כך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף תנועת כ"ך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כך
סמליל התנועה
סמליל התנועה
מנהיגים הרב מאיר כהנא
ברוך מרזל
אידאולוגיות כהניזם
לאומנות יהודית
ארץ ישראל השלמה
טרנספר[1]
מדינת הלכה[1]
[1]
שוק חופשי[2]
כנסות הכנסת האחת עשרה
אותיות כך
שיא כוחה מנדט אחד
שפל כוחה לא עברה את אחוז החסימה
סיעות שהתפצלו כהנא חי
מיקום במפה הפוליטית ימין קיצוני[1]
צבעים רשמיים צהוב, שחור

כך הייתה תנועה המוגדרת בישראל ובעוד מספר מדינות כארגון טרור, ומפלגה ימנית קיצונית, יהודית-דתית ישראלית, שהוקמה על ידי הרב מאיר כהנא. עמדתה המוצהרת הייתה שארץ ישראל שייכת רק ליהודים באשר הם, ומי שאינם יהודים יכולים לחיות בה בכפוף לתנאי היהודים. לערביי ארץ ישראל היא הציעה תושבות ארעית ובכפיפות לשיקולים ביטחוניים או, לחלופין, טרנספר ופיצוי על רכושם שייקח בחשבון רכוש יהודי שגזלו ארצות ערב. המפלגה נבחרה לכנסת ה-11 בשנת 1984, אך ב-1988 נפסלה מלהתמודד בבחירות, לאחר שהוכנסו תיקונים לחוק יסוד: הכנסת וחוק הבחירות לכנסת המונעים מרשימות המסיתות לגזענות להתמודד.

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את הטבח במערת המכפלה. גולדשטיין היה פעיל בתנועת כך, ובין השאר הופיע במקום השלישי ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה[3] ונבחר מטעמה למועצת קריית ארבע.[1] בעקבות הטבח, מדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור.[4] בעקבותיה, גם קנדה, ארצות הברית והאיחוד האירופי כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור.

לחלק מאנשי התנועה יש קשרים למפלגת עוצמה יהודית.[5][6][7]

היסטוריה

תנועת כך הוקמה על ידי הרב מאיר כהנא בשנת 1971 זמן קצר לאחר עלייתו לישראל. סיסמתה, "רק כך", וסמלה של התנועה, ארץ ישראל משני עברי הירדן עם אגרוף מונף ורובה, נלקחו במדויק מתנועת האצ"ל. מאוחר יותר שונה הסמל לאגרוף על רקע מגן דוד בעקבות דרישה של ותיקי אצ"ל.

התנועה נהגה לקיים עצרות וכינוסים בכל רחבי ישראל ללא קשר למועד הבחירות וצברה באיטיות אוהדים ותומכים. בבחירות לכנסת השמינית, התשיעית, והעשירית לא עברה את אחוז החסימה. לפני הבחירות לכנסת ה-11 החליטה ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לפסול את רשימת כך ולאסור עליה את ההתמודדות בבחירות. המפלגה עתרה לבג"ץ, וזה קבע כי אין עילה חוקית לפסול את הרשימה ולפיכך "כך" רשאית להתמודד בבחירות. בבחירות לכנסת האחת עשרה בשנת 1984 זכתה הרשימה במנדט אחד, וכהנא היה לחבר הכנסת.

בסקר שנעשה לאחר הבחירות לכנסת, התברר ש"כך" זוכה לפופולריות רבה בקרב בני נוער ובני עדות המזרח, ובסקרים בעיתונות היא קיבלה בין 3–11 מנדטים.[8] ובליכוד הובע חשש מבריחת קולות מהם אל כך. בעקבות זכייתה במנדט בבחירות לכנסת ה-11, שונה חוק יסוד: הכנסת בשנת 1985, כך שמפלגות בעלות מצע גזעני לא יוכלו להתמודד בבחירות.[א] ב-5 באוקטובר 1988 נפסלה המפלגה על ידי ועדת הבחירות המרכזית לכנסת מלהתמודד בבחירות לכנסת השתים עשרה לאור העובדה שמצעה קרא להגביל נישואים בין ערבים ליהודים. הפסילה שנעשתה בידי הוועדה (פרשת ניימן השנייה) אושרה על ידי בית המשפט העליון לאור השינוי בחוק הבחירות.

ב-5 בנובמבר 1990, ערב י"ח בחשוון ה'תשנ"א, נאם כהנא במלון מריוט בניו יורק בארצות הברית, ובסיום נאומו נרצח על ידי אל סייד נוסייר, טרוריסט מוסלמי יליד מצרים ופעיל ארגון אל-קאעדה.

