קרייטון אברמס
 | |
| פורטרט של גנרל אברמס | |
| לידה |
15 בספטמבר 1914 ספרינגפילד, מסצ'וסטס |
|---|---|
| פטירה |
4 בספטמבר 1974 (בגיל 59) וושינגטון די. סי. |
| השתייכות | צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1936–1974 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
|
צלב השירות המצוין (2) מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה (2) מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית) (4) כוכב הכסף (2) כוכב הארד לגיון ההצטיינות (2) | |
| הנצחה | |
| קריאת הטנק M1 אברמס על שמו | |
גנרל קרייטון ויליאם אברמס הבן (באנגלית: .Creighton Williams Abrams, Jr; 15 בספטמבר 1914 - 4 בספטמבר 1974) היה גנרל אמריקאי, שכיהן כראש מטה צבא ארצות הברית וכמפקד הכוחות האמריקאים בוייטנאם. טנק המערכה האמריקאי המודרני, ה-M1 אברמס, נקרא על שמו.
ביוגרפיה
אברמס נולד בספרינגפילד שבמסצ'וסטס ב-15 בספטמבר 1914. אביו היה פועל מסילות רכבת. בשנת 1936 סיים את לימודיו באקדמיה הצבאית הלאומית של ארצות הברית. עד 1940 שירת בדיוויזיית הפרשים ה-1. אז עבר לדיוויזיה המשוריינת ה-1, בה שימש כמפקד פלוגת טנקים.
מלחמת העולם השנייה
ב-1941 הוצב אברמס בדיוויזיה המשוריינת ה-4, שיצאה לזירה האירופית. הוא שירת בדיוויזיה בתפקידים שונים, לרבות כמפקד גדוד הטנקים ה-37 וכמפקד צוות הקרב ב' של הדיוויזיה (השקול לחטיבה). גדוד הטנקים שבפיקודו הוביל את הדיוויזיה ואת הארמייה השלישית לפריצת המצור על בסטון במהלך הקרב על הבליטה בדצמבר 1944[1]. אברמס קנה לו שם כמפקד שריון מוכשר ותוקפני. הגנרל פטון, מפקד הארמייה השלישית, ראה את עצמו כמפקד השריון הטוב ביותר בצבא האמריקאי - ואת אברמס כשווה לו. הוא עוטר פעמיים בצלב השירות המצוין, על פעולתו בספטמבר 1944 ובמהלך הקרב על הבליטה.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה שירת אברמס במטה הכללי של צבא ארצות הברית וכראש מדור הטקטיקה בבית הספר לשריון בפורט נוקס ולמד בבית הספר לפיקוד ומטה בפורט לוונוורת'. בשנים 1949–1952 שירת באירופה כמפקד גדוד שריון וחטיבת שריון. לאחר מכן למד במכללת המלחמה של הצבא. בשל כל אלו הוצב בחזית קוריאה רק ב-1953, בשלהי המלחמה שם, ושימש כראש המטה של שלושה גייסות אמריקאים.
לאחר מלחמת קוריאה שימש כראש מטה בית הספר לשריון ושירת שוב כקצין מטה בפנטגון (1956–1959), מונה לסגן מפקד הדיוויזיה המשוריינת ה-3 ובהמשך קודם לדרגת מייג'ור גנרל והיה למפקד הדיוויזיה (1960–1962). לאחר תפקיד זה היה לסגן ראש המטה למבצעים בפנטגון ואז קודם לדרגת לוטננט גנרל והיה למפקד הקורפוס החמישי באירופה (1963–1964)[2].
ב-1964 קודם אברמס לדרגת גנרל (ארבעה כוכבים) ומונה לסגן ראש המטה של צבא ארצות הברית.
מלחמת וייטנאם
ב-1967 מונה אברמס לסגנו של גנרל ויליאם וסטמורלנד, מפקד כוחות ארצות הברית בוייטנאם (מסגרת שנקראה רשמית פיקוד הסיוע הצבאי בוייטנאם), ובשנה שלאחר מכן בא במקומו[3]. במקום טקטיקת האתר-והשמד ששימשה את קודמו הוא יישם טקטיקה של טהר-והחזק, והכוחות שבפיקודו אימנו את הכפריים הדרום-וייטנאמיים להגן על כפריהם מפני כוחות צפון-וייטנאם. הוא גם שם דגש רב יותר מאשר וסטמורלנד על אימון צבא דרום-וייטנאם.
