תנובה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קבוצת תנובה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
תנובה
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים אנשי העליות השנייה והשלישית
תקופת הפעילות 1926–הווה (כ־98 שנים)
ענפי תעשייה חקלאות, מזון
מוצרים עיקריים מוצרי חלב, מוצרי בשר, ביצים, מזונות קפואים
הכנסות 6.8 מיליארד ש"ח (2014)
רווח 410 מיליון ש"ח (2014)[3]
יו"ר בן הנג גו[1]
מנכ"ל גדי קוניא[2]
עובדים 6,630
 
אתר החברה

תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר תנובה היא חברה ליצור ושיווק מזון שנוסדה בשנת 1926. החברה מחזיקה בנתח שוק משמעותי בתחום ייצור חלב לשתייה, מוצרי חלב ושיווקם. ב-1988 הוכרזה כמונופול בתחומים אלה. תנובה בולטת גם בתחום מוצרי הבשר, הביצים והמזון הקפוא. בשבעים שנותיה הראשונות הייתה תנובה אגודה שיתופית חקלאית בבעלות 620 אגודות שיתופיות של קיבוצים ומושבים[4]. בשנת 2008 נמכרה תנובה לקבוצת משקיעים בראשות קרן אייפקס הבריטית. במאי 2014 הוסכם שקרן אייפקס תמכור את חלקה בתנובה (56%) לחברת ברייט פוד, תאגיד סיני בבעלות ממשלתית, לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד ש"ח, והעסקה הושלמה במרץ 2015. נכון לספטמבר 2021, 76% ממניות תנובה נמצאות בבעלות ברייט פוד[5].

היסטוריה

פועל עם ארגז של תנובה, צילום של משה גרוס

ראשיתה של תנובה בשנת 1926 בוועידת "המשביר", עת החליטו 13 משקים חקלאים עבריים בארץ ישראל (מושבים וקיבוצים) לרכז ולאגד את הטיפול בכל שלבי העיבוד, הייצור והשיווק של תוצרת חקלאית טרייה ולהקים לצורך זה אגודה שיתופית. אליעזר יפה היה למנהלה הראשון של החברה, וניהל את החברה עד שנת 1937. במקביל לארגון הארצי הוקמה בשנת 1924 בירושלים מחלבה מקומית על ידי חברי הקיבוצים השכנים, קריית ענבים, עטרות ורמת רחל, ששיווקה את החלב של הקיבוצים תחת השם תנובה. מחלבת ירושלים, אותה ניהל יוסף בן אברהם מקריית ענבים התמזגה עם הארגון הארצי בשנת 1927.

משאיות של תנובה במצעד אחד במאי בתל אביב, 1949

תנובה איגדה את כל היישובים החברים בהסתדרות שהתחילו לשווק את תוצרתם דרך תנובה. בנוסף, בוועידת תנובה של שנת 1931 בנהלל נקבע שתנובה תסכים לשווק תוצרת של יישובים שאינם חברים בהסתדרות על בסיס זכויות וחובות שוות לחברי תנובה, ובלבד שהם מקפידים על עבודה עברית ומאורגנת. בנוסף, באותה ועידה נתקבלו לתנובה כחברים, באופן יוצא מן הכלל, מספר יישובים שאינם חברי ההסתדרות, בהם כפר חסידים, כפר גדעון ובתי ספר חקלאיים. תנובה פעלה להרחיב עד כמה שניתן את המשקים המשווקים את תוצרתם דרכה ושיווקה תוצרת של משקים שלא היו חברים בה, בהם יבנאל, בית גן, המושבה כנרת, נהריה וקריית חיים. בשנת 1938 ביקשה הנהלת תנובה לקבוע שלאחר חמש שנות התקשרות יוכלו יישובים אלו להצטרף לתנובה ובלבד שהם מקפידים על עבודה עברית ומאורגנת[6].

