רבי שלום רדאעי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מארי שלום (סאלם) רדאעי
לידה 1912
ה'תרע"ב
מנאכ'ה, תימן
פטירה 23 באפריל 1984 (בגיל 72 בערך)
כ"ד בניסן ה'תשמ"ד
בית ישראל, ירושלים, ישראל
תאריך עלייה ה'תש"י (1949)
רבותיו מארי רצ'א צארום

מארי שלום (סאלם) בן יחיא רדאעי (ה'תרע"בכ"ד בניסן ה'תשמ"ד, 191223 באפריל 1984) היה רב תימני, סופר ולבלר, תלמידו המובהק של מארי רצ'א צארום. הנציח את תורת חכמי תימן הדרדעים.

ביוגרפיה

מארי סאלם נולד ליחיא בן אברהם רדאעי ולבדרה בת יוסף צאלח בשנת ה'תרע"ב (1912) בעיירה מנאכ'ה בתימן. אביא יחיא התפרנס מלימוד ילדים, כתיבת סת"ם וסנדלרות.[1]

בשנת ה'תרפ"ז (1927) התבקש אביו ללמד את ילדי הכפר מהאצר, אך לא היה יכול והציע את בנו סאלם. מארי סאלם לימד ילדים במהאצר כשנה וחצי. אחר כך חזר למנאכ'ה ושם המשיך ללמד את ילדי העיירה. התפלל במנאכ'ה ב"כניס אלנאזליה".[1]

התמחה במלאכת הלבלרות ובכתיבת סת"ם, ובשנת ה'תרפ"ט (1929) העתיק דיואן. בשנת ה'תש"ד (1944) העתיק דיואן עם פירושו של הרב עמרם קורח לבקשתו, וכן את ספר המוסר למארי יחיא אלצ'אהרי לבקשת יהודה לוי נחום. הדיואן שהעתיק נדפס בשנת ה'תשכ"ו (1967) על ידי יוסף חסיד, ושם נכתב שהועתק על ידי מארי חיים חובארה ומארי יוסף שמן.[1]

עלה לארץ ישראל במבצע על כנפי נשרים בשנת ה'תש"י (1950), והתיישב במושב זנוח יחד עם הרבה עולים ממנאכ'ה. לאחר כמה שנים עבר לירושלים, וגר בשכונות קטמון, תלפיות ובית ישראל. גם בארץ ישראל התפרנס מכתיבת סת"ם.[1]

היה דרשן מבוקש והרצה בבתי אבל ובשמחות.[1]

בחודש שבט בשנת ה'תשמ"ג (1983) השתתק, ונפטר בכ"ד בניסן ה'תשמ"ד (23 באפריל 1984).[1]

תורתו

בתחילה למד תורה אצל אביו, ולאחר מכן למד אצל מארי רצ'א צארום, שהיה לרבו המובהק. בחיבוריו מזכיר חכמים רבים שמהם למד, וביניהם: מארי שלום קורח, מארי חיים כסאר, מארי תנעמי, מארי יחיא אלשיך, מארי משה צארום, הרב יוסף קאפח ועוד.[1]

הוסמך לשחיטה על ידי מארי תנעמי במנאכ'ה, ובארץ ישראל הוסמך שנית על ידי מארי חיים חובארה ומארי שלמה צדוק.[1]

כל שנות לימודו רשם ברשימות שמועות מרבותיו, כתב הספדים ודרשות שנישאו, תיעד עצרות תפילה ואירועים, ובשנת ה'תשל"ח (1978) החל לערוך את רשימותיו לספר.[1]

חיבוריו

לקריאה נוספת

  • ד"ר משה גברא, אנציקלופדיה לחכמי תימן, כרך א', המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק, ה'תשס"א (2001), עמוד 587
  • ד"ר משה גברא (עורך), רבי שלום רדאעי וחיבוריו: תאניה ואניה, האסיף ומערכי לב, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק ה'תשנ"ט (1999), מבוא
תקופת חייו של שלום רדאעי על ציר הזמן
ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 1.8 ד"ר משה גברא (עורך), רבי שלום רדאעי וחיבוריו: תאניה ואניה, האסיף ומערכי לב, המכון לחקר חכמי תימן, בני ברק ה'תשנ"ט (1999), מבוא
  2. ^ אתר למנויים בלבד אלמוג בהר, ציון כמקום שבו מתפרקים החיים היהודיים, באתר הארץ, 18.08.2014; קינות מאת זקני חכמי תימן על הריסות הדת ע"י השלטון בארץ הקודש, (ירושלים: הוצאת 'אום אני חומה', ילקוט מאמרים מאנשי נטורי-קרתא, ערב תשעה באב תשי"א), באתר אוצר החכמה
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32360427שלום רדאעי