נמל התעופה אילת
| נתוני השדה | |||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||
| סוג השדה | אזרחי | ||||||||||
| תקופת הפעילות | 1939 – 18 במרץ 2019 (כ־80 שנה) | ||||||||||
| מפעיל | רשות שדות התעופה | ||||||||||
| עיר סמוכה | אילת | ||||||||||
| קואורדינטות | 29°33′14″N 34°57′17″E / 29.55389°N 34.95472°E | ||||||||||
| גובה מעל פני הים | 13 מטר (42 רגל) | ||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||
| |||||||||||
 | |||||||||||
נמל התעופה אילת על שם יעקב הוזמן היה נמל תעופה ששכן בלב העיר אילת, בצמוד ובמקביל לכביש 90 (כביש הערבה). הנמל שימש בעיקר לטיסות סדירות בתוך הארץ, לשדה דב (תל אביב), לנתב"ג ולחיפה, לפעילות פרטית ולחלק קטן מהטיסות הבינלאומיות הפוקדות את אילת (מטוסי סילון קטנים ובינוניים עד סדר גודל של בואינג 757), שכן רוב הטיסות הבינלאומיות לאילת וממנה, נחתו בנמל התעופה עובדה. מספר הנוסעים המרבי ששירת בשנה בטיסות הפנים והחוץ הוא כמיליון וחצי נוסעים. נמל התעופה נסגר ב-18 במרץ 2019[1] לאחר חנוכתו של נמל התעופה רמון בתמנע, כ-18 קילומטר מצפון לעיר.
לקראת סגירתו של שדה דב ב-1 ביולי 2019, נבחנה פתיחתו המחודשת של נמל התעופה לצד נמל התעופה רמון.[2]
היסטוריה
העיר אילת נוסדה בשנת 1949, עם סיום מבצע עובדה וכיבוש אום רשרש. נמל התעופה באילת הוקם בשנת 1939. נמל זה היה פה בתקופת הבריטים מספר שנים לפני הקמת מדינת ישראל. תנופת הפיתוח באילת בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20 וריחוקה ממרכז הארץ, הובילו לחנוכתו של קו תעופה סדיר מנמל התעופה לוד (נמל התעופה בן-גוריון), ולאחר מכן גם אל נמל התעופה חיפה.
בדצמבר 1950 נוסדה חברת "ארקיע", שנקראה בתחילה "אילתה", כהמשכה הישיר של חברת אווירון. ארקיע אשר הפעילה מטוסי 89-DH ו-C-46 קומנדו הפכה למוביל העיקרי בנמל, ולצידה הפעילה חברת אל על טיסות במטוסי C-46 קומנדו בקו לוד-אילת. עד להרחבת נמל התעופה והקמת מסוף הנוסעים, הפעילה חברת ארקיע מסוף במרכז רכטר הממוקם כמה מאות מטרים מהנמל.
בשנת 1964, הוארך המסלול ל–1,500 מטר ונבנה מסוף נוסעים קטן. בשנת 1969 נבנה בית נתיבות,[3] והוארך המסלול לאורכו הנוכחי – 1,900 מטר. בשנת 1975 החלה התעניינות של חברת תיירות סקנדינבית באילת, ובאותה שנה נחתה בנמל טיסת השכר הראשונה של חברת קימבר סטרלינג מדנמרק. מאז החלו פוקדים מטוסי שכר את נמל התעופה בקביעות בטיסות בינלאומיות מאירופה. מגבלות התפעול בנמל התעופה לא אפשרו נחיתת מטוסים גדולים מסוג בואינג 707, דאגלס DC-8, מקדונל דאגלס DC-10 ודומיהם, ואלה החלו עושים שימוש בנמל התעופה עובדה.
בהסכם השלום עם ירדן שנחתם ב-1994, הוחלט להעביר את הפעילות מנמל התעופה של אילת אל נמל התעופה בעקבה, נמל התעופה הבינלאומי המלך חוסיין, ולשנות את שמו ל"נמל התעופה הבינלאומי עקבה-אילת השלום". הסכם זה לא יצא לפועל.[4]
בשנת 2006 שופצו בית הנתיבות ומסלול הטיסה בנמל בעלות כוללת של 5.5 מיליון ש"ח.
ב-18 במרץ 2019 המריאה הטיסה האחרונה מנמל התעופה אילת.