בתחילה שיווקה תנובה רק חלב טרי, ומאוחר יותר גם מוצרי חלב. עם התבססותה בתחילת שנות ה-30 החלה לשווק גם תוצרת טרייה נוספת של המשק החקלאי: ביצים, עופות, ירקות ופירות[7]. בנובמבר 1966 החלה תנובה לשווק חלב בשקיות במקום בבקבוקים[8].

ב-1976 פתחה תנובה בראשון לציון את המרכול הראשון שלה, ובכך נכנסה לתחום הקמעונאי. בינואר 1981 רכשה תנובה ב-10 מיליון שקלים את המפעל ליצור תיבות אריזה של "פרדס" ברחובות[9]. ב-1981 נכנסה תנובה לתחום הגלידות כאשר רכשה את החברות "טנא נגה" (מפעל הגלידות בקריית מלאכי) ו"סנוקרסט" (מפעל בפתח תקווה). תנובה היא מונופול מוכרז בתחום החלב לשתייה ומוצרי החלב החל משנת 1988.

פרשת הסיליקון בחלב

ערך מורחב – פרשת הסיליקון בחלב

בספטמבר 1995 נחשף בתחקיר של רונאל פישר במוסף "סופשבוע" בעיתון מעריב, כי חברת "תנובה" נהגה להוסיף לחלב עמיד דל-שומן שייצרה, כימיקל בשם פולי דימתיל סילוקסאן (שנחרט בתודעה הקולקטיבית כ"סיליקון"), על פי מידע פנימי ובדיקות כימיות שבוצעו במעבדת 'ספקטרולאב' ברחובות. הכימיקל שימש כחומר מונע קיצוף, ואיפשר לאטום ביתר קלות את אריזות החלב. חומר זה חשוד כחומר מסרטן והכנסתו למזון אסורה ברוב מדינות העולם, לרבות בישראל. תנובה הכחישה עובדות אלה, ואף יצאה בקמפיין נרחב לשם כך, אך עם הצטברות העדויות, לרבות תמונות שצולמו במצלמה נסתרת, נאלצה להודות כי אכן פעלה כך. היא הורשעה בבית משפט השלום ברחובות בהטעיה פלילית, ונקנסה בסכום של 28 אלף שקל. בפסק דין שניתן בתובענה ייצוגית נגד תנובה, חייב בית המשפט המחוזי בתל אביב ב-2008 את החברה לשלם 55 מיליון ש"ח לקבוצת התובעים[10]. בערעור לבית המשפט העליון הופחת התשלום ל-38.5 מיליון ש"ח[11].

השינוי הארגוני

לאחר פרשת הסיליקון בחלב ב-1995, עברה תנובה שינוי ארגוני מקיף, וחולקה לחטיבות נפרדות בעלות הנהלות עצמאיות, כגון: תשלובת החלב, חטיבת הבשר, חטיבת הביצים, וכדומה. ובכך הפכה לחברת החזקות.

בשנת 2001 נפטרה תנובה מהחזקותיה בפירות וירקות, ורק הבעלות על חלק מהמבנים בחלק מהשווקים הסיטונאיים נותרה ברשותה. כמו כן הפסיקה תנובה את פעילותה בתחום הדגים הטריים, והקימה את חברת "דגי תנובה" באזור התעשייה הר-טוב שליד בית שמש. מפעל זה מייצר דגים מעושנים ומעדני דגים.

