איזידור אשהיים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
איזידור אשהיים
איזידור אשהיים בתצלום מאת אלפרד ברנהיים
איזידור אשהיים בתצלום מאת אלפרד ברנהיים
לידה 14 באוקטובר 1891
מרגונין, הקיסרות הגרמנית
פטירה 19 במאי 1968 (בגיל 76)
ירושלים, ישראל
קבוצת אמנים ב"קפה טעמון" בשנות הארבעים; מימין לשמאל: מירון סימה, לודוויג יהודה וולפרט, איזידור אשהיים, יעקב פינס, יוסי שטרן ומרדכי ארדון
איזידור אשהיים, דיוקן עצמי 1960 (שמן על בד)

איזידור אַשהיים (14 באוקטובר 189119 במאי 1968) היה אמן ישראלי יליד גרמניה, מורה לציור וממנהלי האקדמיה לאמנות בצלאל. היה מורם של כמה מהחשובים באמני ישראל, והניח יסודות למסורת ציור ששימשה מקור השראה לציירים ישראלים בדורות הבאים[1].

ביוגרפיה

אשהיים נולד ב-1891 בעיירה מרגונין (Margonin) שבפרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה, הקיסרות הגרמנית (כיום בפולין), וגדל בעיר ברסלאו. בין השנים 19191923 למד באקדמיה לאמנות בברסלאו (Staatliche Akademie für Kunst und Kunstgewerbe Breslau) והיה תלמידם של אוטו מילר (Mueller) ופרידריק פאוטש (Fryderyk Pautsch). מ-1925 היה חבר באגודת אמנים בשלזיה. הוא הרבה ליצור ברוח האקספרסיוניזם הגרמני והציג את עבודותיו בגלריות בברסלאו ובברלין.

עם עליית הנאצים לשלטון ב-1933 נאסר עליו לצייר ולהציג את עבודתו, והוא החל לעבוד כמורה בבית ספר יהודי. ב-1940 הצליח להימלט בעור שיניו ועלה לארץ ישראל בהעפלה בלתי-לגלית, נתפס בידי הבריטים ונכלא במחנה המעצר בעתלית למשך שבעה חודשים. ב-1945 החל לעבוד כמורה לרישום בבצלאל, וב-1946 נשא לאישה את מרגוט לנגה, אף היא אמנית ילידת גרמניה ובוגרת האקדמיה לאמנות בברסלאו. בני הזוג התגוררו בירושלים, ומרגוט סייעה לכלכלת המשפחה בעבודה בחנות פרחים ברחוב המלך ג'ורג'.

ב-1960 מונה אשהיים כמנהל בצלאל, תפקיד שמילא עד 1961. הוא המשיך ללמד במוסד עד 1964, והיה מורם של רבים ובולטים באמני ישראל. הוא נפטר ב-1968 ונקבר בהר המנוחות.

עבודתו

מרבית יצירותיו המוקדמות של אשהיים נשארו בגרמניה ואבדו. המסורת האקספרסיוניסטית שהביא עמו מגרמניה לארץ ישראל דגלה בשימוש בטבע כהשראה וכנקודת מוצא להבעה רגשית של האמן, ומנקודת מוצא זו ביקש להמריא כדי למזג את האוניברסלי עם התרבות המקומית הישראלית של אמצע המאה ה-20. בישראל השתייך ל"אסכולה הירושלמית", וסגנונו, שכונה "אקספרסיוניזם מתון", או לירי, התאפיין ב"הבעתיות ללא עיוות". עבודותיו עסקו במקרים רבים בנשים הוזות או אפופות סוד, וכן בנופים שצוירו בהשראת התבוננותו בטבע, אולם בדגש על רגש והבעה. בציוריו יצר אווירה באמצעות צבעוניות קודרת, שלא הייתה אופיינית לאור הארץ-ישראלי.

תערוכות ופרסים

תערוכות יחיד

תערוכות קבוצתיות נבחרות

תערוכה זוגית

פרסים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29319540איזידור אשהיים