שיגורי רקטות לעבר ישראל
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך |
שיגורי רקטות לעבר ישראל נעשה בעיקר על ידי ארגוני טרור מסוגים שונים. לצד זאת, נעשה שימוש רקטי בידי ישויות מדינתיות בחלק ממלחמות ישראל, וכן במהלך מלחמת המפרץ בידי עיראק ובידי איראן בתקופת מלחמת חרבות ברזל.
רצועת עזה
ערך מורחב – שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל
התקפות של רקטות מתוצרת פלסטינית על ישראל מרצועת עזה החלו ב-2001, בעת שהאינתיפאדה השנייה הייתה בעיצומה. טווח הרקטות משתנה וגדל עם הזמן, רקטת קסאם מסוגלת להגיע למרחק של כ-10 קילומטר מרצועת עזה בעוד שרקטת גראד 122 מ"מ משופרת מסוגלת להגיע למרחק של כ-40 קילומטר מרצועת עזה.
הקבוצות העיקריות האחראיות לתקיפות הן החמאס, הג'יהאד האסלאמי,[1] החזית העממית לשחרור פלסטין,[2] ועדות ההתנגדות העממית,[3] הפת"ח[4] והחזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין.[5]
יהודה ושומרון
התקפות מיהודה ושומרון עלולות לפגוע באזורים צפופים בישראל ולגרום לנפגעים ולנזק.[6] זה מקור משמעותי לדרישה לפירוז הרשות הפלסטינית מנשק. אריאל שרון נהג להמחיש למנהיגים זרים בתצפית המכונה "המרפסת של המדינה" את הסיכון הביטחוני הנשקף. בכך שהערים הגדולות בישראל ונמל התעופה בן-גוריון, עורק התחבורה האווירית הראשי של ישראל, יהפוכו למטרות ירי לרקטות פלסטיניות.[7]
לאורך השנים נעשו כמה ניסיונות של קבוצות פלסטיניות לשגר רקטות על ישראל מאזור יהודה ושומרון, מרביתן כשלו.[8] בשנת 1970 נורו קטיושות אל ירושלים מאזור כפר בתיר. בשנת 1971 התרחשה התקפת הקטיושות על פתח תקווה, מתקפת רקטות קטיושה ששוגרו מאזור דיר בלוט אל פתח תקווה. מתקפה זו גרמה למותן של שלוש נשים וילדה. כן נמנע ירי שלוש קטיושות אל ירושלים בשנת 1974. במהלך 2002 אותרה רקטה במבצע צבאי בשכם.[9] במהלך 2005 אותרה מעבדת נפץ בה יוצרו רקטות לצד מטעני חבלה.[10]
בדצמבר 2005 שיגרו הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני וגדודי חללי אל-אקצא של הפת"ח רקטת קסאם מג'נין אך היא נפלה בשטחי הרשות.[11]
בפברואר 2010 עצרו כוחות הרשות הפלסטינית בגדה המערבית חוליית חמאס אשר תכננה לבצע שיגורי ניסיון של רקטות בגדה לעבר ישראל. הרשות העבירה לישראל את הרקטות והתחמושת שנתפסה.[6][12] ב-22 באוקטובר 2010 נמצאה אספקת נשק עצומה של פצצות מרגמה ורקטות אשר יועדו לשיגור מיהודה ושומרון לעבר ישראל.[13][14]
ב-8 במאי 2023 הועלה לרשתות החברתיות סרטון המציג לכאורה רקטה במשגר דמה רקטי שהוצב בכפר נזלת זייד שבצפון השומרון, הרקטה שוגרה לעבר היישוב שקד אך התפוצצה במקום, "גדוד אבו עיאש" של הג'יהאד האסלאמי לקח אחריות על הירי. יום לאחר מכן, בתחילת מבצע מגן וחץ אמר ראש שירות הביטחון הכללי רונן בר, כי בימי המבצע חיסל מחבלים נוספים בג'נין שהחלו לייצר מעבדות נפץ רקטיות, גם הם השתייכו לארגון הג'יהאד.
ביום ירושלים 2023 איתר השב"כ רקטה בבית חנינא שבמזרח ירושלים ועצר מחבל פלסטיני מהכפר עג'ול שבנה אותה ותכנן לשגר אותה על מצעד הדגלים.[15][16]
ב-26 ביוני 2023 ארגון טרור בשם גדודי אל-עיאש ניסה לשגר רקטות "קסאם 1" מג'נין לעבר מושב רם און במועצה אזורית גלבוע, אך הרקטה נפלה בשטח פלסטיני, כ-150 מטרים מנקודת השיגור.[17]
ב-10 ביולי 2023 מחבלים טענו ששיגרו 2 רקטות מקומיות מג'נין לעבר היישוב שקד שבצפון השומרון ופרסמו סרטון של שיגור רקטה כביכול; גדודי אל-קסאם לקחו אחריות. צה"ל גילה שני משגרים ושרידי שני טילים שנורו מג'נין[דרוש מקור].
