ר"י מיגאש
 | |
| מהדורה ראשונה של חידושי הר"י מיגאש על מסכת בבא בתרא, אמסטרדם, 1702 | |
| לידה |
1077 ד'תתל"ז |
|---|---|
| פטירה |
1141 (בגיל 64 בערך) ד'תתק"א |
| כינוי | הר"י מיגש, הר"י הלוי |
| השתייכות | חכמי ספרד בתור הזהב |
| רבותיו | הרי"ף |
| תלמידיו | רבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר |
| בני דורו | הרבנים יהודה הלוי וברוך בן רבי יצחק |
| חיבוריו | חידושים על התלמוד, שו"ת ואחרים |
רבי יהוסף ב"ר מאיר הלוי אבן מיגאש (נודע בקיצור: ר"י מיגאש;[1] ד'תתל"ז, 1077, ספרד – נפטר ביום ל' בניסן, ד'תתק"א, 1141, אליסנה) היה מגדולי הרבנים בספרד, ראש ישיבה ופוסק הלכה נודע. היה תלמידו הבולט של הרי"ף.
כינויו - "מיגאש"
יש משערים שמקור הכינוי 'מיגאש' שהתווסף לשמו הוא במילה היוונית ('Μέγας'), המציין גודל וחשיבות ('נהדר' או 'גדול'; מקביל ל-"great").[2]
ביוגרפיה
בילדותו למד תורה מאביו (רבי מאיר הלוי) ומרבי יצחק בן רבי ברוך אבן אלבליה בסביליה. כאשר היה הר"י מיגאש בן 12, הגיע מצפון אפריקה הרי"ף, ופתח ישיבה בעיר אליסנה. הר"י מיגאש עבר לשם, ובמשך 14 שנים, היה לתלמידו המובהק של הרי"ף והלה סמכו להוראה. איתו למדו בישיבה גם רבי יהודה הלוי ורבי ברוך בן רבי יצחק. לאחר מות הרי"ף בשנת ד'תתס"ג (1103), ירש הר"י מיגאש את מקומו בראשות הישיבה בגיל 25, והמשיך לעמוד בראשה עד מותו כעבור 38 שנים.
למדו אצלו בישיבה תלמידי חכמים כרבי מימון הדיין, ובנו יצחק מאיר ואחיינו מאיר.
הר"י מיגאש הוא, ככל הידוע, הראשון בין חכמי ספרד שכתב חידושים על מסכתות התלמוד, ובכך יצר את בית המדרש הספרדי. בעקבותיו באו חכמים כמו הרמב"ן, הרשב"א, הרא"ה והריטב"א שפיתחו סוגה זו של כתיבה תורנית.
הרי"ף התבטא לשבחו בצוואתו ש"אפילו בדורו של משה רבנו לא נמצא כמותו" משום שהיה חכם וגם נבון (ראה ספר הקבלה לראב״ד). הרמב"ם התייחס אליו בהערכה רבה, והוא מזכירו פעמים מספר בספרו הגדול משנה תורה, בניגוד למנהגו שלא להזכיר כמעט דברי חכמים מאוחרים יחסית לתקופתו: "הורו רבותי רבי יהוסף הלוי ורבו" (הר"י מיגאש ורבו - הרי"ף),[3] ובפירוש המשנה כתב עליו: ”לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון עד אשר כמעט נאמר בו 'וכמוהו לא היה לפניו מלך' במנהגו ובדרכו”, ומסתבר ששיטת לימודו החדשנית היא העומדת ברקע דברים אלה. עם זאת הרמב"ם לא נמנע מלחלוק עליו.
הרמב"ם התייחס אליו כרבו וחלק לו תוארי כבוד והערצה רבים, ולפיכך במקומות רבים מופיע הר"י מיגאש בטעות כמורו של הרמב"ם. הדבר בלתי סביר בהתחשב בכך שהר"י מיגאש נפטר בהיות הרמב"ם כבן שלוש. על כן מקובל לומר כי היה מורו של אביו של הרמב"ם, רבי מימון הדיין, והרמב"ם התייחס אליו כמורו שלו.[4]
ספריו
על פי רבי מנחם המאירי, הר"י מיגאש חיבר פירוש לכל התלמוד עם פסקי הלכה, וידוע לנו כי חיבר חידושים על חצי מהתלמוד לפחות, וכן על כך שחיבר ספר "השגות" (ויכוחים הלכתיים) על ספרו של רבו - הרי"ף.[4] בנוסף, על פי הספר "תעודה בישראל" הוא חיבר ספרים ב"חכמת התכונה" (אסטרונומיה),[2]. רבי אליהו קאפשאלי מעיד כי ראה חיבור של ר"י מיגאש על מצוות התורה[5]. בידנו מצוי רק מספר דל של כתביו.
