קונגלומרט עסקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף קונצרן)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קונגלומרט הוא סוג של חברה רב-תעשייתית המורכבת מכמה ישויות עסקיות שונות אשר לא בהכרח קשורות הפועלות בתעשיות שונות תחת קבוצה תאגידית אחת.

לרוב, לקונגלומרט יש חברת אם המחזיקה ושולטת בחברות בנות רבות, שהן עצמאיות מבחינה משפטית אך תלויות כלכלית ואסטרטגית בחברה האם.

קונגלומרטים ברובם תאגידים גדולים ורב לאומיים בעלי להם נוכחות גלובלית ותיק (פורטפוליו) מגוון של מוצרים ושירותים. קונגלומרטים יכולים להיווצר על ידי מיזוגים ורכישות, ספין-אוף או מיזמים משותפים .

קונגלומרטים נפוצים במדינות ובמגזרים רבים, כגון מדיה, בנקאות, אנרגיה, כרייה, ייצור, קמעונאות ותחבורה. סוג זה של ארגון שואף להשיג יתרונות לגודל, כוח שוק, פיזור סיכונים וסינרגיה פיננסית. עם זאת, הם גם מתמודדים עם אתגרים כמו מורכבות, בירוקרטיה, רגולציה.

הפופולריות של קונגלומרטים השתנתה לאורך זמן ובאזורים שונים. בארצות הברית, הקונגלומרטים הפכו פופולריים בשנות ה-60 כצורה של בועה כלכלית המונעת על ידי ריביות נמוכות ורכישות ממונפות, כאשר רבים מהם קרסו או התפרקו בשנות ה-70 וה-80 עקב ביצועים נמוכים, שערוריות חשבונאיות וחוקי הגבלים עסקיים.

לעומת זאת, ניתן לראות עדיין קונגלומרטים רבים באסיה, במיוחד בסין, הודו, יפן ודרום קוריאה. לקונגלומרטים אלה יש לעיתים קרובות קשרים חזקים עם הממשלה ונהנים ממדיניות מועדפת וגישה להון.

יתרונות וחסרונות של קונגלומרטים

יתרונות

  • יצירת גיוון המביא להפחתת סיכון ההשקעה. כך למשל, אם חברה בת אחת מהקוגלומרט סבלה ממיתון או הפסד, הם יכולים להתאזן באמצעות התרחבות של חטיבה אחרת מענף אחר של התאגיד. כך לדוגמה, אם לעסקי חומרי הבנייה של אותו תאגיד יש רווח שנתי גבוה, הרווח עשוי להתקזז בגלל הפסד בענף אחר של החברה, כמו עסקי הביטוח שלה. לקונגלומרטים פיננסיים יש דרישות ציות שונות מאוד מגופים או קבוצות העוסקות למשל ביטוח או ביטוח משנה בלבד. הגיוון מאפשר ניצול הזדמנויות חשובות, כדי להגדיל את ערך בעלי המניות של כל התאגיד.
  • קונגלומרט יוצר שוק הון פנימי. באמצעות השוק הפנימי, חלקים שונים בקונגלומרט מקצים הון בצורה יעילה יותר.
  • קונגלומרט יכול להציג צמיחה ברווחים, על ידי רכישת חברות שמניותיהן מוזלות יותר משלה. בדרך זו חברות כמו, ג'נרל אלקטריק, טלדיין וברקשייר האת'וויי סיפקו צמיחה גבוהה ברווחים במשך זמן מה. [1]