הפיכת האגודה לחברה ומכירתה לקרן אייפקס

לאחר שהחברים באגודה השיתופית תנובה קיבלו החלטה עקרונית על הסכמה להפיכת האגודה לחברה בע"מ ולמוכרה למשקיעים פרטיים, זכתה ב-20 בנובמבר 2006 קרן אייפקס פרטנרס במכרז לרכישת תנובה בשווי של 1.025 מיליארד דולר. מכרז זה נעשה בטרם מוצה תהליך ההתמחרות (קביעת שוויה) והמחיר נקבע בעיקר על סמך הנדל"ן שברשותה, וכמעט שלא תומחרה פעילותה היצרנית[12]. העסקה הייתה מחויבת באישור בעלי תעודות ההשתתפות בתנובה – כ-1,000 קיבוצים ומשקים חקלאיים. חלק מבעלי תעודות ההשתתפות התנגדו להליך המכירה והעלו לוועידה, שהתקיימה במרץ 2007, הצעה אלטרנטיבית. האלטרנטיבה זכתה למיעוט קולות ונדחתה, ונסללה הדרך למימוש המשך העסקה עם אייפקס. בהמשך הדרך התנגד משרד האוצר לעסקה עקב סירובם של 16 קיבוצים למסור את חלקם במניות למדינה (בעת שתהפוך האגודה לחברה) בהתאם למתווה הסדר הקיבוצים. על אף המשברים הרבים, הגיעה העסקה לכלל ביצוע, והושלמה ב-7 בינואר 2008‏[13]. לאחר מכירת גרעין השליטה בחברה, מצב ההחזקות באגודה (נכון ל-18 בינואר 2008) הוא: קרן אייפקס - 56.05%, מבטח שמיר - 20.67% ותאגיד החזקות המאגד את החזקות הקיבוצים שלא מכרו את כל תעודות ההשתתפות - 23.3%. העסקה מאפשרת לבעלי השליטה להפוך את האגודה לחברה בע"מ בכל עת שיחפצו בכך.

בתחילת חודש מרץ 2009 התפטרו מנכ"ל החברה ליעד כהן וסמנכ"ל הכספים אלי סנדרוביץ'[14].

פעילות בשליטת קרן אייפקס

במהלך שלוש שנים מקניית גרעין השליטה, הרוויחה קרן אייפקס יותר ממיליארד דולר רק באמצעות דיבידנדים שמשכה ועליית ערך המניות שבבעלותה. לפי ההערכות, 79% ממחזור ההכנסות של תנובה ב-2010 נבע מפעילותה בשוק החלב, ופעילותה בשוק הנדל"ן תרמה הכנסות של 300 מיליון דולר, כלומר 16% מההכנסות[15].

בפברואר 2012 חילקה תנובה דיבידנד בסך 280 מיליון ש"ח, וביולי 2012 חילקה שוב דיבידנד בסכום של 280 מיליון ש"ח לבעלי מניותיה. ברבעון הראשון של 2012 הרוויחה תנובה 114 מיליון ש"ח מתוך מחזור של 1.87 מיליארד ש"ח לעומת רווח של 89 מיליון ש"ח ומחזור של 1.85 מיליארד ש"ח ברבעון המקביל הקודם[16].

מחאות צרכנים והתפטרות בעלי תפקידים

ערך מורחב – מחאת הקוטג'

בחודש יוני 2011 פתח איציק אלרוב דף מחאה בפייסבוק וקרא לחרם על גבינת הקוטג', מוצר בולט וסמלי של תנובה, בשל עלייה מהירה במחירו, מאז הוסר מעליו הפיקוח הממשלתי. למחאה, שכונתה "מחאת הקוטג'", הצטרפו מעל 100,000 גולשים, היא גרמה להד תקשורתי רחב, ולבסוף הכריזה תנובה על הורדת מחיר המוצר. בהמשך, במהלך המחאה החברתית ביולי ובאוגוסט 2011, נתפסה תנובה כאחד הגורמים המזוהים ביותר, בתחום המזון, עם העלאה מופרזת במחירים[17]. ב-6 בספטמבר 2011 הודיעה אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב על חרם נגד כלל מוצריה של תנובה[18]. עוד קודם לכן הופיעו פרסומים בתקשורת על ירידה במכירות החברה[19] בשיעור של כ-12%[20], על אף מבצעי הנחות שונים עליהם הכריזה תנובה[21][22].

