פזארו
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 מארקה |
| נפה | פזארו אה אורבינו |
| שטח | 12,658 קמ"ר |
| גובה | 11 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 95,011 (2011) |
| ‑ צפיפות | 744.37 נפש לקמ"ר (2011) |
| קואורדינטות | 43°55′0″N 12°54′0″E / 43.91667°N 12.90000°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.pesaro.pu.it/ | |
פזארו (באיטלקית: Pesaro) היא עיר בת כ-95,011 תושבים (2011) במחוז מארקה באיטליה, לחוף הים האדריאטי. פזארו יחד עם אורבינו היא בירת הנפה פזארו אה אורבינו. היא העיר השנייה בגודלה במחוז, אחרי אנקונה.
כלכלת העיר מבוססת על דיג, תעשיית רהיטים ותיירות
גאוגרפיה
פזארו שוכנת לחוף הים, עובדה המאפשרת לה לקיים תעשיית תיירות. חוף הים החולי מושך רוחצים והנמל הנוח הוא בסיס למרינה - מעגן לספינות פרטיות. העיר בנויה בשטח מישורי. בינה לבין הערים הסמוכות מצויות גבעות אחדות. בצפונה נמצא פארק סן ברטולו. ממערבה הרי האפנינים המגינים עליה מפני הרוחות הבאות ממערב ומצפון מערב. בפזארו נשפך לים נחל פוליה (Foglia), אשר מקורו בהרי האפנינים. יחד עם תושבי היישובים בעמק הפוליה עולה אוכלוסיית העיר המורחבת ל-150,000. אזור התעשייה של העיר מתאפיין בפיתוח נמרץ וממלא את רובו של עמק הנהר.
מאז 2005 הוענק לעיר "דגל כחול" (Bandiera Blu) המעיד על איכות המים בחופי הרחצה והשרות לתיירות בערים השוכנות על שפת הים.
אקלים
בעיר שורר אקלים יבשתי. הרי האפנינים והגבעות מגינים עליה מפני זרמי אוויר קר מכיוון מערב. בחורף האקלים הוא קר ולח, הטמפרטורה הממוצעת של החודש הקר ביותר, ינואר היא בדרך כלל בין 3 ל-4 מעלות צלזיוס. בקיץ חם מאד ולח, עם טמפרטורות המגיעות עד ל-35 מעלות צלזיוס. יוצא דופן היה הקיץ של 2003, כאשר הטמפרטורה הגיעה ל-43.8 מעלות צלזיוס. רוחות חזקות הן נדירות ביותר, מרוכזות בעיקר בסתיו. השלג הוא חריג.
היסטוריה
העיר נוסדה בשנת 184 לפנה"ס על ידי רומא העתיקה ונקראה בשם Pisaurum, על-שם נחל פוליה. היא הוקמה כמושבה באזור פיצ'נום (Picenum), מושבו של העם הפיצ'ני (Piceni), אשר חי במחוז מארקה בתקופת הברזל. שרידי ישוב קדומים של שבט זה נמצאו בנובילרה (Novilara). לצפון פיצ'נוס פלשו במאה ה -4 לפנה"ס הסנונס (Senones), חלק מהעם הגאלי. כאשר הרומאים הגיעו לאזור האוכלוסייה הייתה שילוב של שני הגזעים.
תחת הממשל הרומי הייתה פזארו לצומת בויה פלמיניה. היא הפכה למרכז חשוב למסחר ולבניית אוניות. לאחר נפילת האימפריה הרומית נכבשה פזארו על ידי אוסטרוגותים ונהרסה במהלך המלחמה הגותית (535–554). הביזנטים בנו מחדש את העיר, ואז היא נקראה בשם פנטפוליס (Pentapolis) והייתה לחלק מאסרקאטו די רוונה (Esarcato di Ravenna) - מרכז מינהלי ביזנטי בצפון איטליה. בסוף המאה ה-8, היא נכבשה על ידי הלומברדים והפרנקים והפכה לחלק של מדינת האפיפיור.
במהלך תקופת הרנסאנס נשלטה העיר על ידי המשפחות: מלטסטה (Malatesta) בין השנים 1285–1445, ספורצה (Sforza) בשנים 1445–1512 ודלה רוברה (Della Rovere) בשנים 1513–1631. תחת שלטונה של המשפחה האחרונה, אשר בחרה בה בתור בירתה, עברה פזארו תקופה משגשגת ביותר, ונבנו בה ארמונות ציבוריים ופרטיים רבים. כן הוקמה בה חומה חדשה, אשר הגנה עליה מהים. בשנת 1631 מת אחרון שליטי דלה רוברה, והשליטה על העיר עברה במלואה למדינת האפיפיור.
ב-11 בספטמבר 1860 נכנס צבא פיימונטה לעיר ופזארו סופחה לממלכת איטליה.
יהודי פזארו
ערך מורחב – יהדות פזארו
יהדות פזארו[1] הוא שמה של קהילה יהודית שהתגבשה בסוף המאה ה-15 בעיר פזארו שבאיטליה.
בשנת 1631 הוקם גטו בעיר ובו היו כ-600 איש. עם נפילת חומות הגטו ירד מספר היהודים ובשנת 1938 עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה היו בעיר 55 אנשים. כיום אין קהילה יהודית בעיר.
אתרי העיר
- ארמון הדוכס (Palazzo Ducale) - נבנה על ידי משפחת ספורצה במחצית השנייה של המאה ה-15, והוא כיום מושבה של משטרת המחוז.
- הקתדרלה - נבנתה במאה ה-5, בסגנון אדריכלות רומנסקית. שוחזרה בשנת 2006.
- מצודת קונסטנצה (Rocca Costanza) - נבנתה במאה ה-15 על ידי משפחת ספורצה
- החומה של דלה רברה (Mura Roveresche) מהמאה ה-17 עם השערים:Porta del Ponte, Porta
- עתיקות
- מוזיאונים
אתרים יהודים
בעיר ניתן לבקר באזור הגטו לשעבר ובמבנה בית הכנסת הספרדי. תחום הרובע שניתן לזיהוי היום במבנים מקוריים בני שלוש עד ארבע קומות באזור המצוי בין הרחובות: Castelfidardo, Sarah Levi Natan, dell Scole (בתי הכנסת) ו-della Botteghe[2]. מבנה בית הכנסת האיטלקי ננטש אך בשנים האחרונות מתבצעות עבודות שחזור לבית הכנסת הספרדי. שניהם ללא ארונות קודש והבמות לקריאה בספר התורה, אשר הועברו לישראל. בית הקברות היהודי נמצא בדרך הנוף היורדת לים האדריאטי.
קישורים חיצוניים
- Cassiani Marinela, Istituto Tecnico Donato Bramante - La Comunita’ Ebraica a Pesaro "Banchire e non Solo" - Cenni Storici e Sviluppo Demografico
- Neomi Cassuto - The Italian Synagogue through the Ages