מדינת הלכה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מתאר את המציאות באופן מוטה מפי חוקרים בודדים ומתעלם מהמציאות השכיחה; ללא מקורות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: הערך מתאר את המציאות באופן מוטה מפי חוקרים בודדים ומתעלם מהמציאות השכיחה; ללא מקורות. |
מדינת הלכה היא מונח פופולרי המתאר מצב אידיאלי של חיי החברה בישראל על פי ההלכה היהודית. רמת השפעת ההלכה על המדינה אינו מוסכם חד משמעית בין כל תומכי המושג. ישנם התומכים במדינה דמוקרטית כמו בת זמננו, ללא שינוי שיטת הממשל למונרכיה או תיאוקרטיה יהודית. לשיטתם, המדינה לא תונהג על ידי חוקי ה' בבלעדיות ועל ידי מלך מבית דוד, אלא שהמדינה תשלב כחלק מחוקתה מאפיינים דתיים מובהקים (בעיקר בתחומי הציבוריות). לעומתם יש שתומכים במדינה שונה לחלוטין מהדמוקרטיה של היום, בה יקום מלך שישלוט בבלעדיות לפי חוקי התורה. יש מנעד רחב בין הקצוות, כמו גם מחלוקות בתוך ההלכה מה צריכה להיות דרכה בהנהגת המדינה.
השימוש במונח
אף כי "מדינת הלכה" הוא בעצם המצב המדיני שהיה בעם ישראל עד חורבן בית המקדש, כיום משמש המונח כסלע מחלוקת על צביונה החוקתי של מדינת ישראל.
השימוש הבולט הראשון במונח זה נעשה על ידי דוד בן-גוריון במסגרת הוויכוח הציבורי על חוק מיהו יהודי בשנת 1958, כאשר אמר (איגרת לרב מימון, י"ב תמוז תשי"ח, גנזך צד):
"ידוע לך כי בהכרזת העצמאות הודענו על חופש דת ומצפון ולא קבענו שמדינת היהודים תהיה מדינת-הלכה, והרבנים ישלטו בה. להפך הכרזנו שזו לא תהיה מדינה תיאוקרטית".
המונח מדינת הלכה החליף את המונח תיאוקרטיה שבו נעשה שימוש בשנים הראשונות לאחר הקמת המדינה. המונח מדינת הלכה חדר לשיח הציבורי בעיקר בשנות ה-90 אז החלו לעשות בו שימוש במאמרים עיתונאיים.
משמעותה של מדינת הלכה
במסגרת הדיון ההלכתי בשנים שלאחר הקמת המדינה התקיים דיון תורני ער בשאלת המשטר היהודי הראוי על פי ההלכה. במסגרת זו קבעו מספר רבנים בולטים כי המדינה היהודית צריכה להיות כפופה לה' ולתורתו, בכלל זה, הרב הראשי יצחק הרצוג[1], הרב שלמה גורן[2], והרב אליעזר וולדינברג[3]. העמדה המקובלת בקרב רבנים אלה היא שהמשטר היהודי הרצוי הוא משטר שבו התורה היא החוק העליון של המדינה, והחוקים שמחוקקים נבחרי הציבור כפופים לחוקיה.
בקרב תומכי המשפט העברי יש טוענים כי במצב הנתון במדינת ישראל, בו השלטון דמוקרטי וחלקים גדולים מהציבור אינן דתיים, בגלל הגבלות פנים-הלכתיות המשפט הפלילי ההלכתי איננו אפשרי ליישום, ואף הרחיקו לטעון כי מטרתו בעיקר חינוכית[4]. לכן לדעתם במדינת ההלכה החוק הפלילי שיחול הוא חוק הכנסת, כגרסה מודרנית של משפט המלך המוכר בהלכה, והמשפט העברי ייושם בעיקר בתחום הממוני[5]. כמו כן, ישנה הסכמה בין פוסקי ההלכה, על בסיס דברי החזון איש (יורה דעה, הלכות שחיטה, ב, טז), שיש להימנע מכפייה דתית אלימה בימינו, ויש אף הטוענים כי ההלכה עצמה אינה גורסת כפייה ברשות היחיד[5]. יש אנשי אקדמיה דתיים[6] שאף טענו כי המונח מדינת הלכה ריק מתוכן, כיוון שההלכה לא עוסקת בפירוט בניהול מדינה אלא רק באורח חייו של הפרט.
בקרב המתנגדים לרעיון מדינת ההלכה מקובל לטעון שישנו ניגוד בין מדינת הלכה ודמוקרטיה. אחרים טוענים כי תיתכן מדינת הלכה דמוקרטית[7].