ב-2 באוקטובר 2011, בעקבות המחאה הציבורית וחקירת רשות ההגבלים העסקיים בדבר חשדות להסתרת מידע על ידי תנובה, ובעיקר את דו"ח מקינזי[23], שבהסתמך עליו העלתה תנובה את מחירי הגבינה הצהובה, הגבינה הלבנה והקוטג', כי הביקוש להם נמצא קשיח ועליית מחירם לא פגעה בביקוש ובמכירות, התפטרה זהבית כהן מתפקידיה כיושבת ראש הדירקטוריון של תנובה ושל פסגות, אך המשיכה לכהן כדירקטורית בחברה[24].

נגד החברה הוגשה תובענה ייצוגית על העלאת מחיר הקוטג' בניגוד לחוק התחרות הכלכלית, ונפסק שעליה לשלם 20 מיליון ש"ח לקרן של משרד המשפטים[25]. "תנובה" ערערה על פסק הדין, ולפי בקשתה עוכב ביצועו עד מתן הכרעה בערעור[26].

חקירה נוספת של רשות ההגבלים העסקיים (2012)

ביולי 2012, ניהלה רשות ההגבלים העסקיים חקירה נוספת, של חשדות להתערבות תנובה בפלנוגרמה (סידור המדף) ברשת מגה, במסגרת הסכמים בין החברות, תוך השפעה ישירה על שטחי המדף והנראות של המתחרים של תנובה, בתמורה לתשלומים שהעבירה תנובה לרשת מגה. אם החשדות יתבררו כנכונים, אין בעובדות אלה כדי להוות עבירה של רשת מגה אלא של הספק בלבד – תנובה. ארבעה בכירים בתנובה נחקרו תחת אזהרה מספר ימים ברציפות, ובהם: מנכ"ל קבוצת תנובה – אריק שור, מנכ"ל תשלובת החלב – אייל מאליס, ומנהל חטיבת המזון – ארז וולף[27].

התעללות בבעלי-חיים במשחטת אדום אדום (2012)

ב-6 בדצמבר 2012 שודר ב"כלבוטק" תחקיר סמוי של פעילי עמותת אנימלס שחשף התעללות קשה ושיטתית בעגלים ובטלאים בידי עובדי משחטת "אדום אדום" של תנובה[28]. בעקבות התחקיר, הורשעו ב-2018 בעבירות של התעללות בבעלי-חיים מנהל קו השחיטה במקום וממלא מקומו. ב-2020 נגזר עליהם עונש מאסר שיבוצע בעבודות שירות ותשלום קנס ופיצויים לטובת עמותת אנימלס[29].

פעילות בשליטת ברייט פוד

במאי 2014 הוסכם שקרן אייפקס תמכור את חלקה בתנובה (56%) לחברת ברייט פוד מסין לפי שווי חברה של 8.6 מיליארד ש"ח[30], והעסקה הושלמה במרץ 2015.

בחודש יוני 2021 התפרסמה פרשת שוחד, בה קיבלה תנובה הקלות בסימון מוצריה כחלק מהרפורמה של משרד הבריאות, בתמורה לתרומה לעמותות המקורבות למוטי בבצ'יק, עוזרו האישי של שר הבריאות יעקב ליצמן[31].

לוגו החברה

  • הלוגו של תנובה בתחילת דרכה
    הלוגו של תנובה בתחילת דרכה
  • הלוגו השני של החברה בין השנים: 1976 עד 1999 ולרגל חגיגות ה-90 שנה לחברה, הלוגו חזר לתקופה קצרה בשנת 2016
    הלוגו השני של החברה בין השנים: 1976 עד 1999 ולרגל חגיגות ה-90 שנה לחברה, הלוגו חזר לתקופה קצרה בשנת 2016
  • הלוגו בין השנים: 1999 עד למיתוג מחדש בשנת 2010
    הלוגו בין השנים: 1999 עד למיתוג מחדש בשנת 2010
  • לוגו מותג "הבית" של החברה (החל משנת 2010)
    לוגו מותג "הבית" של החברה (החל משנת 2010)
  • לוגו קוטג' תנובה שעוצב על ידי האחים שמיר בשנות ה-60
    לוגו קוטג' תנובה שעוצב על ידי האחים שמיר בשנות ה-60