גרפיטי של תנועת כהנא חי, שרוסס על גבי חנות של ערבים בעיר חברון

לאחר הרצח של הרב מאיר כהנא התפלגה תנועת כך, עקב מחלוקת בהנהגה. פעילי כך הבולטים מאז רצח כהנא היו נעם פדרמן, ברוך מרזל וטירן פולק. אליהם הצטרף לאחר מכן איתמר בן-גביר. הרב בנימין זאב כהנא, בנו של הרב מאיר כהנא, הקים את תנועת פורשי כך, שנקראה "כהנא חי" (נקראה גם בראשי תיבות כ"ח), שאליה הצטרפו יקותיאל בן יעקב (מייק גוזובסקי) ודוד אקסלרוד. מרכז התנועה היה בהתנחלות כפר תפוח שם הוקמה ישיבה של "הרעיון היהודי". פעילות מרכזית נוספת של תנועת "כהנא חי" הייתה הוצאת עלון שבת ברוח התנועה.

שתי התנועות, כך וכהנא חי ניסו להתמודד בבחירות לכנסת שלוש עשרה אך ועדת הבחירות המרכזית פסלה אותן.

בשנת 1994 ביצע ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה. ועדת שמגר שחקרה את האירוע קבעה כי לא הוכח שגולדשטיין פעל במסגרת התנועה, אך מכיוון שהוא נבחר מטעמה למועצת קריית ארבע, והופיע ברשימתה לבחירות לכנסת, בטרם נפסלה המפלגה מלהתמודד, הוכרזו תנועות כך וכהנא חי כארגוני טרור (על פי פקודת מניעת טרור), והוצאו אל מחוץ לחוק.[9] בהודעת הממשלה על האירוע נאמר: ”אתם לא חלק מן המחנה הדמוקרטי הלאומי שכולנו שותפים לו בבית הזה, ורבים רבים בעם מתעבים אתכם. אתם לא שותפים למעשה הציוני. אתם נטע זר, אתם עשב שוטה. היהדות השפויה מקיאה אתכם מתוכה. הוצאתם עצמכם מחוץ לגדר ההלכה היהודית. אתם בושה לציונות וחרפה ליהדות”[10]

פעילי כהנא חי וכך המשיכו לפעול במהלך שנות ה-90 תחת שמות אחרים (בהם "חזית הרעיון", שמשרדיה בירושלים נסגרו בשנת 1997). בסוף שנת 2000 נרצחו הרב בנימין זאב כהנא ואשתו בפיגוע טרור ליד ההתנחלות עפרה ובעקבות זאת חדלה תנועת כהנא חי על גלגוליה השונים מלהתקיים.

בעקבות ההוצאה אל מחוץ לחוק של תנועת כך, בחרו חלק מפעילי התנועה לנטוש את המסרים הרדיקליים שהביאו לפסילת התנועה ולשוב אל המגרש הפוליטי הלגיטימי במדינת ישראל. הבולט שבפעילים אלו היה ברוך מרזל אשר לקראת בחירות לכנסת ה-16 חבר למיכאל קליינר במפלגת חרות. בקשות לפסול את מרזל מלרוץ לכנסת נדחו על ידי בג"ץ, אשר קיבל את טענתו של מרזל כי נטש את אותם חלקים במצע של כך האסורים על ידי החוק. מרזל התמודד שוב בבחירות לכנסת השבע עשרה במסגרת מפלגת חזית יהודית לאומית (בהמשך עוצמה יהודית), ובבחירות לכנסת העשרים ברשימת יחד. בשני המקרים לא עברה המפלגה את אחוז החסימה.

בבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר מיכאל בן-ארי במסגרת רשימת האיחוד הלאומי. בבחירות לכנסת העשרים וארבע נבחר איתמר בן גביר כנציג עוצמה יהודית ברשימת הציונות הדתית.

