בוטן

אגוז אדמה
אגוז אדמה
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	קטניתאים
משפחה:	קטניות
תת־משפחה:	פרפרניים
סוג:	Arachis
מין:	אגוז אדמה
שם מדעי
Arachis hypogaea

אגוז אדמה

ערך תזונתי ל-100 גרם
מים	4.26 ג'
קלוריות	570 קק"ל
חלבונים	25.09 ג'
פחמימות	20.91 ג'
שומן	47.58 ג'
שומן רווי	7.329%
שומן חד בלתי רווי	21.414%
שומן רב בלתי רווי	16.5%
כולסטרול	0 מ"ג
ויטמינים	‏
‑ ויטמין A	‏0 מק"ג
‑ ויטמין B1	‏0.6 מ"ג
‑ ויטמין B2	‏0.3 מ"ג
‑ ויטמין B3	‏12.9 מ"ג
‑ ויטמין B5	‏1.8 מ"ג
‑ ויטמין B6	‏0.34 מ"ג
‑ ויטמין B9	‏246 מק"ג
‑ ויטמין C	‏0 מ"ג
‑ ויטמין D	‏0 מ"ג
‑ ויטמין E	‏6.6 מ"ג
ברזל	2.09 מ"ג
סידן	62 מ"ג
מגנזיום	184 מ"ג
מנגן	2 מ"ג
זרחן	336 מ"ג
אשלגן	332 מ"ג
נתרן	1 מ"ג
אבץ	3.34 מ"ג
סיבים תזונתיים	8.7 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני

אֱגוֹז אֲדָמָה, המכונה בוטן בשפה יומיומית, הוא זרעו האכיל של הצמח ארכיס תת-קרקעי (Arachis hypogaea). על אף שמו, "אגוז האדמה" אינו אגוז על פי הגדרתו הבוטנית, אלא קטנית (ואף שמו המקובל בערבית הוא "פיסטוק סודני"). בערכו התזונתי דומה הבוטן לאגוז, שכן כמחציתו שומן וכרבעו חלבון. שמם המקובל של אגוזי האדמה, "בוטנים", ניתן להם בטעות, מכיוון שבמקורות משמש שם זה לציון הפרי של האלה האמיתית (אלת הבטנה; פיסטוק).

גידול

הבוטנים גדלים מתחת לאדמה בתוך תרמיל עצי, כל תרמיל מכיל בדרך-כלל זוג זרעים. מגדלים אותו בארצות שאקלימן חם למדי.

הצמח נמנה עם משפחת הפרפרניים, אחת משלוש תתי-משפחות של משפחת הקטניות, מוצאו מאמריקה הדרומית.

צמחי אגוז האדמה הם חד שנתיים. העלים מורכבים משני זוגות עלעלים; הפרחים קטנים וצהובים. לאחר ההפריה מתכופפים העוקצים הנושאים את השחלה המופנית כלפי מטה, ונועצים את הפרי המתפתח בתוך האדמה. מתפתח תרמיל (המכונה "קטנית"), ובו זרע אחד עד שלושה.

גידול אגוזי האדמה מצליח בעיקר בקרקעות קלות או חוליות, שכן אם הקרקע נוקשה או טינית יכבד על הפירות לחדור ולהתפתח בתוכה. אף על פי כן אפשר לקבל יבולים גדולים גם באדמות כבדות, בתנאי שהן תחוחות, והגידול עולה יפה אף בקרקעות הלס בנגב בישראל.

הבוטנים נאכלים כשהם קלויים (כ"פיצוחים"), מבושלים במי-מלח, או ללא עיבוד כלל. הם משמשים לייצור חטיפים (דוגמת "במבה" או "קבוקים"), ממרחים (דוגמת חמאת בוטנים) ומוצרי מזון שונים נוספים. השמן המופק מהם משמש לעיתים לטיגון והשמן המופק מזרעי הצמח תופס מקום נכבד בייצור המרגרינה.

בוטנים עם ציפוי אפוי הם חטיף פופולרי בישראל ומכונים "בוטנים אמריקאיים", אף על פי שלא הגיעו מארצות הברית. הציפוי מורכב מקמח ותבלינים שונים - ב-100 גרם של בוטנים אמריקאים יש כ-54 גרם פחמימות. במקומות אחרים הם מכונים "בוטנים יפניים" והם נחשבים לחטיף בירה פופולרי במיוחד במקסיקו (שם הם מכונים Cacahuates japon's). סוברים כי הם זכו לכינוי "יפניים" כיון שיוצרו במקסיקו על ידי מהגרים מיפן שהגיעו למקסיקו במאה ה-19 כתוצאה מהסכמי שיתוף פעולה בין קיסר יפן ונשיא מקסיקו.