מבנה החברה

דגם מפעל תנובה באתר מיני ישראל
מחלבת תנובה בכניסה לקיבוץ תל יוסף, אוקטובר 2007
מחסני תנובה בקריית אריה בפתח תקווה

תשלובת החלב

מוצרי החלב מיוצרים בכמה מחלבות:

תנובה משווקת את תוצרתן של כ-600 רפתות בקר ושל כ-60 דירי עזים וכבשים.

תשלובת החלב משווקת כ-70% מתוצרת החלב ומוצריו בישראל והיקפי פעילותה העסקית, כ-4 מיליארד ש"ח בשנה, מהווים כמחצית ממחזור הקונצרן כולו[32].

תנובה היא בעלת זיכיונות לייצור מוצרים של חברות בינלאומיות שונות כמו יוגורט יופלה אותו היא משווקת. בעבר שיווקה את מותג היוגורט אמי, אך שיווק מותג זה פסק עם תחילת שיווק המותג יופלה.

חטיבת הביצים

חטיבת הביצים הוקמה ב-1997. תנובה היא ספקית הביצים הגדולה ביותר בישראל ובשנת 2010 החזיקה בנתח של כ-51% מהשוק המבורקד, מכירות של כ-311 מיליון ש"ח בשנה[33]. ב-2009 ביקשה תנובה למכור את עסקי הביצים שלה, בשל רווחיות נמוכה, אך מנכ"ל החברה אריק שור החליט להפוך את ההחלטה ולנסות להפוך פעילות זו לרווחית יותר. במסגרת זו החליט שור לבטל את ההנחות שנתנה תנובה לרשתות השיווק על ביצים מפוקחות. בעקבות החלטה זו הפסיקה בסוף חודש ינואר 2011 רשת הריבוע הכחול, (מגה) הרשת השנייה בגודלה בארץ, את רכישת הביצים מתנובה[34].

בשנת 2024 הודיעה תנובה על הפסקת פעילותה בשיווק ביצים, בנימוק שהפעילות אינה רווחית[35].

חטיבת הבשר

תחום הבשר והדגים מנוהל על ידי חטיבת הבשר של תנובה, שהוקמה ב-1994. התחום כולל את החברות: חברת "דגי תנובה", חברת "טיב" שבטירת צבי העוסקת בייצור מוצרי בשר ונקניקים; בית המטבחיים "אדום אדום" שבבית שאן; משחטות העופות "עוף הנגב" "הוד חפר" ו-"כפר מנחם", אשר מפעילה בשותפות עם תשלובת א-ת; שיווק מוצרי חברת "עוף הגליל"; מפעל לייצור מוצרי עוף והודו "תנובה גליל".

החזקות נוספות

בנוסף מחזיקה תנובה בחברות הבאות: חברת "אוליביה" לייצור רטבים, חברת "מעדנות" לייצור מאפים ופיצות קפואות, חברת "סנפרוסט" שבמגדל העמק המשווקת ירקות קפואים, חברת "ענבי ציון" שבאשקלון המייצרת ריבות, מחיות פירות וקונפיטורות; חברת "ששון ושות'" המשווקת פירות יבשים, מפעל לקליית פיצוחים "קליית יוסי", חברת "תנובות שדה ומטע" - מפעל למיון קטניות וקילוף בוטנים ושקדים, חברת "סוי מג'יק" המייצרת מספר סוגים של חלב צמחי, מעדנים וטופו; ו"בעמק" - מפעל מי גבינה לניצול המים הנותרים לאחר ייצור הגבינה. תנובה החזיקה באתר תנובה מרקט בשיתוף שוקבוק אך אתר זה נסגר בשנת 2023[36].