פשע לאומני יהודי והכרזה כארגון טרור

ב-1984, יהודה ריכטר, פעיל בתנועת כך שבין השאר הופיע במקום השני ברשימתה לקראת הבחירות לכנסת האחת עשרה,[3] היה שותף לפיגוע ירי על אוטובוס שהסיע פועלים פלסטינים ליד מזרעה א-שרקיה.[11] מהירי נפצעו שישה נוסעים. ריכטר נלכד, הגיע לעסקת טיעון עם התביעה, נידון לחמש שנות מאסר, ושוחרר לאחר שריצה שלוש וחצי מהן.[11]

תנועת כך תמכה במדיניות של פעולות נקם אלימות כנגד ערבים והעניקה סיוע לאנשים שהורשעו בפגיעה בערבים. "הוועד לביטחון בכבישים", בהנהגת ברוך מרזל, שמואל בן ישי ואחר כך טירן פולק, נחשבה ל"זרוע המבצעית" של כך.[12] הארגון ערך פעולות נקם בשכונות ערביות בעקבות יידוי אבנים על רכבי יהודים, ובהן הצתת בתים וניקוב צמיגי מכוניות. ב"וועד לביטחון בכבישים" היו כ-350 חברים, אך ב"עת הצורך" הצטרפו אליו מתנדבים נוספים. לדבריו של פולק, בשנים 1993-1992 היה הארגון מעורב ביותר מ-500 "תקריות אלימות" עם ערבים.[12]

בנובמבר 1992, ביום השנה השני לרצח הרב מאיר כהנא, ארבעה קטינים מפעילי "כהנא חי" התארגנו במסגרת "סיירת נקמה", ובפיגוע בשוק הקצבים בעיר העתיקה בירושלים רצחו פלסטיני תושב מזרח העיר ופצעו שבעה באמצעות רימון יד.[9] מבצעי הפיגוע שנתפסו כעבור שמונה חודשים הורשעו ברצח.

ב-1994 נרצחו שלושה פלסטינים באזור תרקומיא, ו"הוועד לביטחון בכבישים" נטל על עצמו את האחריות לרצח.[13][14][15][16] באותה השנה ביצע ברוך גולדשטיין את טבח מערת המכפלה, ומדינת ישראל הכריזה על תנועת כך כארגון טרור.[4] בעקבותיה, גם קנדה, ארצות הברית[17] והאיחוד האירופי כללו את התנועה ברשימות ארגוני הטרור. עתירה שהגישה התנועה בארצות הברית נגד סיווגה כארגון טרור נדחתה על ידי בית המשפט הפדרלי בוושינגטון בפסק דין שניתן בשנת 2006‏.[18] השופטים התבססו על כמה נימוקים: דברי שבח שפרסם ארגון כהנא על מבצעי פיגועים נגד ערבים; הפגנה של הארגון נגד איש שב"כ שחקר פיגועים נגד ערבים; קביעה שאישיות המקורבת ל"כך" היה שותף לפגיעה בערבים; והצהרה של ראש השב"כ אבי דיכטר משנת 2003 שרמת הסיכון לחיי ראש הממשלה אריאל שרון עלתה, ושיש איומים עליו מצד כמה עשרות כהניסטים. הם קבעו כי די בכך על מנת להכריז על כהנא חי כארגון טרור, ולמטרה זו אין צורך ברמת ודאות גבוהה.[19]

בשנת 2001, "הוועד לביטחון בכבישים" נטל אחריות על פיגוע ירי בו נרצחה תינוקת בת כחודשיים וחצי ושני קרובי משפחתה;[20][21] באותה השנה הארגון לקח אחריות גם על מספר פעולות טרור נוספות, כולל פיגוע ירי נוסף,[22] הצתת 43 מכוניות, יידוי אבנים על עשרות כלי רכב, והכאת ארבעה ערבים שנזקקו לטיפול רפואי.[23]

בשנת 2010 דחה בג"ץ עתירה שהגיש איתמר בן-גביר בדרישה לאפשר לפעילי ימין לצעוד בתהלוכה בירושלים עם דגלי הרב כהנא. נפסק שהנפת דגלי כהנא במסגרת תהלוכה, המזוהים עם דגלי תנועת כך, שהוכרזה כארגון טרור על פי הפקודה, מהווה עבירה על סעיף 4(ז) לפקודת מניעת טרור, בהיותה מעשה של גילוי הזדהות בציבור עם ארגון טרוריסטי.[24]