חסרונות

  • גידול בהוצאות על שכבת ההנהלה. כאשר כל חברה בקונגלומרט מתפקדת כיישות עצמאית, כמות המנהלים הבכירים וחברי הדירקטוריון עולה בהתאם. במצב זה, מתקיימת לכאורה כפילות כאשר גם לחברת האם וגם לחברות הבנות ישנם מקבילים אשר מבצעים את אותו תפקיד. [2]
  • קושי לעקוב אחרי תוצאות החברות: הגילוי והחשיפה של מידע חשבונאי נעשה פחות שימושי, כאשר נתונים עסקיים רבים אשר נחשפים נוגעים לכלל בקבוצה, ולא בנפרד עבור כל עסק. מורכבות זו מקשה על המנהלים, המשקיעים והרגולטורים לנתח אותם, ומקלה על ההנהלה להסתיר בעיות.
  • הערך העצמי של הקונגלומרט יכול להיות נמוך יותר, שכן הוא נסחר באופן עצמאי, וגם החברות שלו נסחרות בנפרד מהקוגלומרט. בדרך זו משקיעים יכולים לבצע פיחות בשווי של הקונגלומרט על ידי יצירת גיוון עצמי והשקעה ישירה בחברות הבת, ולא בקונגלומרט עצמו.[3]
  • הבדלי תרבויות וגישות בין החברות הבנות, יכולות להביא להתנגשות ערכים אשר תוריד את ערך חברת האם.[3][3]
  • ניהול חברות רבות בו זמנית מקשה על ההתמקדות העסקית, כאשר לא כל חברה מנוהלת באופן שווה. הדבר יכול להביא לכך שהמותג של חברות הבנות או חברת האם מאבד אחיזה בשליטה שלו בשוק, לפספוס הזדמנויות בגלל ביוקרטיה יתרה וקושי להתאים את מאמצי החברה למצב השוק החדש. הדבר דומה לקושי של ניווט ספינה גדולה לעומת סירת הקונגלומרט מתקשה לנווט ו"לסובב את הספינה" במהירות לנוכח המציאות המשתנה. [4]
  • גודל הקנוגלומרט והשליטה השזורה בענפים שונים של המשק, מעלה את הסיכון לכלכלת המשק כאשר התאגיד קורס. במצב זה מתרחש אפקט דומינו כשנפילה של חברה אחת גורמת לקריסה כוללת של חברות אחרות.

יש המציינים את ירידת העלות של מניות קונגלומרטים (תופעה המכונה הנחה של קונגלומרטים ) כעדות לחסרונות אלו, בעוד שסוחרים אחרים מאמינים שהנטייה הזו היא חוסר יעילות בשוק, שמעריך פחות את החוזק האמיתי של מניות אלה. [5]

קונגלומרטים של תקשורת

בספרה "בלי לוגו" משנת 1999, מספקת נעמי קליין מספר דוגמאות למיזוגים ורכישות בין חברות מדיה שנועדו ליצור קונגלומרטים ליצירת סינרגיה ביניהן:

  • וורנר מדיה כללה במהלך שנות ה-90 וה-2000, כמה עסקים בעלי קשר רופף ביניהם, שעסקו בגישה לאינטרנט, תוכן, סרטים, כבלים וטלוויזיה. תיק הנכסים המגוון שלהם אפשר קידום צולב ויתרונות לגודל . עם זאת, החברה מכרה או פיתחה רבים מהעסקים הללו - כולל וורנר מיוזיק גרופ, ספרי וורנר (כיום נקראת הוצאת גרנד סנטרל), אמריקה און ליין (AOL), Time Warner Cable ו- Time Inc. - מאז 2004.
  • חברת Clear Channel Communications, חברה ציבורית, החזיקה בשלב מסוים במגוון תחנות טלוויזיה ורדיו ופעילות שלטי חוצות, יחד עם אולמי הופעות רבים ברחבי ארצות הברית ופורטפוליו מגוון של נכסים בבריטניה ובמדינות אחרות ברחבי העולם. ריכוז כוח המיקוח בישות האחת הזו אפשרה לה להשיג עסקאות טובות יותר עבור כל היחידות העסקיות שלה. לדוגמה, ההבטחה לפלייליסט (לכאורה, לפעמים, יחד עם האיום ברשימה שחורה) בתחנות הרדיו שלה שימשה כדי להשיג עסקאות טובות יותר מאמנים שיופיעו באירועים שאורגנו על ידי חטיבת הבידור. כנגד פעילות זו עלו טענות רבות על היותה לא הוגנת ואף מונופוליסטית, אך היא מהווה יתרון ברור של אסטרטגיית הקונגלומרט. ב-21 בדצמבר 2005, ערוץ קליר השלים את ביטול העסקה של לייב ניישן אינטרנטיימנט, ובשנת 2007 הוציאה החברה את תחנות הטלוויזיה של לייב ניישן לחברות אחרות, שלחברת האם קליר יש עניין קטן בהן. לייב ניישן היא הבעלים של האירועים ואולמי ההופעות שהיו בעבר בבעלות חברת Clear Channel Communications.
  • השפעת הקונגלומרטים על התקשורת : ארבעת תאגידי התקשורת הגדולים בארצות הברית הם חברת וולט דיסני, Comcast, האחים וורנר-דיסקרברי ו- פרמאונט גלובל. חברת וולט דיסני מקושרת לחברת השידור האמריקנית (ABC), וביחד הם יוצרים את תאגיד המדיה הגדול ביותר, עם הכנסות השוות בערך ל36 מיליארד דולר.
  • מאז שחברת וולט דיסני היא הבעלים של רשת ABC, היא שולטת בחדשות ובתוכניות שלה. וולט דיסני גם רכשה את רוב תאגיד פוקס, תמורת יותר מ-70 מיליארד דולר. כאשר ג'נרל אלקטריק החזיקה ב-NBC, היא לא אפשרה דיווח שלילי נגד ג'נרל אלקטריק בשידור ( NBCUniversal נמצאת כעת בבעלות קומקאסט).
  • בשנת 2019 חברת CBS התמגזה עם ויאקום לחברה אחת ViacomCBS (כיום Paramount Global ), וזאת למרות שבעבר ויאקום וCBS התפצלו ב-2006 בשל רגולציה של רשות התקשורת האמריקאית בזמנו.