מדינת הלכה בשדה הפוליטי
ערך מורחב – חקיקה דתית בישראל
למרבית חוקי מדינת ישראל אין כל זיקה להלכה, אולם חוקים מעטים נובעים ישירות מההלכה או שהם בעלי זיקה הדוקה אליה. דוגמאות לכך הם חוק חג המצות, האוסר על הצגה פומבית של חמץ בפסח לשם מכירתו, וחוק בשר ומוצריו, הקובע שניתן לייבא בשר לישראל רק אם ניתן לו הכשר על ידי הרבנות הראשית לישראל.
חוק יסודות המשפט, התש"ם-1980, קבע זיקה ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל", ובתיקון משנת 2018 הורחבה זיקה זו ל"עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של המשפט העברי ומורשת ישראל"[8]. על פי המשנה לנשיא בית המשפט העליון, השופט הדתי מנחם אלון, חוק יסודות המשפט הוא הצינור הפוזיטיבי המשלים חוסרים רבים סביב ההלכה. לעומתו נשיא בית המשפט העליון, השופט החילוני אהרן ברק, טען כי ההלכה היהודית אינה מקור מחייב, אלא מצוינת כמקור השראה, שהפירוש המקובל להם מפנה את השופט אל המשפט העברי.
בשנים 1949–1951 פעלה מחתרת ברית הקנאים להקים מדינת הלכה במדינת ישראל. המחתרת כללה כמה עשרות צעירים דתיים, נערים ונערות. חברי המחתרת גנבו נשק וחומרי נפץ, ביצעו פעולות כנגד רכוש של מחללי שבת ומוכרי טרפות, ונעצרו לאחר שנכשלה תוכניתם להטיל בכנסת פצצת עשן בעת דיון על גיוס נשים לצה"ל.
ראו גם
לקריאה נוספת
- הרב נפתלי בר-אילן, "משטר ומדינה בישראל על פי התורה"
- הרב יצחק הרצוג, "תחוקה לישראל על פי התורה", בעריכת ד"ר איתמר ורהפטיג
- הרב אליעזר וולדינברג, "הלכות מדינה"
- הרב שאול ישראלי, "עמוד הימיני"
- גרשון ויילר, תיאוקרטיה יהודית, עם עובד, 1976.
- הרב שלמה גורן, "תורת המדינה" ו"משנת המדינה"
- זרח ורהפטיג, חוקה לישראל - דת ומדינה, 1988
- נחום אליעזר רבינוביץ', דרכה של תורה - פרקים במחשבת ההלכה ובאקטואליה, תשנ"ט /1998 (בעיקר עמ' 50–102).
- הרב יהודה זולדן, "מלכות יהודה וישראל"
- הרב נפתלי רוטנברג, משפט התורה ומשפט המדינה: השלמה או מסלול התנגשות, בתוך: אבי שגיא, עורך, ספר מיכאל, הוצאת כתר ירושלים 2007
- עדו רכניץ, מדינה כהלכה, מגיד 2018.
קישורים חיצוניים
- רביצקי אביעזר, 2004, האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית, המכון הישראלי לדמוקרטיה.
- נפתלי רוטנברג, ההלכה נגד מדינת הלכה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בדצמבר 2009
- הרב אורי שרקי, הרב יעקב אריאל והרב יובל שרלו, מהי מדינת הלכה, באתר לדעת להאמין.
- על אפשרותה של מדינת הלכה.
- ערוץ "אורות" ראיון עם הרב אורי שרקי ופרופסור קרלו שטרנגר לגבי מדינת ההלכה.
- אוריה אדלר, מדינת התורה והדמוקרטיה הישראלית, בר-אילן 2009, עבודת מוסמך, אתר דין תורה
הערות שוליים
- ^ הרב יצחק הרצוג, תחוקה לישראל ע"פ התורה א, עמ' 3.
- ^ הרב שלמה גורן, תורת הפילוסופיה, עמ' 24.
- ^ הרב אליעזר וולדינברג, הלכות מדינה, עמ' 16-20.
- ^ מה אומרת גישת "כמו בימי דוד ושלמה" של סמוטריץ'?, באתר מאקו
- ^ 5.0 5.1 יהודה יפרח, חזון מדינת ההלכה וישראל העכשווית, בעיתון מקור ראשון, 14 בנובמבר 2018
- ^ רביצקי אביעזר, 2004, האם תיתכן מדינת הלכה? הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית, המכון הישראלי לדמוקרטיה; נפתלי רוטנברג, ההלכה נגד מדינת הלכה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 11 בדצמבר 2009.
- ^ הרב עדו רכניץ, מדינת הלכה דמוקרטית: עיון בסוגיות נבחרות, אתר דין תורה.
- ^ חוק יסודות המשפט (תיקון), התשע"ח–2018, באתר הכנסת
