צבי יעלי
צבי יעלי | |
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
סדרה: | מכפילי פרסה |
משפחה: | פריים |
תת־משפחה: | צבאיים |
שבט: | אנטילופות ערבה |
סוג: | צבי יעלי |
שם מדעי | |
Procapra |
צבי יעלי (שם מדעי: Procapra) המכונה גם צבי קצר זנב, הוא סוג של אנטילופת-צבי המצויה במרכז אסיה וכוללת שלושה מינים. בניגוד לשמו הוא לא משתייך לצבאים ה"אמיתיים", למרות שיש חוקרים המשייכים גם אותו לסוג צבי (Gazella). המינים בסוג חולקים מאפיינים רבים עם סאיגה והאנטילופה הטיבטית, וכולם אנדמיים לחלקים שונים במרכז אסיה. בעבר היה אזור חפיפה בין שלושת המינים. השם המדעי נגזר מלטינית כדלהלן: Pro = לפני, capra = עז\יעל, ומתייחס לכך שהסוג נחשב כאב הקדמון של העיזים.
מאפיינים
למינים יש קרניים עם עיקולים לאחורה, פרווה עבה, אוזניים מחודדות, כתם כהה על החוטם, וצוואר וראש קצרים ורחבים. בניגוד ל"צבאים האמיתיים" יש להם זנב קצר מאוד, והנקבות שלהם נעדרות קרניים. הם בעלי דמיון מסוים לאיילים, ויש להם על העכוז כתם לבן גדול דמוי לב. עצמות האף שלהם רחבות, מה שנחשב כהסתגלות לאוויר הדליל בחמצן של רמות מרכז אסיה. רגליהם קצרות למדי, והם קפצנים ואצנים מהירים.
מינים אלו הם פעילי יום, וחיים בדרך כלל בקבוצות קטנות או בעדרים גדולים - תלוי במין. בית הגידול שלהם הוא ערבות ומישורים גבוהים, והם נמצאים החל מגבהים של 2,000 מטר מעל פני הים. בית גידולם צחיח למדי עם כמות משקעים נמוכה וטמפרטורות קפואות. הטורף העיקרי של מינים אלו הוא הזאב המונגולי.
מינים
- צבי יעלי טיבטי (Procapra picticaudata) המין הקטן בסוג. אנדמי לרמה הטיבטית ומצוי כיום בסין העממית (המחוז האוטונומי הטיבטי, צ'ינגהאי, שינג'יאנג, סצ'ואן, גאנסו ומקצת ממונגוליה הפנימית) והודו (ג'אמו וקשמיר, סיקים). סימני ההיכר שלו: קרניים דקות וארוכות, פרווה חומה-אפרפרה, ופנים לבנות או כסופות. דרגת שימורו היא "קרוב לסיכון" (NT).
- צבי יעלי פז'בלסקי (Procapra przewalskii) המין הבינוני והנדיר בסוג. אנדמי לצפון הרמה הטיבטית ומצוי כיום בסין העממית בלבד (מחוז צ'ינגהאי, ובעבר גם במונגוליה הפנימית, גאנסו ונינגשיה). סימני ההיכר שלו: קרניים עבות ובינוניות בצורת צבתות, סימוני פנים רבגוניים, ופרווה אדמדמה. דרגת שימורו היא "סכנת הכחדה" (EN).
- צבי יעלי מונגולי (Procapra gutturosa), המין הגדול והנפוץ בסוג. אנדמי לערבות מרכז אסיה ומצוי כיום בעיקר במונגוליה, וכן במקצת מסין העממית (מחוז מונגוליה הפנימית) ורוסיה. סימני ההיכר שלו: קרניים קטנות, גרון בולט (לזכרים), ופרווה צהבהבה קרמית. דרגת שימורו היא "ללא חשש" (LC).
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צבי יעלי |
22687858צבי יעלי