משה בר בק

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בק, עם זקן לבן באמצע.

משה דב בֶּר הלוי בֶּק (מאוית במקור בער בעק; נולד בג' בסיון ה'תרצ"ד, 17 במאי 1934) הוא מרבני ומנהיגי נטורי קרתא בארצות הברית.

ביוגרפיה

מחאה מבד"ץ סאטמר נגד בעק ופעולותיו
פשקוויל נגד פעולות בעק החתום בשם נטורי קרתא בארץ ישראל

נולד בבודפשט. שרד את שלטון צלב החץ בבונקר בבית דודו ברחוב דובוזי. ב-1948 עלה לארץ ישראל עם אביו. למד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק וב-1959 נשא לאישה את ברכה בת זאב (וועלוועל) אייזנבאך מירושלים. על פי עדותו, הכיר אז את נטורי קרתא ואימץ את השקפתם[1]. בשלב מסוים אף החל להתלבש כירושלמי. הוא נמנה עם קבוצת קנאים שפעלה בוויז'ניץ ושהתסיסה נגד ראש הישיבה אז, רבי משה יהושע הגר בטענה שהוא פשרן בנושא הציונות. "הנידחים", כפי שכונו, סולקו מהישיבה ב-1963.

בק עזב את מדינת ישראל ב-1970[1] בגלל התנגדותו לציונות והשתקע במונטריאול. ב-1980 עבר למונסי ופתח שם בית כנסת בשם "בית יהודי" המשמש כמרכז נטורי קרתא בארצות הברית. התבסס כמנהיג הקבוצה באמריקה וכאחד הקולות הקיצוניים ביותר בציבור החרדי. בין היתר, תקף את הרב משה טייטלבוים, האדמו"ר מסאטמר ואת ועד הכשרות של התאחדות הרבנים, בטענה שהם משווקים כבשר חלק בשר בהמות שנמצאה בהן סירכה ושאישורי חלב ישראל שלהם אינם אמינים. כמו כן, התקומם בעת הפולמוס על שינוי המוסד שערי חמלה שבקרית יואל לבית-ספר לילדים מפגרים במימון ממשלתי, משום שהמוסד נעדר סממנים דתיים, בהתאם לדרישות החוק.

בשנות ה-80 החל להשתתף באופן ישיר בפעילות פלסטינית נגד הציונות. הוא חיבר כמה קונטרסים שבהם הציג את השקפתו, השואבת את עיקריה משיטתו של הרב יואל טייטלבוים ומספרו ויואל משה אך מוסיפה עליה את דגשיו שלו. בין היתר, כתב כי יש סכנה גדולה לשבת בארץ ישראל, הן סכנה פיזית והן משום שהיושבים בה עלולים להזדהות עם מלכות המינות ולהשתמש ב"לשון הטמאה". כמו כן, בניגוד לרב יואל טייטלבוים, הוא חייב את שיתוף הפעולה עם הפלסטינים נגד הציונים והצהיר כי יש בכך קידוש ה'. לדבריו מותרת התחברות לצורך תועלת עם עכו"ם, בניגוד לרשע. לדבריו מדינת ישראל טובחת ומתאכזרת כלפי הפלסטינים ולכן מתקפותיהם נגדה לגיטימיות ומובנות. בק ואנשיו מרבים להשתתף בהפגנות פרו-פלסטיניות מול מוסדות בינלאומיים[2].

עמדותיו עלו לו, בין היתר, בהרחקה גורפת מקריית טאהש.

ב-2006 ביקרו כמה חברי נטורי קרתא המזוהים עמו בוועידת השואה הבינלאומית באיראן, מעשה שעורר גינוי אפילו מבד"ץ העדה החרדית ומחסידי סאטמר בראשותו של הרב זלמן לייב טייטלבוים הנחשבת כקיצונית ביחסה לציונות. ב-2008 נפגש הוא עצמו עם נשיא איראן מחמוד אחמדינג'אד בניו יורק. לעומתם הוא קיבל מכתב תמיכה ממספר רבנים המזדהים עם פעולתיו.

אחיו הרב אברהם צבי בק היה אב"ד בעלז במונטריאול ואחר כך רב קהילת "עדת ישראל" במלבורן.

כתביו

בתורה הלכה ומוסר
  • חלקנו בתורתך – ג' חלקים - חידושים וביאורים על התורה.
  • יסודות של בית יהודי.
  • דרכי השידוכין.
  • הוי עז כנמר.
  • קונטרס השבת – ב' חלקים.
  • בואו חשבון (נדפס בעילום שם).
ספרים וקונטרסים העוסקים בעיקר בענין הציונות
  • קומי צאי מתוך ההפיכה.
  • אז נדברו.
  • אמת ליעקב.
  • ביאור על העצמאות.
  • בירור דברים.
  • ברית יצחק.
  • ברורים והערות בדבר השמוש בשפה "העברית" לאור השקפת התורה.
  • דברי אמונה.
  • דרך הגלות.
  • דרך הצלה.
  • המהפכה.
  • יוסיף ישועה.
  • מלחמה לה' בעמלק.
  • נתיב ישר.
  • קונטרס הסברה.
  • תפלה ישרה.

על ספריו השונים ישנם הסכמות רבות, בין השאר של רבי יוסף דינקלס[3], רבי רפאל בלום האדמו"ר מקאשוי[4], רבי חנינה אברהם לייטנער רבה של מונטווידאו ורב קהילת "בנין דוד" בברוקלין[5], הרב יחזקאל ראטה האדמו"ר מקארלסבורג[6] ורבי יואל מארגענשטערן האדמו"ר משארמאש[7].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 Auschwitz Memorial Press Conference - Part 1 ביו-טיוב.
  2. בנימין בראון, היהדות החרדית והמדינה. מתוך: ידידיה שטרן, קלמן נוימן, כשיהדות פוגשת מדינה, הוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, תשע"ה. עמ' 163-170.
  3. בהסכמה לספר "בואו חשבון" כתב עליו "הוא יראי א' מרבים, עובד ה' במסירות נפש"
  4. בהסכמה לספר "חלקינו בתורתך" כתב עליו "הרה"ג החו"ב צדיק צדקות אהב כש"ת מו"ה...
  5. בהסכמתו לספר "חלקינו בתורתך" כתב עליו "הה"ג חסידא ופרישא..."
  6. כתב עליו "אחד מבני עלי' מופלג בתורה ומעוטר ביראה נאה דורש ונאה מקיים מקנא קנאת ה' במסי"נ ממיוחדי סגולה בתוך עם בני ישראל..."
  7. כתב עליו "הרה"ח המו"מ בתוי"ש החוב"ט לוחם מלחמת ה'...והרב הנ"ל כבר יצא מוניטין בעולם בחיבוריו הקודמים, וכבר איתמחי גברא בדרשותיו הנעימים המלהיבים את לב בנ"י לאבינו שבשמים"
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0