפגם מוסרי, שהמאמין נדרש להתגבר עליו באמצעות ויתור על רכוש. בחלק מהכתות לובש הוויתור על רכוש דמות של היטהרות והתנערות מהרכוש ה'ארצי'. באחרות הוא מועבר למנהיגי הכת. במקרים רבים נדרש המאמין, גם אם לא וויתר על רכושו, לשלם עבור חפצים ושירותים שונים של בעלי תפקידים בכת, כמו אלו הכרוכים בהשגת חפצי קודש, בקבלת הכשר לפעולות מסוימות או להימנעות מהן, בהשתתפות בטקסים, וכן הלאה.
מאפיינים אחרים של כתות אינם שונים באופן מהותי מאלו המקובלים גם בדתות. כך, לדוגמה, נדרשים המאמינים להתנתקות - הגדרה מחודשת של מערכות יחסיהם עם אנשים, כאשר אלו שאינם מאמצים את האמונה החדשה או המתחדשת מורחקים או מתרחקים מן המאמין; אדיקות וניסיון למלא בשלמות רוחנית מלאה את מצוות הכת; הפגנת ציות וכפיפות למצוות הרב או הגורו; מיסיונריות הלובשת דמות ניסיון לשכנע אנשים נוספים 'לטעום' מהעולם הרוחני הנעלה והמוסרי יותר בו שרוי המאמין ולהכיר בעילאיותו; ואימוץ טרמינולוגיה רליגיוזית, בהתאם לשפה הפנימית של הכת, כאשר מונחי היסוד העיקריים זוכים לשם חדש המעיד, כביכול, על משמעות שונה שלהם.
מאפיינים אלו שנויים במחלוקת מקצועית. במקרה של גואל רצון, שני פסיכיאטרים מובילים בתחום מחקר הכתות העידו על קיומם של מאפיינים אלו, אולם בית המשפט המחוזי דחה את עדותם, וקבע שאין קונצנזוס מקצועי לכך שמאפיינים אלו אכן ניתנים לזיהוי, ובמיוחד התאוריה לפיה המנהיג יכול להפעיל כוחות מאגיים ושתול מחשבות בחברי הכת הנשלטים על ידו, מעולם לא התקבלה בקרב בעלי המקצוע. לעומת זאת, מאפיינים הקשורים בתחום הפסיכוזה של המנהיג, ואלמנטים פסיכוטיים בחברי הכת הנשלטים על ידו, זוהו על ידי פסיכיאטרים בצרפת לפני יותר מ 100 שנים. למשל במקרה של כתות פוליגמיות, מדובר בפסיכוזה הידועה בשם תסמונת Lasègue-Falret Syndrome.
הסיבות להצטרפות לכתות
ארתור ג'יי דיקמן היה חוקר ופסיכיאטר שטיפל באנשים שעזבו כתות. בספר שכתב בנושא הוא ציין שני מניעים עיקריים להצטרפות לכתות: רצון מודע לחיים רוחניים בעלי משמעות ורצון לא מודע להיות מוגן ומכוון על ידי מישהו שמצהיר שהוא יודע מה לעשות בעולם קשה ומבלבל. דיקמן סבור שאותם צרכים קיימים בכל אחד מאתנו. [10] במאמר בנושא של קבוצות רוחניות דיקמן מפרט שרצון לנצל ולשלוט על חברי הקבוצה הן תכונות של מנהיגי כתות. [11] בספרו על כתות בארצות הברית, דיקמן גם מפרט רשימה של התנהגויות פולחן, כגון תלות במנהיג ולחץ להסתגל, בקבוצות ובארגונים שאינם כתות. זה מראה שבחברה יש קשת של קבוצות אם התנהגויות פולחן ושכתות הם מקרה קיצוני. [12]
כתות בהיסטוריה
- כת מדבר יהודה - כת יהודית שהתקיימה בקומראן במאות האחרונות של תקופת בית שני. אנשי הכת חיו חיי פרישות וראו בעצמם "בני האור" הנלחמים ב"בני החושך". מקובל לזהותם עם האיסיים.
- הנצרות הקדומה- תנועה שצמחה מתוך היהדות וביקשה למן המאה הראשונה ועד המאה השלישית לספירה להפיץ את המונותאיזם והאמונה באותו האיש ברחבי העולם ההלני.
- התנועה הוולדנסית - תנועה נוצרית מן המאה ה-12 באירופה, שקראה לעוני, הטפה וריכוז הסמכות הדתית בכתבי הקודש.