לאחר בחירתו לנשיאות של הנשיא ניקסון החל אברמס ליישם את דוקטרינת ניקסון, שהתמקדה בהעברת נטל המלחמה בדרום-וייטנאם לידי צבא מדינה זו. בעקבותיה פחת מספר החיילים שבפיקודו מ-543 אלף ב-1969 ל-49 אלף במחצית 1972. לפני סיום תפקידו בדרום-וייטנאם הדף צבאה בסיוע אווירי אמריקאי את מתקפת חג הפסחא 1972 של כוחות צפון-וייטנאם.
אברמס פיקד גם על המבצעים הצבאיים שערכו כוחות ארצות הברית בקמבודיה ב-1970.
ראש מטה צבא ארצות הברית
ביוני 1972 התמנה אברמס לראש מטה צבא ארצות הברית. בתפקיד זה כיהן שנתיים, עד סוף חייו. אישור מינויו בסנאט התעכב במשך מספר חודשים עקב מחלוקות על דרך ניהול המלחמה בוייטנאם ובקמבודיה. הוא החל בתהליך של הסבת הצבא לצבא מתנדבים בלבד. בין היתר הורה אברמס על מיסוד יחידות הסיור האוגדתיות לכדי רגימנט הריינג'רס ה-75, אשר יהווה להגדרתו את יחידת החי"ר הקלה הטובה בעולם שתקבע את רף המצוינות לכל הצבא[4].
אברמס היה מעשן סיגרים כבד וחלה בסרטן הריאה. הוא עבר ניתוח להסרת ריאה בבית החולים הצבאי וולטר ריד, אך ב-4 בספטמבר 1974 נפטר עקב סיבוכים שלאחר הניתוח. הוא נקבר בבית הקברות הלאומי ארלינגטון.
אברמס היה נשוי מאז 1936 לג'וליה ברת' הארווי. נולדו להם שלושה בנים ושלוש בנות. כל בניהם שירתו בצבא ארצות הברית והגיעו לדרגות גנרל שונות. בנו גנרל ג'ון אברמס פיקד על פיקוד האימונים וההדרכה של צבא ארצות הברית ובנו גנרל רוברט אברמס הוא מפקד פיקוד כוחות צבא ארצות הברית.
עיטורים
בנוסף לצלב השירות המצוין הוענקו לאברמס עיטורים אלו:
- לגיון ההצטיינות (פעמיים)
- כוכב הכסף (פעמיים)
- כוכב הארד
- מדליית שירות ההגנה המצטיין (Defense Distinguished Service Medal) (פעמיים)
- מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית) (4 פעמים)
אברמס זכה להכרה כאחד מ"חמשת מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה", לצד גנרל-פלדמרשל ארווין רומל, גנרל ג'ורג' פטון, אלוף מוסה פלד ואלוף ישראל טל, במוזיאון השריון בפורט נוקס, קנטקי, שבארצות הברית[5].
הנצחה
ב-1980 ניתן שמו של אברמס לטנק המערכה האמריקאי החדש, ה-M1 אברמס, כאות הערכה לשירותו של אברמס בחיל השריון.
בניין אי גה פארבן בפרנקפורט נשא את שמו בשנים 1975–1995.
קישורים חיצוניים
- קרייטון אברמס, באתר בית הקברות הלאומי ארלינגטון
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ סטיבן אמברוז, "אחים בקרב", תל אביב: כנרת, זמורה ביתן, דביר, 2005, עמוד 222.
- ^ בשנים 1995–1997 פיקד על אותו גיס בנו של אברמס, לוטננט גנרל ג'ון אברמס.
- ^ שי לוי, מאות הרוגים, אפס הישגים: הנשקים הכי כושלים בשדה הקרב, באתר מאקו, 8 בינואר 2014.
- ^ אורן לינצ'בסקי, ללמוד מהריינג'רים, מערכות גיליון 457, אוקטובר 2014, עמוד 42.
- ^ General Starry Reflects on Leadership: The International Commander’s Wall
28899106קרייטון אברמס
- אישים הקבורים בבית הקברות הלאומי ארלינגטון
- ראשי המטה של צבא ארצות הברית
- מפקדי הקורפוס החמישי בצבא ארצות הברית
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- קצינים אמריקאים במלחמת העולם השנייה
- אנשי הכוחות המזוינים של ארצות הברית במלחמת וייטנאם
- שריונאים אמריקאים
- מעוטרי צלב השירות המצוין
- אמריקאים מעוטרי אות לגיון ההצטיינות
- מעוטרי כוכב הכסף
- מעוטרי כוכב הארד
- מעוטרי מדליית השירות המצוין (צבא ארצות הברית)
- מעוטרי מדליית השירות המצוין של מחלקת ההגנה
- בוגרי האקדמיה הצבאית של ארצות הברית
- אמריקאים שנולדו ב-1914
- אמריקאים שנפטרו ב-1974