רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development.svg ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, מכלולזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.


שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות רבנית

פרמטרים ריקים [ שנות הפעילות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ
לידה י"ח בניסן תרל"ח
פטירה ז' בחשוון תרס"ו (בגיל 27)
מדינה פוליןפולין פולין
תחומי עיסוק מנהיג, אדמו"ר
בת זוג חוה, בתו של רבי אריה לייבוש מאוז'רוב
אב רבי יצחק יעקב רבינוביץ
אם רחל לביאה, בתו של רבי יהושע מאוסטורובה
צאצאים רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא

רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ (י"ח בניסן תרל"ח - ז' בחשוון תרס"ו) היה אדמו"ר חסידי בשדליץ, בדור השני משושלת ביאלא.

ביוגרפיה

היה בנם הצעיר של רבי יצחק יעקב רבינוביץ מייסד ביאלא, ושל רחל לביאה, בתו של רבי יהושע מאוסטורובה. היה תלמידו של אביו ונהג לרשום את דברי תורתו של אביו במהלך הטישים.

בי"ד בסיון תרנ"ו נישא באוז'רוב לחוה בתו של רבי אריה לייבוש אפשטיין מאוז'רוב. לאחר נישואיו התגורר כשנתיים באוז'רוב ולמד עם חמיו בחברותא. לאחר מכן שוב לחצר אביו בביאלא.

בצעירותו שימש כבעל תפילה בבית מדרשו של אביו, שאף התבטא עליו שפמליא של מעלה מחכים לשמוע את תפילותיו. תפילותיו משכו רבים, ביניהם קצינים בצבא הרוסי וסטודנטים יהודים באזור[1]. בנו רבי יחיאל יהושע היה אומר שבאמירת "לעולם יהא אדם" בתחילת תפילת שחרית - הוא החזיר אנשים בתשובה[2].

הוא היטיב לשיר ולנגן בכינור ואף הלחין מספר ניגונים. אהב לצייר, ובחסידות ביאלא השתמר עד היום לוח מאוייר עם הפסוק שויתי ה' לנגדי תמיד בתוספת שמות קבליים אחרים. תחת השם המפורש נכתב "כל המסתכל בשם זה בכוונה - מבוטח שהוא בן העולם הבא"[1].

לאחר פטירת אביו פנו רוב החסידים לבן הגדול רבי נתן דוד רבינוביץ מפארציווא ולשאר אחיו שכיהנו בפרצ'ב, ביאלא, מעזריטש ולובלין, ורבי ירחמיאל צבי ייעדו את העיר "שדליץ" שתושביה נמנו ברובם על חסידות ביאלא, אך הוא סירב לכהן באדמו"רות, בטענה שאינו מוכן לקבל נשים, או משום שאינו מוכן ליהנות מדברי תורה. חמיו רבי אריה לייבוש שלח אליו כמסר את המשפט התלמודי "גברי בעי חיי, נשי לא בעי חיי?!"[3] שגם הנשים צריכות הנהגה אדמו"רית. כן מסופר שסבו רבי יהושע מאוסטרובא התגלה בחלומו להתיר לו ליהנות מדברי תורה.

לקראת חג השבועות תרס"ה הסכים לכהן באדמו"רות לחסידי ביאלא בשדליץ, אך נפטר כחצי שנה אחר כך, בז' בחשוון תרס"ו. נקבר בבית הקברות החדש בשדליץ ונבנה אוהל על קברו. מאוחר יותר, בשנת תר"ץ, נקבר אחיו רבי נתן דוד באוהל זה. במלחמת העולם השניה נהרס בית הקברות וכיום לא ניכר מקום קבורתו.

בנו רבי יחיאל יהושע רבינוביץ היה בפטירתו בן חמש בלבד, וגדל אצל סבו רבי אריה לייבוש ואצל דודיו רבי נתן דוד מפארציווא ורבי מאיר שלמה יהודה ממעזריטש. לימים כיהן כאדמו"ר המרכזי בחסידות ביאלא לאחר השואה.

בשל כהונתו הקצרה לא נותרו רבים מדברי תורתו, ומיעוטם נדפסו עם הספר "ישרי לב" ונדפסו שוב בספר "חלקת יהושע".

צאצאיו

  • רבי יחיאל יהושע רבינוביץ
  • רבי נתן דוד רבינוביץ (תרנ"ט - תש"ז) גדל אצל סבו רבי אריה לייבוש ואצל דודו (חתן סבו רבי יעקב יצחק) רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין. בשנת תרפ"ח היגר ללונדון וכיהן שם כאדמו"ר. בנו של רבי נתן דוד הוא ד"ר צבי מאיר (הארי) רבינוביץ, שכתב ספרים על חסידות, מדרש ופיוט, בעברית ובאנגלית.

לקריאה נוספת

  • אברהם רוטנברג, המאורות הגדולים, ישראל תשע"ו, פרק ח', עמ' שיד-שעב.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 אברהם רוטנברג, המאורות הגדולים, ישראל תשע"ו, עמוד שיח
  2. הרב בן-ציון רבינוביץ, מבשר טוב, מאמר סגולת מלכים, עמוד יב
  3. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ל עמוד א.