- שבתאות - תנועה יהודית מהמאה ה-17 שהאמינה במשיחיותו של שבתי צבי והחזיקה בפרשנות חריגה ליחס בין חטאים לגאולה.
- פרנקיזם - גרורה מאוחרת של השפעת משיחיותו של שבתי צבי, בהנהגתו של יעקב פרנק.
- החשישיון - פלג של הזרם האסלאמי האיסמאעילי. עקרונותיהם של החשישיון היו חוסר אמונה בקיום שמימי כלשהו, הפיכת העולם למקום "טוב יותר" בהתנגדות מוחלטת לשלטון רודני, ואמונה בחופש האדם.
- דונאטיזם שהייתה כת נוצרית מהמאות הרביעית והחמישית לספירה; אחת ההשקפות שהנצרות סימנה אותן כמינות.
- אתינגאנים היו בני כת מינות נוצרית שפעלה בקיסרות הביזנטית ואימצה כמה ממנהגי היהדות.
- הבוגומילים היו כת בנצרות המזרחית ובתקופה מסוימת דת המדינה של בוסניה והרצגובינה.
- עיסוניים חסידי אבו עיסי
- עלווים - קבוצה אתנית וכת דתית בעלת זיקה לאסלאם, בת כ-3 מיליון מאמינים.
- התֵרָפּוֹיְטִים - כת יהודית, שהמקור הכתוב היחיד ששרד ומתאר אותה הוא פילון האלכסנדרוני בקונטרס "על חיי העיון".
- כת האביונים - כת יהודית-נוצרית שפעלה בארץ ישראל מן המאה ה-1 עד המאה ה-4 לספירה.
- מונטניזם- כת שפרשה מהנצרות במאה ה-2.
כתות פעילות במאה העשרים ואחת
כתות שאינן פעילות בישראל
- כת האמיש - כת נוצרית אנבפטיסטית (פרוטסטנטית) שהמאמינים בה חיים בצפון ארצות הברית[13].
- מקדש העם - כת נוצרית הרסנית בראשות ג'ים ג'ונס שהוביל את אחת ההתאבדויות הגדולות בהיסטוריה, 909 בני אדם.
- כת הדוידים - כת בראשותו של דייוויד כורש שחבריה התבצרו בשנות ה-90 במתחם ליד וייקו שבטקסס. 87 מחברי הכת נהרגו בזמן הפשיטה על החווה כולל המנהיג דייוויד [1].
- אום שינריקיו - (האמת הצרופה, קורת לעצמה כיום "אלף") - כת יפנית שרצתה להשתלט על מוקדי השלטון בכוח. בין היתר הכת פיזרה סארין ברכבת התחתית בטוקיו.
- הכת של סיננון (Synanon) - מרכז גמילה מסמים לנוער שהפך בהדרגה לכת אלימה כלפי חבריה [2]
- התנועה להשבת עשרת הדיברות של אלקים - כת שפעלה באוגנדה לקראת סיום המילניום השני, מאות מחבריה נרצחו.
- לב טהור - כת בראשות שלמה הלברנס, לאחר מותו ממשיך בנו את הנהגת הכת, הכת אימצה מאפיינים חסידיים, אך היא דוגלת בסגפנות, ונישואי קטינים, רוב שנותיה פעלה בקנדה, בהמשך נמלטו לגואטמלה.
פעילות כתות בישראל ומאבק נגדן
- כת שובו בנים בראשות אליעזר ברלנד[14].
- קבוצה בראשותו של אליאור חן, פעלה בביתר עילית, ביצעו התעללויות פיזיות ונפשיות בילדים, ב-28.2.2011 נגזר דינו ל-25.5 שנות מאסר.
- כת האיתקה - בראשות שי אברהמוף דגלה בהתעללות בילדים[15]
בישראל פועלות כתות ומנהיגים רוחניים. מדינת ישראל אינה רואה מתפקידה לפעול נגדן פרט למקרים בהן יש הפרת חוק. ב-1987 פורסמו מסקנות ועדה בין-משרדית בראשות חברת הכנסת מרים גלזר-תעסה, לבדיקת תופעת הכתות בישראל. את הוועדה מינה שר החינוך זבולון המר והיא בדקה במשך חמש שנים, עשר כתות שפעלו בישראל. לדעת הוועדה חלק מהכתות מסוכנות ולכן המליצה להשתמש בחוקים הקיימים כנגדן. על פי הוועדה במקרים בהם כתות מטעות את הציבור ואינן מצהירות בגלוי מי הן, ובמקרים בהם מתבצעות בהן עברות פליליות לכאורה, יש להסתייע בדין הפלילי הקיים כדי למנוע מהן לפגוע בציבור ולא לחוקק חוקים חדשים. המלצות הוועדה לא אומצו ולא יושמו.
