רבי שבתי יגל
 | |
| רבי שבתי יגל | |
| לידה |
תרל"ה פיאסק |
|---|---|
| פטירה |
2 בינואר 1958 (בגיל 83 בערך) י' בטבת תשי"ח |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה |
הרב שבתי יגל (תרל"ה, 1875 – י' בטבת ה'תשי"ח, 2 בינואר 1958) היה ראש ישיבת סלונים וחבר במועצת גדולי התורה.
קורות חייו
נולד בעיירה פיאסק שליד וילקובישק. הוא למד ב״קיבוץ הפרושים״ בעיירה איישישוק ולאחר מכן בישיבת וולוז'ין עד שנסגרה. הוא נישא לבתו של אליעזר יוסף קלצקין מסלונים, עבר לגור בסלונים והצטרף לעסקי היערנות של חותנו. בשנת תרס"ו נתמנה לר"מ בישיבת סלונים, ואחר כך לראש ישיבה. הרב יגל היה פעיל גם מחוץ לישיבה, בוועד הקהילה של סלונים, באגודת ישראל ובועד הישיבות. בשנת תרפ"ט ביקר בארץ ישראל במשך כשלושה חודשים, עליהם כתב שהיו הימים המאושרים בחייו בהם נהנה מטוב הארץ וקדושתה. זמן קצר לאחר הביקור נרצח בנו שלמה בטבח חברון (תרפ"ט).
כשפרצה מלחמת העולם השנייה נמלט הרב יגל לוילנה[1] ומשם הגיע לארץ ישראל, התיישב ברמת גן והקים בה ישיבה בה לימד במשך 17 שנה עד פטירתו. בישראל הוא היה חבר במועצת גדולי התורה[2].
משפחתו
לרבי שבתי נולדו שישה ילדים:
- בתו, רבקה נישאה לרב צבי מרקוביץ, מרבני רמת גן וראש ישיבת קרלין-סטולין.
- בנו, הרב אברהם היה ר"מ בישיבת סלונים.
- בנו, הרב פרץ שימש גם הוא כר"מ בישיבה ולאחר מכן בוחן בישיבת רבנו יצחק אלחנן וחבר נשיאות אגודת ישראל בארצות הברית[3].
- בנו, דניאל התגורר ברמת גן והיה ממייסדי בית הכנסת הגדול בעיר.
- בתו, פלטה יגל (פנינה אבטיחי) לימדה בבית ספר "תרבות" בפיאסק, עלתה לארץ ב-1922 ולימדה בבית הספר של חנה מייזל שוחט.[4].
- בנו, שלמה (נולד בכ"ד אלול תרס"ה) נרצח בתרפ"ט בטבח בעיר חברון.
אחיינו היה הרב יהושע יגל.
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, קרני הוד, זיו האיקונין, נדפסו בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 114–120
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
- ^ הרב אבא קרביץ, כך זה היה פעם - כינוס מועצת גדולי התורה, 20 ביולי 2009, אתר חרדים
- ^ http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=24485&st=&pgnum=35
- ^ ספר יזכור פיעסק מוסט, עמ' 118.
שבתי יגל36694137Q6640203