ב-11 ביולי 2023 שוגרה רקטה מאולתרת שהתפוצצה באוויר ולא גרמה לנזק בכפר פקועה שליד מעלה גלבוע והתפוצצה רקטה מאולתרת ליד המושב רם און[דרוש מקור].
ביולי 2024 ניסו מחבלים פלסטינים מהג'יהאד האסלאמי הפלסטיני לשגר רקטות מטולכרם אל עבר השרון, הניסיון נכשל.[18]
מצרים וסיני
- ערך מורחב – שיגורי רקטות מסיני לעבר אילת ועקבה
מצרים שיגרה מעל 80 רקטות פרוג במהלך מלחמת יום הכיפורים לעבר חצי האי סיני וכוחות צה"ל, חלקן לעבר לעבר בסיס הפיקוד והמודיעין אום חשיבה אך אלה לא גרמו לנזק. חלקן לעבר רפידים.
לאחר השבת חצי האי סיני למצרים ב־1982, נורו לאורך השנים רקטות לעבר ישראל מחצי האי. ירי הרקטות בוצע הן על ידי ארגונים פלסטינים (חלקם יצאו מרצועת עזה דרך ציר ה-ח') והן על ידי ארגוני הג'יהאד העולמי שהתבססו בחצי האי סיני. הירי מבוצע מחצי האי סיני והמטרה היא עיר התיירות אילת. לעיתים רקטות שנורות על אילת פוגעת גם בעיר עקבה הירדנית.
ב-28 בספטמבר 2019 שוגר פגז כזליגה מהמלחמה בטרור בסיני ונפל ביישוב בני נצרים, חודשיים לאחר מכן ב-26 בנובמבר שוגר פגז נוסף כזליגה מטנק מצרי שנפל גם הוא בבני נצרים.
לבנון
- ערך מורחב – שיגור רקטות וטילים מלבנון לעבר ישראל
התקפות רקטות על ישראל הגיעו מלבנון כחלק מהתבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון – ירי הרקטות הלבנוני לעבר ישראל מתבצע משלהי שנות ה-60 של המאה ה-20. עד מלחמת לבנון הראשונה ביצעו את הירי בעיקר ארגונים של אש"ף והרקטות שנורו זכו לשם הגנרי "קטיושות".
אחרי גירוש אש"ף מלבנון התבססו בדרום לבנון ארגוני טרור שיעיים כאשר הבכיר שבהם הוא חזבאללה, שפעל כארגון שליח של איראן. מאז סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 ירה חזבאללה רקטות לעבר צפון ישראל, כאשר מדי פעם גם ארגוני טרור פלסטיניים היושבים בלבנון ומשתפים פעולה עם החזבאללה כגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית יורים רקטות על קריית שמונה, מטולה ונהריה. במשך שנים ירי הרקטות הלבנוני היה חלק משגרת החיים בישראל וגרם לנפגעים ונזק רב. ירי הרקטות הוביל למספר מבצעים גדולים של צה"ל בלבנון. מאז מלחמת לבנון השנייה (2006) ירי הרקטות הלבנוני על ישראל הצטמצם במידה ניכרת.
ב־6 באפריל 2023, במהלך חג הפסח נורה מטח של 37 רקטות ופצמ"רים מלבנון לעבר הגליל המערבי ומטולה. המטח היה המטח הגדול ביותר של רקטות ששוגרו מלבנון אל עבר ישראל מאז סוף מלחמת לבנון השנייה.[19]
במלחמת חרבות ברזל שוגרו מלבנון אלפי רקטות לעבר ישראל.
ירדן
השיגור הראשון של קטיושות לעבר ישראל בוצע על ידי ארגון פת"ח בסוף 1968. ב-16 בספטמבר 1968, מעט לפני שמונה בערב, נורה מטח של שמונה קטיושות (130 מ"מ) משטח ירדן לעבר בית שאן. שמונה אזרחים נפצעו באירוע, מתוכם שלושה נזקקו לאשפוז. מטח הקטיושות הפתיע את תושבי בית שאן אשר היו מחוץ לטווח האש בפעולות ירי קודמות של המחבלים, ונחשב לעליית מדרגה בהתקפות המחבלים. צה"ל הגיב למטח הקטיושות בירי תותחים מסיבי וקול ישראל בערבית שידר הודעות איום בסגנון: "על תושבי ירדן לדעת כי כל פגיעה במטרה אזרחית תגרור תגובה שתביא להרס רב בירדן". שר הביטחון משה דיין, בא לחזק את התושבים, והתקבל בתשואות. תושבי העיירה ביקשו ממנו שיורה לצה"ל להגיב בעצמה. הדיווחים בתקשורת ציינו שהעיירה חזרה לשגרה די מהר, אולם עלו תלונות על מחסור במקלטים.
לאחר ספטמבר השחור פחת ירי הקטיושות מירדן לעבר ישראל. אולם מדי פעם נורו קטיושות לעבר ישראל. ביולי 1975 נורו קטיושות אל קיבוץ אילות משטח ירדן.[20]
סוריה
במלחמת יום הכיפורים שיגרה סוריה 25 רקטות פרוג במשך שלושה לילות רצופים בתחילת המלחמה.