בשנת 2006 הוקם המרכז הישראלי לנפגעי כתות, חברה המציעה תמיכה ומידע על דרכי פעולתם של גופים אותם היא מגדירה ככתות הפועלות בישראל. כמו כן מפנה המרכז נפגעים לטיפול נפשי, מארגן קבוצות תמיכה, מפגשים וכנסים, מפנה לסיוע משפטי ומספק חומרי הסברה והרצאות.
ב-17 פברואר 2016 הצעת חוק לטיפול נגד כתות פוגעניות עברה בקריאה טרומית במליאת הכנסת.[16]
ראו גם
לקריאה נוספת
- דו"ח הוועדה הבינמשרדית לבדיקת נושא ה"כתות" (קבוצות חדשות) בישראל (1985). ירושלים: הוצאת משרד החינוך והתרבות. (דו"ח ועדת גלזר-תעסה)
- אברהם קורמן, זרמים וכתות ביהדות, באספקלריה של הדורות, תשל"ג
- בנימין שלמה המבורגר, משיחי השקר ומתנגדיהם, הוצאת מכון מורשת אשכנז, בני ברק תשס"ט
- Marc Galanter, Cults: Faith, Healing and Coercion, New York: Oxford University Press, 1989.
קישורים חיצוניים
- אתר המידע של המרכז הישראלי לנפגעי כתות
- רשימה ומידע על פעולות מיסיון וכתות שונות בארץ מאתר ארגון "יד לאחים"
- רועי צזנה, איך להקים כת חדשה. המדריך המלא בשבעה שלבים, באתר הידען, 23 ביוני 2012
- נחמן גרשונוביץ, איך להקים כת – לגרוף הון, הערצה וכוח מבלי להיתפס לעולם, באתר ספרא וסייפא
- טארה איזבלה ברטון, אנחנו דת, אתם כת, באתר אלכסון
הערות שוליים
- ^ למשל שלוש כתות בהקרבת קרבן פסח ראה פסחים ה ז
- ^ Stephen Hunt, Alternative religions: a sociological introduction,Hamphshire: Ashghate, 2004, עמ' 19 ואילך.
- ^ David G. Bromley, Douglas E. Cowan, "The invention of a counter-tradition: the case of the North American anti-cult movement, in James R. Lewis, Olav Hammer, The invention of sacred tradition, Cambridge: Cambridge UP, 2007, עמ' 96 ואילך.
- ^ טאקר מגדירה "כת", במידה של בדיחות דעת, כ"הקבוצה הדתית שאליה שייך מישהו אחר שאינו מסכים איתי" Ruth A. Tucker, Another Gospel: Cults, Alternative Religions, and the New Age Movement, Grand Rapids, Zondervan, 1989, עמ' 15
- ^ Rodney Stark, William Sims Bainbridge, The future of religion: secularization, revival, and cult formation, Berkeley: U California P, 1985, עמ' 394 ואילך.
- ^ Stephen Hunt, Alternative religions: a sociological introduction,Hamphshire: Ashghate, 2004, עמ' 9-10
- ^ שם, 400-02.
- ^ בכת האימן, לדוגמה, היה נהוג לדרוש מן המאמינים להימנע מתיאור פרטי הטקסים והאירועים בפני מי שאינם נמנים עם הכת, ונאסר עליהם לחשוף טקסטים סודיים בפני מי שלא עברו טקסי חניכה נאותים.
- ^ כל הדתות הקיימות מקיימות, כמובן, גם טקסי "אישוש" המאשרים את הצטרפותו של המאמין כאדם בוגר לדת
- ^ Arthur J. Deikman, Treating Former Members of Cults
- ^ Deikman, A., The evaluation of spiritual and utopian groups., Journal of Humanistic Psychology 23(3), עמ' 8-19
- ^ A. Deikman, The wrong way home: Uncovering the patterns of cult behavior in American society, Beacon Press, 1990
- ^ Amish Life.
- ^ המרכז הישראלי לנפגעי כתות קבע בשנת 2018 שהקהילה בראשות ברלנד היא כת - המרכז לנפגעי כתות
- ^ איתקה - שי אברהמוף, באתר 'המרכז הישראלי לנפגעי כתות' (חל"צ)
- ^ חוק לטיפול בכתות פוגעניות, אתר כנסת פתוחה
24932530כת