במאי 2022 הודיעה מחלקת המדינה של ארצות הברית כי היא מסירה מרשימת ארגוני הטרור הזרים שלה את ארגון כהנא חי, שתנועת כך מופיעה כשם נרדף לו,[25] כחלק מעדכון שגרתי בו הוסרו מהרשימה מספר ארגונים שאינם פעילים עוד.[26][27] הארגונים עודם מוגדרים כ"ישות טרוריסטית עולמית", ולא הוסרו מרשימת הפעילים וארגוני הטרור המשותפת למחלקת המדינה ולמחלקת האוצר של ארצות הברית.[27][28][29]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כך בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ראו פירוט בערך: מדינה יהודית ודמוקרטית
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 כך, באתר www.idi.org.il
  2. ^ [1]
  3. ^ 3.0 3.1 רשימות המועמדים בבחירות לכנסת האחת עשרה
  4. ^ 4.0 4.1 הכרזה לפי פקודת מניעת טרור התש"ח–1948, ילקוט הפרסומים 4202, 13 במרץ 1994
  5. ^ שאול מגיד, Kahane Won, מכון שלום הרטמן, 2019
  6. ^ ג'רמי שרון, Understanding the ominous rise of Israel’s most notorious ultra-nationalist, The Times of Israel, 2022
  7. ^ Under deal, Kahanist party could receive spot on key panel that appoints judges, The Times of Israel, ‏27 בפברואר 2019
  8. ^ סקר מודיעין אזרחי מיוחד למעריב, מעריב, 28 בפברואר 1986
    "כתנא תופעה מסובנת; אסור להתרגש מסקרים", מעריב, 28 באוגוסט 1985
  9. ^ 9.0 9.1 שלי לוי, יונתן ארליך, ‏אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17 באוגוסט 2005, עמ' 9
  10. ^ מתוך הודעת הממשלה על רצח הפלסטינים במערת המכפלה, באתר מרכז יצחק רבין, ‏28 בפברואר 1994
  11. ^ 11.0 11.1 נדב שרגאי, בפינוי ימית התבצר יהודה ריכטר ב"בונקר המתאבדים"; עכשיו הוא נערךלשידור חוזר בעשרות יישובים, באתר הארץ, 10 ביוני 2005
  12. ^ 12.0 12.1 אלימות פוליטית מצד יהודים בישראל (עמ' 9), ‏17 באוגוסט 2005
  13. ^ אפרת וייס וארנון רגולר, חשד: נחשפה "מחתרת יהודית" חדשה, באתר ynet, 11 במאי 2002
  14. ^ אייל הראובני, 3 חברי "מחתרת בת עין" הורשעו בניסיון לרצח, באתר ynet, 17 בספטמבר 2003
  15. ^ המניע: נקמה או הרתעה, באתר הארץ, 12 במאי 2002
  16. ^ יהושע בריינר‏, טרור יהודי: מעמי פופר עד יעקב טייטל - וואלה חדשות, באתר וואלה!‏, 1 בנובמבר 2009
  17. ^ רשימת ארגוני טרור זרים באתר מחלקת המדינה של ארצות הברית
  18. ^ KAHANE CHAI, ET AL v. DEPARTMENT OF STATE AND CONDOLEEZZA RICE, SECRETARY OF STATE, decided October 17, 2006, decision of US court of Appeals district of Columbia
  19. ^ אפרת וייס, חשד: אנשי "כהנא חי" תיכננו לפגוע בשרון ומופז, באתר ynet, 6 ביוני 2004
  20. ^ בן אליעזר: "רצח הפלסטינים יעלה את רף הטרור" - וואלה חדשות, באתר וואלה!‏, 20 ביולי 2001
  21. ^ ברוך קרא, 3 פלשתינאים נהרגו בפיגוע ליד חברון; חשד: היורים יהודים, באתר הארץ, 20 ביולי 2001
  22. ^ ארגון יהודי נטל אחריות לפיגוע הירי אמש שבו נפצעו שני פלסטינים - וואלה חדשות, באתר וואלה!‏, 4 באפריל 2001
  23. ^ מחבל נהרג ברצועה כשניסה להניח מטען חבלה - וואלה חדשות, באתר וואלה!‏, 13 ביולי 2001
  24. ^ בג"ץ 333/09 איתמר בן גביר ואחר נ' מפקד מחוז ירושלים, ניצב אהרון פרנקו ואחר, ניתן ב־18 באפריל 2010
  25. ^ Country Reports on Terrorism 2020, United States Department of State
  26. ^ Revocation of Five Foreign Terrorist Organizations Designations and the Delisting of Six Deceased Individuals as Specially Designated Global Terrorists, United States Department of State, ‏20 במאי 2022
  27. ^ 27.0 27.1 אתר למנויים בלבד בן סמואלס, "כך" הוסרה מרשימת ארגוני הטרור בארה"ב, אך עדיין מוגדרת "ישות טרוריסטית", באתר הארץ, 24 במאי 2022
  28. ^ Office of Foreign Assets Control, Specially Designated Nationals and Blocked Persons List, United States Department of the Treasury, ‏27 במאי 2022
  29. ^ Bureau of Counterterrorism, Executive Order 13224, United States Department of State
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38692412כך