אין סיטו
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הפסל של הסנטור מרקוס נוניוס בלבוס, שנמצא בהרקולנאום, הוא דוגמה לממצא ארכאולוגי שחלקו נמצא באתרו וחלקו לא. ראש הפסל ובסיסו נמצאו על ידי מאיורי ב-1942, אך גופו נמצא רק ב-1981, מאות מטרים מערבה משם. מניחים שנחשול פירוקלסטי עוצמתי סחף את גוף הפסל מערבה, לכיוון חוף הים. חלקיו של הפסל חוברו וכיום הוא מוצג באתר.
אין סיטו (בלטינית: In situ; בעברית: בָּאֲתָר) הוא מונח המשמש לתיאור מיקומו היחסי של סובייקט או מיקומה של פעולה, הנמצאים או מתבצעים במיקומם המקורי, הטבעי או הראשוני; משמעותו המדויקת של המונח תלויה לפיכך בהקשר. בתחומי ידע מסוימים, שבהם נודעת חשיבות למיקומו של הסובייקט, כמו בגאולוגיה או ארכאולוגיה, זכה המונח למשמעות אנליטית (בעברית: באתרו). בתחומי ידע אחרים, בעיקר הקשורים למדעי הטבע, משמש המונח להבחנה בין שיטות מדעיות או הנדסיות שונות, שמתבצעות בו-במקום: ברקמה, בכלי הרכב, בשכבה הגאולוגית הרצויה וכו'.
- בגאולוגיה – "אין סיטו" מציין סלע או שכבת סלעים, קרקעות או מאובנים הנמצאים במקום בו נוצרו, הושקעו או התאבנו. סלעים המצויים במקום בו נוצרו מכונים סלעים אוטוכתוניים (אנ') בניגוד לסלעים אלוכתוניים (אנ') שהם סלעים שזזו ממקומם (או שהרכיבים שמהם נוצרו הגיעו עם הזרם). לדוגמה גלישון, שהוא יריעת סלע או גוף סלעי גדול שהוסטו אופקית למרחק רב ממקומם המקורי בעקבות העתקה או קימוט חריף. אין סיטו משמש להבחנה בין בליה לבין סחיפה. סחיפה דורשת אמצעי הובלה (כדוגמת רוחות, קרחונים או מים) בעוד שבליה מתרחשת אין סיטו. לעיתים קרובות מתוארים תהליכים גאוכימיים כפועלים על החומר אין סיטו.
- באונקולוגיה – הביטוי מציין גידול סרטני שלא שלח גרורות.
- בארכאולוגיה – המונח "אין סיטו" (באתרו) מציין ממצא ארכאולוגי שנמצא בעת חפירה ארכאולוגית במקומו המקורי ולא הוזז, בין אם על ידי בני אדם ובין אם על ידי כוחות הטבע. מציאת ממצא ארכאולוגי באתרו עוזרת לארכאולוג החופר לתארך את השכבה הנחפרת בעזרת טיפולוגיה ולהבין ולאפיין את התרבות שבה הממצא היה בשימוש. לאחר שהממצא מתועד, מצולם ונרשם, ניתן להזיזו ממקום מציאתו. כך גם נקרא ממצא ארכאולוגי המוצג במקום מציאתו ולא במוזיאון.
- בהפקת אנרגיה – טכנולוגיה חדשה יחסית להפקת דלק מפצלי שמן, אין סיטו, המאפשרת הפקת ביטומן נוזלי וגזי והמתבססת על חימומם של פצלי השמן בעומק המכרה (ללא כרייתם או חציבתם) לטמפרטורות גבוהות (350–600 מעלות צלזיוס). לעומת זאת, השיטה המסורתית - הפקת הדלק כאשר הפצלים נכרים מבטן האדמה ומטופלים מעל הקרקע, נקראת אקס-סיטו.[1]
ראו גם
- היברידיזציה באתר ("הכלאה In situ")
- ניצול משאבים מקומיים (In-situ resource utilization) - מושג בחקר החלל
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אין סיטו |
| ערך מילוני בוויקימילון: באתרו |
הערות שוליים
