נואיבה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נואיבה
نويبع
נואיבה ונמלה
נואיבה ונמלה
מדינה מצריםמצרים מצרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 18,000 (2016)
קואורדינטות 29°2′N 34°40′E / 29.033°N 34.667°E / 29.033; 34.667
אזור זמן UTC +2

נואיבהערבית: نويبع, תעתיק מדויק: נֻוַיְבַע) היא עיר תיירות השוכנת בצדו המזרחי של חצי האי סיני, לחוף מפרץ אילת, כ-65 ק"מ מדרום לאילת וכ-150 ק"מ מצפון לשארם א-שייח'. ב-2006 מנתה אוכלוסיית העיר, כולל היישובים הסמוכים אליה, כ-12,000 נפש[1].

היסטוריה

בתקופת השלטון הישראלי בסיני, לאחר מלחמת ששת הימים, עלו יוזמות שונות לפיתוח האזור. במאי 1970 עלתה כוונה של יזמים צרפתים להקים במקום כפר נופש[2], אולם הכוונה סוכלה על ידי ממשלת צרפת שלא רצתה מעורבות צרפתית בהשקעות מעבר לקו הירוק[3]. בינואר 1971 הוקם במקום בית קפה בדואי[4].

סקר קרקע שבוצע במחצית השנייה של 1970 מצא שהמקום מתאים לחקלאות[5], ובעקבות זאת הוקמה ליד נואיבה ההתנחלות נביעות.

באותן שנים הפך שמה של נואיבה למושג בישראל כאתר מפלט מהמסגרות הממסדיות, בייחוד לדור הצעיר. ב-1977 נערך במקום "פסטיבל נואיבה" הראשון, וב-1978 נערך פסטיבל גדול יותר בו הופיעו מיטב אמני הפופ והרוק בישראל באותה עת. התקשורת הישראלית קשרה לפסטיבל את התואר "וודסטוק הישראלי", אולם הייתה בכך הגזמה רבה מאחר שמאפיינים חשובים של פסטיבל וודסטוק לא התקיימו בנואיבה.

לאחר החזרת השלטון בסיני למצרים הוקם בנואיבה נמל, שאותו פוקדות ספינות מעבורת המגיעות מעקבה.

אזור נואיבה מיושב בשני שבטי בדואים: תראבין בצפון ומאיזנה בדרום.

תושבי נואיבה מתפרנסים מעבודה במשרדי הממשלה והעירייה שבמקום ומשירותים לתיירים.

בחלק הדרומי של נואיבה נמצאת הדיונה הקטנה, שבה בתי מלון, בתי הארחה וחושות לתיירים, ולידה הדיונה הגדולה.

בדומה ליישובים רבים לאורך מפרץ אילת, גם נואיבה חביבה על תיירים מישראל.

מהתרבות

ישנם מספר שירים הנושאים את השם "נואיבה": שלמה גרוניך הלחין שיר בשם זה למילים של נירית ירון ומתי כספי הלחין למילים של דורי בן זאב ("חגיגה בנואיבה", 1977).

גלריה

לקריאה נוספת

  • מתיו טיג, סיני - חלום ושברו - מרירות המולידה טרור רוחשת בקרב שבטי הבדואים בחצי האי סיני, נשיונל ג'יאוגרפיק, גיליון 130, מארס 2009

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0