ג'בל קתרינה
 | |
| ג'בל קתרינה - תצפית מפסגת ג'בל מוסא | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה | 2,629 מטר |
| מיקום | חצי האי סיני, מצרים |
| רכס הרים | גוש ההר הגבוה בסיני |
| מסלול ההעפלה הקל | צעידה |
| קואורדינטות | 28°30′36″N 33°57′17″E / 28.51000°N 33.95472°E |
ג'בל קתרינה (בערבית: جبل كاترين), הוא ההר הגבוה במצרים. גובהו הוא 2,629 מטר מעל פני הים.[1] ההר נמצא בחלקו הדרומי של גוש ההר הגבוה בחצי האי סיני, במחוז דרום סיני. ההר נמצא מדרום לעיירה סנטה קתרינה הסמוכה למנזר סנטה קתרינה ומדרום להר ג'בל מוסא. ההר הוא בעל שתי פסגות הסמוכות אחת אל השנייה. מההר יש תצפית לכל מרחבי דרום סיני.[2]
ההר נקרא על שם קתרינה מאלכסנדריה, מרטירית נוצרית מהתקופה הרומית, שעל פי האמונה הנוצרית נישאה גופתה אל פסגת ההר על ידי מלאכים. על שמה גם קרוי מנזר סנטה קתרינה הנמצא מצפון להר.
גאולוגיה
ג'בל קתרינה הוא הורסט גדול שהתרומם בתנועה אנכית לאורכו של העתק ואדי סבעיה שברמת קתרינה בתקופת הנאוגן. רמת קתרינה מורכבת מסלעים געשיים שונים שנוצרו בתקופות שונות בעידן הפרקמבריון. סלעים אלו כוללים בין היתר: טוף, אגלומרט פצצות געשיות ושפכי לבה.[2] הסלעים הגעשיים באזור זה עברו תהליכי סדיקה ובלייה נרחבים ועל כן יש דרדרות קרקע נרחבות באזור ההר. תכונה זו מביאה לחלחול רב של המים ובכך משפיעה על משטר המים באזור.[2]
אקלים
הגשמים מעטים ונדירים יחסית באזור ההר הגבוה בסיני, אך בפסגות יורד לעיתים שלג. בחורף, בסמוך לפסגת ההר, הטמפרטורה המרבית הממוצעת עומדת על 5° צלזיוס והטמפרטורה המזערית הממוצעת היא 3°- צלזיוס. טמפרטורות שמתחת לאפס מעלות אינן נדירות בהר בתקופת החורף. בקיץ, עומדת הטמפרטורה המרבית הממוצעת על 23° והטמפרטורה המזערית הממוצעת היא 12°. המשרע היומי הממוצע בין הטמפרטורות הוא כ-10°.[3]
צמחייה
השלג היורד בפסגות ההר בכל שנה מחלחל ברובו בגלל אופי המסלע ואינו מוסיף לכמות המים הזמינה. על כן, הצומח בהר מאפיין צמחייה עמידה ליובש. בין הצמחים המצויים באזור ההר: לענת המדבר (בעיקר בוואדיות), סילון קוצני[4] וגפוף קוצני.[5] במדרונות מוכי הרוח צומח מתלולן הערבות[6] וליד משטחי סלעיים צומח בן חרצית גזור.[7][2] בוואדי שאק מוסא היורד מן ההר מצוי ריכוז של הפרח בכור אביב סיני.[2]
המסורת הנוצרית
על פי המסורת הנוצרית, הומתה קתרינה הקדושה על ידי הרומים באלכסנדריה, בתחילת המאה השלישית, לאחר עינויים מאחר שסירבה לחזור בה מאמונתה הנוצרית. שנים רבות לאחר מכן, כך אומרת המסורת הנוצרית, נשאו מלאכים את גופתה והניחו אותה על ראש ההר. באותה עת חלם אחד מנזירי "מנזר הסנה" (שמו הקדום של מנזר סנטה קתרינה) כי על ראש ההר מצוי אוצר. הוא עלה על ההר ומצא את הגופה. מאז נקרא המנזר על שם קתרינה.[2] בכנסיית המנזר מצויה תיבת כסף שלטענת הנזירים מצויים בה גולגלתה וכף ידה השמאלית של קתרינה הקדושה.[2] על ראש ההר נבנתה על ידי הנזירים קפלה אליה עולים מפעם לפעם נזירים ועולי רגל. סביב הקפלה מצויות חריתות בסלע וכתובות רבות של עולי רגל מתקופות שונות.[2]
דרכי גישה ותצפית
קיימת דרך גמלים המגיעה מצפון, מדיר אל ארבעין (מנזר נטוש המוקף בוסתן ענק) דרך ואדי אל ארבעין, או דרך ואדי ג'רג'ניה. קיימת גם דרך לרכב, שנסללה על ידי צה"ל, המגיעה מדרום, מואדי רֻתִיג.[2]
מההר קיימת תצפית לכל מרחבי דרום סיני: בצפון - עד מצוק א-תיה, במערב - עד מפרץ סואץ ואף להר ג'בל ע'ריב שבצדו המערבי של המפרץ, בדרום - גוש ג'בל אום שומר ובמזרח - מפרץ אילת, האי טיראן ופסגות ההרים שבערב הסעודית.[2]
לקריאה נוספת
- מדריך ישראל, סיני וחבל עזה, הוצאת כתר ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1979, עמ' 251–254
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ בזמן שלטון ישראל בסיני (1980-1967) היה מקובל גובה ההר כ-2,642 מטר. מדידות חדשות יותר קבעו את גובהו ל-2,629 מטר. ARABIAN PENINSULA AND MIDDLE EAST באתר Peaklist.org, 18 בפברואר 2006
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 מדריך ישראל, סיני וחבל עזה, הוצאת כתר ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1979, עמ' 254-251
- ^ מדריך ישראל, סיני וחבל עזה, הוצאת כתר ומשרד הביטחון-ההוצאה לאור, 1979, עמ' 12
- ^ סילון קוצני, באתר "צמח השדה"
- ^ גפוף קוצני, באתר "צמח השדה"
- ^ מתלולן הערבות, באתר "צמח השדה", על פי מדריך ישראל (1979) שם הצמח הוא "מלחנית הערבות". על פי האתר "צמח השדה", השם שונה ל"מתלולן הערבות"
- ^ בן חרצית גזור, באתר "צמח השדה"
24069582ג'בל קתרינה