סטטיסטיקה
להלן נתוני התעבורה בנמל בין השנים 2010–2015:[5]
| שנה | 2010 | 2011 | 2012 | 2013 | 2014 | 2015 |
|---|---|---|---|---|---|---|
| נוסעים (פנים) | 1,056,752 | 1,293,254 | 1,394,900 | 1,448,423 | 1,463,682 | 1,424,098 |
| תנועות מטוסים (פנים) | 18,298 | 18,455 | 18,248 | 17,663 | 18,966 | 19,392 |
| נוסעים (בינ"ל) | 124,316 | 137,353 | 118,372 | 121,395 | 94,585 | 61,230 |
| תנועות מטוסים (בינ"ל) | 1,370 | 1,466 | 1,006 | 1,074 | 821 | 691 |
בשנת 2015 עברו 61,230 נוסעים ב-691 טיסות בינלאומיות (לשם השוואה בשיא פעילות התעופה הבינלאומית בשדה ב-2011, עברו בשדה 139,353 נוסעים ב-1,466 טיסות בינלאומיות), ו-1,424,098 נוסעים ב-19,392 טיסות פנים ארציות (הכוללים גם תיירים שבאו בטיסת פנים מנתב"ג לאילת ולא בטיסה ישירה מחו"ל). בשיא פעילותו בתחילת המאה ה-21 חלפו בו מעל מיליון וחצי נוסעים בשנה (רובם בטיסות פנים).
עתידו של שטח הנמל
 |
פרק זה עוסק במיזם עתידי
| |
| פרק זה עוסק במיזם עתידי |
בעקבות פתיחת נמל התעופה רמון הוכנה בשנת 2015 מתאר חדשה לפיתוח מתחם נמל התעופה הישן, על שטח הכולל 772 דונמים. במסגרת התוכנית מתוכננים לקום בחלקו הצפוני שכונת מגורים חדשה עם כאלף יחידות דיור לצד מוסדות משלימים כגון גנים, בתי ספר, בתי כנסת, גינות ציבוריות וכדומה. בדרום המתחם מתוכנן אזור תיירות חדש, עם רצועת מלונות חדשה שתכלול מעל אלפיים חדרי מלון לצד טיילת חדשה (על תוואי מסלול ההמראה), שטחי מסחר ובילוי ואטרקציות תיירותיות שונות. אזור התיירות החדש ייצור רצף בין אזור המלונות על החוף לאזור שכונות המגורים במרכז העיר, שהופרדו בעבר על ידי מסלול ההמראה ושטחי השדה. מצפון מזרח לשדה החלו בהכשרת שטח להקמת קריית ספורט חדשה לעיר.[6][7]
בנוסף מתוכנן קו רכבת קלה שאורכו כ-27 קילומטר על תוואי כביש 90. הקו נועד לחבר בין מסוף הגבול בטאבה, מדרום לאילת, לנמל התעופה רמון מצפון לעיר. חלק ממסלול הרכבת יעבור לאורך מתחם שדה התעופה אילת ואזורי התיירות והבילוי הסמוכים אליו.[8]
בטרם ימומשו תוכניות הבינוי העתידיות על פי התכנון תחילה ישקיעו בחיבור אזור המלונות ממזרח לשדה אל שכונות המגורים ממערב לו במספר כבישי רוחב, חלקו הדרומי של השדה המגיע עד סמוך לרצועת החוף יפותח בעלות של כ-50 מיליון שקלים כפארק עירוני ירוק לבילוי וספורט ואירועים בפארק, מבנה הטרמינל הישן עצמו ישופץ ויוסב למרכז תרבות רב תכליתי שיכלול אודיטוריום לכנסים והופעות והצגות, ולצידו מתחם מרוצף גדול למסיבות ענק רבות משתתפים. בשלב השני יתאפשר בהדרגה פיתוח חלקו הצפוני של המתחם כאזור מגורים ובחלקו הדרומי תוספת חדרי מלון ואטרקציות תיירות נוספות.[9][10][11]
באוגוסט 2019 החלו העבודות על פינוי הנמל; תחילה יבנה אזור הבילויים. כמו כן, פורסם כי הטרמינל, כצפוי, יתפקד כמרכז תרבות.[12]
ב-29 באוקטובר 2020 נהרסה חומת נמל התעופה הסמוכה לבית הטרמינל, לטובת סלילת כביש שיחבר בין אזור התיירות לבין מרכז העיר אילת.[13]
גלריה
-
מטוס אל־על "אילתה" 4X-ACT מדגם קרטיס C-46 קומנדו בנמל התעופה באילת (1952 לערך)
-
![מטוס דקוטה של ארקיע כמוצג היסטורי (הועבר לנמל התעופה רמון[14])](https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/9/92/%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9401.JPG/150px-%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9401.JPG)
