קפה טעמון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קפה טעמון

קפה טעמון היה בית קפה ותיק בירושלים.

קפה טעמון בתצלום מאת אלפרד ברנהיים, אוסף מוזיאון ישראל
קבוצת אמנים בקפה טעמון, שנות ה-40 של המאה ה-20; משמאל: מירון סימה, לודוויג יהודה וולפרט, איזידור אשהיים, יעקב פינס, יוסי שטרן ומרדכי ארדון
הבניין בו שכן "קפה טעמון" בעת בנייתו בשנת 1936, השלט בחזית מודיעה על פתיחת הקפה בקרוב

קפה טעמון שכן בקרן הרחובות המלך ג'ורג' והלל - מול בית פרומין ששימש משכנה של הכנסת הראשונה. עיקר פרסומו בא בשנות ה-60 וה-70, כאשר שימש מקום מפגש לאנשי בוהמה, תקשורת ושמאל ירושלמים[1].

אודות

רשת בתי הקפה טעמון הוקמה ב-1938 וכללה שלושה סניפים. סניפי הרשת בבניין ג'נרלי וברחוב עזה נסגרו ראשונים, ולבסוף לאחר עשרות שנים (וכמה "פרפורי גסיסה" בשנים 20132015) נסגר גם הסניף ברחוב המלך ג'ורג'. מרדכי קופ (נפטר ב-10 באוקטובר 2018)[2], בעל קונדיטוריה שסיפק לרשת עוגות ודברי מאפה, קנה את הסניף מבעליו המקוריים והחל להפעילו בשנות ה-50. תקופה מסוימת סיפקה מגדניית נדה (ירושלים) ברחוב עמק רפאים עוגות לבית הקפה. מיקומו של הקפה מול בנין הכנסת הראשונה, משך לשם עיתונאים ואנשי תקשורת ירושלמיים[3]כמו: חיים יבין, מוטי קירשנבאום, אמנון דנקנר, מיכה שגריר, אהרון בכר, ישראל סגל, דן בירון, שרי רז, יענקל'ה רוטבליט, גדעון קוץ ואחרים. אנשי אקדמיה, כמו פרופ' דן הורוביץ, פרופ' אריה זקס, פרופ' שאול פוגל (אנ') ואחרים, סטודנטים ואנשי בוהמה: ראיף אליאס, דוד מונשיין, דודו קופרמן "ראש העיר". בהמשך הצטרפו למקום אמנים: מרדכי ארדון, מירון סימה, יוסי שטרן, אברהם אופק, יגאל תומרקין, עדה המאירית, פעילי שמאל ופנתרים שחורים ביניהם: דן עומר, חיים הנגבי, אריה בובר, אבי ברדוגו, צ'רלי ביטון, סעדיה מרציאנו ואחרים. תרמו לכך גם קרבתה של האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל, מיקומה ברחוב המרכזי של העיר, והיותה של ירושלים דאז עיר קטנה ושוקקת חיים[4].

המקום המה ורחש פעילות ערה כולל ויכוחים, צעקות ומריבות. אחד המאפיינים הבולטים של קפה טעמון היה הניגוד בין יושבי הקפה הקבועים דאז, לבין מרדכי קופ הבעלים. קופ, יליד העיר העתיקה בירושלים, דור שישי בארץ, נחשב איש בעל דעות ימניות, עובדה שלא מנעה מיושבי המקום לחבבו ולהעריכו, גם אם היו ביניהם ויכוחים. מאוחר יותר זכה קופ בתואר "יקיר ירושלים". יענקל'ה רוטבליט, ואחריו גדעון קוץ, כתבו טור שבועי בשם "סיפורי טעמון" בעיתון הסטודנטים "פי האתון". גדעון קוץ כינס חלק מטורים אלה בספר בשם זה שהופיע ב-1977.

אופיו המיוחד של המקום נשאר גם לאחר שהכנסת העתיקה את מושבה למשכנה החדש. בשנות ה-80 עזבו רוב יושביו הקבועים המפורסמים, אך המקום נשאר פעיל, אם כי במתכונת מצומצמת. משנת 2007 הפעילו את בית הקפה נכדותיו של קופ, אשר עיצבו מחדש את המקום. בשנת 2013 החליט מרדכי קופ למכור את בית הקפה. המכירה צוינה במעין "מסיבת פרידה" מטעמון שסוקרה בתקשורת.

כחודשיים לאחר סגירתו, ביולי 2013, נפתח המקום מחדש תחת השם "לינק טעמון", לאחר שהבעלים של מסעדת "לינק" הירושלמית, יהודה אסלן, רכש את המקום וביצע שיפוץ יסודי במתחם[5]. המקום החדש לא האריך ימים, ולאחר עוד כמה ניסיונות שלא צלחו - נסגר המקום לגמרי (יהודה אסלן עצמו נפטר ב-6 באוקטובר 2017)[6].

שלט "רחבת טעמון" המנציח את בית הקפה (2023)

לקריאה נוספת

  • גדעון קוץ, סיפורי טעמון, הוצאת טרקלין, תל אביב, 1977 (איורים: עדה המאירית)

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא קפה טעמון בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ נועם דביר, לדבר בשפת הרחוב, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2011
  2. ^ יובל ניסני, בעלי "קפה טעמון" המיתולוגי מרדכי קופ הלך לעולמו. בן 91 במותו., באתר כל העיר ירושלים, ‏10.10.2018
  3. ^ אתר למנויים בלבד ענבר טויזר, קפה אחרון ופרידה, באתר "ידיעות אחרונות", 11 אוקטובר 2018
  4. ^ יובל ניסני, בעלי "קפה טעמון" המיתולוגי מרדכי קופ הלך לעולמו. בן 91 במותו, באתר כל העיר, 10 באוקטובר 2018
  5. ^ רועי אלמן, נא להכיר: קפה טעמון החדש, באתר ynet, 11 ביולי 2013.
  6. ^ מערכת כל העיר, בגיל 58, הלך לעולמו בעל מסעדת הלינק יהודה אסלן ז"ל, באתר כל העיר ירושלים, ‏6.10.2017
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38014245קפה טעמון