- שו"ת הר"י מיגאש (רוב התשובות מתורגמות מערבית).
- חידושי ר"י מיגאש למסכת בבא בתרא ולמסכת שבועות. (חידושיו עם ליקוטים לעוד מסכתות יו"ל על ידי הרב משה שמואל שפירא בהוצאת מכון אורייתא) [מהדורה חדשה ומתוקנת יצאה לאור בשנת תשע"ה]
- דברי תורתו מוזכרים בספרים שונים, ביניהם: בספר שיטה מקובצת שכתב הרב בצלאל אשכנזי ובשו"ת הרמב"ם "פאר הדור", בו מובאים פירושים ופסקי הלכה בשמו. כך גם הוא מצוטט בחידושי הרמב"ן, הרשב"א והריטב"א על התלמוד הבבלי וכן בחיבורי הר"ן והתוספות (יבמות פ"ג עמוד ב' ד"ה לא לכל).
לקריאה נוספת
- האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן (כרך כ"ב, עמ' 182), חברה להוצאת אנציקלופדיות, ירושלים - תל אביב, תש"ל.
- אמיר אשור, 'מתשובות הר"י מיגש מן הגניזה הקהירית', קבץ על-יד כא (לא), עמ' 2–23.
- הרב א. ל. גרייבסקי, רבנו יוסף הלוי אבן מיגאש, הוצאה שנייה ירושלים תשכ"ג
קישורים חיצוניים
- "מִיגַאשׂ, יוסף בר"מ הלוי", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק ו, עמודים 163–164, באתר HebrewBooks
- מכתביו
- שו"ת הר"י מיגאש, באתר היברובוקס
- יהודה איזנברג ועמירם דומוביץ (עורכים ומעירים), דיין שנמנע מלשפוט כיוון שקיבל טובת הנאה מהנידון - תשובה הלכתית של הר"י מיגאש, "אתר דעת"
- אוריין תליתאי, באתר היברובוקס
- כתב יד, חדושי הר”י מיגש מסכת שבועות, ירושלים, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- עזרא שבט, תשובות רבי יוסף מיגאש, מוריה, גיליון לג, שבט תשע"ה, עמ' ה-ז.
הערות שוליים
- ^ שמו מאוית לעיתים בכתיב חלקי או חסר: "מגש", "מיגש" או "מגאש".
- ^ 2.0 2.1 תעודה בישראל - גדרי התורה והחכמה, עמוד 46, הערת שוליים 3.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר משפטים, הלכות שאלה ופיקדון, פרק ה', הלכה ו'.
- ^ 4.0 4.1 האנציקלופדיה העברית, מגש, יוסף בן מאיר הלוי אבן
- ^ נעם וחובלים, בהוצאת אוניברסיטת תל אביב]] תש"נ, עמ' 128.
| תקופת חייו של ר"י מיגאש על ציר הזמן |
|---|
 |
| פרשני התלמוד בימי הביניים בספרד ובצפון אפריקה | ||
|---|---|---|
| בית המדרש הקדום בספרד המוסלמית | רבי שמואל הנגיד • רי"צ אבן גיאת | |
| בית המדרש של צפון אפריקה שנדד לספרד | רבנו נסים בן יעקב • רבנו חננאל • רי"ף מעבר לספרד • ר"י מיגאש • רמב"ם מעבר לצפון אפריקה | |
| בית המדרש בעיר טולדו | רמ"ה • רבי יצחק מאיר אבן מיגאש (בנו של הר"י מיגאש) • (ראב"ן הירחי) • רבנו יונה • רא"ש • רבי יהודה בן הרא"ש (בנו של הרא"ש) | |
| בית מדרשו של הרמב"ן בצפון ספרד הנוצרית | הרמב"ן • רא"ה • רשב"א • ריטב"א • ר"ן • רבי פרץ הכהן • הריב"ש מעבר לצפון אפריקה • הרשב"ץ • רבי יצחק קנפנטון • רבי יצחק אבוהב (גאון קסטיליה) • רבי יעקב בירב מעבר לצפון אפריקה בגירוש ספרד | |
33879565ר"י מיגאש