סכנות ואלרגיות

ישנם אנשים הסובלים מאלרגיה חריפה לבוטנים. במקרים קיצוניים אכילת בוטן יחיד (או אף שאיפת אבק מבוטנים) עלולה להוביל לתגובה קשה ואף למוות. האלרגיה תקפה גם כלפי פעוטות וילדים קטנים, דבר שמהווה סכנה מיוחדת בשל היות הבוטנים מרכיב מרכזי בחטיפים ומאכלים מתוקים שונים. לפיכך, במוסדות חינוכיים ובפעוטונים רבים דואגים לוודא אם אחד מהילדים אלרגי לבוטנים ובמקרה כזה דואגים לחטא את הסביבה מבוטנים, ואף להדריך את שאר הילדים שלא להביא עמם חטיפים ומאכלים שעשויים להכיל בוטנים.

שמן בוטנים אינו מכיל את כל החלבונים הקיימים בבוטן עצמו (שלא כמו חמאת בוטנים המשמרת את רובו), כך שמעט מאוד אנשים אלרגיים אליו.

בוטנים עשויים להזדהם בעובש Aspergillus flavus, המייצר את הרעלן המסרטן אפלטוקסין. מחלקת החקלאות של ארצות הברית בודקת כל מטען בוטנים טריים, ומשמידה אותו אם נגוע.

היסטוריה

אגוז האדמה בוית ממיני הבר A. duranensis או A. ipaensis לראשונה בדרום אמריקה, בשטחי ארגנטינה או בוליביה של ימינו. הוא הופץ צפונה עד למרכז אמריקה שם גילו אותו הספרדים, שהפיצו אותו לעולם המערבי.

עם זאת, ישנו אזכור לקטנית בשם זה במזרח התיכון בתנ"ך באלף השני לפני הספירה: ”וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יִשְׂרָאֵל אֲבִיהֶם, אִם-כֵּן אֵפוֹא זֹאת עֲשׂוּ--קְחוּ מִזִּמְרַת הָאָרֶץ בִּכְלֵיכֶם, וְהוֹרִידוּ לָאִישׁ מִנְחָה: מְעַט צֳרִי, וּמְעַט דְּבַשׁ, נְכֹאת וָלֹט, בָּטְנִים וּשְׁקֵדִים.” (ספר בראשית, פרק מ"ג פסוק י"א). הפירוש המקובל הוא לפרי אלת הבטנה - פיסטוק.

הבוטנים הובאו לראשונה לסין במאה ה-17 על ידי סוחרים פורטוגזים. ג'ורג' וושינגטון קרבר חקר את שימוש בבוטנים ופירט כ-300 מוצרים בהם ניתן להשתמש בבוטנים. הדבר גרם לגידול משמעותי בגידולי בוטנים בדרום ארצות הברית. בשנות ה-80 עלתה הפופולריות שלהם בסין והחל מ-2006 הפכה סין למובילה עולמית בייצור בוטנים, לפני הודו וארצות הברית. רוב התצרוכת היא לשוק הסיני ובעיקר לייצור שמן.

הבוטן הפך למאכל נפוץ באפריקה ומשם הגיע, יחד עם העבדים, לארצות הברית, והפך פופולרי שם ובשאר ארצות המערב (לרוב לא התפשטה החקלאות של מרכז אמריקה צפונה מדרום אזור מקסיקו).

תיאור בוטני של אגוזי אדמה

מכונה לקציר אגוזי אדמה

גלריה

• 
  שדה אגוזי אדמה בנגב המערבי
• 
  שתיל אגוז אדמה מקרוב

ראו גם

• קבוקים – חטיף בוטנים פופולרי
• חמאת בוטנים – ממרח עשוי בוטנים קלויים
• במבה – חטיף תירס בטעם בוטנים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בוטן בוויקישיתוף

• בוטן, באתר ITIS (באנגלית)
• בוטן, באתר NCBI (באנגלית)
• בוטן, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• בוטן, באתר Tropicos (באנגלית)
• בוטן, באתר GBIF (באנגלית)
• בוטן, באתר The Plant List (באנגלית)
• בוטן, באתר IPNI (באנגלית)
• בוטן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

בוטן32441469Q37383