קונגלומרטים של אינטרנט בארצות הברית

קולוגמרטים של אינטרנט היא פיתוח חדש יחסית. בקונגלומרטים כאלו חברת האם ונהגת לרכוש חברות נוספות אשר נועדו להעשיר את תמהיל העסקים שלה ולקנות טכנולוגיות ופיתוחים אשר יסייעו להם להוביל את השוק. דוגמה לכך היא Alphabet, חברת האם של גוגל ,[6] אשר משמשת גם כחברת האם של חברת Waze הישראלית. בנוסף, תחת החברה נמצאים מוצרים שונים הפונים לשווקים שונים כגון google ads, אכסון ענן ואחרים. ברוב המקרים קונגלומרטים באינטרנט מורכבים מתאגידים שבבעלותם מספר פרויקטים מקוונים בינוניים או היברידיים מקוונים-לא מקוונים.

דוגמה נוספת לקולוגמרט כזה הוא חברת פייסבוק, אשר נהפכה בשנת 2021 לחברת אחזקות בשם מטא. מלבד רכישת פלטפורמות חברתיות כמו וואטסאפ ואינסטגרם, החברה רכשה גם את חברת משקפי המציאות המדומה אוקולוס ריפט.

במקרים רבים, תאגידים שהצטרפו לאחרונה מקבלים תשואות גבוהות יותר על השקעה, גישה לקשרים עסקיים ותעריפים טובים יותר על הלוואות מבנקים שונים.

קונגלומרטים של מזון

בדומה לתעשיות אחרות, ישנן חברות רבות שניתן לכנותן כקונגלומרטים.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ "Conglomerates: Cash Cows or Corporate Chaos?". ארכיון מ-2009-04-13. נבדק ב-2009-05-28.
  2. ^ Dearbail Jordan and Robin Pagnamenta (25 בספטמבר 2007). "BP to strip out four layers of management". The Times. ארכיון מ-12 ביוני 2011. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 "Culture clash: The risks of mergers". BBC News. 17 בינואר 2000. ארכיון מ-2 ביוני 2009. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ "Conglomerate". ארכיון מ-2009-08-11. נבדק ב-2009-05-28.
  5. ^ "Conglomerate Discount". ארכיון מ-2015-03-30. נבדק ב-2015-03-31.
  6. ^ "G is for Google". googleblog.blogspot.com. 10 באוגוסט 2015. ארכיון מ-9 באפריל 2018. נבדק ב-2 במאי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37225396קונגלומרט עסקי