מטוס דקוטה של ארקיע כמוצג היסטורי (הועבר לנמל התעופה רמון[14])
-
מראה נמל התעופה אילת
![מטוס דקוטה של ארקיע כמוצג היסטורי (הועבר לנמל התעופה רמון[14])](/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:%D7%93%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%9401.JPG)
קישורים חיצוניים
- יעל גרינפטר, היום לפני 61 שנה: נחנך קו התעופה תל אביב - אילת, באתר הארץ, 28 בפברואר 2011
- נמל התעופה מהאוויר
- נפרדים משדה התעופה באילת, בערוץ ynet באתר יוטיוב, 25 בינואר 2019
- מערכת ישראל היום, מרגש: הטיסה האחרונה לנמל אילת, באתר ישראל היום, 18 במרץ 2018
הערות שוליים
- ^ איתי בלומנטל, שדה התעופה באילת ייסגר בעוד כחודשיים לאחר 70 שנות פעילות, באתר ynet, 19 בינואר 2019
- ^ איתי בלומנטל, שדה התעופה הישן באילת ייפתח מחדש? "תהליך של שנה לפחות", באתר ynet, 16 ביוני 2019
- ^ נחנך בית נתיבות בשדה התעופה באילת, דבר, 25 בספטמבר 1969
- ^ אביבה קרול, ירדן משווקת את שדה התעופה בעקבה באופן עצמאי, בניגוד להסכם עם ישראל, באתר גלובס, 10 במרץ 1998
- ^ שדה התעופה אילת - נוסעים ומטוסים, באתר רשות שדות התעופה
- ^ רונית זילברשטיין, החלו עבודות התשתית לחיבור שני חלקי העיר אילת דרך שטח שדה התעופה הישן., באתר רד סי אילת, 5 בפברואר 2020
- ^ דותן לוי, 1,000 דירות יוקמו על מסלולי המראה באילת, באתר כלכליסט, 14 במרץ 2013
- ^ אבי בר-אלי, זוהר בלומנקרנץ, רכבת קלה תחבר בין שדה התעופה בתמנע לאילת ולמסוף טאבה, באתר TheMarker, 5 בספטמבר 2010
- ^ רונית זילברשטיין, ההסבה המפתיעה של נמל התעופה הישן באילת, באתר ישראל היום, 25 בספטמבר 2019
- ^ שלומית צור, היום שאחרי שדה התעופה באילת: איך ייראו החיים בעיר, ומי המרוויחים הגדולים מהפינוי שלו, באתר גלובס, 30 בינואר 2019
- ^
רינה רוזנברג קנדל, גילי מלניצקי, התוכנית שתציל את אילת, באתר TheMarker, 3 בדצמבר 2019
- ^ תומר הדר, כלכליסט, אילת: החל פינוי שדה התעופה לטובת מתחם בילויים, באתר ynet, 13 בפברואר 2019
- ^ ספיר פרץ זילברמן, תם עידן: חומת שדה התעופה הישן באילת נהרסה, באתר PassportNews, 29 באוקטובר 2020
- ^ ביולי 2018
| נמלי תעופה ומנחתים אזרחיים בישראל | ||
|---|---|---|
| נמלי תעופה בין-לאומיים | חיפה • בן-גוריון • רמון | |
| שדות תעופה | ראש פינה • הרצליה | |
| מנחתים | קריית שמונה • פיק • שמרת • אסיף • מגידו • הבונים • עין שמר • תנובות • ראשון לציון • בר-יהודה • ערד • באר שבע • שדה בוקר • קציעות • מצפה רמון • מישר • ספיר • קדמה | |
| לא פעילים | דלתון • ציקלון • עטרות • דימונה • עובדה (צבאי בלבד) • יטבתה | |
| נהרסו או פונו | בצת • שדה דב • קרני • קטיף • נווה זוהר • אילת | |
| מנחתים מאולתרים | מנחת עמק המצלבה • מנחת גבעת שאול | |
| רשות שדות התעופה | ||
|---|---|---|
| פעיל | ||
| שדות תעופה | ראש פינה • חיפה • הרצליה • בן-גוריון • רמון |  |
| מעברי גבול | נהר הירדן • אלנבי • לובה אליאב (ניצנה) • יצחק רבין (ערבה) • מנחם בגין (טאבה) | |
| בעבר | ||
| שדות תעופה | קריית שמונה • שדה דב • עטרות • עובדה • אילת • עציון • שדה אופיר | |
| מעברי גבול | מעבר קרני • מעבר רפיח | |
32141844נמל התעופה אילת