כשרות

כל מגוון מוצרי החברה כשרים, וחלק מהמוצרים "כשרים למהדרין".

צוות הכשרות של תנובה מנוהל ומונחה על ידי רב תנובה, הרב זאב וייטמן, המתווה את מדיניות עבודת הצוות ואת הכללים ההלכתיים שעל פיהם המערכת עובדת, ואחראי לבניית אמינות תנובה בכל תחומי הכשרות. הרב וייטמן נכנס לתפקידו כרב תנובה בשנת תשנ"ד (1994). קדם לו הרב יחזקאל דאום.

בנוסף מפעילה החברה קווי מוצרים מיוחדים בעלי כשרויות למהדרין של הבד"ץ של העדה החרדית, בד"ץ חוג חתם סופר, בד"ץ מחזיקי הדת של חסידות בעלז וכן של "ועדת מהדרין תנובה" בראשות הרב מרדכי גרוס – ועדה הכוללת בנוסף ליו"ר שורה של רבנים ומומחים ממגוון העדות והחוגים שבציבור הדתי והחרדי, והיא האחראית על הנחיות הכשרות של תשלובת החלב בתנובה.

מנכ"לי החברה

לקריאה נוספת

  • כבר לא שלנו, מחקר על סיפורו של קואופרטיב תנובה, הוצאת דרור לנפש, 2014.
  • נחום ורלינסקי, בלבטי התנובה, תל אביב: מרכז תנובה, 1973.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תנובה