ב-9 באוקטובר, היום הרביעי למלחמה, בשעה 03:35 לפנות בוקר, שיגרו הסורים מספר רקטות פרוג-7 לעבר בסיס רמת דוד] במה שכונה אחר-כך "ליל הפרוגים". אחת הרקטות פגעה בבית בשיכון המשפחות של הבסיס וגרמה למותו של טייס A-4 סקייהוק ולפציעת שני טייסים נוספים, ופרוג נוסף, שנחת במגורי החיילים, גרם לפציעתם של מספר חיילים. רקטות נוספות פגעו ביישובים סמוכים, אחת מהן פגעה בבית ילדים בקיבוץ גבת הסמוך, אך לא היו נפגעים כיוון שהילדים שהו במקלט. הסורים שיגרו גם רקטות לעבר שדה התעופה מחניים ומפקדת פיקוד צפון בצפת אך אלו לא גרמו לנפגעים. ההתקפות אלה היו אחד הגורמים שהביאו להחלטת הממשלה על תקיפת המטכ"ל הסורי בדמשק בצהרי אותו יום. לאחר תקיפה זו פסקו הסורים מירי טילי הפרוג.
תימן
- ערך מורחב – מעורבות החות'ים במלחמת חרבות ברזל
איראן
במהלך מלחמת חרבות ברזל החריף הסכסוך האיראני-ישראלי, ואיראן החלה לתקוף את ישראל משטחה. תחילה התרחשה המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) בלילה שבין 13 ל-14 באפריל 2024, במהלכה שיגרה איראן לעבר ישראל 110–130 טילים בליסטיים, כ-185 כטב"מים ו-36 טילי שיוט.
כעבור כמה חודשים התרחשה המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024), במסגרתה ב-1 באוקטובר 2024, שיגרה איראן 181 טילים בליסטיים לעבר ישראל.
הערות שוליים
- ^ Rockets fired from Gaza as fragile cease-fire ends, CNN, 19 December 2008
- ^ Shane Bauer, Shane Bauer, Palestinian factions united by war, Al Jazeera English, 20 January 2009
- ^ Tim McGirk, Gaza Rocket Rocks Bush's Israel Trip(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), TIME, 14 May 2008
- ^ Fatah's al-Aqsa Martyrs Brigade takes responsibility for Gaza rocket fire, The Jerusalem Post
- ^ Israel/Gaza Operation 'Cast Lead': 22 Days of Death and Destruction(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), Amnesty International 2009
- ^ 6.0 6.1 Haaretz Service, Palestinians hand Israel Qassam rocket seized in West Bank - Haaretz Com, Haaretz, 22 February 2010
- ^ Aaron Klein, WND, Al-Aqsa leader: West Bank rocket war is on, ynetnews, 13 July 2006
- ^ Fatah men threaten West Bank rocket fire at Israeli targets, Haaretz, 29 November 2006
- ^ פליקס פריש ועלי ואקד, 3 חיילים נפצעו בשכם; צה"ל פוצץ בתי מתאבדים, באתר ynet, 4 באוגוסט 2002
- ^ אפרת וייס, איתור מעבדת נפץ בשכם מנע יצור רקטות, באתר ynet, 23 בינואר 2005
- ^ Qassam fired from West Bank, באתר ynet, 1 בינואר 2006
- ^ Hamas seeks to have rockets in West Bank(הקישור אינו פעיל, 23.5.2021), באתר Xinhua
- ^ PA says uncovered Hamas arms cache, באתר ynet, 22 באוקטובר 2010
- ^ PA: Hamas arms cache seized, באתר UPPI, 22 באוקטובר 2010
- ^ יאיר אמר, רקטות מוכנות לשיגור אותרו במזרח ירושלים, באתר "סרוגים", 25 ביוני 2023
- ^ לירן תמרי, הותר לפרסום: רקטה אותרה במזרח ירושלים, חשוד נעצר, באתר ynet, 25 ביוני 2023.
- ^ שחר ברדיצ'בסקי, ארגוני טרור בג'נין טוענים: ניסינו לשגר רקטות לעבר מושב בגלבוע | צפו, באתר מעריב אונליין, 26 ביוני 2023; צה"ל מאשר: רקטה שוגרה מאזור ג'נין, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2023
- ^ אליאור לוי, הג'יהאד האסלאמי ניסה לראשונה לשגר רקטות לעבר ישראל מאזור טולכרם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 23 ביולי 2024.
- ^ יואב זיתון, דניאל סלאמה, ליאור אל-חי, 34 רקטות מלבנון: בחיזבאללה מתנערים, ארגונים פלסטיניים כנראה אחראים, באתר ynet, 6 באפריל 2023
- ^ ברוך מאירי, טיל קטיושה נורה מירדן לעבר קיבה אילות בערבה, מעריב, 13 ביולי 1975
39731917שיגורי רקטות לעבר ישראל