הערות שוליים

  1. ^ גולן חזני, עסקת תנובה הושלמה: החברה עברה לידי ברייט פוד הסינית, באתר כלכליסט, 30 במרץ 2015
    Ben Heng Guo, Bloomberg business
  2. ^ 2.0 2.1 שירה ספיר, מאינפיניה לתנובה: גדי קוניא הוא המנכ"ל החדש של ענקית המזון, באתר כלכליסט, 23 במאי 2023
  3. ^ הודעה לעיתונות: תנובה מפרסמת דוחות כספיים לשנת 2014
  4. ^ סטלה קורין-ליבר, ‏לאף אחד אין אינטרס, באתר גלובס, 11 בדצמבר 2003
  5. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, הסכסוך בצמרת תנובה מחריף: ברייטפוד מאיימת להנפיק את אחזקותיה בלי הקיבוצים, באתר TheMarker‏, 4 בספטמבר 2021
  6. ^ זאב איסרזון, זכויות המשקים שאינם חברים בתנובה, דבר, 11 בפברואר 1938
  7. ^ 10 אלפים נפש מתפרנסים ממכירת תוצרתם על ידי "תנובה", דבר, 13 באוגוסט 1934, המשך
  8. ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1966
  9. ^ תנובה רכשה מ"פרדס" מפעל לייצור תיבות, מעריב, 2 בינואר 1981
  10. ^ פסק דין חלקי בעניין החבות והסעד בתובענה הייצוגית באתר nrg
  11. ^ הילה רז, פרשת הסיליקון: הפיצויים שתנובה תשלם הופחתו ב-20 מיליון ש', באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2011
  12. ^ מאמר: בעבור חופן דולרים, בתוך: כבר לא שלנו – שלושה סיפורי הפרטה בישראל, הוצאת דרור לנפש, 2014
  13. ^ עמירם כהן, הושלמה העסקה המורכבת ביותר בתולדות המשק: תנובה נמכרה לקרן אייפקס שמיר ולתאגיד האחזקות של הקיבוצים, באתר TheMarker‏, 7 בינואר 2008
  14. ^ גלי ברגר, תנובה: גם סמנכ"ל הכספים מתפטר, באתר ynet, 4 במרץ 2009
  15. ^ יורם גביזון, הרווח של איפקס מתנובה: מיליארד דולר בשלוש שנים, באתר TheMarker‏, 27 באפריל 2011
  16. ^ יורם גביזון, תנובה חילקה הבוקר דיווידנד של 280 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 30 ביולי 2012
  17. ^ שוקי שדה‏, תנובה: מ-"מותג ישראלי" ל-"אויבת הציבור", באתר וואלה!‏, 16 באוקטובר 2011
  18. ^ אילנית חיות, ‏הפור נפל: הסטודנטים יחרימו את תנובה מיום ב' ועד החגים, באתר גלובס, 6 בספטמבר 2011
  19. ^ עדי דברת, עוד לפני כניסת החרם לתוקף: ירידה במכירות תנובה בחלק מהרשתות, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2011
  20. ^ שום מבצע לא עוזר: ירידות של עד 12% במכירות מוצרי תנובה בעקבות חרם הצרכנים, באתר גלובס, 14 בספטמבר 2011
  21. ^ עקב החרם: תנובה מרחיבה המבצעים, באתר ישראל היום, 14 בספטמבר 2011
  22. ^ הדר חורש‏, הקרב על החלב ב-2018: תנובה מכריזה מלחמה על שטראוס, באתר וואלה!‏, 6 בדצמבר 2017
  23. ^ נעמה סיקולר, גולן חזני וטל ליטמן, רשות ההגבלים חושדת: תנובה הסתירה דו"ח מקינזי על מחירי הקוטג', באתר כלכליסט, 26 בספטמבר 2011
  24. ^ עדי בן ישראל, ‏זהבית כהן מתפטרת מיו"ר תנובה ופסגות, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2011
  25. ^ נורית קדוש, "גבתה מחיר מופרז ולא הוגן": נחשף פסק הדין המלא בייצוגית על העלאת מחיר הקוטג', באתר כלכליסט, 22 ביוני 2020
    תצ (מרכז) 46010-07-11 אופיר נאור נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, ניתן ב-22 ביוני 2020
  26. ^ ע"א 5036/20 תנובה נ' אופיר נאור, ניתן ב־9 באוגוסט 2020
  27. ^ אילנית חיות, ‏רשת מגה עומדת במרכז החקירה נגד תנובה, באתר גלובס, 31 ביולי 2012
  28. ^ עופר וולפסון, תנובה הפרה החוק: דרישה לסגור המשחטה, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 7 בדצמבר 2012
  29. ^ אברהם בלוך, ‏שישה חודשי מאסר למנהל קו שחיטה וסגנו שהתעללו בבעלי חיים, באתר "סרוגים", 17 ביוני 2020
  30. ^ אילנית חיות, ‏עכשיו זה סופי: תנובה נמכרת לתאגיד המזון הסיני ברייט-פוד לפי שווי של 8.6 מיליארד שקל, באתר גלובס, 21 במאי 2014
  31. ^ לירן לוי, מירב כהן‏, החשד: עוזר השר ליצמן קידם אינטרסים של חברות במשק תמורת שוחד, באתר וואלה!‏, 6 ביוני 2021
  32. ^ על פי אתר החברה
  33. ^ רבוע כחול מוציאה את ביצי תנובה מהרשת, באתר גלובס, 20 בינואר 2010
  34. ^ תנובה תשקיע 100 מיליון שקל בשוק הביצים, באתר גלובס, 16 בפברואר 2011
  35. ^ נווית זומר, אחרי 90 שנה: תנובה תפסיק לשווק ביצים, באתר ynet, 21 בינואר 2024
  36. ^ אתר למנויים בלבד ליאת לוי, אתר משלוחי הירקות של תנובה נכשל ונסגר — וכעת היא תובעת את השותפה, באתר TheMarker‏, 8 ביוני 2023
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38943532תנובה

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=תנובה&oldid=2648995"